האם מצלמות ימתינו לערבים בקלפי? יש לקוות שלא

פריסת מצלמות בקלפיות תפגע בזכות לפרטיות ותביא לירידה בכמות המצביעים

קלפי / צילום: shutterstock
קלפי / צילום: shutterstock

רעיון חדש: התקנת מצלמות בקלפיות במגזר הערבי בכדי למנוע זיופים בבחירות. מי שאחראי לרעיון הזה, כפי שפורסם לאחרונה, היא תנועת הליכוד. על-פי הפרסום, ההצעה היא שיותקנו מצלמות בקלפיות במגזר הערבי בכדי למנוע זיופים בבחירות בקלפיות אלה, במסגרתם תבוצע הצבעה של אנשים שלא הגיעו כלל לקלפי. ממש כך.

ההצעה המקוממת הזו של הליכוד, כבר ניתן להגיד, מעלה שאלות רבות. ראשית, מי קבע שדווקא במגזר הערבי יש בעיה של זיופי הצבעה? מה עם המגזר החרדי, למשל? שם לא שמענו לא טענות כאלה? מעבר לכך, גם אם יש בעיות בנושא במגזרים כאלה ואחרים, האם הדרך לטפל בהם היא התקנת מצלמות?

התקנה של מצלמות במרחב הציבורי עוצרת בתוכה פגיעה חמורה בפרטיות. המצלמות יוצרות תחושת מעקב קשה למי שמצוי בתחומי האזור המצולם. זו מובילה, לפי מחקרים שבוצעו בעולם, לתחושה של חוסר ביטחון אישי, שבאה בעקבותיה לעתים אף תחושה של רדיפה. אנשים המצויים תחת מצלמות בכל שעות היום, לפי אותם מחקרים, הם אנשים פחות יצירתיים בעבודה ופחות תורמים לקהילה.

עם כל המטען הזה של הפגיעה בפרטיות, פריסת מצלמות בקלפיות תביא, ללא ספק, בירידה בכמות המצביעים, אשר יחששו להגיע לקלפי ולהצביע. החשש יתמקד בתחושה שמשהו לא טוב יכול לצאת מהדבר הזה, משהו כמו סימון של אותם אנשים, חשיפה למי הם הצביעו ודברים דומים אחרים.

לא במקרה הקדישה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים תשומת-לב רבה לנושא המצלמות. בשתי הנחיות שיצאו תחתיה מדגישה הרשות כי אין להתקין מצלמות במרחב הציבורי היכן שאין הצדקה ממשית לכך; וגם אם מותקנות מצלמות, יש לעשות את זה באופן מדוד, צמוד למטרה לשמה הן הותקנו, תוך שימוש וחשיפה מידתית של תוצרי הצילום.

הרשות להגנת הפרטיות אף מצביעה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הקנה לזכות לפרטיות מעמד חוקתי. מתוקף מעמדה זו, ההצדקה לפגיעה בפרטיות תיבחן, בין היתר, גם בהתאם לשאלה, האם יש דרך אחרת להשיג את המטרה לשמה מבקשים לפגוע בפרטיות, דרך פוגענית פחות.

מכאן, מעבר לעובדה שבהתקנת מצלמות בקלפי יש פגיעה חמורה בפרטיות, מסקנה שקשה להתווכח איתה, נשאלת השאלה האם יש דרך אחרת להשיג את המטרה עליה דובר: מניעת הצבעה של מי שלא הגיע בעצמו לקלפי או כל זיוף אחר של הצבעה? בחינת הנושא מראה שיש בברור דרך כזו.

בכל קלפי יש ועדה. לכל מפלגה שמתמודדת בבחירות מותר לשלוח נציג לוועדות הקלפי. אותו נציג הוא זה שאמור לשמור על האינטרסים בקלפי של המפלגה אותה הוא מייצג. בין היתר יכול אותו נציג לבחון בעצמו את תעודת הזהות של כל מצביע שמגיע לקלפי ולבדוק האם האדם העומד בפניו הוא זה שתעודת הזהות המוצגת בפניו שייכת לו.

מכאן, אם הליכוד כל-כך חוששים מזיופים בבחירות, שיטרחו וישלחו נציג לכל ועדת קלפי. במקרה כזה כדאי שישלחו נציג לכל ועדות הקלפי הקיימות ולא רק למגזר הערבי, אבחנה לא ראויה בפני עצמה.

היוזמה המקוממת הזו של המצלמות לא באה מטעם גורם שלטוני, אלא מטעם מפלגה, הליכוד, מפלגת השלטון. אם כל-כך מאמינים בה, למה לא טרחו בליכוד לגבש יוזמה ממלכתית שתגיע מגורם שלטוני? כנראה שגם בליכוד יודעים שהסיכוי שיוזמה מופרחת כזו תצא אל הפועל, קטן. נקווה שאכן כך.

הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות' המתמחה בדיני טכנולוגיה, פרטיות וסייבר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988