בעבור מיליארד דולר: המהלך של מלינדה גייטס

מלינדה גייטס הודיעה כי היא מתכוונת להשקיע סכום אגדי לקידום שוויון מגדרי בעשור הקרוב

מלינדה וביל גייטס /  צילום: Gettyimages ישראל
מלינדה וביל גייטס / צילום: Gettyimages ישראל

"רק בעוד 208 שנים נזכה להשיג שוויון מגדרי בארה"ב, על פי הניתוח של הפורום הבינלאומי לכלכלה", כך פתחה מלינדה גייטס את הקמפיין שלה לקידום שוויון מגדרי, Equality Can't Wait, No Joke, בהשתתפות מיטב הקומיקאים האמריקאים באוגוסט האחרון. זה היה הפרומו לקראת ההכרזה הגורפת שלה החודש בטוויטר, שלפיה הקרן הפילנתרופית שלה ושל בעלה, ביל גייטס, יחד עם חברת ההשקעות שלה Pivot Ventures, מתכוונות להשקיע בעשור הקרוב מיליארד דולר בקידום שוויון מגדרי בארה"ב. "אני רוצה לראות יותר נשים מקבלות החלטות, שולטות במשאבים ובעיצוב מדיניות", הצהירה.

גייטס, 55, מציגה נתונים מדאיגים מסקר שנערך בקרב 8,500 גברים בחודש מרץ האחרון - כ-47% מהם טוענים שפערי שכר בין גברים לנשים הם המצאה של גופים שונים לצורך קידום אג'נדה פוליטית. מתוכם, 28% מבני ה-18-34 חושבים שפערי השכר הם בעצם פייק ניוז. "זה רק מנציח את הבעיה, אישה מרוויחה 81 סנט על כל דולר שגבר מרוויח", היא קובעת.

ניכר ש-2019 היא השנה שלה, שנה שבה היא נוכחת, כותבת ומתראיינת על הקרן הפילנתרופית שלה ושל ביל ועל האוטוביוגרפיה שלה 'The Moment Of Lift'. הספר, שלפי ה'ניו יורק טיימס' הפך לרב מכר, מתייחס ברובו לפעילות שלה ב-20 השנים האחרונות בעמותה, שבמסגרתה פגשה נשים מרחבי העולם, לרבות אפריקה והודו, והגיעה למסקנה שהעצמת נשים יכולה לשנות את העולם.

בספר היא מספרת איך ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד האנשים העשירים ביותר בעולם, החליט לקחת חלק בהסעות הבוקר של ילדיהם. יומיים בשבוע הוא היה אחראי לקחת אותם לבית הספר, דבר, שלטענתה, השפיע על יתר האבות שראו בו דוגמה, וגם על הנשים, שטענו בפני בני זוגן שאם ביל יכול להסיע בבוקר לבית הספר, גם הם יכולים.

הספר והחשיפה הציבורית מגיעים לאחר שנים רבות שבהן נמנעה מאור הזרקורים. אולי משום כך, דמותה של גייטס די מעומעמת. היא שומרת בקנאות על פרטיותה, וגם בספרה היא לא ממש נחשפת. בכל פעם שהיא צריכה לספר על חייה, היא מתייחסת לעצמה רק במסגרת מערכת היחסים שלה עם ביל, וכמעט שאינה מדברת על עצמה כאינדיבידואל.

היא נולדה למשפחה אמריקאית קתולית מהמעמד הבינוני, בדאלאס שבטקסס. אמה לא למדה בקולג', ואביה היה מהנדס. הם הקדישו את חייהם לארבעת ילדיהם במטרה שכולם ירכשו השכלה, ויתחילו את חייהם עם הזדמנויות שוות. גייטס, שבצעירותה נמשכה למחשבים ואף זכתה בתחרויות מתמטיקה, סימנה לעצמה מסלול ברור לתואר ראשון במדעי המחשב ולאחר מכן המשיכה מיידית לתואר שני במינהל עסקים.

עם סיום לימודיה ב-1987, שלחה קורות חיים והתקבלה למיקרוסופט כמנהלת מוצר. לימים היא הכירה את ביל, מייסד החברה והמוח המוביל. לאחר כמה מפגשים אקראיים, הם התחילו לנהל מערכת יחסים במקביל לתפקידה בחברה. השניים נישאו לאחר כשש שנים (ב-1994), ועם לידת בתם הבכורה ב-1996, גדעה גייטס את הקריירה ובחרה לגדל את שלושת ילדיה באחוזה שלהם שעל גדת אגם וושינגטון.

מאז שנת 2000 היא עומדת יחד עם ביל בראש קרן הצדקה שייסד, אשר מתמקדת בצמצום הפערים בתחומי הבריאות והמשפחה באפריקה ובהודו. הם יצאו אז בהכרזה שהקרן תחזיק מזומנים בהיקף של יותר מ-28 מיליארד דולר, סכום ששווה לתקציב הארגון הבריאות העולמי. אחד המשקיעים הבולטים בקרן הוא וורן באפט, הנחשב חבר קרוב של הזוג. נכון להיום הקרן מחזיקה הון של כ-42.3 מיליארד דולר, ומדורגת כקרן הפרטית העשירה בעולם.

מעורבותה של גייטס בקרן הפכה אותה למבוקשת בקרב מוסדות כלכליים רבים. היא גם זכתה בפרסים ובעיטורי כבוד בעקבות הפרויקטים לקידום סוגיות בריאות, חיסונים ופתרונות לבעיית האיידס בקרב אוכלוסיית העולם השלישי.

במאי האחרון היא התראיינה לאופרה ווינפרי ונשאלה האם במסגרת העבודה המשותפת שלה עם ביל, הוא המוח והיא הלב. "זה פשוט שטויות", ענתה, "לביל אכן יש מוח מבריק, אבל נחשו מה? גם לי יש. בנוסף, יש לי לב גדול באמת, אבל נחשו מה, גם לבעלי יש לב ענק".

"אנחנו רק מתחילים להבין את הצרכים". מלינדה גייטס / צילום: Gettyimages ישראל
 "אנחנו רק מתחילים להבין את הצרכים". מלינדה גייטס / צילום: Gettyimages ישראל

מתייחסת רק לשוליים

כבר ביום הולדתה ה-50 הכריזה גייטס כי היא מתכוונת להשקיע בחברות המנוהלות על ידי נשים, או שיש בהן לפחות 40% נשים חברות הנהלה. אך מה עומד מאחורי ההצהרה שלה בדבר ההשקעה העצומה בשוויון מגדרי? עד כה, לא נראה שהיא מגובה בתוכנית היערכות מסודרת. כשנשאלה איך היא הולכת לתקוף את הנושא, היא קצת התחמקה והציגה את התובנות שאספה לגבי נשים חסרות השכלה ואמצעים, אך לא ביחס למתרחש בעולם העסקי, הפוליטי והחברתי המערבי. היא לא מציגה תובנות או כלים שיכולים לסייע לנשים בעולם הקריירה והעבודה. אולי בגלל שהיא לא סללה את דרכה כמו נשים אחרות, שפרצו דרך קריירה, אלא בחרה בתא המשפחתי לאורך השנים, כקריירה עיקרית.

יש שמבקרים את הספר על כך שהוא מוצג מנקודת מבט של אישה לבנה, עשירה ומצליחה, שמתייחסת רק למידע שנאסף בקרב האוכלוסיות החלשות והשוליות ביותר בעולם. "לא משנה היכן נולדת, החיים שלך יהיו קשים יותר כילדה", מצהירה גייטס. למרות זאת, באחד הראיונות שלה ב-Harvard Business Review, התעקשה המראיינת ושאלה את גייטס מהן התוכניות הספציפיות שהקרן הציבה במסגרת התרומה המיועדת של מיליארד דולר, כדי להעצים נשים במדינות מתפתחות.

"אהיה גלויה איתך", ענתה גייטס בנחישות, "אנחנו רק מתחילים להבין את הצרכים בשטח. זה מתחיל במחסומים שנשים מתמודדות איתם, כך שבמדינות שונות זה יכול להיות נישואים בגיל מאוד צעיר. לכן, חלק מהדברים הספציפיים שאנו עושים הוא להשקיע מוקדם בתכנון המשפחה, באמצעי מניעה. אחד הדברים שאנחנו כמעט מקבלים כמובנים מאליהם בארה"ב הוא הגלולה, שאפשרה לנשים לתכנן את חייהן, אופציה שלא קיימת במדינות העולם השלישי".

לא כולם מתלהבים מהאג'נדה שלה. גייטס ספגה במהלך השנים הרבה ביקורת על החדרת אמצעי המניעה בקרב נשים באפריקה, מארגונים קתוליים שמלינים על ההתערבות שלה בילודה. במשך השנים גם נשמעת ביקורת נוקבת על הקרן של בני הזוג, שמכונים 'האלוהים החדשים', ונולד המושג 'פילנתרוקפיטליזם', בעקבות המיליארדרים שהחליטו להתערב בהתרחשויות העולמיות כאג'נדה, ולא באמת כמתן צדקה. הטענה היא שמדובר בקבוצה קטנה של תורמים פרטיים שממלאת תפקיד מוגזם בקבלת החלטות בנושאי מדיניות לאומית וגלובלית, ושהיוזמות שלהם מכוונות בעיקר למטרות רווח ומינוף.

לשנות את חוקי העבודה

ומה צפויים להיות האתגרים שלה בארה"ב? "כשאישה צעירה מסיימת את לימודי הקולג', היא רוצה לשאת את עיניה לדוגמאות מופת נשיות על מנת לקבל מוטיבציה", אומרת גייטס, "ומסתבר שיש אולי כמה נשים בודדות, שניתן לספור על יד אחת, שיכולות להוות מודל לחיקוי. אין כמעט מנהיגות בשום תחום. לא בהייטק, לא בתחומי ההנדסה והכספים, וכמובן שגם לא בפוליטיקה ובזירה המתוקשרת. כך שלבחורות, בשלב שבו הן צריכות לקבל החלטות בנוגע לקריירה ולעתידן, אין ממש לאן לשאוף. זה יוצר חסם ומעכב התפתחות".

לדבריה, הסטטיסטיקות מראות ש-80% מהנשים יעזבו מקומות עבודה שבהם הן מרגישות מאוימות או מושפלות על ידי גברים, גם אם זאת משרת חייהן והן מתוגמלות היטב. "צריך להוריד את המחסומים הללו, לחוקק חוקים בנושא ולייצר רשת תמיכה. למרות שאנחנו בשנת 2019, חוקי העבודה בארה"ב הם אותם חוקים שנקבעו לפני עשרות שנים, עוד מהתקופה שבה נשים נשארו לטפל בילדים ובמשק הבית. דבר פעוט, כמו ביטוח בריאות, חל רק על הגבר העובד, וכך אשתו נתונה לחסדיו, ויכולה לממש את זכויותיה רק דרכו".