מהמטוס עצמו ועד לארוחה שתקבלו בטיסה: המשבר האקולוגי מטריד את ענף התעופה, וכך הוא מתכנן להתמודד איתו

ענף התעופה הציב לעצמו יעד שאפתני של הפחתת פליטת הפחמן בכ-50% עד שנת 2050 • מדובר באתגר מורכב: צמצום הפגיעה בסביבה נוגע לא רק לצריכת הדלק ולשימוש במטוסים חדישים יותר, אלא גם לארוחות המוגשות במטוס ולפסולת שאנו משאירים

ארוחה במטוס / צילום: יח"צ
ארוחה במטוס / צילום: יח"צ

המודעות הסביבתית הגואה ברחבי העולם, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ומטוסי הבואינג המקורקעים - כל אלה מציבים את ענף התעופה בפני אתגרים משמעותיים עם כניסת העשור החדש. אם לא די בכך, נזכיר כי 2019 תיזכר כשנה שבה התרחשו תאונות קטלניות שגבו את חייהם של מאות בני אדם, וכשנה שבה בין החברות שלא שרדו את התחרות האגרסיבית, וקרסה גם חברת תעופה ותיירות גדולה וותיקה (תומאס קוק הבריטית).

קברניטי ארגון התעופה העולמי IATA שהתכנסו בשבוע שעבר לסכם את השנה ולספק תחזית לשנה הבאה לבשו ארשת-פנים רצינית וניסו לספק פתרונות או לפחות תירוצים, כשמעל הכול ריחפה עננת איכות הסביבה המאפילה על הענף. אז מה קרה כאשר גרטה טונברג הגיעה (לפחות ברוחה) לכנס המדיה השנתי של הענף?

ענף התעופה הושם על המוקד כענף מזהם, והוא אף נמצא במוקד של מחאת האנטי טיסות שקמה בשבדיה (Flygskam). אלא שביאט"א, המאגדת 290 חברות תעופה האחראיות על 82% תנועת המטוסים העולמית, שבים ומדגישים כי מדובר קודם כל ביחסי ציבור גרועים.

באותה נשימה מבטיחים לנקוט מהלכים לשפר את המספרים. יו"ר ומנכ"ל יאט"א, אלכסנדר דה ז'וניאק, הדגיש כי החלק של הענף מכלל פליטת הפחמן העולמי מסתכם ב-2% (נתונים אחרים מצביעים על שיעור של 2.5% עד 3%). מבחינת יאט"א זה נתון לא גבוה יחסית, אולם לא ניתן להקל בו ראש, בין אם בהיבט הסביבתי או יותר מכך בהיבט העסקי והתדמיתי שחובט בתעופה העולמית.

היעד שהציב לעצמו הענף הוא להפחית את פליטת הפחמן ב-50% עד לשנת 2050, בהשוואה לנתוני 2005. זה נתון שאפתני ומאתגר גם לנוכח התחזית להכפלה בתנועת הנוסעים העולמית תוך כ-20 שנה מ-4.5 מיליארד נוסעים כיום.

ובכל זאת, איך עושים את זה? ראשית מפחיתים את צריכת הדלק (מה שיעזור גם בהוצאות), משתמשים בדלק ירוק (אתגר ממשי לאור המחיר היקר משמעותית לעומת דלק רגיל ולאור ההיצע המוגבל בעולם), משתמשים במטוסים חדשים יותר וגם במסלולי טיסה יעילים. גם הוצאת בוחשני הקפה מפלסטיק לא מזיקה, לצד הפחתת הפסולת שמייצרת כל טיסה (ארוחות שלא נאכלות, אריזות פלסטיק וכדומה). האתגר הסביבתי של ענף התעופה מורכב הרבה יותר ממה שנדמה.

  1. מס סביבה הוא טוב או רע? - מחד, ביאט"א קוראים לשיתוף-פעולה של מדינות לטובת עמידה ביעדים, ומנגד הם כועסים על רעיון השתת מס סביבה על חברות התעופה כפתרון. 9 מדינות אירופיות, בהן גרמניה הולנד, צרפת ואיטליה, דורשות מהנהלת האיחוד האירופי להשית מס על חברות התעופה, בדומה למתרחש בענף הרכב. טענתן היא כי מחקרים מצביעים על נתוני זיהום גבוהים במיוחד המגיעים ממטוסים, וכי הכסף שייגבה מהחברות יסייע בהפחתת הנזק. "דרך המסים הללו הממשלות רק דואגות לקופתן. מי שישלם את זה הוא הנוסע, וזה ממש לא מה שיביא להפחת בפליטת המזהמים", גורס דה ז'וניאק נגד הרעיון, בעודו מציין כי "תעופה אינה האויב אלא פחמן הוא האויב. טיסה כיום בטוחה ואמינה יותר מאשר בעבר. לא נפריע לאנשים להגיע ממקום למקום, נאפשר להם לעשות את זה עם מצפון יותר נקי".

  2.  קיצור דרך - ביאט"א קוראים לרשויות לערוך בחינה מחודשת של מסלולי המראות ונחיתות שכוללים עיקופים מיותרים (טסים מזרחה, עושים סיבוב וממשיכים מערבה). גם אם מדובר בדקות ספורות באוויר, כל דקה מיותרת היא מזהמת, וכמובן שיש לה עלויות. מעקפים מאולצים במסלולי הטיסה מסיבות אחרות, דוגמת אל על שבשונה מאייר אינדיה אינה מורשית לטוס מעל שמי סעודיה - יש להביאם בחשבון גם בהיבט הסביבה.

  3. המטוסים המקורקעים - איך הם משפיע על הסביבה? מאז שתי התאונות הקטלניות האחרונות שבהן היו מעורבים מטוסי הבואינג 737-8 מקס, קורקעו מאות מטוסים כאלה. משנה זהירות הוא מעל לכל, ועד שלא תתבהר התמונה, וממצאי התחקיר יושלמו, המטוסים ימשיכו לצבור אבק בחניוני ענק ברחבי העולם. אלא שגם זה משליך על הסביבה: חברות התעופה נאלצו להשאיר בצי מטוסים ישנים שהיו אמורים לפנות את מקומם במטרה לשמור על לו"ז הטיסות. מטוס ישן הוא מטוס מזהם, צורך יותר דלק ופולט יותר פחמן. לצד המטוסים המקורקעים, בואינג גם מעכבת מסירת מטוסים חדשים, וגם זה מאלץ להשתמש במטוסים ישנים.

  4. על מי מוטלת האחריות לזהם פחות? לאחרונה הצהירה חברת הלואו קוסט איזי ג'ט כי היא תהפוך להיות חברת התעופה הראשונה בעולם נטולת פליטת פחמן. המהלך הזה יעלה לה 29.2 מיליון אירו. גם קבוצת IAG הודיע כי תיישם מהלך של קיזוז משמעותי בפליטת פחמן בטיסות הפנים של בריטיש אייירוויז, ולופטהנזה מציעה לנוסעים לקזז במסלול הטיסה שלה במטרה להתייעל סביבתית. האם החברות הן שצריכות ליזום מהלכים שיהיו הרבה מעבר לאפשרות לטעת עץ פיצוי שמוצעת כיום לנוסעים? גם כאן התשובה מערבבת אינטרס סביבתי שמטרתו ברורה ואינטרס עסקי ותדמיתי, כאשר מצופה מהחברות לצד בצעדים שבוודאי לא מזיקים גם בהיבט התחרות.

  5. פלסטיק הוא האויב? בזו אחר זו מודיעות עוד חברות תעופה על הוצאת פלסטיק משימוש - בוחשני קפה, מגשי הארוחות, כלי אוכל וכדומה. נתוני יאט"א מצביעים על כך שכל נוסע שיורד מהמטוס משאיר אחריו פסולת פלסטיק של כ-1.43 ק"ג. ב-2018 חברות התעופה ייצרו פסולת פלסטיק בהיקף של 6.7 מיליון טון, עד ל-2030 התחזית היא שהנתון הזה יכפיל את עצמו. הציבור נגד פלסטיק, וברור למה, אבל השאלה המטרידה היא באילו מוצרים אפשר להחליף אותו. פלסטיק הוא חומר זול, וזהו שיקול שאי-אפשר להתעלם ממנו. מגשים מעץ? מבמבוק? עשרות חברות סטארט-אפ מנסות לפצח את החידה. החדשות הטובות הן שמבחינת יאט"א, "בעוד 10 שנים השימוש בפלסטיק בחברת תעופה ייעלם. החדשנות נמצאת באוויר, זה שוק עם פוטנציאל עצום, ומי שיבוא עם המוצר הנכון, ירוויח מיליונים".

  6. עוף או בקר? שימו לב לזה: 25% מהפסולת שמושלכת ממטוסים הם של אוכל ומשקאות שהנוסעים לא אכלו. הפסולת הזו שווה הון, כאשר מספר הארוחות בענף מדי שנה בשנה עומד 3.2 מיליארד ארוחות ל-4.5 מיליארד הנוסעים. תיאוריה שלמה נסובה סביב הקייטרינג של המטוסים. המטרה היא לא רק לייצר את הכמות הנכונה, אלא גם את דרך ההגשה הנכונה, וגם כאן יש פלונטר: המשקל שנושא מטוס מהווה אתגר מחושב שגם לו יש השלכה סביבתית - מטוס כבד יותר יצרוך יותר דלק ולכן יזהם יותר. כלי אוכל עשויים פלסטיק גם משום שזה חומר קל. מעבר לכלים רב-פעמיים הוא חזון מוגבל למימוש, היות שהוא דורש לוגיסטיקה של שינוע הכלים ושטיפתם (גם מים הם משאב יקר וחומרי הניקוי מזהמים בעצמם). מעבר לכך, זהו חזון שתלוי בתשתית המקומית של כל נמל תעופה. את כמויות האוכל מצמצמת מדיניות התעופה המשתנה בעולם בהשראת חברות הלואו קוסט. כשמזון אינו חלק מהשירות, והוא מוגש בתשלום, הכמות הנצרכת צונחת (וגם המשקל וגו'). יתרה מזו, החברות מעודדות את הנוסעים שמתכוונים לרכוש מזון במטוס להזמין אותו מראש מה שמאפשר להן להיערך בהתאם. היערכות כזו מפחיתה פסולת ומאפשרת לחברות ללמוד על העדפות הנוסעים. ה"ביג דאטה" הזה שימושי גם בהיבט הסביבה, משום שהוא ייתר פסולת של מזון שהנוסעים פשוט לא אוהבים.

"כרגע, ניהול טוב יותר של כמויות הפלסטיק והקייטרינג הוא עדיין הפתרון הטוב ביותר", כך מסכם ג'ון גודסון, האמון על תחום הסביבה ביאט"א. ועם זה לא נותר לנו אלא להסכים - ניהול טוב יותר, בכל היבט ובכל אספקט, הוא צעד נכון בדרך להתייעלות, בוודאי בענף שצועד לשנה האזרחית החדשה עם אתגרים לא פשוטים.

מי יהיו אנשי העשור בעולם? הצביעו והשפיעו על בחירת הגולשים

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988