הסרט "ריצ'רד ג'ול" הוא פשטני וחסר מורכבות

על אף שמאחוריו קריירה של כחמישה עשורים, קרוב לארבעים עבודות כבמאי ומעמד של אגדה הוליוודית, עדיין בלתי אפשרי לדעת מה יקרה כשנכנסים לסרט של קלינט איסטווד. יכול להיות שזה יהיה סרט נפלא כמו אלו שהעניקו לו את האוסקר, "בלתי נסלח" ו"מיליון דולר בייבי"; נפילה כמו "ג'יי. אדגר" ו"אינוויקטוס"; או כל דבר על הסקאלה. כיום, איסטווד מביים בקצב מהיר, לא מתעמק בפרטים, לא מחפש שפה קולנועית יוצאת דופן, ונדמה שנשען כמה שניתן על התסריט שלו. אם זה סיפור חזק, הכול ילך כמו שצריך. אבל אם התסריט מזייף, תהיו בטוחים שאיסטווד לא יעשה דבר כדי להצילו.

דבר נוסף שקרה לאיסטווד הוא התבצרותו כאחד ממעוזי השמרנות הבולטים ביותר של הוליווד, משמש כקונטרה מעניינת לתעשיית הסרטים המזוהה בעיקר עם ליברליות דמוקרטית. איסטווד מאדיר את אמריקה הלבנה והנושנה על פני מה שהוא לעיתים תופס כרפיסותה של האומה הגדולה בעולם ויורה חיצי ביקורת לעבר מנגנוני שליטה מסועפים הנטפלים אל האדם הפשוט, התקשורת שבידיה להרוס חיים או עסקנות ביורוקרטית.

סרטו החדש "ריצ'רד ג'ול" מזכיר מאוד את סרטו מ-2016 "סאלי - נס על ההאדסון". אז היה זה סיפור "אמיתי" על טייס טוב לב ואחראי שמבצע נחיתת חירום, מציל מאות נוסעים, אך מואשם בסיכון חיים מיותר ונאלץ לטהר את שמו. "ריצ'רד ג'ול" מביא סיפור אמיתי, הפעם על מאבטח טוב לב ואחראי שמגלה מטען נפץ באירוע המוני באטלנטה, מציל מאות אנשים, אך מואשם בהטמנת הפצצה ונאלץ לטהר את שמו. שני הסרטים זהים לא רק בעלילתם אלא גם בעשייתם. אלו לא סרטיו הגדולים של איסטווד, אך הם רחוקים מלהיות הגרועים שבהם. בשניהם, המבע הקולנועי דל ויבשושי, ואת מרב המאמץ סוחבים השחקנים (במיוחד פול וולטר האוזר וסם רוקוול המצוינים) שמתמודדים עם תסריט משולל סאבטקסט ומורכבות. יוצר אחר אולי היה שואף למצוא אמביוולנטיות בג'ול וסיפורו, אולי אפילו לגרום לנו לתהות אם יש אמת בהאשמות שמולן עמד, אך לא איסטווד. אצלו הטובים והרעים משורטטים בקווים עבים מהשנייה הראשונה, ולנו נותר רק לצקצק בלשון מול המחפשים את רעתו.

פה גם נחשף החלק הבעייתי של הסרט, כשכל הרוע מונח ביד עיתונאית צעירה, קאת'י סקראגס, שכדי לקדם את הקריירה שלה הופכת את חיי ג'ול לגיהינום, משקרת, מתמרנת ואף משתמשת במיניות שלה, רחמנא ליצלן. סקראגס מתה לפני 19 שנה ולכן לא פה להגן על עצמה, אך זה לא משנה. העיקר שנזכור שעל התקשורת אי אפשר לסמוך יותר, שהעיתונות כולה נמצאת בידי שרלטנים, וגם אם בסוף יבינו את השלכות מעשיהם, הנזק כבר נעשה. 

דירוג: 3