הנשיא ריבלין: "אנחנו נמצאים במצב של ליקוי חוקתי, מצב שיכול להביא לכיבוי אורות"

הנשיא ריבלין דיבר היום בכנס הרצליה והזהיר מפני המצב החוקתי, חסר התקדים שאליו הגיעה המדינה •  לדבריו, עד היום הכנסת, בתפקידה כאסיפה המכוננת פתרה את הבעיות החוקתיות וכאשר היו דילמות וסתירות בין התפקיד שלה המדינה כדמוקרטית להיותה יהודית, המחוקקים פתרו את הקשיים

ראובן ריבלין / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראובן ריבלין / צילום: קובי גדעון, לע"מ

הנשיא ריבלין דיבר היום (א') בכנס הרצליה והזהיר מפני המצב החוקתי, חסר התקדים שאליו הגיעה המדינה. לדבריו במשך עשרות שנים התנהלנו באופן חוקתי וזאת למרות שאין לנו חוקה.

"אנחנו נמצאים במצב של ליקוי חוקתי, מצב שיכול להביא לכיבוי אורותיה". לדבריו, עד היום הכנסת, בתפקידה כאסיפה המכוננת פתרה את הבעיות החוקתיות וכאשר היו דילמות וסתירות בין התפקיד שלה המדינה כדמוקרטית להיותה יהודית, המחוקקים פתרו את הקשיים.

עוד הוא ציין שעם קום המדינה, המיעוטים הערבים והחרדים היו קטנים, אולם כיום המיעוטים הללו הם קבוצות גדולות בעלות משמעות, "החוקה היתה אמורה להגן על המיעוטים, אך דווקא המיעוטים התנגדו לחוקה". לדבריו, גם מבחינה פוליטית כל ראשי המדינה לא התלהבו לחוקק חוקה, כי הבינו שצריך רוב גדול במיוחד, וזה לא המריץ את ראשי הממשלה לכונן חוקה.

ריבלין ציין כי עד היום היה איזון, כי נוצרה הבנה שכך הדברים מתקיימים. אולם מכיוון שאפשר לשנות כל חוק, כולל חוק יסוד ב-1961, הגענו למצב אבסורדי לפיו "האם יתכן ש-61 ח"כים, שהם הרוב, ישנו את הבחירות כך שלא יהיו בחירות לכנסת? כאן, נשאלת שאלה: האם כל דבר שהרוב בכנסת יכול להביא לידי חקיקתו הוא כשר? פעם היו אומרים על כך שזה לא חוקתי. שבית המשפט העליון יכול לקבוע שזה לא חוקתי. והיתה הסכמה על כך. אף אחד לא ביקש לערער בסמכויות של בית המשפט העליון להתערב".

עוד אמר ריבלין, שבתקופה האחרונה אנחנו רואים שינוי. "יש לנו כיום סימני אזהרה המתנוססים מעל להבנות העבר הללו. שערו בנפשכם שעקרונות היסוד ישונו באמצעות 61 ח"כים שיבטלו את הזכויות של 59 הח"כים האחרים, כלומר את הזכות שלהם להיבחר, למשל. הדברים הללו הם תיאורטים, אבל כיום לא ברור שיש מי שיפקח על הכנסת. הסמכות של רשות אחת לפקח על רשות אחרת, כבר אינה מובנית מאליה".

ריבלין ציין שהריבון הוא הציבור הישראלי, אך הכנסת יכולה בשם הציבור לקבל כמעט כל החלטה. "עלינו לתת את דעתנו לדברים הללו, אני רק מביע את החשש, ולא רוצה לנקוט עמדה, אבל חשוב שהכנסת תבין, כי רבים מן הכנסת שהמהפכה החוקתית נעשתה בעיניהם לצנינים".

ריבלין התייחס למערכת הבחירות הנוספת ולאפשרות של ביטול חוק פיזור הכנסת. לדבריו "ב-71 שנות המדינה, לעיתים היו מצבים של בחירות תכופות פחות מ 4 שנים. אני מקווה שהאירוע של שנת 2019 לא יקרה יותר. אזרחי המדינה צריכים לתת לעצמם דין וחשבון האם אנחנו היינו צריכים ללכת לבחירות הללו, כאשר אין לנו חוקה והכנסת יכולה לפזר את עצמה ואולי אף לכונן את עצמה בחזרה. והכנסת לכאורה, יכולה לקבל כל חוק, ואולי אף בפגרה".

ריבלין רמז שהכנסת ה-21 יכולה לכאורה לחוקק את חוק ביטול פיזור הכנסת, "עולה פה שאלה האם ממשלת מעבר, יכולה בכלל לקיים ועדה לעניניי חקיקה וועדת חוקה של הכנסת. אלה הן הכל שאלות משניות לעניין העקרוני, שכנסת ישראל, עד שלא נכנסת כנסת אחרת יכולה לקבל כל החלטה."