מינהל התכנון: תקן הבנייה הירוקה יהפוך למחייב כבר בשנה הקרובה

תקן הבנייה הירוקה קובע מדדים ולהגדרת מבנה כירוק • אם המהלך ייצא לפועל, תחויב כל בנייה החדשה בארץ לעמוד בתקן

דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון / צילום: ניב קנטור
דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון / צילום: ניב קנטור

מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר אמרה אתמול (א') בוועידת האקלים כי "מינהל התכנון יפעל לחייב תקן בנייה ירוקה בכל הארץ", והוסיפה כי "נפעל להכנסת התקן לתוקף כבר בשנה הקרובה". יצוין כי אין צורך בחקיקה בכנסת לצורך העניין, אלא רק באישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

תקן הבנייה הירוקה (5281) הושק לראשונה ב-2005 והוא קובע מדדים להגדרת מבנה כ"ירוק" בשורה של קטגוריות בהן אנרגיה, מים, שימוש בחומרים ירוקים, פינוי פסולת, תחבורה ועוד. בניין יכול לזכות ב-1 עד 5 כוכבים, תלוי כמה אלמנטים של בנייה ירוקה יש בו.

לפי הערכות בשוק, העלות של הפיכת מבנה לירוק ברמה הבסיסית ביותר היא בערך 5,000 שקל לדירה בבניין משותף, ולפי המועצה לבנייה ירוקה השקעה זו מחזירה את עצמה לדייר בתוך כשלוש שנים בחיסכון בחשבון החשמל.

למשק יש בכך תועלת נוספת בחיסכון בעלויות עקיפות כמו הוצאות בריאות וייצור חשמל.

עד כה התקן לא הוגדר כמחייב, ולכן ברוב הרשויות המקומיות לא אימצו אותו כתנאי למתן היתר בנייה. ביולי 2013 החליטו ערי פורום ה-15 (הערים העצמאיות) להפוך אותו למחייב, וגם זה רק באופן הדרגתי: בהתחלה רק על מבני מגורים הגבוהים מ-15 קומות ועל חלק ממבני המשרדים ומוסדות הציבור, ובהמשך על בניינים נמוכים יותר. משמעות הדבר היא כי בכל הערים שאינן בפורום, התקן אינו מחייב וכמעט שאינו מוחל באופן וולנטרי. מאז נכנס התקן לתוקף נבנו לפיו רק כ-1,000 בנייני מגורים, משרדים ומבני ציבור בכל הארץ.

"כחלק מתכנון אסטרטגי ארוך טווח, מוביל מינהל התכנון שורה של מהלכים תכנוניים אשר יביאו להפחתת פליטות גזי חממה. מהלכים אלו נועדו לקדם איכות חיים גבוהה בסביבה העירונית, בנייה בציפוף אופטימלי ובשימוש יעיל בקרקע בדגש על התחדשות עירונית", אמרה זילבר בוועידה.

יעל ביגון-חן, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה, אמרה היום ל"גלובס" כי "הצהרת מינהל התכנון היא התחלה יפה, אבל יש עוד דרך לעבור".

מה היית רוצה לראות בשלבים הבאים?

"הייתי רוצה שתהיה התייחסות למרחב ולא רק לבניין הבודד. בנוסף, הייתי רוצה לראות יצירת אנרגיות מתחדשות בבניינים עצמם, כלומר להתקרב לאיפוס אנרגיה. לא להישאר בכוכב אחד, שזה מה שהם מקדמים, אלא להתקדם לדרגה גבוהה יותר, ללכת על בידוד בסטנדרט יותר גבוה.

"את המצוינות ממש אנחנו רואים רק בבנייני משרדים ולא במגורים. שם יש חשיבה על אור טבעי ועל חומרים טובים. במגורים ובמבני ציבור אנחנו עוד לא רואים את זה. איך אין עדיין בכל מבני הציבור בישראל פאנלים סולאריים?

"נוסף לכך, צריך להתייחס לא רק לבניין הבודד אלא לכל השכונה. עירוב שימושים, שטחי ציבור, עידוד הליכה ברגל. כשרואים את השכונות החדשות שנבנות היום, אין בהן עידוד להליכה ויש תלות ברכב פרטי.

"אנחנו מקווים גם שיבוא שר שיחתום על זה, ושמשרד האוצר יבין שזה רלוונטי גם למבני ציבור, כולל מבני חינוך. זה סופר חשוב שזילבר הצהירה על זה, אבל צריך גיבוי מהדרג הפוליטי". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988