הקרטל התאילנדי שובר שיאים של אכזריות. האם אדם אחד יצליח לעצור אותם?

גורמים עלומים בצפון-מזרח תאילנד מנהלים כבר שנים מערך מתוחכם ומורכב להפליא של ציד בלתי חוקיים, ומרוויחים הון עתק מהכליה שהם ממיטים על כמה מהמינים האקזוטיים בעולם • האם האדם היחיד שנאבק בתופעה יצליח להפיל את סינדיקט ההברחות שאיש לא יכול לו? • גיליון שכולו קנאה  

הקרטל התאילנדי/  צילום: GettyImages ישראל
הקרטל התאילנדי/ צילום: GettyImages ישראל

למה אתם חייבים לקרוא את הכתבה

1. כי תופעת הסחר הלא חוקי בבעלי־חיים, באברים ובחלקי גוף שלהם, לצד ההיבט הכלכלי של העניין מגיעה לעיתים נדירות מאוד לעיניים ישראליות.
2. כי הסיפור הזה כתוב טוב מכדי שיהיה מותר להחמיץ אותו. וכתיבה מגזינית ברמה כזו מתחרה לפעמים אפילו בספרות.
3. כי המבט הזה אל לב המאפליה של תעשיית הרשע הזאת מדגים כמה משאבים וכמה מאמצים משקיע לפעמים האדם בהרס שיטתי של העולם סביבו.

***

קול הנפץ של הירייה עמד לשנייה באוויר. רגע לאחר מכן, הקרנף הלבן צנח על הקרקע בקול רעם מהדהד. נדרשו חמישה קליעים כדי להפיל אותו. האחרון נורה כמעט מטווח אפס. צ'ומלונג למטונגתאי הסתכל על החיה נושמת את נשימותיה המיוסרות האחרונות, וראה רק דבר אחד: כסף.

"בואו נזוז", אמר. הוא הורה לחבריו לטפס על הגווייה, לאחוז בראשה ולהסיר את שתי הקרניים במסור עצמות. למטונגתאי גדל בתאילנד, אבל הגיע לדרום-אפריקה כדי להתעשר מציד מהסוג הזה. תנועותיו העידו על זהירות יתרה. הוא ידע שהעבודה החשובה באמת, מבחינתו, רק בראשיתה. שיש אוצר קטן שממתין לו. אבל קודם לכן, היה עליו להבריח את קרניו של הקרנף מאפריקה ולהעביר אותן לעמיתיו בלאוס. ברגע שיגיעו לשם, ייכנסו לשרשרת האספקה שהוא ממנהליה.

הקרניים יגיעו לסין או לווייטנאם, ייטחנו לאבקה, ייארזו במבחנות זעירות ויימכרו למי שעדיין דבק באמונות העתיקות בדבר כוחן לרפא מיני מחלות ומדאובים - החל בשיגרון וכלה בסרטן. המחיר גבוה. אבקת קרני הקרנפים - שיש המערבבים אותה בתה בעוד אחרים בולעים אותה כמות שהיא - נמכרת בכ-65 אלף דולר לקילוגרם. מבחינתו של למטונגתאי, מדובר ברווח של כ-200 אלף דולר לקרן.

אף שהיוזמה כולה בלתי חוקית, למטונגתאי לא עשה שום מאמץ להסתיר את מעשיו בבוש האפריקאי. הוא סימן לאישה צעירה - חשפנית תאילנדית ושמה "ג'וי" - לגשת אל הקרנף המת. לכבוד מסע הציד לבשה ג'וי מכנסי ג'ינס צמודים ועליונית טרנינג סגולה. היא קיבלה את הרובה לידיה ואז ניגשה וכרעה איתו לצדו של הקרנף. המצלמה המתינה לה, והיא חייכה חיוך רחב. חשוב מאוד שתיראה כאילו היא זו שהרגה את הקרנף. תמונה שלה לצדו תועיל לכך.

 ציידים בתאילנד/  צילום: רויטרס
  ציידים בתאילנד/ צילום: רויטרס

למטונגתאי סוחר במינים מוגנים זה תריסר שנים - אך הכוח שהוא נהנה ממנו בעולם הרחב של ציידים בלתי חוקיים, מבריחים וסוחרי מוות אחרים הולך וגדל באחרונה. הוא התחיל בתחתית, כרוכל שמכר פירות בשוק רחוב בבנגקוק. מזלו התחיל לשחק לו כשהכיר שני אנשים שסחרו בעצמות של חתולים אקזוטיים, שגם אותן נהוג לטחון ולמכור. הודות להם התוודע למטונגתאי ליסודות הסחר בעצמות נמרים: כיצד לרכוש את הגופות, להרתיח אותן כדי להפריד את הבשר מן העצמות ואז לעטוף את השלדים בניילון ולשלוח אותם לרוכש בלאוס תמורת 450 דולר לקילוגרם.

משם נשלחו העצמות מזרחה, מעבר לגבול לאוס אל וייטנאם או צפונה, לסין. בתוך זמן לא רב הגיע למטונגתאי לדרום-אפריקה והשתמש בטכניקות המוכרות כדי לשלוח לאסיה כמויות גדולות של עצמות אריה. המגבלות שהגדירה הממשלה באשר לכמויות העצם שניתן לייצא לא הטרידו אותו - החוואים והפקידים לא ממש טרחו לאכוף אותן. שק של עצמות היה מכניס לו כ-1,000 דולר. הוא מצא קונים אפילו לשיניים ולטפרים, שהוברחו באמצעות בלדרים על טיסות לבנגקוק (בין היתר, לכאורה, בעזרתם של עובדים מושחתים בחברות התעופה).

למטונגתאי נהג בהאמר, עישן גראס איכותי, הימר בבתי קזינו בסאן סיטי, לא רחוק מיוהנסבורג, והיה ללקוח קבוע במועדון הג'נטלמנים פלמינגו בפרטוריה - מועדון חשפנות מלא ברקדניות שיובאו מצפון תאילנד. אבל הוא רצה יותר.

הביקוש לקרני קרנף באסיה הלך וגדל, ובשנת 2009 הוא קפץ על ההזדמנות להרחיב את עסקיו. העבודה תהיה מסוכנת: דרום-אפריקה גזרה עונשי מאסר ארוכים על כל מי שנתפס בציד לא חוקי של קרנפים או בסחר בהם. אבל למטונגתאי הכיר פרצה שאפשר לנצל: בשעתו, החוק בדרום-אפריקה התיר לציידים לצוד קרנף אחד בשנה ולשמור את ראשו כמזכרת.

הוא רקח, אם כן, מזימה פשוטה: הוא ישלם לאנשים להתחזות לציידים, ישיג רישיונות ייצוא חוקיים על-פי האמנה לסחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה (CITES) וישלח את הקרניים דרך תאילנד, אל לאוס. במקום להיתלות על הקיר, הן ייטחנו ויניבו רווחים נאים.

בתחילה נהג למטונגתאי להטיס בכל פעם ארבעה או חמישה ציידים-מתחזים מן המולדת ליוהנסבורג. הוא שיתף פעולה עם בעלי חוות מושחתים, שהיו שוכרים ציידים מקצועיים למלאכת הציד עצמה, ושיחדו את הפקחים. נטען שלמטונגתאי שיחד אפילו את הפקיד האחראי על אכיפת המגבלות על יבוא חיות בר בנמל התעופה בבנגקוק כדי להבטיח שקרני הקרנפים יעברו בלי תקלות.

זמן לא רב לאחר מכן, גיבש למטונגתאי תוכנית רווחית אף יותר: במקום להטיס ציידים-מתחזים לאפריקה, הוא ישתמש בעובדות מתעשיית המין ובנשים תאילנדיות אחרות שכבר התגוררו בדרום-אפריקה. יום אחד הופיע במועדון הפלמינגו והציע 500 דולר לכל עובדת שתיקח חלק במזימה. כמה מהחשפניות במועדון, וג'וי בכללן, הפכו בן-לילה לציידות בלתי אופייניות בעליל של חיות גדולות. בתוך זמן לא רב החלו בנסיעות סדירות ממועדון החשפנות אל החווה, מרחק כמה שעות נסיעה בהאמר השחור של למטונגתאי.

העסק המטריד פרח - עד שנתקל במכשול. בפברואר 2011, פקידי מכס בשדה התעופה בבנגקוק עצרו חבילה של קרני קרנף שהגיעה לידיהם בנפרד מהתעודה הדרושה מ-CITES. כשהתעודה הגיעה לידיהם, הם בחנו אותה בקפידה ומצאו כי הציידת שחצתה יבשות כדי להרוג את הקרנף, כביכול, הייתה למעשה צעירה בת 20, במקור מצפון-מזרח תאילנד. זה נראה מוזר.

הסיפור הזה לכד את תשומת לבו של אדם אחד במיוחד: סטיב גלסטר, פעיל אמריקאי חריף ונחוש למען שימור הטבע, שגילה עניין מיוחד באירועים כאלה, ולכן הקפיד לטפח מערכת יחסים ידידותית עם פקידי המכס בבנגקוק. כשלמד על החבילה המשונה, הבין מיד מה קורה.

גלסטר עבר לתאילנד עשור קודם לכן, והקים מערך שתכליתו למפות - ולפרק - את השוק החשאי לסחר לא חוקי באיברי בעלי חיים. הוא התמקד ברשתות שהניעו את הסחר, וייחד תשומת לב מיוחדת לארגון המורכב שאותו כינה בשם "הידרה", על שם מפלצת הים עתירת הראשים מהמיתולוגיה היוונית.

ארגון הידרה, שנוהל בידי קומץ גנגסטרים רבי עוצמה בתאילנד ולאוס, הפעיל צבא של ספקים שהעבירו לידיו קרני קרנפים, חטי פילים, עצמות נמרים, מרת דובים, עמודי שדרה של פנגולינים (דובי נמלים שניתן למצוא בדרום-מזרח אסיה ובאפריקה, במספרים הולכים ומצטמצמים) ואיברים אחרים של חיות בר מוגנות.

הארגון החזיק גם רשת של שוטרים ופקידי מכס מושחתים, כמו גם של גורמים מושחתים במערכת המשפט, כדי להקל על המשלוחים ולמנוע היתקלויות עם החוק. למטונגתאי, הבין גלסטר, משחק כפי הנראה תפקיד מרכזי בסינדיקט.

ואכן, למטונגתאי היטיב להיענות לביקוש הניכר. ב-23 באפריל 2011, אחד מהקונים שלו בלאוס הזמין 50 זוגות של קרני קרנף ועוד 300 שלדי אריות, שמחירם הכולל 15 מיליון דולר. חלקו של למטונגתאי עתיד היה להיות 1.5 מיליון דולר.

העלייה במספר הקרנפים
 העלייה במספר הקרנפים

במקביל לגלסטר, גם בעלי תפקידים בדרום-אפריקה אספו ראיות בעניין מסעות הציד המבוימים. בנובמבר 2011 ירד למטונגתאי מטיסה מבנגקוק ונעצר בידי שוטרים בשדה התעופה. "מצאנו מסמכים וקבצי מחשב מפלילים לצד תמונות שהוא צולם בהן ליד קרנפים מתים", סיפר לי החוקר הדרום-אפריקאי צ'רלס וון ניקרק.

וטרינרים בודקים נמר בגן החיות סיריצ'ה בתאילנד /  צילום: רויטרס Chaiwat Subprasom
 וטרינרים בודקים נמר בגן החיות סיריצ'ה בתאילנד / צילום: רויטרס Chaiwat Subprasom

לנוכח הראיות שאספו ון ניקרק וגלסטר, למטונגתאי הודה באשמה ונידון לשש שנות מאסר. מבחינתו של גלסטר, הניצחון הזה היה רק ההתחלה. הוא היה נחוש להתחקות אחר מבנהו של ארגון הידרה החשאי, ולזהות את הגורמים שבמעלה ההיררכיה, ולכן הקדיש תשומת לב מיוחדת לכאוס שפשה בסינדיקט בעקבות לכידתו של למטונגתאי - ולמהלכי ההיערכות המחודשת שלאחריו. הוא נשבע שלא ישקוט עד שיחסל את הסינדיקט.

האובססיה של גלסטר

מרכז העצבים של הארגון המורכב שמנהל סטיב גלסטר ממוקם בסמטה חסרת ייחוד במרכז בנגקוק, בווילה נמוכה. בחצר השלווה של המבנה יש בריכה עתירת צבים. דקלים ושאר עצים מטילים צל על הקרקע. אלא שהשלווה אינה מאפיינת את המתחולל בתוך המבנה, שם פועלת קרן פרילנד, שאותה הקים.

האובססיה של גלסטר מוצגת לראווה על קיר שלם במשרד נטול החלונות: קולאז' מסועף של נתונים המייצגים את המבנה הארגוני של הידרה. המערך מעלה על הדעת את שרבוטיו הקדחתניים של ג'ון נאש ב"נפלאות התבונה". נדרשו לגלסטר שנים כדי להרכיב אותו, והוא נעזר לשם כך בשירותיה של תוכנת אנליטיקה מתקדמת, כמו גם בפעולות בלשות וריגול מסורתיות יותר. התוצאה היא ערב-רב של תצלומי קלסתרים, תאריכי לידה, מפות, מספרי זהות, ציוני דרך ביוגרפיים ומאות קווים הנמתחים אנה ואנה כדי לציין היררכיות, יחסים משפחתיים וקשרים פליליים. זו מפה של סודות: מדריך ל"מי ומי בגן החיות", אומר גלסטר.

גלסטר מתייחס לאוצר המידע הזה ברצינות שאין גדולה ממנה. "מדובר ברוצחי המונים סדרתיים", הוא אומר לי. כדוגמה הוא מציין את העלייה במספר הקרנפים שנטבחו בדרום-אפריקה במרוצת שני העשורים האחרונים: מ-13 בשנת 2007 ל-83 בשנת 2008, ומשם ל-1,028 בשנת 2017 - כמעט 3 ביום, בממוצע. את העלייה הוא זוקף בראש ובראשונה לחובתה של הידרה. "האנשים האלה מחסלים את אחד הגזעים האייקוניים ביותר בעולם בשביל הכסף", הוא אומר.

קצב הטבח אומנם גבר, אך הדרישה לחלקי גופות לא חוקיים באסיה אינה עניין חדש. ספרי רפואה סיניים עתיקים גדושים ומלאים התייחסויות לסגולותיהם הרפואיות של קרני קרנפים, עצמות נמרים, קשקשי אוכל נמלים וכיסי מרה של דובים. כמה מן הסגולות האלה הן גחמות דמיון גרידא: לקריאטין שממנו עשויות קרני הקרנפים לא נמצא שום ערך רפואי. ליעילותם של רכיבים אחרים יש ביסוס מדעי ניכר מעט יותר. מרה של דובים עשירה בחומצה אורסודאוקסיכולית, המשמשת לטיפול בבעיות בכבד ובכיס המרה.

אלא שעם בסיס מדעי או בלעדיו, הסחר באיבריהם של בעלי חיים נעשה לעניין מורכב ביותר. בשוק לחטים, עצמות וקשקשי פנגולינים - העשויים כולם מחומרים קשים ועמידים, שניתן לשמור במשך שנים - פועלים כיום מתווכים מחוכמים המחזיקים במלאי בתקווה לרווחי ענק עתידיים, כשהמחיר יעלה עוד יותר.

קרני קרנפים שנתפסו בנמל התעופה הבינלאומי של בנגקוק /  צילום: רויטרס Athit Perawongmetha
 קרני קרנפים שנתפסו בנמל התעופה הבינלאומי של בנגקוק / צילום: רויטרס Athit Perawongmetha

הסגולות הבריאותיות המשוערות לא בהכרח מעסיקות רבים הנמנים עם האליטות בסין ובווייטנאם. מבחינתם, המוצרים הללו היו לסמלי סטטוס שאפשר להציג לראווה במסיבות ובפגישות עסקים - עדות לתחכום ולטעם טוב. על כך יש להוסיף את תרומתו לסחר של המעמד הבינוני ההולך ומתחזק בשתי המדינות.

התוצאות הרות אסון. לצד הטבח ההמוני והמתועד היטב של קרנפים ופילים באפריקה, אוכלוסיית הנמרים האסייתיים הידלדלה מכ-100 אלף פרטים לפני 100 שנה, לפחות מ-4,000 כיום. במהלך אותה תקופה הגיעה אוכלוסיית הקרנפים באסיה לסף כליה. ואת האכזריות קשה אפילו לתאר: בעלי "חוות" למרת דובים הפועלים ברחבי דרום-מזרח אסיה נוהגים לנעוץ קטטרים בגופם של בעלי החיים הנתונים בשבי - דבר הכרוך לרוב בכאב נורא - כדי להוציא מכיס המרה שלהם את הנוזל היקר. אחרים חוסכים לעצמם את הטרחה, ופשוט הורגים את הדוב, חותכים את האיבר ומשנעים אותו בקרח.

הדברים ידועים לממשלת תאילנד זה זמן רב, אך במשך שנים רבות היא העלימה עין. "בתאילנד לא היו פרסים, לא בונוסים ולא שום תמריצים למאבק בפשעים נגד חיות בר", אומר גלסטר. "המשטרה העדיפה להתעסק במלחמה בסמים או בטרור. אנחנו מנסים לשנות את זה".

קרן פרילנד חולקת עם המשטרה מידע ומשאבים. במקרים קשים, הן אפילו משתפות פעולה בהיקף שקשה למצוא בשגרת היחסים בין ארגונים ציבוריים ופרטיים.

התפוקה של קרטל ההידרה
 התפוקה של קרטל ההידרה

שש רוחות רפאים שהן אדם אחד

גלסטר (57) מדבר במבטא שטוח, אופייני ליליד המערב התיכון. יש לו ארשת עניינית וצעדים ארוכים, כאילו הוא תמיד ממהר למקום חשוב. אחר צהריים אחד הציג בפניי שניים מאנשי הצוות שלו, שהיו בעבר סוכנים בתחום המלחמה בסמים. אחד הוא "ג'נרל אדי", שזכה לתהילה בקרב אנשי אכיפה לאחר שעצר בשנת 2008 את סוחר הנשק הרוסי הנמלט ויקטור בוט. אחר כך אני לוחץ את ידו של "פּוּלְסָאבּ", שסייע לאסוף את הראיות שהכניסו את צ'מלונג למטונגתאי למאסר.

נוסף על כשני תריסר אנשים בבנגקוק, גלסטר מעסיק גם אנשי צבא ואכיפה לשעבר ברחבי דרום-מזרח אסיה, ובכללם "נָיְיל" - דמות אפופת סוד הדוברת וייטנאמית שוטפת, שבילה אלפי שעות באיסוף של תמונות מעקב וצילומי וידיאו של אנשי מפתח בהידרה.

הפעם הראשונה שזכה גלסטר להציץ בשדרות ההנהגה של הידרה הייתה לפני מעט יותר מעשר שנים. תאילנדית עשירה שאת זהותה הוא מסרב לחשוף הובילה אותו לשני ציידים בלתי חוקיים ושכנעה אותם לחשוף בפניו את סודותיהם. השניים, אומר גלסטר, ציינו מי עומד בראש הארגון: ויקסאי קיאוסוואנג, קצין לשעבר בצבא לאוס. זמן לא רב לאחר מכן התוודע גלסטר לזהותו של חברו הטוב ושותפו לפשע, לכאורה, של קיאוסוואנג: באך ון לים, וייטנאמי שוחר חברה ורחב גרם שהיגר לתאילנד.

השניים גרו זה מול זה, על גדות נהר מקונג: באך בצד התאילנדי, קיאוסוואנג בלאוס. נטען כי באך התמחה בהברחת סחורות אסורות למדינה. "היו לו אנשים בנמלים ובשדות תעופה; היו לו אנשים בצפון תאילנד ובדרום תאילנד", אומר גלסטר. "היו לו מבריחים, אנשים בסקטור הפרטי, ופקידים שהוא שיחד".

קיאוסוואנג, מצדו, הפליא לשנע את המוצרים ברחבי אסיה מרגע שהגיעו ללאוס. גלסטר מסביר שלכך שימשו אותו חברות יבוא-יצוא שהפעיל מעברו האחר של הנהר - עסקים חוקיים שהיו כפי הנראה מסלקות לאיברים בלתי חוקיים. הוא החזיק גם כמה "גני חיות" נוראים בלאוס ששימשו כדי לגדל בעלי חיים לשחיטה. נמרים, קופי מקק וחיות אחרות הוחזקו ונטבחו שם.

בתקופת השיא של העסק, בסביבות שנת 2013, קיאוסוואנג ובאך ון לים שינעו כפי הנראה כ-300 טונות של בעלי חיים ושל איבריהם מדי שנה - ובכלל זה 100 טונות של צבים חיים, 100 טונות של נחשים חיים, 3 טונות של עצמות אריות ונמרים, 75 טונות של קשקשי פנגולינים וכמות לא ידועה של חטי פילים וקרני קרנפים. הם הרוויחו מיליוני דולרים בשנה, והשתמשו בכסף כדי לרכוש בתים, בתי מלון, כלי רכב יקרים ונסיעות משותפות תכופות לפטאיה, אתר נופש על חוף בתאילנד, המפורסם בתעשיית המין שבו.

אלא שבסביבות 2014, ויקסאי קיאוסוואנג נעלם מן הרדאר, כפי הנראה עקב הפרסום השלילי שגררו מעצרו והודאתו באשמה של צ'ומלונג למטונגתאי, שעמד מאחורי המסעות המזויפים לציד קרנפים בדרום אפריקה. באותה שנה, אומר גלסטר, באך ון לים נעלם גם הוא במפתיע, וחזר לצפון וייטנאם. אולי הרגיש שסוגרים עליו. בינתיים, איברי בעלי חיים אסורים למסחר עדיין שונעו בדרכים המוכרות. גלסטר תהה: מי מנהל את הידרה עכשיו?!

לילה אחד עקבו הרשויות בנאקון פאנום אחר קבוצה של חשודים בהברחת סמים. אחד הסוכנים פרץ את תא המטען של אחד החשודים, וריח השתן והאיברים למיניהם היכה בו מיד - עדות לכך שהמבריחים עוסקים כנראה גם בשינוע של בעלי חיים. גלסטר סקר את תצלומי המעקב של החשודים ושל שותפיהם, בדק את השמות ומצא התאמה בינם לבין סוחרים שעבדו בעבר עם למטונגתאי. הוא גם זיהה בתצלומים משהו מוכר: הגבות ותווי הפנים של אחד האנשים, שנראה דומה להפליא לבאך ון לים.

בניסיונותיהם לקבוע מי מנהל את הידרה, אנשיו של גלסטר בחנו במשך חודשים שש דמויות מפוקפקות, שעמדו כפי הנראה בקשרים חברתיים ועסקיים זו עם זו. יותר מזה, גם השמות היו דומים: בונטיאונג, בון צ'אי, מאי באך, ואנצ'אי באך, באך מיי וצ'אי.

בשנת 2015, לאחר ניתוח של נתונים מפייסבוק, של תצהירים ושל תצלומי המעקב החדשים, גלסטר הבין שבעצם אינו רודף אחר שש רוחות רפאים. למעשה, הוא וצוותו היו בעקבות אדם אחד ויחיד. כל השמות כולם שימשו את בונצ'אי באך, תושב נאקון פאנום בעל פני ילד. הוא היה אחיו הצעיר של באך ון לים - ונראה שירש את מקומו. "זה היה רגע של ‘הולי שיט'," מספר גלסטר.

לצד ריבוי השמות הבדויים, באך הצעיר היה גם אשף של חשאיות. גלסטר מספר כי הקפיד ששמו לא יופיע בזיקה לחשבונות בנק ולרישומי נכסים, שינה את הופעתו תדיר, נמנע משיחות סלולריות עם חברים אחרים בסינדיקט, וככלל שמר על פרופיל נמוך עד כדי כך שמלבד בני משפחתו, איש בנאקון פאנום - שגודלה פחות או יותר כזה של העיר סיאטל - כלל לא היה מודע לקיומו. "ידענו מה הוא עושה", סיפר לי פולסאב, איש משטרת תאילנד לשעבר. לא יהיה קל לצוד את בונצ'אי באך, ידע גלסטר, אבל ברגע שייפול ברשת, ארגון הידרה כולו יתערער.

איש כוחות הביטחון של דרום אפריקה שנלחמים בציד הלא חוקי /  צילום: רויטרס Chaiwat Subprasom
 איש כוחות הביטחון של דרום אפריקה שנלחמים בציד הלא חוקי / צילום: רויטרס Chaiwat Subprasom

"באך נעצר? אתם צוחקים עליי"

בתוך זמן לא רב, החלו הסוכנים לתור את נאקון פאנום ולחפש אחר המפקדה של באך. הם הפליגו במעלה הנהר ובמורדו עד שהבחינו בדבר-מה: בית מגורים בן ארבע קומות שבקומותיו הגבוהות הותקנה רשת קלועה שהסתירה את המתרחש בפנים. הצוות המשיך לצפות על המבנה, ובתוך זמן לא רב זיהה את בונצ'אי באך. הם ראו עובדים מעמיסים טובין באמצע הלילה, ואז עקבו אחריהם למחסנים, לבתי מלון ולמקומות אחרים. הם זיהו צי של כלי רכב יקרים ששימשו את באך כדי לחצות הלוך ושוב את הגבול בין תאילנד ולאוס. אלא שלא הצליחו לתפוס אותו בשום אקט פלילי.

ואז, ב-11 בדצמבר 2017, לאחר שהיו בעקבותיו שנתיים, פקידי מכס בנמל התעופה סוברנאבהומי שבבנגקוק למדו כי בצהריים עומד לנחות שם בעל אזרחות סינית שנחשד כבלדר בשירותם של סוחרים באיברי חיות בר. אנשי המכס תפסו את המזוודה שלו לפני שהגיעה למסוע - ומצאו בתוכה 14 קרני קרנפים שנחתכו ל-65 חתיכות ונארזו בפלסטיק. משלוח כזה עתיד היה להימכר במיליון דולר ויותר.

הם העבירו את המזוודה הלאה וחיכו לראות מה יקרה. הם צפו בסיני אוסף את המזוודה מן המסוע ופונה למשרדו של ניקורן וונגפרג'אן, פקיד מכס ותיק בנמל התעופה. הם חשבו שזה מוזר. הסוכנים מיהרו למשרדו של וונגפרג'אן ומצאו את קרנו של הקרנף מוסתרת בארונית.

וונגפרג'אן נתקף פאניקה. כדי להציל את עורו, הסכים לסייע למשטרה להמשיך במעקב אחר הקרן. הרשויות עקבו אחריו וצפו בו כשהעביר את החבילה לאחד מבני משפחתו של בונצ'אי באך. השוטרים פשטו על מקום הפגישה.

כחודש לאחר מכן, ג'נרל אדי ופולסאב שוחחו עם וונגפרג'אן בבית הכלא סאמוט פרקאן, בפאתי בנגקוק. שוטר התלווה אליהם. בתחילה הכחיש וונפרג'אן כל קשר להידרה. אז שלף פולסאב את התצלומים שהשיגה קרן פרילנד, ובהם נראו וונגפרג'אן ולמטונגתאי יחדיו לצד קרנף מת באפריקה. "אנחנו יודעים שאתה מכיר את האיש הזה. נסעת לדרום אפריקה כדי להיפגש איתו", אמר פולסאב. וונגפרג'אן הודה.

מחירון
 מחירון

ואז הציג בפניו פולסאב תצלום של בונצ'אי באך. "מכיר אותו?" שאל. וונגפרג'אן הנהן. "זה מי שמכרת לו את הקרן של הקרנף?", תבע השוטר לדעת. "כן", השיב. השוטרים ביקשו את ההודאה בכתב, ו-וונגפרג'אן כתב פתק שבו ציין כי בונצ'אי באך ניהל את מבצע ההברחה של קרני הקרנפים - ואז חתם על תצלום של באך. "יש לי מה שאני צריך". אמר השוטר - והוציא צו למעצרו של באך.

בצהרי ה-18 בינואר 2018, משטרת מחוז נאקון פאנום עצרה את באך, החשוד שעמד בראש הידרה, ושלחה אותו לבנגקוק. באך ההמום, הממאן להאמין, מצא את עצמו בתא בנמל התעופה כשהוא מואשם בסחר בחיות בר.

סטיב גלסטר קיבל את הידיעה בעניין המעצר בהודעת ווטסאפ, בשעה שהיה במסע איסוף תרומות באנגליה. "אתם צוחקים עליי", חשב כשקרא אותה. הוא חשש שבאך הצליח להעמיד סביבו מערך של אמצעי הגנה שלא ניתן למוטט, והיה מודאג מכך שהשחיתות וחוסר העניין של בעלי התפקידים בתאילנד עמוקים עד כדי כך שהם יאפשרו לבאך להימלט בלא עונש.

אבל עכשיו, נדמה שהסכר נפרץ - נגד כל הסיכויים. ניקורן וונגפרג'אן היה מוכן להעיד בשבועה על כך שפעל לפי הוראותיו של באך, ונדמה שהחשוד בניהולו של ארגון הידרה עומד בפני מאסר ממושך. היו לגלסטר סיבות לחגיגה.

ערב חמים אחד השנה יצאתי עם גלסטר לצפון-מזרח תאילנד, אל עיר הנהר נאקון פאנום, לב האימפריה הפלילית של הידרה. בלילה יכולנו לשמוע על גדת המקונג את הלמות מוזיקת הפופ נישאת מלאוס שמעברו האחר של הנהר. זיהיתי גם את קול המנוע של סירה שנשאה אין-לדעת-מה - אולי איברי נמרים, אולי מטאמפיטמינים, אולי אחד מאינספור מוצרים אחרים שעושים את דרכם באזור זה של אסיה בחסות החשכה. "הם זזים תמיד בלילה", אמר גלסטר.

זמן קצר לפני שהגענו לנאקון פאנום, סוכנים בנקודת ביקורת לחיות בר במוקדהאן, במורד הנהר, תפסו 182 סלים ובהם 2,730 נחשי כרכן וקוברות שעמדו להישלח על המים מתאילנד אל לאוס.

צעדנו לאורך הנהר, על הטיילת, וגלסטר הצביע על בניין הדירות של באך, ששימש כפי הנראה למגוריהם של סוחרים דרום-אפריקאים בעצמות אריה כשביקרו בעיר. גלסטר אמר שאחד החדרים האחוריים שימש לפגישות של אנשי הידרה - המקבילה של הארגון לחנות הבשר של סטריאלה ב"סופרנוס".

"לכל השותפים בהידרה יש מלונות ואתרי נופש", אמר גלסטר. "אלה מכונות להלבנת כסף". במורד הרחוב פעל בר שהיה בבעלותו של באך עד לאחרונה. במרחק נסיעה קצרה ממרכז העיר שוכנת תחנת המשטרה שצוות מעקב שלה זיהה אדם החשוד כאחד הבלדרים של בונצ'אי באך מגיע לשם שוב ושוב עם שקי קנבס חתומים.

גלסטר, שבילה חלק ניכר מן הקריירה שלו בחקירה של סחר לא חוקי בסמים, כלי נשק, חיות בר ובני אדם, אינו זר לחוגים כאלה. הוא גדל בוויסקונסין, ארה"ב, למד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בשנות ה-80 וגילה עניין במלחמה של בריה"מ באפגניסטן.
בראשית שנות ה-90 שימש סוכן סמוי בקרב פונדמנטליסטים נוצרים שהעבירו כלי נשק וספרי תנ"ך לקבוצת מורדים במוזמביק. ב-1994 התחיל גלסטר לחקור מעשי זוועה רבים ושונים - סחר בתוכי קקדו וארה ארגמנית באמזונס, ציד לא חוקי של נמרים במזרח רוסיה ובמרכז אסיה. במקום שבו היו קרטלים שאיימו להכחיד חיות, גלסטר היה נחוש לעצור בעדם.

ב-2003 הוא פגש בתאילנד ציידים לא חוקיים לשעבר, שלימדו אותו כיצד פועל העסק. הם תיארו בפניו את קווי האספקה שהובילו אל לאוס ואז החוצה ממנה, אל וייטנאם וסין. "זה היה פתוח לכל מי שרוצה", אומר גלסטר. "מבריחים ידעו ש'צריך רק להכניס את זה ללאוס, ואז כבר יהיה בסדר'".

זו גם הייתה הפעם הראשונה שגלסטר שמע על קיאוסוואנג, קצין הצבא לשעבר, שעל-פי החשד עמד בראש הידרה. בתוך זמן לא רב למד שהסחר לא נסמך רק על איברים שהגיעו מאפריקה.

אחד הספקים של הידרה היה מקדש הנמר: גן חיות ומרכז מדיטציה סמוך לגשר המפורסם על נהר קוואי בקנצ'נבורי, תאילנד. תיירים מערביים הגיעו לשם בהמוניהם כדי ללטף גורי נמרים, לתרגל טכניקות של מיינדפולנס ולתור את שבילי היער. הנזירים הבודהיסטים שניהלו את המקום הבריחו בינתיים חתולים גדולים חיים אל לאוס. דווח כי כאשר הרשויות התאילנדיות סגרו את המקדש, בשנת 2016, מצאו שם 150 נמרים חיים, גוויות מופשרות של 40 גורים מתים, 20 גורים בצנצנות פורמלין, שני עורות נמרים ועוד 1,500 קמיעות עשויים עור נמר.

"זאת ספינת האם של גני החיות", אומר לי גלסטר כשאנחנו נכנסים למגרש החניה של גן החיות לנמרים סרירצ'ה, אטרקציה תיירותית פופולרית המשמשת על-פי החשד מרכז ל"הלבנת" חתולים גדולים. אנחנו דרומית לבנגקוק, במרחק שעתיים נסיעה, סמוך לעיר החוף פטאיה, שהיא מיעדי הנופש החביבים על כנופיית הידרה.

גן החיות לנמרים סרירצ'ה היה מקום שהילך על גלסטר אימים. מקורות יודעי דבר, הוא אומר, ציירו תמונת טבח נוראה. סיפרו לו, שנמרים שהפסיקו לשמש את מטרתם, היו מקבלים סם הרדמה ואז היו הקצבים משספים את גרונם, מפרקים אותם ומעמיסים את איבריהם על כלי רכב שהיו בדרכם ללאוס.

בגן החיות היו תמיד כ-500 נמרים כדי שאיש לא ישים לב להיעדרו הפתאומי של מי מהם. המקום היה תחת חקירה ממושכת, אבל תשומת הלב המשטרתית הלכה והתפוגגה. גלסטר, על כל פנים, חושד שעדיין "מלבינים" שם נמרים. הביקוש לאיבריהם בווייטנאם ובסין נותר גבוה; המוצר הלוהט החדש הוא אפרודיזיאק-כביכול המופק מעצמותיהם ונמכר בכמוסות שמחירן 300 דולר האחת.

אנחנו פוסעים בשבילים, בינות לעצים הפורחים ועל פני אינספור תיירים, כמעט כולם סינים. המראות עצובים ומדכאים. במתחם "קליעה והאכלה", צעירים חמושים ברובי אוויר מנסים להפיל חתיכות בשר נא מפחים תלויים אל תוך מתחם הבטון המלא נמרים בוגרים ורעבים הפוסעים כה וכה. במורד השביל, תיירים אוחזים בחכות ומשלשלים תרנגולות טריות לתוך מכלאה עגומה אחרת, ובה עוד תריסר מהחיות הגדולות והגאות. הן נוהמות ונלחמות זו בזו על המזון, למרבה חדוותם של המענים. חקירות סמויות שפעילים למען חיי הבר ניהלו כאן ובגן חיות דומה בתאילנד הניבו סרטונים המבהירים איזו חוויה מחפשים התיירים במקום: נמרים כבולים הנכפים לשאוג למצלמה, מבקרים מאכילים בבקבוק גורים שהופרדו מאימהותיהם.

בתאילנד, גני חיות כאלה משגשגים הודות לעושרם ולכוח ההשפעה הפוליטי של בעליהם - וכן הודות לייאושו של הציבור. "כאן אין לאנשים כוח", אומר לי גלסטר, "העשירים והמושחתים יוצאים בלי עונש". איש אינו יודע כמה "מקלטים" לנמרים פועלים במדינה, ונדרש קמפיין תקשורתי משמעותי, שכלל בין היתר כתבת תחקיר ב"נשיונל ג'יאוגרפיק", כדי להניע את הממשלה לסגור את מקדש הנמר בשנת 2016.

הפגנה נגד הציד הלא חוקי/  צילום: רויטרס SIPHIWE-SIBEKO
 הפגנה נגד הציד הלא חוקי/ צילום: רויטרס SIPHIWE-SIBEKO

ניסיון נואש אחרון

לאחר מעצרו של בונצ'אי באך, ב-2018, נדמה שארגון הידרה נפגע קשות. שוחרי שימור ברחבי העולם צהלו. באך עמד להיות מואשם בסחר בקרני קרנפים. הרשעה הייתה שולחת אותו לארבע שנות מאסר.

המשפט נפתח בשנה שעברה, בבית המשפט המחוזי בסאמוט פרקאן. עורכי דינו של באך התעקשו שהלקוח שלהם נפל קורבן לטעות בזיהוי. התביעה - שנדמה שלא סבלה מעודף מוטיבציה - החליטה להסתמך כמעט בלבדית על עדותו של ניקורן וונגפרג'אן, פקיד המכס מנמל התעופה. אם ידבק בגרסתו ויספר לבית המשפט מה שסיפר לשוטרים - קרי, ששימש בורג משמעותי בתוכניתו של באך להעביר קרני קרנפים דרך נמל התעופה - האיש שנחשד כראש הידרה יגיע לכלא.

אבל כשהוא התבקש לזהות בבית המשפט את ראש הארגון, וונגפרג'אן סירב להצביע על באך, שישב בכיסא הנאשם. אולי התבלבל בגלל השינוי בחזותו של באך, שהאריך את שערו והרכיב משקפיים. אולי פחד. "אני לא בטוח", אמר בעצבנות. "אני לא יודע מי זה, הבחור הזה".

ב-29 בינואר 2019, למרבה תסכולם של גלסטר ופולסאב, ביטל השופט את האישומים. שניים מיהרו ללוות את ראש ההידרה לכאורה בדרכו החוצה מבית המשפט. באך אינו בנמצא מאז. וונגפרג'אן, מצדו, חזר למעצר וממתין למשפט בגין תפקידו שלו במזימת הברחתן של קרני הקרנפים. גלסטר לא הופתע. "או שהם איימו על וונגפרג'אן או שהבטיחו לו כסף", הוא אומר.

גלסטר עדיין בעקבותיו של באך, אך לעת עתה אינו מנסה להביא למעצרו. במקום זאת, הוא בוחן גישה חדשה - ניסיון נואש שנובע מהתסכול העמוק. כשביקרנו בנאקון פאנום, גלסטר כתב לבאך הודעה על נייר מכתבים של קרן פרילנד. זו הייתה פנייה דון קישוטית למצפונו של המבריח, שהזמינה אותו לתרום לפרויקט RECOVER שהקרן וחברת IBM יזמו באחרונה.

תכלית הפרויקט היא להשתמש בכספים שהוחרמו מידי המבריחים כדי לממן תוכניות שיסייעו לאוכלוסיות נרדפות של פילים, נמרים, קרנפים וחיות בר אחרות להתאושש מן הציד הלא חוקי. "היינו שמחים שתשקול להצטרף לתוכנית", כתב גלסטר בתאילנדית, "הנה הזדמנות להיות בצד הנכון".

בדרכנו לשדה התעופה, השאיר גלסטר את המכתב אצל פקיד הקבלה בבית מגוריו של באך. שלושה חודשים עברו. הוא עדיין ממתין לתשובה.