ספקולנטים? כך דחפו המסרים של בנק ישראל את השקל לעליות

רק לבנק ישראל יש את הכלים המקצועיים לדעת את התשובה לשאלה הזו • אך נדמה שלא ניקח סיכון גדול מדי אם נעריך ברמה גבוהה של ודאות ש"אם זה הולך כמו ספקולנט, נראה כמו ספקולנט ומגעגע כמו ספקולנט - אז זה כנראה ספקולנט" • פרשנות

התחזקות השקל / אילוסטרציה: shutterstock
התחזקות השקל / אילוסטרציה: shutterstock

האם ספקולנטים זרים עומדים מאחורי מהלך ההתחזקות האחרון של השקל מול המטבעות הזרים? רק לבנק ישראל יש את הכלים המקצועיים לדעת את התשובה לכך. באירועים דומים בעבר התבטאו נגידת הבנק ובכירים אחרים, וציינו כי "שחקנים לטווח קצר" עומדים מאחורי תנודות חריפות בשער השקל.

ייתכן שבקרוב נשמע התייחסות מבנק ישראל גם לגבי מהלך ההתחזקות האחרון. אך עד אז, נדמה שלא ניקח סיכון גדול מדי אם נעריך ברמה גבוהה של ודאות ש"אם זה הולך כמו ספקולנט, נראה כמו ספקולנט ומגעגע כמו ספקולנט - אז זה כנראה ספקולנט".

למסקנה הזאת אפשר להגיע מהסתכלות בגרף שער החליפין של הדולר-שקל בחודש אחרון. הציפיות בשוק להתחזקות השקל החלו זמן קצר לאחר פרסום החלטת הריבית האחרונה ב-9 ביולי. במסיבת העיתונאים שנערכה לרגל פרסום ההחלטה השמיע נגיד הבנק אמירה מהדהדת על "אפשרות להעלאת ריבית בחודשים הקרובים". השפעה מסויימת הייתה גם לתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל שפורסמה באותו אירוע והצביעה על העלאת ריבית באוגוסט.

אלא שגל ההתחזקות הנוכחי של השקל לא החל מיד לאחר מסיבת העיתונאים, אלא רק בסביבות 22 ביולי השנה. מה קרה אז? ב-22 ביולי פרסם בנק ישראל את הפרוטקולים שהובילו את הוועדה המוניטרית של הבנק להחלטה על השארת שער הריבית ללא שינוי. בישראל פרסום הפרוטוקולים שבועיים לאחר החלטת הריבית איננו מעורר גלי תהודה, אך בעולם מייחסים להם את החשיבות הרבה ביותר, מן הסתם לאור חרדת הקודש שבה מתקבלים הפרוטקולים של הפד.

בעקבות פרסום הפרוטוקולים, הפיצו שורת בנקים זרים ניירות עמדה שצפו כי שער הדולר-שקל ינפץ בטווח הקצר והבינוני את מחסום ה-3.5 שקלים לדולר. הגדיל לעשות בנק אוף אמריקה, כשהכריז כי "בנק ישראל פתח את השערים להתחזקות השקל". מה גרם לבנקים הזרים להתרגש כל-כך מהפרוטוקולים? היו אלה אמירות שהצביעו על-כך שחברי הוועדה צופים העלאת ריבית קרובה, בעוד עמיתיהם בפד ובבנק המרכזי האירופי חושבים בכיוון ההפוך. מה שהבנקים הזרים לא הביאו בחשבון היא העובדה שמדד המחירים לצרכן לחודש יוני, שפורסם שבוע לאחר החלטת הריבית, היה נמוך בהרבה מהתחזיות ובעקבותיו ירדה לאפס ההסתברות להעלאת ריבית קרובה.

גל הפרסומים של הבנקים הזרים הסב את תשומת ליבם של המשקיעים לכך שישראל מהווה אלטרנטיבת השקעה מעניינת, ואחד השווקים הבודדים בעולם בדירוג אשראי גבוה שתשואת האג"ח הממשלתיות שלו עדיין חיובית. מכאן הדרך להסתערות על השקל הייתה קצרה מאוד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988