הממשלה החליטה, מנדלבליט התנגד: 398 עולים חדשים יגיעו מאתיופיה

היועמ"ש אביחי מנדלבליט והיועצת המשפטית של משרד רה"מ טוענים כי ההטבה מיועדת לציבור בוחרים בני העדה האתיופית ועלולה להיראות כמונעת משיקולים של התמודדות בבחירות • "לא צוין כל טעם המצביע על דחיפות קונקרטית לקבלת ההחלטה פחות מחודש לפני מועד הבחירות"

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ

הממשלה אישרה בישיבתה היום (א') את ההחלטה להעלות מאתיופיה 398 אזרחים נוספים, שלהם קרובי משפחה בדרגה ראשונה בישראל. זאת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע-פרגו, הסוברים כי קיימת מניעה משפטית לאישור ההחלטה. בחוות דעתו שהוגשה לשרים לפני הדיון מאשימים ברנע-פרגו ומנדלבליט את נתניהו בכך שמדובר בהטבה לציבור בוחרים בני העדה האתיופית ועלולה להיראות כמונעת משיקולים של התמודדות בבחירות, תוך שהוא מותח ביקורת קשה על היעדר עבודת מטה שלמה, והיעדר נתונים אמיתיים על מספרי המבקשים לעלות מאתיופיה.

בחוות הדעת המשפטית נאמר כי בהצעה שהובאה לממשלה "לא צוין כל טעם המצביע על דחיפות קונקרטית לקבלת ההחלטה פחות מחודש לפני מועד הבחירות. כמן כן אין עסקינן ברציפות ביצוע מדיניות של עבודת הממשלה כי אם בשינוי מדיניות. הוא מציין עוד כי כפי שנמסר מרשות האוכלוסין וההגירה אין בנמצא נתונים מדויקים בדבר מספר הממתינים באדיס אבבה ובגונדר העומדים בקריטריונים האמורים.

"ללא נתונים אלה לא ניתן לבחון את השלכות ההחלטה. קיים חשש לכן שבקבלת ההחלטה ייכבל שיקול דעתה של ממשלה חדשה. ההצעה אינה תוצר של עבודת מטה מקצועית שהחלה קודם והבשילה כעת, ויתרה מכך עבודת המטה טרם הסתיימה ולכן לא ברור מדוע להביא את ההצעה כעת".

חוות הדעת מסכמת: "לפיכך עולה חשש כי קבלת ההצעה בעת הזו שיש בה מטבע הדברים הטבה לציבור בוחרים מסוים, עלולה להיראות כמונע משיקולים של התמודדות בבחירות."

עוד מתנגד אפשרי להצעה, שר הפנים אריה דרעי, נרשם בהצעת ההחלטה כתומך, זאת למרות התנגדות שהביעו רבנים להעלאתם של "לא יהודים" לישראל.

נתניהו אמר בתחילת הישיבה בנושא: "הממשלה תאשר הבאת לישראל של עוד 400 עולים מאתיופיה. אני גאה שבכהונותיי כראש ממשלה הבאתי ארצה אלפים מעולי אתיופיה. לצד זה אנחנו מחויבים לשילובם המלא בחברה הישראלית ויש לכך תוצאות יפות בהשכלה הגבוהה בחינוך ובדיור. כמובן שאנחנו נמשיך לפעול בארץ בכל הכוח נגד ביטויי גזענות, בכל מקום, ובוודאי בכל חלק של הממשלה וגם של הציבור.

"אנחנו יוצאים נגד זה, אנחנו מבינים באמת את התחושות של בני ובנות העדה. מעת לעת, מדי כמה שבועות, כינסתי כאן ישיבה של שרי הממשלה כדי לטפל בכל הצרכים אבל קודם כל בצורך היסודי הזה - להבין כיצד הם מרגישים, לשנות את הגישה הציבורית ולעמוד באמת בצורה הכי ברורה נגד כל ביטוי של גזענות בכלל ומול אחינו ואחיותינו בפרט. "

ההחלטה היא למעשה ביצועה של החלטות ממשלה קודמות מ-2016 ו-2018, ולפיהן יש להעלות את האתיופים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל, רובם מה"פלאשמורה" - צאצאי יהודים שהתנצרו במאה ה-19, והם שוהים במחנות מעבר בגונדר ובאדיס אבבה, אף שאין להם כל קשר ליהדות.

זו הסיבה שהעלאתם היא במסגרת חוק הכניסה ולא חוק השבות החל על יהודים או צאצאי יהודים. בהחלטה אז נקבעו תנאי סף ובהם: קרוב משפחה מדרגה ראשונה בישראל שמבקש רשמית את הבאתם, הימצאות ברשימת הממתינים במחנות המעבר, התחייבות לעבור הליך של גיור ועוד. בהצעת ההחלטה היום נוספה עוד מגבלה - הכניסה לישראל תאושר רק אם אין למועמד קרובי משפחה מדרגה ראשונה באתיופיה, זאת כי למנוע דרישות המשכיות לכניסה לישראל מכוח איחוד משפחות.

גורם מכריע בקבלת ההחלטה היה הלחץ הפוליטי שהפעיל חבר הכנסת לשעבר אברהם נגוסה, שבכעת כהונתו ובשיתוף חבר הכנסת דודי אמסלם, תוך ניצול מצבה של הממשלה הצרה, רק 61 חכ"ים בקואליציה. השניים הודיעו כי לא יצביעו עם הממשלה כל עוד לא תתקבל החלטה על העלאת אלפי הפלאשמורה וקרובי המשפחה מאתיופיה. בחודש האחרון, ולאחר חזרתו של ח"כ גדי יברקן לליכוד, נתניהו מחזר אחר קולות בני הקהילה האתיופית, והצעד הזה נראה כחלק מהמהלך להביא את המצביעים האתיופים בחזרה לליכוד.

"יהיו עוד עשרות אלפים שידרשו עלייה בשם קרבת המשפחה"

ועם זה, הוויכוח על העלאתם קורע את העדה האתיופית כאשר רבים מאלה שלא ויתרו על יהדותם, רואים בהעלאת צאצאי הפלאשמורה עוול להם עצמם, ששמרו על היהדות למרות הקשיים והרדיפות. לדידם זו עלייה של יוצרים, המביאה לפריחה של מיסיונריות נוצרית ולעלייה עצומה במספר האתיופים המבקרים בכנסיות וממשיכים את הפולחן הנוצרי.

איינאו פרדה סנבטו, עיתונאי שעלה במבצע שלמה עם הוריו, אומר כי קהילת האתיופים היהודים בישראל בסכנה קיומית בשל "העלייה הנוצרית", כדבריו. מי שמתכוונים להעלות הם כבר לא פלאשמורה אלא נוצרים גמורים. לטענתו, ארגונים מיסיונריים בארצות הברית אוספים את כל מי שהיה לו איזשהו קשר ולו עקיף לפלאשמורה, עוטפים אותם בציציות ומביאים אותם לגונדר למחנה המעבר. הוא וארגונים אחרים המתנגדים למהלך מזהירים כי אחרי אותם 400, יהיו עוד עשרות אלפים שידרשו עלייה בשם קרבת המשפחה. הוא מוסיף: "בנימין נתניהו שוב נכנע ללחץ של מיסיונרים ומבזה את ההנהגה הרוחנית של הקהילה, הדורשת להקים ועדה מקצועית בהשתתפות הקייסים, זקני העדה ונציגי משרד הפנים והרבנות הראשית. החלטה זו היא סטירת לחי וביזוי ההנהגה הרוחנית, וזלזול בזהותם היהודית של ביתא ישראל."

מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה מברך על החלטת הממשלה אך מצדיק במידה רבה את דברי סנבטו כי עוד רבים ממתינים.

בהודעת המטה נאמר: "מברכים על העלייה, אך זה לא מספיק. כל עוד העולים לא בישראל זה רק דיבורים. חשוב להזכיר את האבסורד העצום בכך שהעלאת 400 יהודים מאתיופיה היא פרוצדורה קשה וסבוכה בעוד ממזרח אירופה מעלים אלפי אנשים מדי חודש ללא בדיקה בררנית. נוסף, הממשלה בראשות נתניהו קיבלה החלטה ב-2015 להעלות 9,000 מבני הקהילה היהודית באדיס אבבה ובגונדר, והעלאת 400 אנשים זה ביצוע חלקי ביותר של העלייה."

אורי פרדניק, יו"ר המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, אמר: "כל עוד לא נראה את העולים בישראל - מדובר בדיבורים בלבד. יש להשלים את ההחלטה מ-2015 במלואה ולעשות צדק אחת ולתמיד עם שארית יהודי אתיופיה שעזבו את כפריהם וויתרו על כל רכושם כדי לעלות לישראל, ושכיום חיים בפליטות ובניתוק ממשפחותיהם. עשיית צדק עם שארית יהודי אתיופיה תקל על אלפי משפחות בישראל הסובלות קשות מהנתק האכזרי מאהוביהם."

ההחלטה שאושרה אמורה להתבצע עד סוף השנה, אך כאמור בשל הלחץ הציבורי והפוליטי נראה שאין מדובר בסופה של העלייה הזו.

צרו איתנו קשר *5988