לידיעת מתנגדי החיסונים: ביהמ"ש לענייני משפחה חייב הורים לחסן את בנם נגד טטנוס

שופטי בית המשפט לענייני משפחה ממשיכים לשרטט את גבולות התערבות המשפט בטיפול של הורים בילדיהם בתחום החיסונים: בית המשפט לענייני משפחה בחדרה חייב זוג הורים מתנגדי חיסונים לחסן את בנם בחיסון סביל נגד חיידק הטטנוס, בעקבות פציעה שספג.

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה דחופה שהגיש משרד הרווחה והשירותים החברתיים בחיפה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, להורות על ביצוע פעולה רפואית לקטין - מתן חיסון סביל נגד חיידק הטטנוס - חרף התנגדות ההורים לכך.

האירוע שהוביל לבקשה החריגה היה מקרה פציעה של הקטין לאחר חגיגות יום הנישואים של הוריו. בבוקר שלאחר המסיבה, בסביבות השעה 12:00, נגרמה לבן הקטין כווייה בדרגה 2 בכף רגלו השמאלית. מיד לאחר המקרה טופל הקטין על-ידי חובש שהיה במקום, באמצעות שטיפת כף הרגל במים זורמים, קירור ומריחת משחת אלוורה.

לאחר מכן, בסביבות השעה 13:30, הביאו ההורים את הקטין למרפאתו של ד"ר א', אשר לו היכרות מוקדמת עמם. במרפאה טופל הקטין באמצעות משחת פולידין וסילברול, וכן בוצעה חבישה. מספר ימים לאחר מכן חזרו ההורים למרפאתו של ד"ר א' ובהמלצתו פנו להמשך טיפול בקופת-חולים, שם נבדק הקטין על-ידי אחות המרפאה שהמליצה על בדיקתו של הקטין גם על-ידי רופא הילדים במקום.

רופא הילדים, ד"ר ש', בדק את הקטין והמליץ להורים לפנות לאחות משרד הבריאות לצורך בחינת האפשרות למתן חיסון נגד מחלת הטטנוס עקב הפגיעה. מאחר שלא ניתנה הסכמת ההורים למתן חיסון, ד"ר ש' דיווח על המקרה ללשכת הבריאות המחוזית, לרופאה הנפה ד"ר ו'. ד"ר ו' יצרה קשר עם ההורים ושוחחה עמם, ולאחר ששמעו את עמדתה והתייעצו עם ד"ר א', החליטו ההורים לסרב למתן חיסון לקטין.

בשלב הזה נכנס לתמונה משרד הרווחה, אשר בפנייתו הדחופה לבית המשפט טען כי קיים הכרח במתן חיסון, נוכח חשש כי פצע הכווייה ממנו סובל הקטין עלול להזדהם בחיידק הטטנוס. נבגי החיידק המצויים בסביבה, בכל מקום, עלולים להיכנס לגוף דרך פצעים מזוהמים או נזק לרקמות כולל כווייה.

החשש הוא כי חיידק הטטנוס יפעיל רעלן אשר גורם למחלה קשה, המתבטאת בכיווץ קשה וכואב של השרירים עד כדי סכנת מוות עקב שיתוק שרירי הנשימה. קיים סיכוי לתמותה של 18% במקרה של מחלה כאשר החולה מקבל טיפול בבית חולים, ובהיעדר טיפול מתאים, קיים סיכון לתמותה המגיע עד כדי 100%.

לבקשה צורף מכתב מד"ר ו', ממנו עולה כי הקטין אינו מחוסן כלל. לפי המכתב, הרופא המטפל המליץ על מתן חיסון סביל נגד טטנוס בהקדם האפשרי. פצע הכווייה ממנו סובל הקטין עלול להזדהם בחיידק הטטנוס. לא קיימות חלופות טיפוליות אחרות, ויש לתת את החיסון הסביל בהקדם האפשרי, שכן יעילותו פוחתת ככל שחולף הזמן מאז הפציעה.

מהמכתב של ד"ר ו' עולה כי מתן החיסון הסביל הוא רלוונטי עד סוף תקופת הדגירה המרבית של המחלה, כלומר עד 21 יום מהחשיפה. עוד עולה כי לא ניתן לכמת את רמת הסיכון שהקטין מצוי בה, אך הוא קיים, וכן כי לא קיים סיכון משמעותי מקבלת חיסון נגד חיידק הטטנוס.

במהלך הדיון בעניין בבית המשפט ציין ד"ר א' בפני השופט כי היות שהאירוע היה בשטח קיבוץ ועל אדמה חקלאית, "אין צל של ספק שהאדמה בשטח חקלאי מזוהמת בנבגים של טטנוס". למרות זאת, ד"ר א' סבר כי אין כל צורך במתן חיסון נגד חיידק הטטנוס, לאור העובדה שהכווייה נגרמה במדורה, שעה שהנבגים שהיו מצויים במקום היו שרופים, ולפיכך הסיכוי להיפגע מאותם נבגים היה אפסי, כך לדבריו.

הוריו של הקטין תיארו את המקרה החל מתחילתו, ולדברי האב, ההחלטה שלא להיעתר לדרישה למתן חיסון קשורה לאופי הפצע והקרקע שהייתה במקום וכן להנחיות שקיבלו מד"ר א'.

למרות התנגדות ההורים, השופט החליט כי טובת הקטין היא להתחסן. "תחילה יש להזכיר את כלל היסוד, לפיו בכל סוגיה בה מעורבים קטינים, על בית המשפט להביא בראש ובראשונה את טובתו של הקטין הספציפי הניצב בפניו", כתב השופט. 

השופט הפנה לתיאור מחלת הטטנוס (פלצת) באתר משרד הבריאות, שם נכתב בין היתר כי "המחלה מתבטאת בהתכווצויות קשות ומכאיבות עד כדי שיתוק של שרירים שונים בגוף, בהם גם שרירי הנשימה. שיעור התמותה בקרב החולים במחלה גבוה במיוחד. גורם המחלה - מחלת הטטנוס נגרמת מרעלן המופרש על-ידי החיידק Clostridium Tetani. נבגים (תאי רבייה) של החיידק נפוצים ביותר בטבע ונמצאים בקרקע, באבק הבית, במעי בעלי חיים והפרשותיהם וכן בצואה של בני אדם. נבגי החיידק חודרים לגוף דרך פצע בעור. כל פציעה, בה קיים מגע עם נבגי החיידק, עלולה לגרום להתפתחות טטנוס באנשים שאינם מחוסנים".

בשנים 1950-1952 היו בישראל כ-100 חולים בשנה. בשנת 1955 הוחל במתן החיסון כשגרה לכלל התינוקות בישראל, ומאז נרשמה ירידה חדה ביותר במספר החולים. משנת 2001 דווח רק על שני מקרים בלבד של תחלואה. טטנוס של ילודים, שהייתה מחלה קשה ביותר שפגעה בשנת 1954 ב-50 תינוקות, נעלמה לחלוטין בשנת 1990.

הרווח ממתן החיסון גדול מהסיכונים הטמונים בו

השופט ציין עוד כי במהלך הדיון הוצגה בפניו תמונת כף-רגלו של הקטין במכשיר הטלפון הנייד של אביו, ועל כך כתב: "אינני בעל השכלה רפואית, ואולם להתרשמותי, מדובר בפציעה ממשית, ולמרות חלוף הזמן, ניתן לראות אודם וקילוף עור על כף-רגלו של הקטין. לא ניתן לכנות את מצב כף-רגלו של הקטין כפציעה קלה. מדובר בכווייה קשה אשר ללא ספק גרמה לקטין סבל רב. להתרשמותי, יחלוף זמן רב בטרם ניתן יהא לומר שהקטין החלים לגמרי מהפציעה".

השופט דחה את חוות-דעתו של ד"ר א' בנוגע לאי-הצורך בחיסון והעדיף את חוות-דעתה של ד"ר ו' ממשרד הבריאות, תוך שהוא מחייב את ההורים לקחת את בנם לקבלת החיסון הנדרש.

השופט ציין בפסק הדין: "אינני מתעלם מעמדתם של ההורים ומזכותם של ההורים לקבל החלטות הנוגעות לבנם הקטין, לרבות החלטות מהותיות, וצודקת באת-כוח המשיבים כי אכן מדובר בזכות חוקתית הנוגעת גם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התרשמתי כי מדובר בזוג הורים טובים ומיטיבים אשר דואגים לבנם הקטין, ופעולותיהם, כך על-פי ראות עיניהם, נועדו לטובת בנם הקטין ולרווחתו. עם זאת, יש לזכור כי טובתו של קטין היא השיקול הראשון במעלה, ושעה ששוכנעתי כי במקרה שספציפי זה לנוכח פציעתו של הקטין, הרווח ממתן החיסון גדול משמעותית מהסיכונים הטמונים במתן החיסון, דומני כי לא ניתן להשלים עם עמדת ההורים, ועל בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ובשיקול-הדעת המוקנה לו".

מגמה בבתי המשפט?

פסק הדין של השופט טל פפרני מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה מצטרף לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב מפברואר השנה, שהורה לחסן קטינה בת ה-12 נגד חצבת, חרף התנגדותו של אביה. השופט יהורם שקד קיבל אז את בקשתה של אם הקטינה וקבע כי "מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת, יש בה להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של האדם".

השופט שקד הוסיף אז עוד כי "באותה נשימה שתישמע טענה כי לפיה לא כל מי שלא יחוסן יחלה בחצבת, תוכל להישמע גם הטענה שלא כל מי שיחצה כביש כשעיניו מכוסות ייפגע מרכב חולף. יחד עם זאת, כפי שחציית כביש בעיניים מכוסות תיחשב כפעולה בלתי מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת, אף בה יש להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של הקטין", כתב השופט יהורם שקד בהכרעתו, והוסיף: "כפי שברור מהי דעתנו ביחס לחציית הכביש - כך ברורה גם דעתנו ביחס לחיסון נגד מחלת החצבת".

האם מדובר במגמה של בתי המשפט נגד מתנגדי החיסונים? ימים יגידו.