שעת החירום של שר התקשורת הבא

מכתב פתוח לשר התקשורת הבא: לא צריך לריב עם בזק, ויש לאפשר למפעילות הסלולר לפעול ביחד ב-5G

פריסת סיבים אופטיים ברמת השרון / צילום: איל יצהר
פריסת סיבים אופטיים ברמת השרון / צילום: איל יצהר

לכבוד שר התקשורת,

ברכות לרגל מינויך לתפקיד. למרבה הצער, נכנסת לתפקיד זה בזמן של מצב חירום לאומי, לאחר שבע שנים של מדיניות כושלת. אם לא תתמודד עם המצב במהרה, ישראל נידונה לעשור אבוד בתחום התקשורת, שיפגע קשות בצמיחה הכלכלית.

למשל, היקף הפריסה של סיבים אופטיים בישראל נמוך מאוד. לפי ה -OECD, פחות מ-2% מבתי האב בישראל מחוברים לסיבים האופטיים, לעומת ממוצע של כ-25% ב -OECD. במדינות כמו לטביה וליטא שיעור החיבור מגיע ל-60% ויותר.

לא פחות מדאיגה היא העובדה, שהסיכויים שנראה בישראל פריסה של רשת סלולרית מדור 5 G לפני 2022 הם אפסיים. רשתות כאלה יושקו בארה"ב, קנדה, סין, קוריאה ויפן כבר ב-12-18 החודשים הקרובים. בישראל ההיערכות למכרז החלה רק לאחרונה וכבר הפכה ללא רלוונטית, מאחר שלאף אחת מהמפעילות אין את היכולת הכלכלית להשקיע בדבר.

איך נכנסנו לבלאגן הזה ואיך אנחנו יוצאים מזה?

בנוגע לחדירת הסיבים האופטיים, המצב נוצר בשל שנתיים של מו"מ כושל בין בזק למשרד התקשורת. בזק מסרבת להשקיע סכומי עתק בחיבור משקי בית, כולל באזורים שאינם כלכליים לפריסה, ללא מתווה רגולטורי שיאפשר לה החזר סביר על ההשקעה.

מתווה כלכלי הוא חיוני על מנת להתניע את פריסת הסיבים של בזק ולצורך כך נדרשות הבהרות רגולטוריות במספר נושאים, ובכלל זה, כיצד יתומחר השימוש בסיבים האופטיים של בזק עבור מתחרותיה, תנאי הפרישה באיזורים שונים וכו'.

לעיתים נראה כי בזק נענשת על ידי משרד התקשורת בגין התנהלות בעייתית, לכאורה, של בעל השליטה הקודם ושל מנכ"ל המשרד לשעבר .  כמו כן, בזק נתפסת כמטרה קלה שכן היא חברת התקשורת היחידה שעדיין מייצרת רווחיות מהותית. אין זה אומר שיש לתת לבזק יד חופשית, אך ללא שינוי גישה מצד משרד התקשורת, בזק לא תפעיל את רשת הסיבים אשר בבעלותה.

גם התמונה בנוגע לפריסת רשת סלולרית 5 G מורכבת. כאשר גולן טלקום נכנסה לשוק ב-2012, הייתה הסכמה כוללת שישראל בשלה להגדלת התחרות בשוק הסלולרי.

הרגולציה הביאה אותנו למצב של תחרות-יתר בשוק הסלולר, שבה אף אחת מהמפעילות אינה מסוגלת להגיע לרווחיות מהותית. ישנם יותר מדי שחקנים, שגובים מחירים לא מסחריים. אם זה יימשך, אחד מהם בסופו של דבר ייקלע למצוקה פיננסית. 

מעבר לכך, כאשר מביאים בחשבון את רמת הרווחיות בתחום הסלולרי וההשקעות בתחום הקווי, לאף אחת מהחברות הללו אין את היכולת הפיננסית להשקיע ברשת 5 G וחוויית הלקוח הישראלי צפויה להתדרדר.

ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, אמר פעם כי "בדיוק כמו שלפני שנים רבות ההשקעה בתשתיות כבישים ורכבות היתה זרז משמעותי לפיתוח כלכלות רבות, כך בעידן החדש נוכל להשקיע בתשתית הדיגיטלית, בתחום הטלקומוניקציה, לטובת צמיחה כלכלית עתידית". אמירה זו נכונה לכל מדינה, אך ומיוחד למדינה שרואה את עצמה כעומדת בחזית עולם ההייטק, כמו ישראל.

הקפיצה מרשת סלולרית 4 G ל-5 G היא בגדר מהפכה. ללא 5 G לא יוכלו להבשיל טכנולוגיות כגון נהיגה אוטונומית, ניתוחים מרחוק, ערים חכמות, ועוד .  תאר לעצמך מצב שבו עשור מהיום, ישראל לא תוכל ליהנות מהטכנולוגיות החדשות האלה. עד כמה נהיה אטרקטיביים להשקעות זרות? תחזית הצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח בתרחיש זה היא עגומה.

ובכן, מה אתה יכול, אדוני שר התקשורת, לעשות כדי להתמודד עם המשבר הזה?

ראשית, להקיף את עצמך ביועצים שמבינים לעומק את מורכבותם של הנושאים. לעיתים נראה שמשרד התקשורת היום מורכב מצוות מומחים בעלי אג'נדה אישית. הם ינסו לשכנע אותך כי הגישה הרגולטורית הנוכחית עובדת. אבל היא לא .  הם ייעצו לך להמשיך ולהפעיל לחץ על בזק ולשמור על התחרותיות הגבוהה בשוק הסלולרי, כך שבסופו של דבר כל השחקנים יקבלו את המציאות הנוכחית וישקיעו בטכנולוגיות חדשות. לא הם לא. ודא שיש לך צוות שיכול לעמוד בפני ההיגיון המעוות הזה.

שנית, כנס את כל המנכ"לים של חברות הטלקום, והקשב לדבריהם. פתח חלק מהדיאלוג גם לציבור הרחב. בחן את כל הפרטים לעומקם על מנת להבין עד כמה חמור המצב הנוכחי.

שלישית. התחל מו"מ עם בזק על מנת להגיע לעסקה, שבה תסכים בזק להפעיל את רשת הסיבים האופטיים שבבעלותה. היו"ר שלמה רודב הוא אדם הגיוני. הוא מבין שאין עסקה שבה הוא יקבל 100% מדרישותיו. עליך להתערב אישית במו"מ .

רביעית, אפשר קונסולידציה בתחום הסלולר. נכון, המחירים עשויים לעלות, אך התמחור הנוכחי אינו בר-קיימא. שוק של 4-5 שחקנים הוא עדיין תחרותי בכל קנה מידה בינלאומי. זאת מדיניות שתאפשר לשוק הסלולר לתקן את עצמו באמצעות מיזוגים ועליית מחירים ותאפשר למפעילות הנותרות להשקיע ב-5G.

חמישית, יש לאפשר לכל המפעילות הסלולריות להשקיע ביחד ברשת משותפת אחת של 5 G, בדומה למודל הדרום-קוריאני. 

לסיום, הגיע הזמן להקים רגולטור בלתי תלוי כגון Ofcom בבריטניה, שיפקח בצורה נפרדת, ללא השפעה ממשלתית ופוליטית על תקנות כאלה ואחרות.

האתגרים העומדים לפניך עצומים, חומרת המשבר אינה ברורה מספיק, הפוליטיקה של המצב מורכבת, אך המשכיות הנס הכלכלי של מדינת ישראל לאורך שנים תלוי בך.

הכותב הוא שותף בקרן הגידור ION, שבין היתר משקיעה בבזק