האם נגיף הקורונה יהרוג את אולימפיאדת טוקיו

במשך חודשים ארוכים עוסקים בוועד האולימפי הבינלאומי במתן פתרונות יצירתיים לבעיית החום הכבד שצפוי במהלך המשחקים האולימפיים שיתקיימו בעיר בקיץ הקרוב. משיטות מיוחדות לצינון הספורטאים ועד פתרונות למזג חללים פתוחים. אף אחד שם לא מתכוון שהחום, צפוי ככל שיהיה, יפגום באירוע שעל פי הערכות רשמיות הושקעו בו כ-12.6 מיליארד דולר, ועל פי הערכות לא רשמיות הרבה יותר.

רק שבעיית החום הפכה שולית לאור ההתפתחויות החדשות. ארבעה חודשים וחצי לפתיחת המשחקים, עולה יותר ויותר שאלת ההשפעה של נגיף הקורונה והאפשרות שהמשחקים אפילו לא יתקיימו.

 אפשר בכלל לבטל

אין להקל ראש בעניין ההשקעה הכספית שנעשתה בטוקיו. לפי בדיקה של אוניברסיטת אוקספורד, למעט משחקי לונדון 2012 שההשקעה בהם הסתכמה ב-15 מיליארד דולר, משחקי טוקיו הם המשחקים היקרים בהיסטוריה של משחקי הקיץ. כהשוואה, במשחקים האחרונים, ב-2016 בריו דה ז'נרו, הושקע סכום של 4.6 מיליארד דולר - קצת יותר משליש בהשוואה למשחקי טוקיו. גם משחקי בייג'ין ב-2008, שנתפסים ובצדק כאירוע יקר מאוד, הסתכמו לפי המחקר בעלות של 6.8 מיליארד דולר.

ממשל המטרופולין של טוקיו (Tokyo Metropolitan Government) בנה עבור המשחקים שמונה מתקנים חדשים לגמרי, במקביל לשיפוץ שנעשה בכל יתר המתקנים. חלק מהתקנים שנבנו במיוחד עבור המשחקים נעשו בהשקעה עצומה - למשל, בריכת השחייה האולימפית, שעלותה הסתכמה ב-56.7 מיליארד ין יפני (523 מיליון דולר).

הכסף הגדול שהושקע הופך כל החלטה בעניין למורכבת מאד. זה לא משחק כדורגל שמבוטל בהחלטה של רגע. לא ליגה שמופסקת לשבוע או לחודש. או החלטה על אי קיום תחרויות עד שיעבור זעם. טוקיו מתכוננת למשחקים האולימפיים יום יום ושעה שעה, מאז הוכרז על זכייתה באירוח, בספטמבר 2013. יש יותר מדי על הכף בשביל שהאירוע לא יתקיים או אפילו יידחה. והאופן שבו מתמודדת יפן עם הנגיף, טוענים מומחים שונים, מושפע באופן ישיר גם מהמשחקים שאמורים להיפתח ב-24 ביולי.

11,090 ספורטאים מ-200 מדינות אמורים להתייצב ביפן לתחילת המשחקים ועוד 4,400 ספורטאים פראלימפיים שיתייצבו למשחקים שייפתחו מיד לאחר מכן. 7.8 מיליון כרטיסים הופצו לאירוע, ו-600 אלף צופים מרחבי העולם אמורים לנחות בטוקיו לתחרויות.

הנה כמה מהצעדים שננקטו ביפן בימים האחרונים: במדינה החלו לפעול באופן שיטתי וקיצוני כדי למזער את התפשטות הנגיף על ידי סגירת כל בתי הספר במדינה לכל חודש מרץ. המדינה לא מאפשרת כינוסים במקומות סגורים ובכל מקרה אסרו על כינוסים והתקהלויות של עד אלף איש. ברמה הספורטיבית דחו את הליגות השונות, וטורניר הסומו הגדול והחשוב ייערך ללא קהל - הכל במטרה לדכא עכשיו ולהדביר את הנגיף.

"מתקנים מהיפים שאי פעם ראיתי"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצא לנכון במהלך מסיבת עיתונאים בשבוע שעבר שעסקה בהתפשטות הנגיף לציין את המשחקים האולימפיים, כשאמר: "הם (היפנים) השקיעו מיליארדי דולרים בבניית מתקנים מהיפים שאי פעם ראיתי. אני מקווה שהכל יהיה בסדר". ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, הבהיר כי הנושא של העברת המשחקים או ביטולם אפילו לא נמצא על סדר היום. בראיון שהעניק לפני מספר אמר אבה: "אני רוצה להבהיר שהוועדה המארגנת של המשחקים ואנשי הוועד האולימפי הבינלאומי לא מנהלים שום שיחות שעוסקות בהשעיית המשחקים".

ובינתיים? אלכס גלעדי חבר הוועד האולימפי הבינלאומי וסגן יו"ר ועדת התיאום של משחקי טוקיו, אומר ל"גלובס" - "בינתיים ההכנות למשחקים נמשכות כסדרן ובקצב שלהן. בימים אלו, בדיוק לפי לוח הזמנים שנקבע, מתחילים להקים את מרכז השידור של המשחקים". וכך גם הלו"ז המתוכנן הקרוב לא הוזז מילימטר - ב-20 במרץ יגיע מאתונה לבסיס חיל האוויר שבמחוז מיאגי מטוס מיוחד שיישא את הכיתוב "Tokyo 2020 Go" ועליו הלפיד האולימפי שיתחיל את מסעו ברחבי יפן עד להגעתו לאצטדיון האולימפי.

אבל גם בוועד האולימפי לא מסתירים את העובדה שמעל הראש מתעבים ענני אי ודאות שחורים. "ביום שישי שעבר קיבלתי מכתב מהמושלת של טוקיו, יוריקו קויקה", מספר גלעדי. "היא אומרת ש'המאבק באויב הנעלם' - כך היא קוראת לנגיף, נמשך בעוז והמצב בטוקיו מגה-סיטי משתפר מיום ליום. אבל המצב בהוקאידו האי הצפוני לא משתפר, ושם המושל המקומי גזר על כל התושבים בכל סוף השבוע הזה לא לצאת מהבתים - אלא למי שמוכרח בלבד. כלומר, מתנהגים סוף סוף כמו במגפה".

כמה משקל יש לאולימפיאדה בכל ההחלטות האחרונות של הרשויות ביפן בהקשר של התמודדות עם הנגיף?
"משקל גדול מאוד. יפן יודעת שבקיץ הזה היא מוקד העולם, והיא רוצה להיות נקייה הרבה לפני", עונה גלעדי.

לא המגפה הראשונה

המשחקים האולימפיים עמדו לאורך ההיסטוריה בפרץ מספר פעמים בפני אפשרות לביטולים בשל אירועים קשים, יש כאלו שיגידו לא פחות קשים מנגיף הקורונה. כמה חודשים לפני פתיחת משחקי ריו ב-2016 התפרצה מחלת הזיקה כאשר מדינות רבות הוציאו אזהרת מסע לברזיל, ומומחים ורופאים שונים קראו לדחיית המשחקים. המשחקים התקיימו כמובן.

בקיץ 1988, כחודשיים לפני המשחקים האולימפיים בסיאול, בערו רחובות הבירה הדרום קוריאנית ממהומות סטודנטים קשות שכללו הרוגים. גם אז קראו לביטול המשחקים. גם אז הם נערכו כמתוכנן.

בהקשר הרלוונטי יותר של עמידות של המשחקים האולימפיים בפני מחלות ומגפות, אם ניתן בכלל להשוות - ב-1918-1919 התפרצה "השפעת הספרדית" שבה נדבקו כשליש מאוכלוסיית העולם ושגבתה על פי ההערכות כ-50-100 מיליון קורבנות. ולמרות שב-1920 עוד לא מוגרה המגפה לחלוטין - המשחקים האולימפיים באנטוורפן באותה שנה נערכו.

גם טוקיו עצמה כבר הייתה בסרט הזה של ביטול פעם אחת - ואז זה גם קרה אבל מטעמים אחרים. טוקיו הייתה אמורה לארח את האולימפיאדה ב-1940, אלא שהמשחקים בוטלו בשל המלחמה שבה הייתה שקועה עם סין ומלחמת העולם השנייה שהתרחשה באותן שנים.

השלכות כלכליות אדירות

האפשרות של ביטול המשחקים או דחייתם מבחינת הוועד האולימפי היא משהו שלא מוכנים בכלל לדון בו. כרגע לפחות. מבחינה כלכלית יש כאן מגה-אירוע שטוקיו ויפן כולה נערכים אליו, ולכל שינוי במועד פתיחתו יהיו השלכות כלכליות אדירות שאינן ניתנות לתיקון.

בראיון שהעניק דיק פאונד, קנדי שמשמש חבר הוועד האולימפי הבינלאומי מאז 1978, לסוכנות הידיעות אי-פי, הוא העריך שיש לוועד האולימפי שלושה חודשים לפחות לפני שיצטרכו להחליט לגבי המשחקים בטוקיו. כלומר, שעד סוף חודש מאי אף אחד לא יקבל שום החלטה בנוגע למשחקים.

לפי פאונד, ההחלטה על ביטול המשחקים היא "החלטה גדולה גדולה גדולה, שאי אפשר לקחת אותה עד שאין עובדות מבוססות להישען עליהן. אתה לא מבטל או דוחה אירוע בסדר גודל עצום כמו המשחקים האולימפיים. יש כל כך הרבה חלקים שקשורים אחד בשני, כל כך הרבה מדינות, ועונות של תחרויות ספורט, ועונות שקשורות לשידורי טלוויזיה. אתה פשטו לא יכול להגיד 'נעשה את זה באוקטובר'".

פאונד רמז אמנם באותו ראיון כי יש אמנם לוועד האולימפי "קרן חירום", שעל פי הערכות מכילה כ-900 מיליון דולר, שנועדה לפצות גופי ספורט שייפגעו ממצב שבו המשחקים ייפגמו. אבל זה בבחינת טיפה בים, ומצד שני הוא מכין את הקרקע למצב ביטוחי שבו הנזק הכלכלי ייכנס תחת הכנפיים של אירוע "פורס מאז'ור".

אבל העסק כמובן מורכב מדי. טוקיו שמארחת את המשחקים ב-2020 לא נמצאת באותו עולם של טוקיו, שאירחה את המשחקים ב-1964. בתקופה ההיא לא הייתה טלוויזיה והלו"ז של המשחקים היה פחות קריטי. כיום לוח השנה מלא בתחרויות, שתחנות הטלוויזיה משלמות מיליארדים עבורן. אי אפשר לדחות את האירוע או להכניס אותו למקום אחר בלוח השנה מבלי לפגום ברייטינג. הוא מותאם בדיוק לתקופת הקיץ שבה אין שום אירוע ספורט בעל משמעות גדולה. ועל אפשרות של לקחת המשחקים ופשוט להעביר אותם שנה קדימה לקיץ הבא גם אין מה לדבר.

אם מתעלמים לרגע מההכנות במיליארדים של טוקיו ומרכזים את הדיון בכספי הטלוויזיה - המנוע של תעשיית הספורט - זה נראה פחות או יותר כך: NBC האמריקאית תשלם לוועד האולימפי 7.75 מיליארד דולר כדי לשדר את המשחקים האולימפיים עד שנת 2032. היא צפויה להכניס מטוקיו 1.2 מיליארד דולר מחסויות ופרסומות.

וגם הוועד האולימפי הבינלאומי, וממנו הכספים שיורדים כלפי מטה לשלל גופים, מושפע ישירות מהטלוויזיה באופן דרסטי - ההכנסות של הוועד האולימפי במעגל הארבע-שנתי, שבין משחקים אולימפיים עומד על 5.7 מיליארד דולר, וחלקה של הטלוויזיה בעוגת ההכנסות מסתכם ב-73%. אף אחד לא יכול לקחת מגה-אירוע ספורטיבי כזה ולזרוק אותו לפח או להזיז אותו לנקודה אחרת בלוח השנה.

המשחקים יעברו ללונדון?

ולגבי העברה של המשחקים למקום אחר? הצעות כבר נזרקות לחלל האוויר פה ושם. אבל זה לא ריאלי. טוקיו לא השקיעה שבע שנים מ"חייה" כדי שעיר אחרת תגזור את התהילה. ב-2003 אמנם העבירה פיפ"א בשל מגפת הסארס את משחקי גמר גביע העולם בכדורגל לנשים, שהיו אמורים להיערך בסין לארה"ב. ההחלטה התקבלה אגב בדיוק באותה נקודת זמן, ארבעה וחצי חודשים לפני תחילת האירוע, אבל לכולם ברור כי אין דין גביע העולם בכדורגל לנשים למשחקים האולימפיים.

לפני כמה ימים הציע המתמודד על ראשות העיר לונדון, שון ביילי, שבנסיבות שנוצרו, לונדון שאירחה את המשחקים ב-2012 תארח אותם גם כעת. "יש לנו את התשתיות ואת הניסיון, ואם אבחר אני אבטיח שלונדון תהיה מוכנה לארח את החגיגה הספורטיבית הגדולה שוב".

ההצעה הזאת הדליקה את מושלת טוקיו, יוריקו קויקה, שטענה כי מדובר ב"הצעה לא הולמת", וגינתה את השימוש שעשה ביילי בווירוס הקורונה לצורך קמפיין פוליטי.

גלעדי זועם על האפשרות שמועלית בכלל של העברת המשחקים או דחייתם. "מבחינתנו ההכנות נמשכות כסדרן. ברור שהעניין הזה של הנגיף יושב לכולם במוח, אין בנאדם בעולם שזה לא יושב לו במוח. אבל אין טעם לעסוק בספקולציות. אני לא מבין למשל את 'הניו יורק טיימס' שיצא בימים האחרונים בכתבה הזויה שעוסקת באופציות שיש לוועד האולימפי בהקשר של לאן אפשר להזיז את משחקי טוקיו. איזה שטויות! כאילו שאפשר להזיז את המשחקים. אז בסדר, צריך למלא עיתונים ולצבוע בשחור את מה אפשר כדי למכור עיתון. אבל מנסים להביא את חודש יולי למרץ. אבל אנחנו עוד לא ביולי".

הספורטאים הסינים עזבו את המדינה

ובכל זאת, מבחינת עולם הספורט פועלים לא מעט מנגנונים כדי להגן על ספורטאים ולהזיז אירועי ספורט מהמזרח או מהמדינות "הנגועות". למשל, טורניר אגרוף שהיה אמור להיות בסין הועבר לעמאן; מרתון טוקיו המפורסם שנערך בתחילת השבוע והיה אמור להתקיים בהשתתפות 38 אלף רצים נערך בסופו של דבר כמרתון סגור לכמאתיים רצי עילית בלבד ועם נוכחות דלילה מאוד של צופים ברחובות.

בסין חלק מהספורטאים האולימפיים שמתכוננים לטוקיו עזבו את המדינה. הם נמצאים במקומות שונים בעולם וממשיכים בשגרת האימונים והתחרויות שלהם. וכך גם ספורטאים ממדינות אחרות, כולל מישראל, שנמנעים מלהגיע למדינות שיצריכו מהם אחר כך שהייה בבידוד שמשמעותו מניעה של 14 יום מאימונים.

ובכל הקשור להכנות ולבדיקה של המתקנים עצמם בטוקיו - גלעדי אומר כי "בחודש הבא אמורים לעשות 'טסט-איוונט' גדול מאוד למתקני ההתעמלות והשחייה בטוקיו, לבדוק איך הכל עובד בזמן אמת. אז במקרה הזה מאחר שבודקים רק את המתקנים עצמם אין משמעות אמיתית לאיכות הספורטאים שתגיע, וגם אם התחרויות במתקנים האלו יתקיימו ללא קהל זה לא מאוד נורא".

גלעדי מכוון בדבריו ל"טסט איוונטס", שייערכו בחודשיים שבין 6 במרץ ל-6 במאי ובהם משובצות 18 תחרויות לבדיקת המתקנים האולימפיים בטוקיו - מתחרויות טיפוס, אופניים קליעה ועד אתלטיקה באצטדיון האולימפי. באיזה פורמט ולעיני מי יתקיימו כשהלחץ מהנגיף גדול? מי יודע.

ואם לסכם את המצב נכון לעכשיו, אז כמאמר אנשי הוועד האולימפי, "ההכנסות נמשכות כסדרן וההצגה תתקיים במקום המתוכנן ובזמן שנקבע". אבל, כאמור, אין לדעת איזה זמירות ינוגנו בעוד שלושה חודשים. כש-11 אלף ספורטאים, עוד עשרות אלפי מאמנים וחברי משלחות, ומאות אלפי אוהדים יהיו רגע לפני העלייה על המטוס לטוקיו.