האתגרים של רשות המסים: ביטול הפטור על שכ"ד, מע"מ על נטפליקס ומיסוי חברות זרות

מנהל רשות המסים ערן יעקב יצטרך השנה למצוא כיצד להכניס עוד עשרות מיליארד שקלים לקופת המדינה, לאחר שהגירעון כבר הגיע ל-3.7% מהתוצר • בראיון ל"גלובס" הוא מספר איך ימליץ לשר האוצר הבא למלא את הבור התקציבי מבלי להעלות מסים על חברות ויחידים, וכיצד יתמודד עם ההון השחור

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס

שנת 2020 תיפתח השבוע בנימה כלכלית לא אופטימית. מעבר לפריצת יעד הגירעון שעומד כרגע על 3.7% מהתוצר, אף שהיעד שלו הוא 2.9% בלבד, מתקציב המדינה יגרעו עוד מאות מיליוני שקלים בעקבות סבב הבחירות השלישי ברצף בתוך כשנה. התוצאה - האוצר יצטרך למצוא "יש מאין" עוד עשרות מיליארדי שקלים שחסרים למדינה. 

עוד לפני שהחלה, עלולה השנה הקרובה להיות מוכתרת בתואר "השנה האבודה כלכלית" עבור רוב משרדי הממשלה, שיספגו קיצוצים משמעותיים ויאלצו לוותר - כך נראה - על מרבית ההבטחות שיופרחו לחלל בתקופת הבחירות. זאת, מאחר שמדובר בשנה המבוססת על "תקציב המשכי". כשאין ממשלה מתפקדת, ואין אפשרות להעביר תקציב, נכנסת לתוקף "תוכנית ב'" של המדינה - או בשם הרשמי שלה: "התקציב ההמשכי".

החל מ-1 בינואר תקציבו של כל משרד ממשלתי יהיה מבוסס על התקציב המקורי של השנה הנוכחית, ביחס של 1/12 מתקציב השנה הנוכחית או מהצעת התקציב לשנה הבאה, הנמוך מבין השניים. אז בשלושת החודשים הקרובים, המועמדים לכנסת יבטיחו שלל הבטחות - לתשתיות טובות יותר, לשירותי רווחה טובים יותר, לרמת חינוך גבוהה יותר ומה לא - שאת רובן הם לא יוכלו לקיים.

נראה כי לא משנה מי יקים את הממשלה הבאה, האתגר שלו ב-2020 יהיה להכניס כסף לקופת המדינה, והרבה. כאן, כמו תמיד, נכנסת לתמונה רשות המסים, שמהווה את מכונת הכסף של המדינה. הגירעון והקיפאון הפוליטי והחקיקתי הפכו את תפקידה הקלאסי של רשות המסים - למלא את קופת המדינה - למאתגר הרבה יותר.

בשנה החולפת מצאה את עצמה רשות המסים בסיטואציה שבה היא לא יכולה לקדם יוזמות חקיקה שעשויות היו להכניס כסף למדינה, ובמקביל, גם יוזמות שאינן דורשות חקיקה נתקעו בקנה, עקב אי-היציבות הפוליטית וחוסר היכולת של שר האוצר לקדם מהלכים משמעותיים באמת.

המצב הזה הופך את שנת 2020, שבה - כך ניתן לקוות - כבר תהיה ממשלה מכהנת וכנסת מתפקדת, ל"שנת מבחן", כששאלת מיליון הדולר איך תתמלא שוב קופת המדינה.

בשיחה עם "גלובס" מבקש מנהל רשות המסים ערן יעקב לענות על השאלה הזאת, ככל שניתן לפני שממונה שר האוצר הבא, ולעשות קצת סדר בתוכניות ובאתגרים של הרשות לעתיד הקרוב. "אחד האתגרים המשמעותיים שלנו בשנת 2020 יהיה איך למלא את הקופה הציבורית בלי לפגוע בעולם העסקי-כלכלי המתפתח, נוכח השינוי הגלובלי והצמיחה הלא גבוה בעולם", אומר יעקב. "אנחנו שואפים שלא להעלות מסים שיפגעו בצמיחה. אם נעלה מס חברות תהיה פגיעה קשה באטרקטיביות של מדינת ישראל, ובמניע של אנשים לעשות עסקים, וגם העלאת מס על היחידים עלולה להכביד על האזרחים".

אתם יכולים להימנע מהעלאת מס בשנת 2020, גם נוכח הגירעון הקיים?

"ניתן להימנע מהעלאת מסים שפוגעים בצמיחה, אך לבצע העלאות מס או ביטול פטורים במקומות הנדרשים. טיפול בפטורים ובפרצות מס זה הפתרון הנכון. למשל, הטלת מס על ירקות ופירות, מיסוי אפליקציות שמקבלות תשלום, אך לא ממוסות כאן, ויש עוד לא מעט רעיונות".

ההצעה להטיל מע"מ על ירקות ופירות היא לא הצעה חדשה. מדובר בהצעה שנמצאת על השולחן למעלה מעשור, וכל פעם עוברת סיכול ממוקד על-ידי פוליטיקאים וגורמים נוספים. המצדדים בה טוענים כי המשמעות הכלכלית המיידית שלה תהיה הכנסות של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה, אך מעבר לכך היא בעיקר תסייע בטווח הארוך למאבק בהון השחור. הפטור ממע"מ על פירות וירקות יצר לכאורה מצב שבו חלק מהגורמים בשרשרת אספקת הירקות והפירות לא דיווחו לרשויות המס על הכנסתם. הטלת מע"מ תוביל לדיווח ולצמצום העלמות המס.

המתנגדים טוענים כי הטלת המע"מ תעלה את מחיר הירקות והפירות, תקטין את הצריכה של מוצר חיוני ובסיסי זה, ותיפגע בעיקר בשכבות החלשות. לאורך השנים פוליטיקאים התנגדו למהלך הזה, כאשר המניע כנראה היה אובדן נתח מצביעים יקר. נראה שגם השנה, הסיכוי שיוטל מס על פירות וירקות אינו גבוה.

בתקופה האחרונה מדבר יעקב גם לא מעט גם על השאיפה שלו לבטל את הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות מגורים - כשההכנסה היא עד כ-5,000 שקל. גם הנושא הזה נמצא על השולחן מזה שנים, אך לא הצליח לעבור את המחוקק פעם אחר פעם.

כלכלת ה"חלטורה": איך גובים מס על טרמפ לעבודה

התוכנית הבאה של מנהל רשות המסים נוגעת לשווקים ולשירותים האלטרנטיביים שיש כיום. "אחד האתגרים שלנו בשנה הקרובה זה להסדיר את נושא מיסוי 'כלכלת החלטורה'", מסביר יעקב.

מדובר באתגר מיסויי הנובע מהתפתחותה של הכלכלה השיתופית והחדשנות הדיגיטלית. במקביל לכלכלה השיתופית התפתחה התופעה המכונה ברשות המסים "כלכלת החלטורות", שכוללת פעילויות בעלות גוון עסקי, שמניבות רווח, אך מבוצעות על-ידי אנשים פרטיים. מדובר בין היתר בשירותי הסעות למיניהם, כאשר אנשים פרטיים אוספים נוסעים בתשלום "על הדרך"; בשיעורים פרטיים; בהשכרת חניות פרטיות; בהשכרת רכבים פרטיים לפי שעות; במכירות של בגדים, מוצרים ושירותים שונים ברשתות החברתיות ועוד.

לדברי יעקב, "זו בעיה משמעותית שרשות המסים מתמודדת איתה, כאשר במסגרת התופעה הרבה אנשים הופכים להיות מועסקים על-ידי עצמם - הופכים לסוחרים peer-to-peer - נותנים שיעורים פרטיים, עושים שליחויות, הסעות מזדמנות ועוד. במקרים הללו אנחנו צריכים למצוא את הנוסחה לגבי איפה עובר התפר בין הפרטי לעסקי. למשל עולה השאלה מתי נסיעה משותפת היא עסקית, האם כשאני לוקח את השכן לעבודה זה בסדר ומה קורה כשאני אוסף אנשים זרים בדרך?".

יעקב אומר כי "בגלל נוחות העברת התשלומים וניהול השירותים בכלכלה הדיגיטלית יש הרבה אנשים ששוכחים שהם צריכים לשלם מס על ההכנסות הללו. למשל, אנשים שמוכרים שמלות ובגדים בפייסבוק או מקבלים תשלום בביט או בפייבוקס על שיעורים פרטיים, ושוכחים לדווח. זה שהמכירה או הזמנת השירות דיגיטליים והתשלום דיגיטלי לא אומר שלא צריך לשלם מס".

מיסוי החברות הרב לאומיות: האם נטפליקס צריכה לשלם מע"מ

הכלכלה הדיגיטלית מזמנת לרשות המסים לא מעט אתגרים לקראת השנה הקרבה. סביב אחד האתגרים הללו - איך ימוסו החברות הרב לאומיות הפועלות ברשת - מתנהלים ויכוחים ממושכים בין הרשות לענקיות האינטרנט הגדולות בשנים האחרונות. "זהו אתגר משמעותי עבור רשות המסים - אתגר קביעת המיקום הפיסי של הפעילות הכלכלית (מוסד הקבע - א.ל.ו) של החברות הרב לאומיות. אנחנו מטפלים בכך תקופה", אומר יעקב.

כשהוא אומר "מטפלים" מתכוון יעקב למחלוקות אינסופיות שמנהלת רשות המסים מול ענקיות האינטרנט, בהן גוגל ופייסבוק, מאז שהרשות הודיעה על כוונתה למסות אותן על הכנסותיהן בישראל מפעילותן באינטרנט. "זו בעיה עולמית, והשנה נשים על זה דגש ונשאף לסיום המחלוקות הקיימות", הוא אומר.

אתגר מיסוי נוסף שנולד על רקע הכלכלה הדיגיטלית, הוא קביעת המע"מ על שירותים ומוצרים בלתי מוחשיים. "אנחנו בוחנים כעת את שאלת המע"מ על מוצרים בלתי מוחשיים, למשל אפליקציות שמורידים לטלפון בתשלום חודשי קבוע או תשלום חד פעמי", אומר יעקב.

הדוגמה הקלאסית לכך היא שירותי התוכן של נטפליקס אותן ניתן לצרוך דרך האפליקציה בנייד. כיום נטפליקס לא משלמת מע"מ בארץ על מכירת שירותים אלה.

מעבר לכלכלה הדיגיטלית, מתייחס יעקב גם לאתגרים מיסויים בשווקים "קלאסיים" יותר, בהם שוק הרכב, שם מתכנן יעקב למצוא דרך לפצות את קופת המדינה על אובדן ההכנסות ממס על הדלק. לדבריו, "אנחנו בוחנים כעת את האפשרות למסות נסיעות ברכבים פרטיים על בסיס השימוש ברכב. רשות המסים גובה מעל 40 מיליארד שקל בעולם כלי הרכב - בלו על הדלק, מיסי קנייה, מכס, שווי שימוש ועוד. יש הרבה מיסי רכב.

פקקים באיילון  / צילום: תמר מצפי
 פקקים באיילון / צילום: תמר מצפי

"אחת הסוגיות החדשות, בעידן שבו כלי הרכב הופכים ליותר חשמליים והיברידיים, זו העובדה שהשימוש בדלק הולך ופוחת, אבל מצד שני הגודש בכבישים גואה כל הזמן. יש רכבים על הכביש, אבל המס מהם נמוך יותר, כי הם רכבי העידן החדש. נוצרת בעיה תחבורתית קשה שמשפיעה על הכלכלה הישראלית, ולכן אחד האתגרים המשמעותיים הוא איך למסות את כלי הרכב כפונקציה של השימוש בהם ולא כפונקציה של תצרוכת הדלק למשל. זה אחד מהאתגרים הגדולים שעומד בפנינו השנה".

המלחמה בהון השחור: הפתרון יגיע מהטכנולוגיה

כשעוזבים לרגע את "המסים החדשים" המתוכננים, וחוזרים לעבודת האכיפה והגבייה השוטפת של הרשות, גם שם מצפים לרשות המסים אתגרים. יעקב מסביר כי "אתגר נוסף של הרשות הוא העמקת המאבק בהון השחור ובחשבוניות הפיקטיביות. חלק מהדרך להתמודד עם האתגר הזה הוא לבנות מערכת טכנולוגית שתבצע מניעה של עסקאות פיקטיביות מראש.

"אנחנו שוקלים כיום פיתוח מודל שבו רשות המסים תוכל לבחון מראש האם כל עסקה שמבוצעת היא בסדר מראש, כמו במודלים מקובלים בכרטיסי אשראי. היום כל עבריין קטן מוציא חשבוניות פיקטיביות במיליונים ומאות מיליונים שקלים. זו מכת מדינה. זו לא בעיה של רשות המסים, זו בעיה משקית שצריך לטפל בה".

עוד לדברי יעקב, "גם המעבר בין דורות - דור ה-Y ודור ה-Z, הוא אתגר עבור רשות המסים, כי הציבור הזה רוצה את הכול נגיש, מהיר ובנייד. הם רוצים ששירותי המסים יהיו יותר קלים ויותר נגישים, ואנחנו צריכים להתקדם עוד ועוד טכנולוגית כדי לעמוד בקצב".

לקראת סיכום האתגרים שלו לשנה הקרובה, מציין יעקב, כמעט כדרך אגב, את הרצון של רשות המסים להיות חשופה לעוד מידע על האזרחים. יצוין כי נושא היה מאוד קרוב לליבו של מנהל הרשות הקודם, משה אשר, ששאף להקים עוד ועוד מאגרי מידע שיעמדו לרשות הרשות.

לדברי יעקב, "אנחנו פועלים לשפר את היכולת של רשות המסים לקבל עוד מידע מהעולם הפיננסי בזמן אמת. בעידן דיגיטלי, ועם ההתקדמות הטכנולוגיה, האפליקציות והביג דאטה, אחד מהאתגרים הגדולים שעומדים לפתחה של רשות המסים, הוא היכולת שלה להיות יותר ממוקדת ויעילה, ולבנות אמון בקרב הציבור. זאת, באמצעות נתונים. הכול מבוסס נתונים היום. אם יהיה לי את הדאטה הרלוונטי מכל המקורות הפיננסיים האפשריים, אני אוכל להגיע למקומות שבהם יש העלמות מס, בכפוף לכיבוד סוגיית הפרטיות של כל אזרח.

"קבלת נתונים בזמן אמת ממוסדות פיננסיים, מגופים פיננסים, מעסקים ומכל מקור אפשרי תשפר את היכולת שלנו להגיע לעברייני מס, לעלות על הבעיות בזמן אמת והכי חשוב להגיע למצב שבו האנשים שמשלמים מס כחוק יהיו במסלולים ירוקים ונוכל להניח להם".

בפן השירותי מציב יעקב בפני עצמו אתגר שנשמע כמשימה בלתי אפשרית כמעט ליישום בשנת 2020 - מענה אנושי של רשות המסים לאזרחים תוך 90 שניות. "אנחנו רוצים לשים את הלקוח, האזרח, במרכז ולהנגיש יותר את השירותים שלנו, למשל לגרום לכך שתוך 90 שניות רשות המסים תיתן מענה טלפוני ולאפשר תיאומי מס אינטרנטיים נגישים מהירים ונרחבים יותר מהיום".

יהיה מעניין לבדוק בעוד כשנה כמה מהתוכניות השאפתניות עליהן מדבר ערן, אכן יצאו לפועל בשנה שמתחילה בצורך הבסיסי של כיסוי גירעון עצום. 

התוכנית ל-2020
 התוכנית ל-2020

"ברגע שתוקם ממשלה חדשה מס ההכנסה והמע"מ יגדלו"

בשעה שמנהל רשות המסים ערן יעקב מתכנן תוכניות גדולות ל-2020, מומחי המס סבורים כי יש לו עוד כמה אתגרים קודמים להתמודד איתם. גם הם מסכימים שלהכניס כסף לקופה זה האתגר הגדול ביותר, אבל לא כולם מאמינים שהמדינה תוכל להימנע מהעלאות מס ישירות על האזרחים, כפי שמנהל הרשות מקווה.

לדברי עו"ד ורו"ח ליאת נויבירט, שותפה וראש תחום מע"מ ומחלקת המסים בגולדפרב-זליגמן וסגנית נשיאת לשכת רואי החשבון, "העובדה שאין יציבת פוליטית ואנו לקראת בחירות שלישיות, הגירעון בתקציב המדינה, ההאטה בגידול מהכנסות ממסים, והעובדה שאין תקציב המשכי לשנת 2020 ישפיעו משמעותית על מדיניות המס בשנה הקרובה. ברגע שתוקם ממשלה חדשה אנחנו נראה חקיקה מיידית והגדלת מס ההכנסה והמע"מ, וזאת על-מנת לסגור חריגה שמוערכת בכ-30 מיליארד שקל. כל חקיקת המס תקועה אף שהוועדות המקצועיות שהוקמו על-ידי מנהל רשות המסים ערן יעקב מקיימות דיונים אינטנסיביים בהשתתפות נציגי הלשכות ואנשי הרשות, אולם אי-הוודאות רב".

עוד דרך להכניס כסף לקופת המדינה - והרבה - היא משיכת ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות לארץ, וכן עידוד החברות המקומיות בתחום. לדברי עו"ד יובל נבות, שותף במחלקת המסים במשרד הרצוג פוקס נאמן, "אחד האתגרים הגדולים של רשות המסים השנה יהיה למצוא דרכים לעודד פעילות חברות טכנולוגיה ישראליות על רקע רפורמת המס האמריקאית ותחרות המס הגוברת בעולם, תוך מניעת התמריצים להתאגד או לפעול מחוץ לישראל".

לדבריו, "רפורמת המס של טראמפ טרפה את הקלפים במובן זה והיא פועלת בתנועת מלקחיים: מצד אחד, הורדת שיעורי המס האפקטיביים לחברות אמריקאיות שמייצאות מוצרים או שירותים, ומצד שני כרסום הכדאיות המיסויית של חברות בבעלות אמריקאית שצוברות רווחים מחוץ לארה"ב בחברות לא אמריקאיות הכפופות לשיעור מס נמוך (חקיקת ה- GILTI).

"בארה"ב, בראשית תקופת אובמה - עוד הרבה לפני הרפורמה של טראמפ, הציעה ליחידים המשקיעים בחברות אמריקאיות מסוימות פטור ממס רווח הון במכירת המניות באקזיט, בכפוף לתקרות. אנו רואים כיום בפרקטיקה חברות רבות שמתאגדות בארה"ב וכן חברות ישראליות רבות שבוחרות לבצע 'היפוך שרוול' ולהתאגד מחדש בארה"ב".

בשנים האחרונות חוקקו מספר חוקים שהרחיבו את יריעת האכיפה והגבייה של הרשות, ובמקביל הרשות פעלה לאיסוף מידע פיננסי על אזרחים במסגרת הסכמי חילופי מידע עם מדינות רבות. על הרקע הזה, אחת השאלות שצריכות להישאל השנה היא איך היא תתמודד עם כל העבודה החדש. עו"ד רני שורץ, שותף במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', אומר כי יישום "חוק המזומן" למשל יהווה אתגר לא פשוט השנה. לדבריו, "השנה הבאה צפויה להתאפיין בהתחלת אכיפה ממשית של הוראות החוק, דבר שיחייב הסתגלות כללית גם בשוליים אשר עד היום לא בדיוק הקפידו על הוראות החוק".

עוד מוסיף שוורץ כי גם עיבוד המידע המתקבל ממדינות ומרשויות מס זרות במסגרת חילופי המידע הרבים של ישראל  וטיפוח במידע זה יהווה השנה אתגר משמעותי. "איסוף מידע אינו הכול. קבלת מידע ממדינות זרות באופן אוטומטי או יזום ידרוש הקצאת משאבים מיוחדים והיערכות מיוחדת של רשות המסים, כיצד לעבד את המידע המתקבל ואילו דרכים לנקוט", אומר שורץ.

עו"ד דורון פסו ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' מוסיף גם את אתגר מיסוי המטבעות הדיגיטליים. "על המדינה לגבש דרך יעילה לגבות מס מפעילות במטבעות מבוזרים. בשנת 2019, בדומה לקודמותיה, נצפתה עלייה מתמדת בשיעור העסקאות במטבעות מבוזרים - ביטקוין, את'ריום, לייטקוין וכד' - ובהתאם גם גידול בהכנסות של אנשים הפעילים בתחום זה. בפני רשות המסים עומד אתגר גבייה אפקטיבית מהכנסות בפעילות זו, אשר מטבעה נועדה להתבצע באנונימיות רבה מבלי לדווח על היקף הסכומים לצדדים שלישיים". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988