מדד התחרותיות העולמי: ישראל דורגה במקום ה-20, ללא שינוי מהשנה שעברה

הפורום הכלכלי העולמי, שעורך את המדד, הדגיש את היותה של ישראל מרכז חדשנות ואת ההשקעה הגבוהה במחקר ופיתוח - 4.3% מתוצר • הדוח לא מגלם את החריגה הצפויה מיעד הגירעון של 2019 ואת חוסר היציבות הפוליטי שעשוי להוביל לבחירות שלישיות בשנה

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: תמר מצפי
פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: תמר מצפי

ישראל דורגה השנה במקום ה-20 במדד התחרותיות העולמי שמפרסם הפורום הכלכלי העולמי. עם ציון משוקלל של 76.7, נותר מיקומה של ישראל כמעט ללא שינוי לעומת מדד 2018. בשיחה עם "גלובס" מגדיר פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, את מיקום ישראל במדד "מאכזב" ומצביע על נקודות החוזק והחולשה של ישראל כפי שהן עולות מהדוח.

החדשות הרעות הן שהציונים הגבוהים יחסית שישראל קיבלה בתחום המדיניות התקציבית מעודכנות רק עד לסוף 2018, ולכן אינן מגלמות עדיין את החריגה בגירעון התקציבי הצפויה ב-2019, ואת חוסר היציבות הפוליטי שעשוי להוביל לעריכת בחירות שלישיות לכנסת בתוך שנה.

הגוף שמאחורי המדד הוא גם זה שמארגן את ועידת דאבוס השנתית, וחתום עליו מייסד הפורום פרופ' קלאוס שוואב. הדוח ל-2019 כולל דרוג של 141 מדינות, המהוות כ-99% מהתמ"ג הגלובלי, לפי מדד התחרותיות שלהן. המדד משקלל ציונים שמוענקים לכל מדינה בתחומים רבים, ובהם מצב התשתיות, נטל הרגולציה, היציבות הפיננסית, מידת החדשנות העסקית, כישורי העובדים, תוחלת החיים, ואחרים.

בהשוואה למדדים דומים הוא בנוי בצורה רחבה מאוד, וכולל התייחסות למערכות המוסדיות, למדיניות, ולגורמים אחרים שמשפיעים על הפריון והתחרותיות. "מדובר בגוף אובייקטיבי שפיתח לאורך השנים מתודולוגיה מעמיקה לבניית מדד לתחרותיות של כל המשק", אומר ליידרמן.

חמשת המקומות הראשונים במדד נתפסו גם השנה על ידי סינגפור, ארה"ב, הונג קונג, הולנד ושווייץ. כמקובל בהשוואות בינלאומיות כאלה, דנמרק, נורווגיה, ופינלנד דורגו במקומות גבוהים יחסית. ישראל מדורגת ראשונה בקבוצת המדינות במזרח התיכון וצפון אפריקה - לא הישג כלכלי יוצא דופן מבחינתה.

עורכי הדוח מדגישים במיוחד את היותה של ישראל מרכז חדשנות ואת ההשקעה הגבוהה במחקר ופיתוח - 4.3% מתוצר, הנתון הגבוה ביותר בעולם - ומציינים כי היא המקום שבו "תרבות היזמות היא החזקה ביותר, כישלונות יזמיים מתקבלים בקלות הרבה ביותר, הנכונות של חברות לאמץ שינויים היא הגבוהה ביותר וחברות חדשניות צומחות בקצב המהיר ביותר".

למרות כל השבחים, ישראל מדורגת רק במקום ה-15 בעולם במדד יכולות החדשנות. עורכי הדוח מציינים לחיוב גם את גמישות שוק העבודה בישראל ואת קלות הגיוס של עובדים בסקטור הפרטי, לצד רמת ההשכלה הגבוהה יחסית של העובד הישראלי, הנמדדת לפי מספר שנות לימוד. מצד שני ישראל קיבלה ציונים נמוכים יחסית על אימוץ שינויים טכנולוגיים בסיסיים - שבו היא מפגרת בפער ניכר אחרי ממוצע מדינות ה-OECD.

תחומים נוספים שעורכי הדוח מציינים כ"טעוני שיפור" הם רגולציה מכבידה (מקום 69 בעולם), מחויבות נמוכה לקיימות (מקום 81 בעולם) ויעילות המשק (מקום 32 בעולם) שמושפעת לדעת עורכי הדוח מרמת תחרותיות נמוכה וחסמים ענפיים.

מה דעתך על המקום ה-20 שבו מוקמה ישראל לפי המדד, בדומה לשנה שעברה?

"כמובן שזה מקום מאכזב אך יחד עם זאת מאתגר. יש הרבה מה לעשות לשיפור התחרותיות של המשק הישראלי בשנים הקרובות. מצד אחד, ישראל מדורגת גבוה מאוד יחסית בנושאים כגון היזמות העסקית, ההשקעות במחקר ובפיתוח, החתירה לחדשנות, הזמינות של הון סיכון, והדינמיות העסקית.

"מצד שני, אנחנו מדורגים נמוך מאוד מבחינת נטל הרגולציה, החזון לטווח ארוך במדיניות הממשלתית, היעילות של מערכת הרכבות, הביורוקרטיה והתחרותיות בשוק המוצרים המקומי".

האם מבחינתך היו הפתעות בדרוג של ישראל בנושאים מסוימים?

"הופתעתי משני ממצאים עיקריים. ראשית, ישראל מדורגת במקום הראשון לפי מדדי היציבות המאקרו כלכלית. תוצאה מרשימה זאת משקפת את המשמעת הפיסקלית והמוניטרית שהופעלה כאן לאורך השנים ושבאה לידי ביטוי באינפלציה נמוכה לאורך זמן ובירידה משמעותית של יחס החוב הציבורי לתוצר לרמה של כ-61%. נתוני הדוח מתייחסים לנתונים עד לסוף 2018. במונחי הנתונים נכון להיום, הרי שברור שלא היינו ממוקמים במקום הראשון על רקע החריגה המשמעותית השנה של הגירעון הממשלתי יחסית ליעד.

"ההפתעה השנייה היא שעד כמה שידענו שבישראל יש למעשה לפחות שתי כלכלות, זאת של ענפי ההייטק וכל השאר, מיקמו אותנו רק במקום ה-45 במדד ההטמעה של חידושים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק. מדובר בפרדוקס גדול מאוד שקשור לשאלה האם אנחנו באמת אומת הסטארט-אפ."

מה לגבי שוק ההון והבנקים?

"לפי המדדים, השווקים הפיננסיים אצלנו יציבים, ומערכת הבנקים מדורגת במקום ה-13 מבחינת הסולידיות שלה, עם אחוז נמוך יחסית של חדלויות פירעון על הלוואות".

מה אפשר לומר על הכלכלה הגלובלית מקריאת הדוח?

"הדוח מדגיש את הפגיעות של המשק העולמי לזעזועים שליליים, כגון מיתון או משבר פיננסי, בשנים הקרובות. זאת, בעיקר על רקע העובדה שבעשור שחלף מאז המשבר הגלובלי של 2008-9, נעשה מעט יחסית בנושאים סטרוקטורליים (מבניים) שמחזקים את הצד הריאלי של הכלכלות. הכוונה היא כמובן להשקעות בהון פיזי ואנושי, בתשתיות, ובתחומים אחרים שהוזנחו במשך שנים רבות. כל נטל ההתאוששות הכלכלית אחרי המשבר נפל על הבנקים המרכזיים, שהפחיתו את הריביות בצורה מסיבית והזרימו נזילות בסכום כולל שעולה על 10 טריליון דולר.

"לפי מחברי הדוח, על רקע דשדוש ממושך בהשקעות הריאליות, הצד הריאלי של הכלכלה העולמית נראה חלש יותר כיום לעומת המצב ערב המשבר האחרון, הגירעונות הממשלתיים ויחס החוב הציבורי לתוצר עלו, והמדיניות המוניטרית מיצתה כמעט את כל הכלים שברשותה. על כן, צומצמה במידה ניכרת היכולת של קובעי המדיניות להתמודד עם המשבר הבא".

בשורה התחתונה - אתה אופטימי או פסימי אחרי קריאתך את הדוח?

"יש כאן הרבה מאוד עבודה שצריך לעשות על מנת לשפר את מצב המשק ולהגדיל את מידת התחרותיות שלו בעולם משתנה ומאתגר". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988