כיצד 6,000 תיקי תעבורה הציתו מלחמה בין הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין? ובאיזה צד בחר בית המשפט העליון שהתבקש להכריע בה? התשובה לשאלות הללו עוברת דרך החלטה שקיבלה הנהלת בתי המשפט רגע לפני פגרת הקיץ של בתי המשפט, לקיים דיונים באלפי תיקי תעבורה במהלך הפגרה, ובהתנגדותה של הלשכה למהלך. זאת, בעקבות פגיעה נטענת בעורכי הדין ובנאשמים, שקיבלו "מעכשיו לעכשיו" הודעה כי משפטם יתנהל תוך ימים ספורים.
הדרמה המשפטית הזאת החלה ב-10 ביולי, אז קיבלה הלשכה הודעה מהיועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שלפיה החליט מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל - בתיאום עם המשטרה, לאחר אישור שר המשפטים ולאחר שהוסמך על-ידי נשיאת בית משפט העליון - להעביר כ-1,500 תיקי תעבורה ממחוז מרכז למחוז תל-אביב וכ-1,000 תיקים ממחוז חיפה לבית המשפט בנצרת. עוד נקבע בהחלטה כי תיקים אלה יישמעו בפגרת הקיץ הקרובה ביחד עם עוד כ-3,500 תיקים נוספים, כך שבסך-הכול יישמעו בפגרה כ-6,000 תיקים.
בנימוקי ההחלטה נכתב כי המהלך נועד לאיזון עומס הדיונים בבית המשפט בשל "צבר רב של תיקים". המשמעות של ההחלטה היא קביעת ימי דיוני הקראה מרוכזים, שבמסגרתם יישמעו ברצף כ-80 תיקים בפני כל שופט.
ב-17 ביולי שלחה הלשכה מכתב למנהל בתי המשפט וביקשה ממנו לעיין מחדש בהחלטותיו, הן באשר להעברת התיקים ממחוז למחוז והן לגבי שמיעת התיקים בפגרת הקיץ. בנוסף התבקש השופט ד"ר מרזל להורות למשטרה להפסיק לזמן את הנאשמים בטלפון אל אותם דיונים, וזאת כדי למנוע בזבוז משאבים ועל-מנת לאפשר ללשכה למצות את כלל ההליכים הפתוחים בפניה.
אולם השופט ד"ר מרזל לא הורה למשטרה לחדול מזימון נאשמים, וב-24 ביולי כבר החלה שמיעתם של חלק מהתיקים. בהמשך לכך פנו נציגי הלשכה טלפונית למשרדי הנהלת בתי המשפט, והובטחה ללשכה תשובה לפנייתה בתוך יום. לאחר שהתשובה המובטחת לא הגיעה, כמה ימים מאוחר יותר פנתה הלשכה לבית המשפט העליון בבקשה דחופה לערער על החלטת מנהל בתי המשפט (מכיוון שמנהל בתי המשפט הוא שופט מחוזי, הערעור על החלטותיו מוגש לעליון).
פגיעה בלתי מידתית
הלשכה טענה בערעורה כי ככלל, פגרת הקיץ בבתי המשפט היא תקופה של חופשה עבור העוסקים במקצוע המשפטים, ובמהלכה מתקיימים דיונים חריגים בלבד. "כנהוג עד היום, בפגרה נשמעים עניינים דחופים בלבד", ציינה הלשכה והוסיפה כי "לפי הנוהל, תיקי תעבורה ככלל אינם עניינים דחופים שיישמעו בפגרה אלא אם הם עבירות שיפוט מהיר". לדבריה, "שמיעת תיקי התעבורה בפגרה בשל עומס שנוצר בשל התנהלות בלתי יעילה של המערכת, איננה יכולה להוות תירוץ לשמיעת התיקים בפגרה".
עוד טענה הלשכה כי פרסום החלטת השופט ד"ר מרזל זמן קצר לפני תחילת הפגרה פוגעת באופן בלתי מידתי בסנגורים המייצגים בתיקי תעבורה. זאת, מכיוון שהם כבר תיכננו את לוחות הזמנים שלהם מתוך מחשבה כי בזמן הפגרה יישמעו רק תיקים דחופים, ותיקי תעבורה ככלל אינם דחופים. "אין זה סוד כי רוב עורכי הדין מנצלים את פגרת בתי המשפט לשם חופשתם השנתית. החלטה בדבר שמיעת כ-6,000 תיקים בזמן הפגרה פוגעת בציבור עורכי הדין המייצגים ומשפחותיהם", נכתב בערעור הלשכה.
בנוסף, הלשכה ציינה כי ההחלטה עלולה לפגוע גם בציבור הנאשמים, משום שהנאשמים יתקשו להתייעץ עם עורכי דין ולמצוא ייצוג הולם בהתראה כל-כך קצרה.
הלשכה גם ציינה בערעורה כי מאחר ששמיעת התיקים בפגרה בהתראה כה קצרה איננה מאפשרת לזמן את הנאשמים בהתאם לדין, המשטרה הורתה על זימונם טלפונית, והתברר כי רבים מהנאשמים הודיעו שלא יגיעו לדיון. לטענת הלשכה, זימון הנאשמים טלפונית אינו חוקי, ולכן לא ניתן יהיה לקיים את הדיון בעניינם בהיעדרם.
"ביום הקראות מתוכנן, שאליו מוזמנים מראש ובכתב נאשמים, לא מתייצבים כמחצית מהנאשמים", ציינה הלשכה. "ברור שזימון טלפוני... יגרום לאי-התייצבות של רבים מהנאשמים, שכנגדם לא ניתן להפעיל את הסנקציה של 'שפיטתם בהיעדר' (שפיטה לא בנוכחותם, א' ל"ו) - ויהיה בכך בזבוז זמנם של השופטים, של התובעים ושל המערכת כולה".
העומס לא יצומצם
עוד טענה הלשכה כי החלטת מנהל בתי המשפט גם לא תתרום לצמצום העומס על בתי המשפט. לדבריה, בעת פגרת הקיץ נקבעות פגישות בין תובעים לסנגורים, שמטרתן לקדם תיקים קשים או כאלה הקבועים להוכחות בשנת המשפט הבאה, והדבר מסייע בהפחתת העומס בשנת המשפט. לכן, לדברי הלשכה, קביעת תיקים "רגילים", כמו תיקי תעבורה, במהלך הפגרה גורמת למעשה לנטרולם של התובעים, שלא יוכלו לקדם תיקים הקבועים לשנת המשפט הבאה. בכך, טענה הלשכה, עובר העומס מבית משפט אחד למשנהו, אך לא נמצא הפתרון להקלת העומס על המערכת.
הלשכה גם התייחסה בערעורה לנוהל המתוקן לשמיעת תיקים בפגרת הקיץ, שפרסם מנהל בתי המשפט לפני כחודש, ושבו איפשר הקראות בהליכי "ברירת משפט" במהלך הפגרה (בחוק הישראלי מוגדרות עבירות שונות כ"עבירות של ברירת משפט", שבמסגרתן עובר העבירה מקבל "הודעת תשלום קנס" ללא משפט, אך ניתנת לו האפשרות לבחור בקיומו של הליך משפטי במקום תשלום הקנס). הלשכה טענה כי שינוי זה נעשה רק כדי להכשיר את שמיעתם של תיקי התעבורה בפגרה. לדברי הלשכה, הגם שתיקון הנוהל מצוי בסמכותו של מנהל בתי המשפט, נראה כי אין הוא עומד בתנאי הסבירות הנדרשת מרשות שלטונית.
עוד טענה הלשכה כי כי קביעת 80 תיקים לכל שופט בכל ישיבת הקראות עומדת בסתירה להנחיית נציב תלונות הציבור על השופטים. לדבריה, קביעה זו גם מנוגדת לתשובת מנהל בתי המשפט בעצמו בהתכתבויות מוקדמות יותר עם הלשכה, שלפיה לא ייקבעו יותר מ-40 תיקים ליום הקראות לשופט.
אין זכות לערער
הלשכה ביקשה מנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, לקבל את הערעור ולהורות על ביטול העברת התיקים ממחוז למחוז, ועל ביטול שמיעת של תיקים מסוג ברירת משפט במהלך הפגרה; אולם הערעור הגיע אל שולחנה של רשמת בית המשפט העליון, שרית עבדיאן, שמחקה אותו על הסף ללא צורך בתגובת הנהלת בתי המשפט. זאת, הואיל ולגישתה ללשכה אין כלל זכות שבדין להגשת הערעור.
הרשמת ציינה בהחלטתה כי חוק בתי המשפט ברור ומאפשר רק למי שהוא "בעל דין" בהליך שהועבר מבית משפט אחד למשנהו, להגיש למנהל בתי המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטתו להעברת ההליך. כפועל יוצא מכך, נקבע כי רק מי שהוא "בעל דין" בהליך שהועבר, רשאי להגיש ערעור על החלטה של מנהל בתי המשפט בבקשה לעיון חוזר. לפיכך, קבעה הרשמת, "ללשכה - אשר אינה צד להליכים בתיקי התעבורה - אין זכות שבדין לפנות למנהל בתי המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו לגבי העברת תיקי תעבורה ממחוז למחוז ושמיעתם בפגרה".
הרשמת אף דחתה את הפרשנות שהציעה הלשכה, שלפיה יש לראותה "כנציגתם הלגיטימית של כל 'בעלי הדין'" בתיקי התעבורה הנידונים באופן המאפשר לה להגיש ערעור על החלטת בתי המשפט. הרשמת קבע כי פרשנות זו לא מתיישנת עם לשון החוק ועם תכליתו.
"פגיעה אנושה בזכות הייצוג"
וכך, באחת, נסגרה הדלת בפני הלשכה לסייע לאלפי הנאשמים ולעורכי דינם. הדרך היחידה כרגע לבטל את "רוע הגזירה" - אם הסנגורים והנאשמים אכן סבורים כמו הלשכה כי מדובר בפגיעה בזכויותיהם - היא פנייה פרטנית של כל אחד מהנאשמים למנהל בתי המשפט בבקשה לבטל את החלטתו. האם זה יקרה? ניסיון העבר מלמד כי נראה יותר נאשמים שיבחרו לא להופיע לדיונים מאשר לנהל בקשות דחייה מול בית המשפט.
לדברי חבר המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין, עו"ד ערן גולן, "החלטת הנהלת בתי המשפט ללא התייעצות עם הלשכה לזמן 6,000 נאשמים לדיון בעבירות תעבורה, מהיום למחר, בפגרה, בטלפון - מהווה פגיעה אנושה הן בזכות הייצוג של הציבור והן בעורכי הדין.
"החלטת בית המשפט העליון, ולפיה אותם נאשמים - שבכלל לא יודעים על החלטת מנהל בתי המשפט - יצטרכו לפנות באופן פרטני, וללשכה אין זכות לערער על ההחלטה, משמעה אחת משניים: הטלת עומס אדיר על מערכת המשפט בהנחה שכולם יגישו השגה - או הנחה שאף אחד מאותם נאשמים לא יגיש השגה ולאחר מכן ערעור לעליון. יש להצר על החלטה זו".
"הגברת אכיפת דיני התעבורה"
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מערכת בתי המשפט והעומדים בראשה מחויבים לנושא הבטיחות בדרכים ופעלו במשך השנים לחיזוק בתי המשפט לתעבורה, לקיצור משך זמן ניהול ההליכים ולשיפור השירות שניתן לציבור. בבתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ נפתחים מדי שנה למעלה מ-100 אלף הליכים חדשים. חרף העומס הרב, אורך חיי התיק עומד על חודשים ספורים בלבד (כך למשל, בשנת 2018 עמד אורך חיי התיק על 3.6 חודשים).
"שמיעת הליכי תעבורה בפגרת הקיץ היא נדבך משמעותי בהגברת אכיפת דיני התעבורה במסגרת המאבק בתאונות הדרכים. העברת התיקים נעשתה לאחר קבלת כתב הסמכה מנשיאת בית המשפט העליון באישור שר המשפטים ולאחר התייעצות עם ממלא-מקום מפכ"ל משטרת ישראל, כנדרש בסעיף 78א לחוק. בנסיבות אלה שופטי התעבורה לקחו על עצמם לקיים דיונים בהליכי תעבורה אף בתקופת הפגרה.
"הגברת האכיפה כחלק מהמאבק בתאונות הדרכים ומיצוי הדין עם עברייני התנועה מחייבים שיתוף-פעולה שוטף בין הגופים הפועלים במרחב, ובכלל זה מערכת בתי המשפט, משטרת ישראל ולשכת עורכי הדין. רוב הנאשמים בבתי המשפט לתעבורה אינם מיוצגים, הזימון הטלפוני הוא בנוסף לזימון בדואר. המציאות מוכיחה כי יש התייצבות, והבקשות לביטול מועדי דיון מועטות. בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט בדבר העברת התיקים, רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
