כך הפוליטיקאים יכולים לדאוג לאושר הלאומי

ישראל מדורגת גבוה מאוד במדד האושר הלאומי (מקום 13) - אבל לא לעולם חוסן • המצב הפוליטי שאליו נקלעה ישראל פוגע ישירות באושר הלאומי • דעה

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: כדיה לוי, טל שניידר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: כדיה לוי, טל שניידר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האושר הלאומי הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי (שגם נמדד אחת לשנה) בהצלחה של מדינות. אם פעם היו מתמקדים הכלכלנים בעיקר בתוצר הלאומי, בשנים האחרונות יש יותר ויותר התעניינות באושר הלאומי. אחת לשנה יוצא דוח בחסות האו"ם, המדרג את המדינות לפי מדד האושר, וב-20 במרץ בכל שנה מציינים את יום האושר הבינלאומי. זה לא מקרי שבעת הזו האושר הלאומי הופך להיות מדד משמעותי לניהול המדינה. סדר העדיפויות של דור ה-Y ושל דור ה-Z שונה מסדר העדיפויות של הדורות שהיו לפניהם, והם שואפים להיות מאושרים יותר מהוריהם. את התוצאות אנו רואים בשוק העבודה, בצריכה הפרטית, ביכולת להתחייב לעבודה או למסגרות אחרות ואפילו בדרישה ללימודים.

ישראל מדורגת גבוה מאוד במדד האושר הלאומי (מקום 13 בשנה האחרונה ולפני כן במקום ה-11 במשך כמה שנים). אבל לא לעולם חוסן. כבר בשנה האחרונה ראינו ירידה קלה במיקום (שעדיין לא ניתן לשייך אותה לתהליך כזה או אחר), ואנו נדרשים להיות עם היד על הדופק כדי שלא נאבד את המקום שלנו במדד האושר הלאומי כפי שאיבדנו אותו במדדי החינוך הבינלאומיים.

המצב הפוליטי שאליו נקלעה ישראל פוגע ישירות באושר הלאומי. חוסר הוודאות הפוליטית והמדינית, שגורם גם חוסר ודאות כלכלי, חייב להיפסק. ודאות ויציבות הן תנאים חשובים לאושרם של האזרחים, וככל שיעבור הזמן נראה יותר ויותר פגיעה בו. מערכת בחירות שלישית רק תגביר את חוסר הוודאות ותפגע יותר באושר הלאומי.

בדוח האושר הבינלאומי שפורסם במרץ האחרון הוקדש פרק שלם לפוליטיקה ואושר. בין היתר נמצא קשר בין מעורבות פוליטית לאושר (הצבעה בבחירות, השתתפות פעילה במפלגות וכו'). אחד ההסברים לכך הוא שאנשים מאושרים רוצים יותר להשפיע על חייהם ולכן מעורבים יותר. בין היתר מזכיר הדוח את הקשר בין אמון (trust) לאושר. האמון הוא של האזרחים במערכת הפוליטית ובין האזרחים לבין עצמם. אין ספק שרמת האמון במערכת הפוליטית בישראל בשפל, דבר שפוגע באושר הלאומי.

על פי מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018, שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, הממשלה, התקשורת, הכנסת והמפלגות הן בתחתית הרשימה של המוסדות שהישראלים נותנים בהם אמון (צה"ל נמצא בראש הרשימה ואחריו נשיא המדינה). עוד נמצא בדוח כי המתח בין ימין לשמאל בישראל הוא הגורם הראשון לפילוג בחברה הישראלית. האמון בין האזרחים בתוך החברה הישראלית מתחיל להיפגע.

ממשלת אחדות לאומית שתביא בחשבון את כל הגורמים בישראל תייצר אמון בין האזרחים לבין מוסדות השלטון ותפחית את המתח בין ימין לשמאל. הגברת האמון בין האזרחים לשלטון ובין האזרחים לעצמם תגביר את האושר הלאומי או לפחות תצליח לשמר אותו במקום שבו הוא נמצא כעת.

המיקום הגבוה של ישראל במדד האושר הבינלאומי לא תמיד ברור. אין מחקר שבדק מדוע האזרחים בישראל מאושרים כל-כך ביחס לעולם, גם ביחס לעולם המערבי. אפשר לשייך זאת למצב המאקרו כלכלי (שבמדדים אובייקטיביים הוא טוב), לשיעור האבטלה הנמוך (לעבודה יש קשר חזק לאושר), לאמונה דתית ועוד ועוד. אחד הגורמים שבוודאות משפיע על האושר הלאומי הוא ה"דבק" החברתי. ישראל, למרות הכול, עדיין נחשבת חברה יחסית מגובשת וקולקטיבית שאזרחיה מרגישים שותפות גורל. עם זאת, הקרעים בחברה הישראלית מערערים את ה"דבק" החברתי. לפחות על פי הנתונים, כל העוסקים במערכת הפוליטית אשמים בכך. הממשלה, הכנסת, המפלגות וגם התקשורת. ממשלת אחדות לאומית יכולה לסייע בהפחתת הקרע הלאומי ובהרגעת הרוחות. תהליך משמעותי לחוסנה של החברה הישראלית ובעיקר לשימור האושר הלאומי.

מנהיגי המפלגות, אם הם דואגים באמת לאזרחים, יכולים למנף את המצב שנוצר כדי לחזק את "מכונות" האושר הלאומיות על ידי פשרה והגעה לממשלת אחדות לאומית רחבה. השקעה באושר הלאומי משתלמת. אושר לאומי יכול להשפיע על פריון העבודה, בריאות, תוחלת חיים ועוד ועוד.

וטיפ קטן לפוליטיקאים. על פי דוח האושר הבינלאומי ממרץ האחרון, לאנשים מאושרים יותר יש נטייה גדולה יותר להצביע למפלגת השלטון (חשוב לציין, עם זאת, כי המצב הכלכלי הוא הגורם העיקרי לבחירה במפלגת השלטון). אז אם אתם כבר מתחילים לחשוב על הבחירות הבאות אז כדאי שתתחילו להשקיע באושר הלאומי. אם נהיה יותר מאושרים יש סיכוי גדול יותר שנצביע לכם שוב בבחירות הבאות.

הכותב הוא מומחה לכלכלה התנהגותית ולכלכלת אושר, המסלול האקדמי המכללה למנהל