בנק ישראל יספק הקלות רגולטוריות ורכישות אג"ח; ירון: "הקורונה פוגש את המשק במקום טוב מאוד"

הבנק המרכזי הודיע היום על כי ירכוש אגרות חוב ממשלתיות על רקע הירידות החדות במחיריהן בימים האחרונים • בין המהלכים הנוספים הגדלת היצע האשראי לקבלנים בכ-15 מיליארד שקל וצעדים שנועדו להקל על יכולת הציבור והעסקים הקטנים לעמוד בתשלומים לבנקים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס

לראשונה מאז 2009, שנת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי הגלובלי הגדול של 2008: בנק ישראל מתחיל לרכוש אגרות חוב של ממשלת ישראל כחלק ממדיניות שנועדה לתמוך ביציבות השווקים. במקביל, הבנק המרכזי שמפקח על מערכת הבנקאות ועל מערכת התשלומים במשק, הודיע על "הקלות רגולטוריות" שיאפשרו מתן שירותים מסוימים על ידי הבנקים לציבור הרחב, וזאת תוך הרחבת האפשרות להעמדת אשראי ייעודי לענף הבניה.

מאז החרפת המשבר נרשמו ירידות שערים באגרות החוק הממשלתיות ובבנק ישראל זיהו בעיות נזילות בשוק. ההתערבות בשוק אגרות החוב הממשלתיות היא לאור התפקיד המרכזי שהוא ממלא בשוק ההון, כמקור נזילות עיקרי עבור השווקים.

בהודעה שפרסם הבוקר הבנק נאמר כי בתום דיונים של הוועדה המוניטרית שנערכו אמש והבוקר הוחלט כי לאור התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים בעולם ובישראל, בנק ישראל יפעיל מהיום כלים נוספים במסגרת ביצוע המדיניות המוניטרית.

בנק ישראל יפעל בשוק הפתוח וירכוש בשוק המשני אג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון בכמויות הנדרשות על מנת לוודא ששוק האג"ח הממשלתי מתפקד כיאות. בנוסף, בנק ישראל יבצע עסקות ריפו עם אג"ח ממשלתי כבטוחה מול מוסדות פיננסיים. מטרת צעדים אלו היא למתן את התנודתיות החריגה ולהגדיל את הנזילות בשווקים הפיננסים שבהם פועלים הגופים הפיננסיים השונים, העסקים ומשקי הבית. בנוסף, צעדים אלו יגבירו את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית- הם יחזקו את התמסורת מהריבית שקובעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל גם לשיעורי הריבית לטווחים הארוכים יותר.

כלים אלו מתווספים למכלול הכלים בהם בנק ישראל משתמש על מנת להשיג את מטרותיו: יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה וביציבות המערכת הפיננסית. הנגיד פרופ' אמיר ירון מסר היום כי "הקורונה פוגש את המשק במקום טוב מאוד", וזאת תוך שהוסיף כי "ההחלטות על המגבלות השונות שננקטו הן בעלות השלכות כלכליות כבדות משקל". לדבריו תהיה הפגיעה בעסקים ובציבור, אך הבנק המרכזי ינסה לצמצמם.

עוד ציין הנגיד ביחס למערכת הבנקאית, כי "חיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון בין מדיניות האשראי לבין צרכי המימון של המשק - ובמיוחד של הסקטור העסקי ובדגש על העסקים הקטנים והבינוניים, שמשמעותיים ביותר ליכולת של המשק להמשיך ולצמוח ומתבססים בעיקר על האשראי הבנקאי, ובכך לסייע למשק לצלוח את המשבר... אם כל בנק והבנקים האחרים במערכת, יקלו אפילו במעט במדיניות האשראי שלהם, יסייע הדבר לצלוח את הקשיים התזרימיים שעלולים להעיב על עסקים עם פעילות כלכלית בריאה והמשק יצלח את תקופת הביניים ויצמח מהר יותר - דבר שיצדיק בדיעבד את המדיניות שהבנקים נקטו בה".

כך, בהמשך לפגישה מיוחדת שקיימו בכירי הבנק המרכזי ובכללם המפקחת על הבנקים היוצאת, ד"ר חדוה בר, מודיע הבנק המרכזי על כך שהבנקים יורשו להגדיל ללקוחותיהם את מסגרת האשראי (אוברדראפט) באופן חד צדדי, באותם תנאים בהם ניתנה המסגרת הקיימת וזאת לצד "הקלות במגבלות על הלוואות למשקי בית לכל מטרה, במשכון דירה", כך שהבנק יהיה רשאי להעמיד הלוואה לכל מטרה במשכון דירה (כלומר, הרחבת המשכנתא הקיימת של הלקוח, שלא לצורך רכישת דירה), בשיעור מימון עד 70%. זאת לעומת שיעור מימון מקסימלי של 50% עד כה (כשהשינוי יהיה רלבנטי להלוואות שאינן לצורך רכישת דירה שנייה.

בנוסף הורחבו ההיתרים למתן שירות בנקאי מרחוק, לא הגעה לסניף ובאמצעות "בנקאות בתקשורת", כאשר תמהיל השטרות בכספומטים ישתנה כך שייתאפשר למשוך סכומים גדולים מהרגיל. עוד ציינו בבנק המרכזי כי "במידה ויוכרז אירוע חירום אזרחי, הפיקוח על הבנקים יעשה שימוש בסמכותו להנחות את הבנקים לא להגביל חשבון או בעל חשבון בגין שקים שסורבו (תקופת ההשעיה מוגבלת בחוק ל-90 יום)".

לצד כל אלה בנק ישראל הודיע על הקלה ייעודית לסקטור מסוים - "הלוואות לקבלנים". במסגרת זו הודיע בנק ישראל כי "במטרה לתמוך בהמשך פעילות ענף הנדל"ן ולסייע לקבלנים לעמוד בצרכי המימון המתגברים, לנוכח הצפי של מחסור בעובדים ועיכובים בבניה, בנקים יוכלו להגדיל את האשראי לענף הבינוי והנדל"ן, כך שסך האשראי (בניכוי תשתיות לאומיות) יעלה משיעור של 20% ל- 22% מסך כל תיק האשראי של הבנק". בבנק הדגישו כי סך המגבלה כולל הלוואות לתשתיות עדיין תעמוד על 24%. בבנק המרכזי מעריכים כי הקלה זו תאפשר למערכת הבנקאית להגדיל את האשראי לקבלנים בהיקף של כ-15 מיליארדי שקלים.

ביניים: הצעדים של הגופים העסקיים

בד בבד המהלכים של בנק ישראל, הגופים העסקיים ממשיכים להודיע על שינויים בהתנהלותם, בצל אתגרי התקופה, וזאת בהמשך להודעה גורפת של הבנקים, למשל, על דחיית התשלומים למשכנתה למספר חודשים, מבלי שהדבר יפגע בדירוג ובתנאי הלווה.

כך, בנק לאומי הודיע היום כי לא יאפשר לציבור הרחב להגיע לסניפיו ללא תיאום פגישה מראש, כך שלא יינתן להם שירות ללא תיאום שכזה. זאת, להוציא לקוחות מעל גיל 70, לקוחות בעלי מוגבלויות ונשים בהיריון, שיוכלו להמשיך ולהגיע לסניפם גם ללא תיאום מראש.

על פי הודעת הבנק "קבלת שירות בכל סניפי הבנק תתאפשר מעתה ועד להודעה חדשה רק באמצעות תיאום פגישה מראש". למול זאת, הבנק הרחיב את סמכויות "הבנקאים הטלפוניים", כך שיוכלו לתת מענה לסוגיות נרחבות מהרגיל. עוד נמסר מהבנק כי הוא "צמצם באופן משמעותי את המקרים בהם מכשיר הכספומט "בולע" את כרטיס האשראי בעת שגיאה בכתיבת הקוד הסודי".

במקביל, לשכת סוכני ביטוח ביקשה מהממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, כי יורה לחברות הביטוח להאריך אוטומטית ב-21 ימים את הביטוחים שאמורים להתחדש בחודש אפריל, וזאת משום הקושי הגובר להתנהל כרגיל בימים אלה.

חברת כרטיסי האשראי כאל הודיעה כי בתי עסק קטנים, בעלי מחזור סליקה של עד 100 אלף קל לחודש, יוכלו להקדים זיכויים ללא עלות, כשבתי עסק שנטלו הלוואה לבצע פריסה מחדש ו/או דחיית תשלום, לעד שלושה חודשים, ללא עלות.