דוח חדש: מדי שתי שניות אדם נאלץ לברוח מביתו בגלל אסון טבע

לפי דוח חדש של ארגון אוקספאם, יותר מ-20 מיליון בני אדם בשנה נאלצו לברוח מביתם בשל אסונות שנגרמו כתוצאה ממשבר האקלים • ד"ר משה טרידמן: "המזרח התיכון נמצא בסיכון רב"

משפחת פליטים סורים / צילום: Alia Haju, רויטרס
משפחת פליטים סורים / צילום: Alia Haju, רויטרס

אסונות כמו שיטפונות, ציקלונים ושריפות שנגרמו כתוצאה ממשבר האקלים, הוציאו מיליוני אנשים מבתיהם מדי שנה במשך עשור, לפי דוח חדש של ארגון הצדקה 'אוקספאם'. יותר מ-20 מיליון בני אדם בשנה נאלצו לברוח מביתם - כלומר מדי שתי שניות, אדם נאלץ לברוח מביתו. 

אירועי אקלים קיצוניים הם הסיבה העיקרית המאלצת בני אדם לעזוב את ביתם, גם יותר ממלחמות, לפי הדו"ח. מיליונים נוספים נאלצו לנטוש את בתיהם בשל בצורות, עליית גובה פני הים ו"אסונות איטיים ושקטים" נוספים הקשורים בתוצאות משבר האקלים.

המחקר, המפורסם כעת לקראת דיון בפסגת האקלים של האו"ם במדריד, בדק כיצד הפכו אנשים לפליטים במדינות המולדת שלהם כתוצאה מאסונות אקלים בשנים 2008-2018, ומגלה כי המספר המדווח של אירועי מזג אוויר קיצוניים עלה בעשור האחרון פי חמישה. "בעוד שאיש אינו חסין, מדינות עניות באופן מכריע הן בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר", קובע הדו"ח. "כשמונים אחוז מהעקורים של העשור האחרון מתגוררים באסיה - ביתם של יותר משליש מהאנשים העניים ביותר בעולם".

עוד מצא הדו"ח כי נשים פגיעות יותר לאירועי אקלים קיצוניים דוגמת שיטפונות וסופות, שכן בחלקים רבים של העולם הן אינן מסוגלות לצאת מהבית ללא ליווי. "נשים הן לרוב מהאחרונות שיעזבו את הבית, באזורים שבהם מזג אוויר קיצוני או בלתי צפוי מקשה על משפחות להניח אוכל על השולחן. נשים לא אחת נשארות מאחור כדי לדאוג לילדים, למבוגרים או לקרובי משפחה חולים, בזמן שהגברים עוזבים את המשפחה כדי לחפש מקורות הכנסה במקומות אחרים", נכתב בדו"ח.

חלון למזרח התיכון

תהליכי מדבור, התייבשות מקורות המים ובצורות גוברות דוחקות אוכלוסיות מבתיהן, וגורמות לגלי פליטים ברחבי העולם. משברים סביבתיים כבר דחקו מבתיהם אוכלוסיות באפריקה, אך גם המזרח התיכון והאזור שבו אנו חיים, איננו חסין. "המזרח התיכון נמצא בסיכון רב בשל תנאי היסוד הגיאוגרפיים של מיקום בחגורת המדבריות הגדולה, מחסור במקורות מים, העובדה שרק 11% משטח המזרח התיכון וצפון אפריקה ראוי לעיבוד חקלאי וגידול האוכלוסייה העצום", מסביר ד"ר משה טרידמן, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, מייסד שותף ומנהל האקדמיה ללימודי ביטחון סביבתי ועמית מחקר במרכז לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה.

בסוריה, המשבר האקולוגי הוא אחד הגורמים שתדלקו את חוסר היציבות הפוליטית, שהובילה במהשך למלחמת אזרחים קשה. בסוריה התבססה ההתיישבות החקלאית משחר ההיסטוריה, אך כשהפכה להיות חקלאות תעשייתית, יחד עם עליית הטמפרטורה והתמעטות הגשמים, אזורים גדולים הפכו פוריים פחות או צחיחים והאדמות איבדו את יכולתן לספק את צרכי בני האדם. בשנים 2006 עד 2011, כ-60% משטחי סוריה היו חשופים לבצורות ולירידה ביבולים בקנה מידה שלא נראה באזור אלפי שנים.

תהליכי המדבור בסוריה החלו להניע אוכלוסייה בתוך המדינה, כשאזרחים רבים נאלצו לנטוש את הכפר באין פרנסה, ולעבור אל הערים הגדולות. "מאמצע העשור הקודם ועד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה נאלצו כמיליון או יותר סורים לעזוב את צפון מזרח המדינה בשל הבצורת הקשה שפקדה את האזור ושייבשה את בארות המים ואת שדות המרעה", אומר טרידמן. "עם אובדן משלח ידם, נאלצו סורים רבים להגר לערים הגדולות כמו חלב, דמשק ואז הערים נעשו צפופות מדי והלחץ על התשתיות רק התגבר וזה היה אחד מגורמי התסיסה. הבצורת תקפה גם את דרום מערב המדינה באזור דרעא. שני האזורים הללו הם גם האזורים בהם פרצה התסיסה נגד משטר אסד שהביאה לפרוץ מלחמת האזרחים".

התושבים נדחקו לאורך זמן לעבד את אדמותיהם באופן שאיננו בר קיימא, והן ניזוקו באופן שגרם להם לאבד את מטה לחמם.

"בינואר 2012, בעיצומה של מלחמת האזרחים חוקק בשאר אל-אסד את 'חוק החקלאות האורגנית'. זאת מאחר וחקלאות אורגנית צורכת פחות מים ולכן היה סבור שבאזור דרעא יוכלו החקלאים לחזור לגדל גידולים וכך התסיסה נגדו תירגע. כמובן שזה לא עזר וגם לא הייתה חקלאות אורגנית, אבל עצם חקיקת החוק מצביעה עד כמה הביטחון הסביבתי חשוב וקריטי ליציבות משטרים באזורנו".

התופעה הזו עשויה להשפיע בעתיד גם על ישראל?

"דבר ראשון, ישראל היא חלק מהמזרח התיכון ולכן כל הבעיות הסביבתיות הקיימות במזרח התיכון קיימות גם בישראל. לסביבה אין גבולות, אנשים עוברים ממקום למקום בעקבות בעיות סביבתיות. המדבר כובש חלקות קרקע מעובדות בכל רחבי המזרח התיכון וגורם לתושבים לזנוח את משלח ידם החקלאי ולעבור מהכפרים לערים. בישראל עצמה היו שנות בצורת קשה בצפון מזרח המדינה, שכתוצאה ממנה נפגעו מאד החקלאים והחקלאות באזור. במידה והבצורת תימשך, ייתכן כי חלק מהחקלאים הללו יאלצו גם הם להפוך לפליטי אקלים - בתוך מדינתם.

"שנית, עליית מפלס פני הים עלולה לפגוע בתושבי הדלתא של הנילוס המונים מיליוני בני אדם. במקביל, מצרים נמצאת כבר כיום במשבר מים קשה. במצרים האוכלוסייה מונה כיום כ-100 מיליון נפש המרוכזים כמעט כולם בעמק הנילוס ובדלתא של הנילוס. במידה ומפלס פני הים יעלה, הקרקעות הפוריות בדלתא של הנילוס יומלחו ואז לא יהיו גידולים חקלאיים. מאחר וממילא מצרים שרויה במשבר מים, אז עשרות מיליוני המצרים יסבלו גם מחוסר מים וגם מחוסר מזון. כתוצאה מכך, עלולים מיליוני מצרים להפוך לפליטי אקלים ולחפש מקומות אחרים לנדוד אליהם, וכך לנסות להגיע גם לישראל".

צרו איתנו קשר *5988