כרוניקה של דה-לגיטימציה ידועה מראש

נאומו של שר המשפטים אוחנה רק הוכיח עד כמה חשוב לבצר את עצמאות מערכת המשפט ולמנוע מפוליטיקאים ציניקנים כל דריסת רגל בה

שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

בואו לא נתבלבל. בואו לא נתמם. ל"נאום" של שר המשפטים הזמני אמיר אוחנה לא היה כל קשר לביקורת עניינית על הפרקליטות. לא היה בו דבר זולת חוליה נוספת בשרשרת פעולות שנועדו לסכל אכיפת חוק על-ידי נאשם פוטנציאלי.

דבריו של אוחנה, מלכתחילה, נגועים בחוסר לגיטימיות. הוא לא מונה לתפקיד ככל קודמיו לאחר קבלת אמון הכנסת (סעיף 13(ד) לחוק יסוד: הממשלה). הוא מונה לשר ב"ממשלה יוצאת", ללא קבלת אישור הכנסת, לאחר שבנימין נתניהו כשל בהקמת ממשלה, והכנסת פוזרה (סעיף 30(ד) לחוק היסוד). כהונתו לא נשענת על בסיס דמוקרטי כלשהו. הוא ממלא-מקום זמני עד לכינון ממשלה חדשה, מינוי אישי של ראש הממשלה היוצא, שמאז הספיק להיכשל פעם נוספת במלאכת המרכבה.

ככזה, אוחנה הוא האחרון שיכול לעסוק במישרין או בעקיפין בענייניו של מיטיבו, ראש הממשלה היוצא, הנאשם בשלושה תיקים. כל עיסוקו בנושא טבול בניגוד עניינים תהומי. בממשל תקין הוא היה פסול ומנוע מכל עיסוק כזה, אבל מה לנו ולממשל תקין.

נאמני ראש הממשלה היוצא מגלים עניין בביקורת בונה ובשיפור הדין הפלילי והחוקתי רק כשזו מועילה למנהיג. כך היה לגבי חוק ההמלצות. כך היה לגבי תנאי המעצר של ניר חפץ (כל עוד לא הפך לעד מדינה). כך, בימים אלה, לגבי זכותו של אדם לפרטיות במכשיר הטלפון הנייד (למעט זה של בני גנץ). כך לגבי "החוק הצרפתי". כך לגבי חוק החסינות. כך לגבי החוק המונע מראש ממשלה לכהן לאחר הגשת כתב אישום נגדו, שנתניהו קידם בעת שאולמרט כיהן כראש הממשלה. הכול מגיע מאג'נדה. אין כל קשר לדין רצוי או למניע ענייני.

גם התוכן המועט בדבריו של אוחנה מופרך לחלוטין. הדלפות מתיקי ראש הממשלה? כאילו איננו זוכרים שדבר לא הודלף לפני שחומר החקירה הועבר לנאשמים לצורך השימוע. קביעת לוח זמנים משפטי לפי שיקולים פוליטיים? כאילו איננו זוכרים שנתניהו הקדים את הבחירות כדי שאלה יקדמו לשימוע. כאילו איננו זוכרים איך ניסה להתחמק מנטילת חומר החקירה כדי לדחות את השימוע. אפס הנאמנות לעובדות בדברי אוחנה מתחרה רק באפסות הביקורת.

העצוב והחמור הוא שאת מחיר הרדידות והמגמתיות הללו משלמים כולנו, האזרחים. בכירי עולם הפשע משפשפים את עיניהם כלא מאמינים. ימות המשיח הגיעו. במקום שהממשלה תאבק בפשיעה, היא נאבקת ברשויות החוק. אם ראש הממשלה ושר המשפטים טוענים שהפרקליטות תופרת תיקים, מה עוד צריכים הפושעים לעשות? רק להתרווח בכיסאם וליהנות.

הפכנו לגן עדן לפושעים. ראש הממשלה, הוא ולא אחר, מנסה להסית חצי עם נגד המשטרה, הפרקליטות והשופטים, שהוא עצמו מינה. שר המשפטים טוען שאי-אפשר לסמוך על המערכת, ושלא תמיד צריך לבצע פסקי דין. מדוע שרוצחים, אנסים, שודדים וגנבים לא יכפרו במרות המערכת? מדוע שאנשים הגונים וראויים ירצו להתגייס לשורות המשטרה והפרקליטות, או להתמנות לשיפוט, כאשר כך מתייחסת אליהם הממשלה?

ראש הממשלה, פטרונו של אוחנה, הוא האחרון שיכול לבקר את המערכת. הוא מנהל את המדינה למעלה מעשור. הוא מינה את היועצים המשפטיים לממשלה, את פרקליטי המדינה ואת המפכ"לים. הוא מינה את כל שרי המשפטים. כמעט כל השופטים במדינה, לרבות 13 מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון, מונו לתפקידם בתקופת כהונתו. אם הוא לא סומך על המערכת שבנה במו-ידיו, מה יגיד הנאשם מן השורה? מדוע המערכת הייתה טובה בעיניו לטפל באולמרט ובכל נאשם אחר, עד שהחשדות הגיעו אליו? אם המערכת כל-כך גרועה אחרי כל שנות מנהיגותו, מה זה אומר על כישוריו כמנהיג?

צריך לומר בבירור: כל אזרח המתבקש לדין חייב לקבל את מרות החוק, להתייצב למשפט ולהיאבק על חפותו. ראש הממשלה, לפני כולם, חייב לכבד כלל זה. שר משפטים שכופר בעיקרון יסוד זה אינו ראוי לשמש בתפקידו, גם לא כממלא-מקום.

הניסיון להתחמק ממשפט בכל דרך אפשרית מחזק מאוד את ההשערה שראש הממשלה ועושי דברו, לרבות שר המשפטים, יודעים היטב שאין לראש הממשלה הגנה טובה. מי שיש לו הגנה טובה מתייצב במשפט ללא חשש, מנצח וממשיך בחייו. ראו את אביגדור ליברמן.

אין ספק, זו כרוניקה של דה-לגיטימציה ידועה מראש. קודם השוטרים, אחר-כך הפרקליטים והיועמ"ש, ואז הגיע תורם של השופטים. איש לא חסין מפני שטף העובדות הכוזבות, הרפש והטיעונים חסרי היסוד. הכול כשר כדי להשיג את התוצאה. כרוניקה זו רק מוכיחה עד כמה חשוב לבצר את עצמאות מערכת המשפט ולמנוע מפוליטיקאים ציניקנים כל דריסת רגל בה.

דבר אחד עומד לעזרנו בתקופה קשה זו: לצערו של שר המשפטים הזמני בממשלה היוצאת, בפרקליטות משרתים נשים וגברים מקצועיים, חזקים וישרים, מהזן שלא מושפע מרפש ואיומים, מהסוג שמונחה על-ידי מצפן ערכי, שוויתרו על מנעמי השוק הפרטי כדי לשרת אידאל של חברה מתוקנת וכבר הוכיחו את נחישותם להיאבק בשחיתות גם כאשר כיהנו ראשי ממשלה מצד אחר של המפה הפוליטית. אשרינו שעוד יש כאלה, וחובתנו כציבור לחזק אותם ואותן. 

הכותב הוא שותף במחלקת הליטיגציה של משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. מתמחה בליטיגציה מסחרית ועבירות צווארון לבן ומופיע בקביעות בפני בתי המשפט המחוזיים ובפני בית המשפט העליון וכן בהליכי בוררות. טרם הצטרפותו למשרד פעל כתובע צבאי בפרקליטות הצבאית. מכהן גם כחבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. 

*** חזקת החפות: גם אחרי הגשת כתב האישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, ההליך המשפטי עדיין בעיצומו, ועומדת לזכותו חזקת החפות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988