דעה: די לצביעות - הזכות לפרטיות לא גוברת על הזכות לחיים

הזכות לפרטיות היא אכן זכות יסוד - אלא שהמחוקק, רשות הפרטיות ובתי המשפט קבעו כבר פעמים אין-ספור כי יש לאזן אותה מול זכויות אחרות

פרטיות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק
פרטיות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק

צביעות, התחסדות או פשוט ניסיון ציני לזרוע פחד קמאי בציבור. כל אלו מתארים נכונה את הקונצרט המתוזמר של כל אלו ששמו עצמם בתפקיד אבירי הזכות לפרטיות ושפצחו, כצפוי, בקנטטה מחרישת אוזניים על החלטת הממשלה לאפשר לשב"כ להשתמש בנתוני איכון כדי לסייע באיתור חולים ונשאים, כחלק מההתמודדות הקשה עם מגפת הקורונה שפשטה בנו.

אבל המציאות, לא רק הבריאותית אלא גם המשפטית, שונה מאוד מזו שמנסים אלו שמחרפים נפשם על מזבח הפרטיות להציג. וכולם חכמים, וכולם מביאים הסברים מלומדים בדבר הסכנה החמורה לפרטיות היחיד ולדמוקרטיה. אולם בעת הזו ראוי שיזכרו את שהטיף בשער הנביא עמוס: "המשכיל בעת ההיא-ידם, כי עת רעה היא". לא רק את נפשם מחרפים הם - את נפשנו אנו היא שהם מחרפים.

הזכות לפרטיות היא אכן זכות יסוד. אלא שהמחוקק, רשות הפרטיות ובתי המשפט קבעו כבר פעמים אין-ספור כי יש לאזנה מול זכויות אחרות: הזכות לקניין - הזכות להגן על השקעות ועל נכסים, הזכות לשמירה על רכוש, הזכות להגן על ענייניו האישיים של אדם, הזכות להגן על הביטחון האישי והציבורי, וכמובן, הזכות להגן על בריאות הציבור. מול כל הזכויות הללו נשקלת הפגיעה בפרטיות והזכות לפרטיות ורואים לאן נוטות כפות המאזניים- לזכות לפרטיות או לזכות אחרת.

ואיזו זכות יכולה להטות את כפות המאזניים יותר מאשר הזכות לחיים? דוגמאות? לרוב.

חוק הגנת הפרטיות - אותו החוק המפרט את רכיביה של הזכות לפרטיות - קובע כי אם היה בפגיעה בפרטיות עניין ציבורי המצדיק אותה יהווה הדבר הגנה במשפט פלילי או אזרחי.

לפני שש שנים הגישה מחלקת החקיקה במשרד המשפטים (שרשות הפרטיות היא חלק ממנו) חוות דעת לבית המשפט במסגרת דיון בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, עתירה שעסקה בפרסום אודות בעלותו של אדם במניות בחברות ותפקידו בהן כדירקטור. עמדת משרד המשפטים היתה, כי הצורך למנוע מעשי מרמה והימנעות מפירעון חובות, גובר על הזכות לפרטיות של בעלי מניות ודירקטורים. היינו, הזכות לקניין גוברת על הזכות לפרטיות במקרה ההוא. העתירה כנגד הפרסום אגב- נדחתה, והפרסום ממשיך.

דוגמה נוספת: רשות הפרטיות פרסמה לפני שמונה שנים הנחיה בעניין שימוש במצלמות אבטחה. לאורכה ולרוחבה של ההנחיה נעשה ניסיון לאזן בין זכותו של היחיד לפרטיות, זכות העומדת לו גם בעת תנועתו במתחם הציבורי, לבין הזכות להגן על רכוש, למנוע מעשי פשע וונדליזם ולצורך להגן על הסדר הציבורי. בהתאמה הוטלו מגבלות על אופן השימוש במצלמות אבטחה ועל השימוש במידע שייצבר, אולם לא נמנעה האפשרות לעשות שימוש בכלי המתעד אותנו מידי יום ביומו כמעט בכל אשר נלך, לרבות עת שאנו עוסקים בפעילויות או בהתנהגויות שאין ספק שבתיעודן יש משום פגיעה במרחב האישי ובזכות לפרטיות.

הקורונה מציבה סיכון לבריאות הציבור שטרם נודע כמותו. הדרך היחידה כנראה להתמודד עם התפשטות הנגיף למאות חולים ועשרות אלפי נשאים, היא באמצעות שימוש בטכנולוגיה המצויה בכיסו של כל אחד מאתנו- הטלפון הנייד. איכונו יאפשר באמצעים טכנולוגיים ו"ללא מגע יד אדם" להתריע באמצעות מסרונים והתראות על הסיכון בפני מי שנמצא בסמיכות לחולה, וכן לפקח על היענות לצווי הבידוד שנועדו למנוע המשך ההדבקה וסיכון הציבור בכלל ואוכלוסיות בסיכון בפרט.

הטכנולוגיה הזו היא כלי שרובו המכריע של הציבור עושה בה שימוש יום יומי ומקבל בברכה את ניצולה- לא על-ידי רשויות החוק והבריאות - אלא ע"י גופים מסחריים! גוגל, פייסבוק, ווייז ועוד עשרות אפליקציות בהן אנו עושים שימוש יום יומי, עוקבות אחר מיקומנו. רבות מהן מצליבות את המידע הזה עם נתוני מיקום של משתמשים אחרים, עם מידע אודות עסקים ועוד. המידע הזה נשמר, כמעט ללא פיקוח, בידי גורמים מסחריים בארץ ובחו"ל וענין זה ידוע לרובו הגדול של הציבור. ובכל זאת הציבור בוחר להמשיך ולעשות שימוש בשירותים שמציעות חברות אלו לאור הערך הנוסף שהם מקנים לו וההטבות הגלומות בשימוש באפליקציות ובטכנולוגיית האיכון. שיקולי הפרטיות נדחפים עמוק לאחור, או אם תרצו, באיזון שבין הזכות לפרטיות לזכות לחיים טובים גוברת הזכות לחיים טובים.

ואם זו עמדת הציבור (והדין) ביחס לזכות לחיים טובים - מה בדבר הזכות לחיים? 

הכותב הוא מומחה בדיני פרטיות ותחרות

צרו איתנו קשר *5988