לשחרר את הרווחים הכלואים בארצות זרות

עד שמבצע "רווחים כלואים 2" יתממש, אפשר לגבות כספים מחברות זרות שבשליטה ישראלית

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר
בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

לאחרונה נחשפה ב"גלובס" תוכנית של רשות המסים, לפיה היא מתכוונת להציע לשר האוצר הנכנס סיבוב נוסף של מבצע שחרור רווחים כלואים, לפי החוק לעידוד השקעות הון ("התוכנית של רשות המסים להעשרת קופת המדינה: שחרור הרווחים הכלואים 2", אלה לוי-וינרב, 14.5.2019). על-פי ההערכות שפורסמו, ישנם למעלה מ-100 מיליארד שקל "כלואים" בחברות הגדולות במשק, אשר לא מחולקים כדיבידנד, וחידוש המבצע עשוי להיות צעד משמעותי בהקטנת הגירעון בתקציב המדינה.

מאז 1998 נמנעו החברות הגדולות במשק מלחלק נתח מהרווחים שלהן כדיבידנדים, כדי לא לשלם את המס. חוק "הרווחים הכלואים" שנחקק ב-2012, תחת כהונתו של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, איפשר לחברות לממש את הרווחים תוך תשלום מס חברות בשיעורים מופחתים, ובהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה. לפי נתוני רשות המסים, במסגרת מבצע הרווחים הכלואים של שנת 2013, כ-214 חברות שילמו מס בהיקף של 4.387 מיליארד שקל - 45% יותר מיעד הגבייה שעמד על 3 מיליארד שקל.

עד שההצעה החדשה תפורסם רשמית ותעורר דיון ציבורי, ננסה להציע מקור אחר של "רווחים כלואים" - אשר הסדר מס עליהם ישחרר כשל היסטורי שכבר תוקן בחקיקה, ויאפשר לאוצר המדינה לזכות במסים נוספים. מדובר ברווחים של "חברות נשלטות זרות"' אשר נצברו בין תחילת שנת 2003 עד לסוף שנת 2013, ולא חולקו על ידן לבעלי מניות ישראליים.

חברה נשלטת זרה (חנ"ז) היא חברה זרה, שנשלטת על-ידי תושבי ישראל כאשר רוב הכנסותיה הן הכנסות פסיביות (ריבית, תמלוגים, שכר דירה, דיבידנד ורווח הון). מודל חקיקה זה קובע כי יש לראות את "בעל השליטה" הישראלי כאילו קיבל דיבידנד מהחברה הזרה הנשלטת, לפי חלקו, על אף שהחברה לא חילקה את הדיבידנד בפועל. וזאת, כדי להתגבר על תכנון והימנעות מחלוקת דיבידנד ודחייה ארוכה של תשלום מסים בישראל.

אלא שבתקופה זו, היה בפקודת מס הכנסה סעיף חריג שקבע, כי במקרה שהחברה הזרה היא תושבת מדינה שלישראל יש עמה אמנה למניעת כפל מס ושיעור המס על דיבידנדים באותה מדינה עולה על 20% - לא יחול חיוב המס בישראל.

בפועל מה שקרה הוא שגופים רבים פעלו דרך חברה זרה שמושבה היה במדינה בה שיעור המס על דיבידנד היה גבוה מ-20%, למשל אוסטריה, וכך הם נמנעו באופן חוקי מתשלום המס על רווחים בלתי מחולקים אלו.

אמנם שינוי חקיקה זו בשנת 2013 סגר את הפרצה מבחינת המדינה, אך זאת מכאן ואילך. רובם המוחלט של אותם רווחים שנצברו לפני התיקון בשנת 2013 לא חולק ולא חויב במס בישראל עד היום.

נכון להיום, אין דרך לחייב חלוקת רווחים זו. עם זאת, נדמה כי חקיקה של הוראת שעה, כפי שרשות המסים עשתה במקרים רבים אחרים בעשור האחרון, אשר תאפשר לפרק זמן מוגבל שיעור מס מוקל על אותם דיבידנדים הכלואים מזה שנים בחברות הנשלטות הזרות, עשויה להיות רעיון חיובי. אוצר המדינה יקבל מקור תקציבי חד פעמי לסיוע בסגירת הגירעון, והחברות הישראליות יוכלו לקבל אליהן כספי דיבידנד כמקור להשקעות חדשות ולא יתקעו עם רווחים לא מחולקים בחברות זרות.

לפי הערכות שנעשו בעבר, עשרות מיליארדי שקלים תקועים כך מעבר לים, אך נדמה כי בירור מקדים של רואי חשבון וגורמים מקצועיים נוספים, עשוי לתת תמונה מדויקת בהינתן כי רווחים לא מחולקים אלו רשומים במאזני החברות. ייטיב לעשות מנהל רשות המסים אם ירים כפפה זו ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא שותף מייסד במשרד זיו שרון ושות'. ייצג את לשכת עורכי הדין כראש פורום המסים בדיוני חוק הרווחים הכלואים בוועדת הכספים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988