אבטלה | ניתוח

נכון לעכשיו יש כ-235 אלף מובטלים, כרבע מהם - מהשעה 05:00. מה בכל זאת ניתן לעשות

ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כ-650 אלף עובדים עלולים להיכנס למעגל הזכאים לדמי אבטלה" • המשמעות היא שעלות דמי האבטלה תגיע לכ-4 מיליארד ש' בחודש • לטענת עורכת המחקר, יש לנצל את המומנטום כדי להכשיר את המגזר הציבורי לעבודה מהבית

“גלובס“ עוקב אחר המספרים המבהילים של שוק העבודה בעקבות המשבר
“גלובס“ עוקב אחר המספרים המבהילים של שוק העבודה בעקבות המשבר

מאז פרוץ משבר הקורונה נרשמו יותר מ-100 אלף מובטלים חדשים באתר הביטוח הלאומי כזכאים לדמי אבטלה, והיד עוד נטויה. לפי ניתוח שעשתה הכלכלנית דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מספר השכירים והעצמאים מהמגזר העסקי - מפוטרים ועובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום - עלול להגיע לכ-600 אלף איש ועלות דמי האבטלה עבורם תגיע לכ-4 מיליארד שקל בחודש.

הנתונים שאספה אבירם-ניצן מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל הנחות לגבי שיעור המועסקים בכל ענף שצפויים להיכנס למעגל הזכאים לדמי אבטלה. המספר מורכב מ-80% מהמועסקים בענפי האמנות, בילוי ופנאי, שירותי אירוח ואוכל, ותיווך נדל"ן - כ-280 אלף איש; 20% מהמועסקים ברוב ענפי המגזר העסקי, ובהם מסחר, תחבורה, תעשייה, הייטק ותקשורת - כ-300 אלף איש; וכ-60-70 אלף עצמאים.

בתרחיש זה, עלות דמי האבטלה תגיע לכ-4 מיליארד שקל בכל חודש, בהנחה שדמי האבטלה הממוצעים יהיו כ-6,200 שקל בחודש, לפי שכר ממוצע במשק של 10,500 שקל.

28 אלף דורשי עבודה
 28 אלף דורשי עבודה

ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כ-650 אלף עובדים עלולים להיכנס למעגל הזכאים לדמי אבטלה"

"העלות הגבוהה של הוצאת מאות אלפי עובדים לחל"ת ממחישה את חשיבות המעבר לעבודה (לפחות חלקית) מהבית במגזר הציבורי והעסקי, שאם היא הייתה מתורגלת מבעוד מועד, היא הייתה יכולה לחסוך למשק מיליארדי שקלים ולאפשר לחלקים גדולים יותר במגזר הציבורי להמשיך לתת שירות (מרחוק) לאזרחים גם בזמן חירום", אומרת אבירם-ניצן.

דפנה אבירם-ניצן / צילום: יח"צ
 דפנה אבירם-ניצן / צילום: יח"צ

"על הממשלה להימנע מהוצאה גורפת מדי של עובדי הסקטור הציבורי לחופשה בתשלום ועליה לבחון בקפידה היכן ניתן בעת הזאת להרחיב את האפשרויות לעבודה מהבית. זוהי הזדמנות לבצע ניסוי בזמן אמת, המלווה במדידת תפוקות וביצועים, כדי להכשיר את הקרקע עם תום המשבר לאפשר יום עבודה מהבית או מרחוק כמתכונת עבודה לחלק מהעובדים.

"יש כעת הזדמנות חד-פעמית למעסיקים לתרגל את המודל של העבודה מהבית, שיכול להיות יעיל בחלק לא מבוטל מהמשרות. יש מומנטום שצריך לנצל. שנים מנסים להתניע פיילוט של יום עבודה בשבוע מהבית במגזר הציבורי, אבל מה שהכשיל את זה עד היום היה החשש מחוסר היכולת למדוד תפוקות. אני קוראת לממשלה ולמעסיקים בסקטור העסקי, בואו תנצלו את ההזדמנות 'להשתפשף' בצורת העבודה הזו. הימים האחרונים מוכיחים שעובדים יודעים לעבוד גם מהבית, רק צריך לבנות את הפורמט הנכון ולהתאים את חוקי העבודה לכך".

לדברי אבירם-ניצן, אפילו עבודה מהבית של יום בשבוע, של כל עובד ביום אחר, תאפשר לנו למלא בקלות את יעדי אמנת פריז ל-2030 - הפחתה של 25% בנסועה.

תרבות הצ'פחות ומודל ההבזק

ד"ר הילה חלוץ בן-גל, מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה להנדסה בתל אביב, שחוקרת את עולם העבודה, אומרת שהמשבר הנוכחי מאיץ מהלכים עתידיים. "מהמחקרים שלנו אנחנו רואים שנכון להיום 30% מהשוק האמריקאי מבוסס על עבודת פרילאנס ובשנת 2030 שיעורם צפוי לעלות ל-60%-70%", היא אומרת ומוסיפה שהבדלים תרבותיים בין האמריקאים לישראלים מונעים מהישראלים להטמיע את העבודה מרחוק - המנהלים הישראלים מתקשים לנהל מרחוק, לשחרר שליטה ולסמוך על העובדים. בן גל קוראת לזה "תרבות הצ'פחות".

"הסוציולוג מקס ובר דיבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת על כך שהארגון הוא התופעה המרכזית החברתית של העידן החדש, ועכשיו אנחנו רואים סביב משבר הקורונה שהמיקום של הארגון הולך ומתרחק. היום המנהלים יותר מתעניינים בהלימה בין דרישות התפקיד והכישורים של העובד ופחות לסביבה החברתית של הארגון".

ד"ר הילה חלוץ בן-גל / צילום: יח"צ
 ד"ר הילה חלוץ בן-גל / צילום: יח"צ

אחד הביטויים הקיצוניים לכך הוא ארגון ההבזק (Flash organization) - מודל חדשני וזמני לעבודה מרחוק, המורכב מצוותי עבודה גמישים העובדים על פלטפורמה מקוונת. העובדים מקצים את עצמם עצמאית לתפקיד, למשימות ולצוותים בהתאם לידע ולמיומנויות שלהם, וכך יוצרים באופן טבעי היררכיות בארגון.

"הקולגות שלי באוניברסיטת סטנפורד הצליחו להוכיח שבצוות עבודה מבוסס הבזק עובדים מתמקדים בביצוע משימות ספציפיות המבוססות על מיומנויות מוגדרות שהם הכי בקיאים בהן, כגון פיתוח קוד, יצירת תוכן, עיצוב גרפי או פיתוח אתר", אומרת אומרת חלוץ בן-גל. "בעידן הקורונה והעבודה מרחוק כדאי לאמץ את מודל הפלאש בניהול פרויקטים בסביבה של אי-ודאות ושינוי מהיר, אך הדבר מצריך התאמה לתרבות הישראלית".

"צריך לדעת להתייעץ ולשתף"

טלי שם טוב, בעלים ומנכ"לית של חברת התוכנה הישראלית WellDone, מעסיקה עם שותפה איל זילברמן כ-240 עובדים - כולם מהבית. הם פועלים כך כבר כעשור. אחת לרבעון מתקיים מפגש פיזי בין כל העובדים, ומדי פעם הצוותים השונים נפגשים לבירה. הניסיון שצברה אפשר לה להעביר גם את החברה הנוספת שבבעלותה, Codevalue, לעבודה מהבית במשבר הנוכחי.

אילו עובדים צריך כשעובדים מהבית?

"מעבר לאוריינטציה הטכנולוגית, צריך גם תכונות אישיות מסוימות - אנשים חזקים שיש להם יכולת אוטודידקטית, פרואקטיביות, ארגון וסדר. אתה צריך גם לדעת להתייעץ, לשתף ולעדכן".

איך מעדכנים?

"יש פלטפורמות כמו סלאק, שבהן מתעדים כל מהלך שהם עושים. כך הם יכולים לעקוב אחרי עצמם ואחרי אחרים, וגם לשתף את התהליכים שעשו. זה גם מבטיח אמון והתקדמות במשימות".

לדברי שם טוב, הבקרה מאוד צמודה, "אבל זה לא שיושבים לבנאדם על הראש ואומרים לו 'אתה צריך לקום'. קובעים פגישות דרך הפלטפורמות המתאימות ואנשים מדווחים מה הם עושים במהלך היום. מאוד חשוב לעשות תיאום ציפיות. בסופו של דבר יש אפקטיביות מרבית. המדידה של זה היא בכסף. הזמן שהם משקיעים בעבודה הוא הרבה יותר גדול מאשר במשרדים, שבהם נעצרים מדי פעם לסמול טוק במסדרון".

יש מועמדים שזה מרתיע אותם?

"יש כאלה שמרגישים בחופש אם הם לא צריכים להתלבש ולצאת למשרד וקשה להם לעבוד במוד כזה. אבל בעולם של היום יש בקשות לזה. לצעירים חשוב המרחב הזה שיאפשר להם לצאת לקחת את הילדים בצהריים ועדיין לעמוד במשימות. לאוכלוסיית המפתחים שאנחנו מעסיקים זה מאוד מתאים מבחינה אישיותיות: הם ורסטיליים, רוצים ללמוד ויודעים לנהל את הזמן".

"ארגון שהטמיע עבודה מהבית וסיפק תשתיות מתאימות מגיע הרבה יותר מוכן למשבר הזה", אומר עמוס זיו, מנהל משאבי אנוש בסטארט-אפ Foretellix, הפועל בתחום הרכב האוטונומי. לדבריו, עבודה בשגרה של יום אחד בשבוע מהבית טובה לאיזון בין הבית לעבודה, וזה טוב גם לחברה.

זיו חוזר ל-2006, לזמן מלחמת לבנון השנייה, אז שימש זיו כמנהל מרכז המו"פ של Cadence ישראל - ענקית השבבים האמריקאית בחיפה. "מאוד חשוב איך חברות מכינות את עצמן לתרחישי אסון", הוא אומר. "בחברה שניהלתי יצרנו תשתית לעבודה מהבית שאפשרה לנו להמשיך להפעיל את המשרד. המהנדסים יכלו להמשיך לעבוד בצורה רוטינית בלי שהעבודה תיפגע. היכולת של עובדים לעבוד מהבית היא נכס עבור החברה. אני מקווה שבעוד חודשיים, כשהמשבר יהיה מאחורינו, הניסיון הזה ישנה את התרבות הארגונית ויגרום לכך שעוד ארגונים ייכנסו למודל של עבודה יום אחד בשבוע מהבית ויבינו שהשד לא נורא כל כך. חברה שתעשה את זה יהיה לה כושר הישרדות גבוה יותר".

המספרים מאחורי האבטלה החדשה

הניתוח של אבירם-ניצן נעשה על בסיס הנתונים הבאים:

לפי נתוני למ"ס ערב המשבר, דצמבר 2019, בענפי האמנות, בילוי ופנאי, שירותי אירוח ואוכל ותיווך נדל"ן עובדים כ-345 אלף שכירים. ההנחה היא שכ-80% מהם ייצאו לחל"ת/חופשה/אבטלה - כ-280 אלף איש.

חלק ניכר מענפי המגזר העסקי ממשיכים לפעול, אך במתכונת מצומצמת: בענפי המסחר סיטוני וקמעוני (בתחום המזון ותחנות דלק), תעשייה, שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות, שירותים פיננסיים, היי-טק ותקשורת מועסקים לפי הלמ"ס כ-1.6 מיליון שכירים.

תחת ההנחה השמרנית, שלמרות החמרת ההנחיות רק כ-20% מהם (ממוצע משוקלל של כלל הענפים - בהייטק פחות, למשל) ייאלצו לצאת לחל"ת/חופשה או יהפכו למובטלים והיתר בכל זאת מגיעים לעבודה או עובדים מהבית - מדובר בכ-300 אלף שכירים נוספים.

בהנחה שענפי הבינוי, החקלאות והתשתיות - מים וחשמל - ממשיכים לעבוד כרגיל, בתוך כמה ימים עלול לזנק מספר השכירים הזכאים לדמי אבטלה לנתון חסר תקדים של כמעט 600 אלף איש.

ומה עם העצמאים? לפי נתוני הלמ"ס, בישרא יש כ-300 אלף עצמאים: 296 אלף עצמאים שאינם מעסיקים עובדים וכ-200 אלף עוסקים קטנים, המעסיקים עד ארבעה עובדים. מספרם של העומדים בקריטריון לקבלת המענק בסך 6,000 שקל מוערך בלפחות 60 אלף. רובם סופגים כעת ירידה דרסטית עד עצירה מוחלטת של הפעילות.

"נמצא הפתרון לבעיית הפקקים"

עו"ד אשר חלד, שסוגר בימים אלה שבועיים של בידוד, יוצא עם תובנות חדשות על עבודה מהבית. "זה פתרון פנטסטי", הוא אומר. "מצאתי שהעבודה שלי הייתה יעילה עוד יותר מאשר במשרד, בלי הסחות דעת ובלי לבזבז שעות בדרכים. שיתוף פעולה בין בני אדם בלי להיפגש פיזית אלא טכנולוגית - זה חזון שחזה סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב לפני קרוב ל-70 שנה. אסימוב הוא ז'ול ורן של המאה ה-20 והמאה ה-21".

ובכל זאת, רובנו עדיין עובדים במשרדים.

"כי בעניין הזה אנחנו מפגרים אחרי העולם. בארה"ב הישיבות הן כבר מזמן ויזואליות. בניו יורק לא נוסעים כדי להיפגש זה עם זה, עורכים ישיבות טכנולוגיות וטלפוניות עם זום, עם סקייפ. אף אחד לא נוסע שלוש שעות כדי לפגוש את עורך הדין שלו, אפילו לא כדי לדבר עם הפסיכולוג שלו. צריך להבין שמשבר הקורונה גם יוצר לנו הזדמנויות, וזאת אחת ההזדמנויות: להתקדם לתעסוקה יותר אינטליגנטית".

לדברי חלד, העבודה מהבית תפתור גם את "הבעיה מספר אחת של מדינת ישראל כאין לה קורונה - התחבורה. הקורונה פתרה למעשה את הבעיה הקשה ביותר של ישראל: הפקקים. הרי רק לפני שלושה חודשים צייר שר התחבורה מסלול שבו רק מכונית עם יותר משני נוסעים יכולה לנסוע בו והיום אומרים הפוך - שמרו על ריחוק חברתי.

"אני לא בא להיות חכם בדיעבד או לזלזל במקבלי ההחלטות. אני אומר דבר פשוט - תראו איך שהחיים דינמיים ולכן הם דורשים פתרונות דינמיים. כולם בממשלה יודעים לדקלם את צמד המילים 'מחוץ לקופסה' אבל לא כולם יודעים לתת לצמד המילים הזה משמעות. הרי אחת ההצעות שהוצעו כדי להתמודד עם בעיית הפקקים הייתה הרחבת העבודה מהבית, אלא שהצעה זו נתקלה בכל סחבת אפשרית עלי אדמות. ועדות התוועדו ובודקים בדקו והערות הוערו - ודבר לא השתנה. אני עצמי ישבתי בדיונים פנימיים, והיו כאלה שחשבו שזה פשוט לא יעבוד. והנה אותה מדינה באה ומעודדת את העבודה מהבית, ומראה לכל הספקנים, שרובם מרוכזים אגב בסקטור הציבורי, שזה לא רק אפשרי - זה אפילו עדיף. המשבר גם פותח פתח להתניידות רחבה יותר בכלי התחבורה הפרטיים והירוקים ביותר: אופניים ורגליים".

צרו איתנו קשר *5988