בג"ץ דחה את עתירת בזק נגד הקנס של משרד התקשורת

הקנס בסך 8.5 מיליון שקל הוטל על בזק בשל פעולות שעשתה עם כינונו של השוק הסיטונאי שחייב אותה למכור תשתיות למתחרותיה • בג"ץ המליץ לבזק למשוך את העתירה לאחר ששמע את עמדת המדינה ואת עמדת החברה

דודו מזרחי, מנכ"ל בזק / צילום: ישראל שם טוב
דודו מזרחי, מנכ"ל בזק / צילום: ישראל שם טוב

בג"ץ דחה היום (ב') את עתירת בזק נגד קנס בסך 8.5 מיליון שקל שהוטל עליה על-ידי משרד התקשורת בשל פעולות שעשתה עם כינונו של השוק הסיטונאי שחייב אותה למכור את תשתיותיה למתחרותיה.

בזק פעלה נגד מהלכי משרד התקשורת, ובשל כך הוחלט לקנוס אותה, ועל כך היא ערערה.

בג"ץ הציע לבזק למשוך את העתירה, ובזק למעשה נאלצה לסגת, והעתירה נדחתה.

העתירה של בזק נסבה בעיקר סביב הרצון של החברה לנקות ולשפץ את עברה על רקע כל מה שעברה החברה בשנים האחרונות עם החקירות הפליליות וכו'. סיכוי גבוה להצליח בעתירה לא היה - מהרבה סיבות. בזק ניסתה לקעקע את אמינותו של משרד התקשורת, שפעל לשיטתה בצורה מרושעת ולא הגונה ובכוונה לפגוע בה. החברה טענה כי ביקורת שנערכת מיד לאחר כינונה של מדיניות כה מרחיקת לכת, כמו מדיניות השוק הסיטונאי, נועדה בכוונה תחילה למצוא ליקויים, ולא באה באמת על-מנת לבדוק תהליכים ולוודא שהמדיניות החדשה עובדת. עוד היא טענה כי עובדה היא שהחברה פעלה לתקן את הליקויים, והשוק הסיטונאי עבד ועובד ובהצלחה רבה, אפילו לשיטת ראשי המשרד. 

אלא שגם אם יש גרעין של אמת בטענות של בזק, ומשרד התקשורת התנהל כלפיה באופן שלילי, הרי שבסוף אי-אפשר לטעון כי בזק לא הרוויחה ביושר את הקנס. בזק סיכלה את התחרות בטלפוניה, שהיא חלק מהשוק הסיטונאי, הביאה לעיכובים חוזרים ונשנים ביישום ואף פעלה לעכב את פתיחתו של מה שקרוי השוק הפסיבי, קרי הצנרת התת-קרקעית שלה לטובת מתחרותיה. רפורמת האינטרנט - העמדת התשתית של בזק לטובת מתחרותיה לצורך העברת אינטרנט ללקוחותיהן - דווקא כן עבדה יחסית בצורה טובה, למרות טענות משרד התקשורת להערמת כשלים מצד החברה.