שיבא משיק מרכז חדשנות דיגיטלית: "נקדם כל פתרון ראוי לבעיות כמו תורים וטעויות"

בית החולים שיבא פתח את מרכז ARC כחלק מרשת בינלאומית שהוא מקים מסביב לעולם • לסטארט-אפים הוא מציע מימון, מקום לעבוד בו ואפשרות לנסות מוצרים חדשים • סמנכ"ל רפואה וחדשנות איל צימליכמן: "שותפות היא מילת המפתח. לא כל אחד שומר רק על האינטרסים שלו"

מרכז החדשנות מבפנים / צילום: כדיה לוי
מרכז החדשנות מבפנים / צילום: כדיה לוי

בתחילת החודש השיק בית החולים תל השומר את פרויקט החדשנות השאפתני שלו, רשת ARC, ובכך הצטרף לבתי חולים רבים בארץ ובעולם שמקדמים פרויקטים של חדשנות במטרה לשתף פעולה בתחום המידע ובתחומים נוספים עם בתי חולים אחרים, סטארט-אפים וחברות גדולות. הגישה של כל בית חולים לנושא משתנה בהתאם לתפיסת עולמם של מנהליו, אבל המודל של שיבא בולט במיוחד בפתיחות שלו לשיתופי פעולה בינלאומיים.

גישה וידע תמורת תמלוגים

"כשהתחלנו לתכנן את מרכז החדשנות, הבנו כמה דברים", אומר איל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות בבית החולים. "כלומר, אנחנו לא רק מגיבים לצרכים של החברות החיצוניות ולרעיונות שמביאים אלינו הרופאים מתוך המרכז מיוזמתם, אלא מקדמים חדשנות באופן מכוון. כמו כן, הבנו שבתקופה הקרובה הדבר הכי משמעותי הוא לקדם במתכונת הזאת את הבריאות הדיגיטלית.

"החלטנו שבניגוד לתדמית השמרנית שיש לפעמים למערכות בריאות, נקדם באופן מכוון כל פתרון בריאות דיגיטלית שנמצא כראוי, כדי להיות חלק משינוי הרפואה בעשור הקרוב, כדי לפתור בעיות כמו תורים בתוך בתי החולים, המתנה לבדיקות, טעויות, ועוד מגוון של צרכים שאנחנו כמערכת מכירים היטב.

סגן מנהל המרכז לחדשנות בשיבא, איל צימליכמן / צילום: תמר מצפי
 סגן מנהל המרכז לחדשנות בשיבא, איל צימליכמן / צילום: תמר מצפי

"הבנו גם שלא ניצור את השינוי בעצמנו, על ידי צוות פיתוח פנימי. ישנם גורמים מתאימים לכך הרבה יותר, אבל הם חייבים שותפות צמודה איתנו. עד כדי כך צמודה, שרצוי שהם יפעלו ממש מתוך הקמפוס שלנו כדי להגיע למקסימום חשיפה למשאבים שלנו - בעיקר מומחים, מידע ואתר ניסוי".

התוכנית קיבלה את השם ARC, (ראשי תיבות של Accelerate Innovation to Redesign Healthcare and Collaborate With Partners). שותפות היא מילת המפתח, אומר צימליכמן. "כל אחד שומר לא רק על האינטרסים שלו. אנחנו נותנים לסטארט-אפים מה שצריך, וכך הם ייענו לצרכים שלי ושל החולים".

חברות שנבחרו על ידי שיבא או חברות שנולדו בבית החולים יוכלו להתמקם בקמפוס של ARC במקום - שטח של 35 אלף מ"ר הכולל חמישה בניינים (שניים כבר מוכנים לפעולה). "אנחנו חוסכים להם שכירות ב-Wework בתל אביב", אומר צימליכמן, "ומציעים להם לשבת כאן, קרוב לכל מה שהם צריכים".

כבר היום פועלים 20 סטארט-אפים ב-ARC, רובם ממוקמים במתחם, והם יפעלו לצד פרויקטים של חדשנות מטעם בית החולים, או באופן עצמאי או בשיתוף עם חברות בינלאומיות. "אנחנו שומעים מהסטארט-אפים שתהליכי הפיתוח שלהם הואצו משמעותית מאז המעבר. מה שלקח בעבר חודשים רבים, לוקח כעת חודש חודשיים".

בתמורה לגישה לידע ולתשתיות של בית החולים, באמצעות מנגנונים שהוקמו במיוחד ומטרתם לוודא שצוות בית החולים אכן משתף פעולה עם המיזם, מקבל בית החולים תמלוגים ממכירת המוצר. "זה מודל שהסטארט-אפים אוהבים, כי אם הם לא מכרו, הם לא משלמים".

כמו כן, שיבא מטמיעה את המערכות אצלה ראשונה וללא תשלום.

המשרדים של קרן הון הסיכון שהקימה שיבא עם קרן Triventures, שזכתה לא במקרה לשם Triventures ARC, נמצאים גם הם בקמפוס בשיבא. הקרן מקבלת זכות הסתכלות ראשונה על הפרויקטים שמוקמים או נכנסים לרשת. "בכירי הקרן מעורבים עוד לפני שהפרויקטים האלה ממש הופכים לחברות", אומר צימליכמן. כתוצאה מכך, בנוסף לחשיפה לידע של בית החולים, גם הניסיון של הקרן יכול לכוון אותם ליישום הכי אטרקטיבי עבור הטכנולוגיה שלהם".

זה אומר שסטארט־אפ יגיע אליכם בשלב ראשוני ממש?

"יש לנו שני מסלולים: האחד הוא פיתוח בתוך הקמפוס של רעיונות שמגיעים בשלב ראשוני ומקבלים מימון פיתוח מקרן פילנתרופית. הרעיונות מגיעים מבית החולים ומהשותפים שלנו - אוניברסיטת תל אביב, שהיא השותפה האקדמית שלנו, או קופות החולים לאומית ומאוחדת השותפות ב-ARC, כמו גם חיל הרפואה בצה"ל ומשרד הבריאות. במסלול השני, מגיעים אלינו סטארט-אפים בוגרים".

השותפויות שנוצרות הן מקומיות ובינלאומיות, אומר צימליכמן, וזה כבר קורה בפועל. בשבועות האחרונים שמענו מכמה גורמים בינלאומיים משמעותיים, חברות תרופות בינלאומיות ומערכות בריאות, שהם החלו לבחון שיתוף פעולה או שכבר החלו בשיתוף פעולה עם ARC.

"הרשת שיצרנו כוללת גם בתי חולים, כמו בית החולים של אוניברסיטת סטנפורד, מיו קליניק, מאס ג’נרל. יש לנו כ-15 כאלה, וכן חברות תרופות ומכשור רפואי גדולות: בוסטון סיינטיפיק, ג’ונסון אנד ג’ונסון, מרק אסטרהזנקה. אנחנו מחליטים באיזה תחום אנחנו רוצים לשתף פעולה, ועושים סיעור מוחות יחד. למשל, אנחנו מפתחים עם מיו קליניק מוצר קרדיולוגי. שיתוף הפעולה נולד כשרופא שלנו היה בהתמחות אצלם, חשב על הרעיון שם, חזר לכאן ואנחנו זיהינו את המוצר כפרויקט משותף, והוא ייצא לשוק בשנה הבאה. גם חברות הטכנולוגיה הן שותפות ברשת, למשל חברת מיקרוסופט שהיא שותף טכנולוגי מוביל".

במקרה הזה, המוצר הוא מכשיר רפואי קלאסי לניתוחי אבלציה (צריבה) ולא מוצר בריאות דיגיטלית, אך המסלול יכול להיות דומה. לפני הקמת ARC, המוצר היה עובר דרך חברת המסחור של שיבא, וגם כעת זו התוכנית, אלא שחברת המסחור גם הפכה חלק מהרשת ותכלול את השם ARC בשמה.

"שיתוף פעולה נוסף עם בתי החולים הבינלאומיים, הוא הטמעת מוצר שפיתח סטארט-אפ בפרויקט ARC, אחרי שכבר הוטמע בשיבא. בית החולים יכול ליהנות מהניסיון של הצוות הרפואי של שיבא בעבודה על הפרויקט, וגם לפעמים ממענק של רשות החדשנות להטמעה של טכנולוגיית בריאות דיגיטלית ישראלית בבתי חולים.

לדברי צימליכמן, חברות התרופות נותנות למרכז תקציבי מו"פ כדי לפתור בעיות. "למשל, חברה שפיתחה מוצר אולטרסאונד תוך עורקי, IVUS, נתקלה בבעיה שקרדיולוגים לא יודעים לקרוא אולטרסאונד, אין להם ניסיון בזה. אז החברה ביקשה מצוות הבריאות הדיגיטלית שלנו לבנות שכבת ממשק משתמש על גבי האולטרסאונד, שתפענח אותו באופן שבו קרדיולוגים רגילים לראות מידע".

גם הסטארט-אפים מגיעים מכל העולם. "הגיע אלינו סטארט-אפ גרמני, שמכוון בכלל לשוק האמריקאי, אבל המו"פ יושב בשיבא ומעסיק ישראלים. יש לנו עכשיו גם פרויקט איטלקי, שווייצרי ואולי יהיה גם אמריקאי".

"נהיה בית חולים מבוסס מציאות מדומה"

מעבר לקשר עם הסטארט-אפים והחברות, רשת ARC ממלאת תפקיד פעיל בקשר עם משרד הבריאות והאוצר, כדי ליצור תשתית רגולציות חיובית יותר לחברות הבריאות הדיגיטלית - אחת המשימות שנמצאת על סדר היום גם של ארגון חברות הבריאות הדיגיטלית, שאת בכיריהם ראיינו כאן לאחרונה.

"המידע היום לא נמצא בחוץ בצורה שמאפשרת לנצל אותו באופן חיובי. בינתיים, אנחנו בית החולים הראשון שקיבל אישור לעבוד בענן, ואנחנו מנצלים את זה".

אתם מציעים לסטארט־אפים להשתמש בתשתיות בית החולים ולהיעזר בצוות, וגם מציעים להטמיע את כל החידושים. בזמן אמת, האם יש לצוות מספיק זמן וקשב להתייחס לסטארט־אפ, ולארגון באמת ישנה אפשרות להטמיע כל כך הרבה שינויים בבת אחת?

"נושא ההטמעה הוא משמעותי, ואנחנו משקיעים בתכנון שלה המון מאמץ. אנחנו מוודאים לגבי כל מערכת שהיא לא מוסיפה עבודה לאחות אלא מפחיתה אותה; שהיא לא מקבלת החלטה במקום רופא אלא עוזרת לו. אנחנו משתפים את הקלינאים כבר בתחילת הדרך, ובוחרים לכל פיילוט צ’מפיון אחד שמאוד רוצה להטמיע, ומחלקה אחת שהיא יותר פתוחה לכך, אפילו אם זו לא בהכרח הסביבה שתהווה בעתיד את השוק הכי אטרקטיבי לאותו מוצר. אחר כך, כשההצלחות מוכחות, מתרחבים למחלקות אחרות".

מה ייחשב בעיניכם הצלחה של התוכנית?

"אנחנו מודדים כמה כסף הצלחנו לחסוך לבית החולים באמצעות הטמעת הטכנולוגיות וכמה כסף הצלחנו להכניס למערכת דרך השותפויות שלנו".

לדברי צימליכמן, שיבא שותפה גם למגמה של הכנסת טכנולוגיות של מציאות מדומה ורבודה לבית החולים, שכתבנו עליה כאן לאחרונה.

"ב-2020 נהפוך את שיבא לבית חולים מבוסס מציאות מדומה. מוצרים בתחום הזה ישמשו הן לאימון הצוות, הן להעשרת חדר הניתוח בהדמיה ובגישות חדשות למידע, והן ישירות עבור המטופלים, לצורך טיפול בכאב באופן שחוסך בתרופות משככות כאב, טיפול בדיכאון ובחרדה".