דעה: חייבים לדאוג שיהיו לעובדים מקומות עבודה לחזור אליהם

המדיניות הכלכלית צריכה להתמקד בהצלת העסקים, כדי שלמובטלים יהיה לאן לחזור ביום שאחרי

לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות
לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

בימים רגילים ובוודאי בימים אלה, אחת המטרות המרכזיות של המדיניות הכלכלית חייבת להיות שימור המגזר העסקי. זאת, כדי ש"ביום שאחרי" משבר הקורונה, בעוד שבועות או חודשים ספורים, עובדים מובטלים או בחל"ת שיחזרו למקום עבודתם, ימצאו שיש להם לאן לחזור.

במובן זה, העסקים הם תשתית בסיסית, וקריסתם היא בזבוז כלכלי. במשבר הנוכחי ניתן להניח כי הרוב המכריע של העסקים הם בריאים ויציבים, כי הגורם למשבר הוא זעזוע בריאותי (ולא כלכלי), שהוביל לזעזוע כלכלי. זאת, בשונה מהמשבר הפיננסי ב-2008, שנבע מכשל כלכלי-פיננסי. לכן, עדיף וחשוב להציל את המגזר העסקי, כדי לא להפסיד את התשתית שלו, גם אם יש בתוכו שיעור קטן של עסקים כושלים.

בהינתן שהתשתית העסקית היא בריאה בבסיסה, הבעיה המרכזית שנוצרה במגזר העסקי היא משבר נזילות, עקב השבתת המשק בפתאומיות.

גם היום יש חברות שצריכות לפרוע את הלוואותיהן, דבר שנעשה בשגרה על ידי מיחזור החוב. אך הטלטלה בשווקים הפיננסיים פוגעת בתפקודם, ובכך מקשה על מיחזור החוב.
הפתרון של משבר נזילות קל הרבה יותר מאשר במצב של משבר אשראי. נסביר: בעיית נזילות נוצרת כאשר החברה היא רווחית, אך יש פער בין עיתוי התשלומים (מוקדם יותר) לבין עיתוי התקבולים (מאוחר יותר), דבר שמצריך הלוואות גישור. הלוואות, שהחברה תוכל להחזיר כי היא רווחית. לפיכך, אי-פתרון של בעיית נזילות זמנית בחברה בריאה, עלול להביא גם לפשיטת רגל, ולהפסד כל ההשקעות שנעשו. לעומת זאת, סיכוני אשראי מתממשים כאשר החברה אינה רווחית ולכן אינה יכולה להחזיר את חובותיה, כפי שהיה במשבר של 2008.

כדי להבין את עוצמת הטלטלה בשווקים הפיננסיים, נביט ב"מדד הפחד VIX", שמצביע על מצב יותר משברי מאשר ב-2008. גם מדדי המניות נפלו בכ-25% מאז תחילת מרץ 2020; ותשואות אג"ח בדירוג A עלו ל-10%, למרות הריבית המוניטרית האפסית.

תגובות אלו בשווקים הפיננסיים הן תגובות יתר, יחסית לאובדן הצפוי בתוצר, והן מצביעות על חשש כבד של אי-יכולת החברות להחזיר את חובותיהן, ולא רק בגלל הירידה הצפויה בהכנסותיהן, אלא גם בגלל בעיית נזילות.

הבעיה היא, שאם חברה לא תפרע את חובותיה, עלולה להיווצר תגובת שרשרת שתפגע אנושות בתשתית העסקית: הנושים שלא יקבלו את כספם לא יוכלו לשלם לאחרים, וכך הלאה. תגובת השרשרת תרתיע משקיעים ומלווים חדשים, ותוביל לקריסה של חברות בריאות ולאובדן השקעות. וכך, ביום שאחרי לעובדים המובטלים/בחל"ת של החברות לא יהיה לאן לחזור.

לכן, על הבנק המרכזי להזרים נזילות למשק. איך? בנק ישראל צריך לרכוש אג"ח קונצרניות ומניות, דבר שאינו עושה בשגרה. זאת, כדי לבלום את המפולת, להכניס יותר ודאות לשוק ולהנזיל אותו. וכך, כלכלת ישראל תרוויח פעמיים: גם על-ידי שמירת התשתית העסקית, וגם מעליית ערכי ניירות-הערך לאחר המשבר. בהנחה שרוב החברות בריאות, אין במהלכים אלה עלות תקציבית.

בעניין זה נזכיר, כי חלק מיתרות המט"ח של בנק ישראל, בסך 130 מיליארד דולר, מושקעות גם הן במניות ובאג"ח קונצרניות, אבל בחו"ל. לכן, במובן המהותי בשעת משבר זו, כדאי שבנק ישראל ירכוש אג"ח קונצרניות ומניות בארץ.

בעיית הנזילות קיימת גם בעסקים קטנים ובינוניים שאינם נסחרים בשווקים הפיננסיים, וכן במשקי בית, אשר בימים שבשגרה לווים כספים דרך הבנקים ומוסדות פיננסיים (חברות ביטוח, פנסיה, קופות-גמל ומוסדות אשראי חוץ-בנקאיים). יש למצוא דרך לספק קווי אשראי בערבויות ממשלתיות (כולל של הבנק המרכזי) לגופים המלווים, כדי לאפשר הלוואות גישור (כולל דחיית תשלומי משכנתה), עד יעבור זעם, בריביות נמוכות עד אפסיות. 

הכותב הוא מרצה לכלכלה ולפיננסים במרכז האקדמי לב; שימש בעבר ככלכלן וכחוקר בכיר בבנק ישראל במחלקות המחקר, היציבות הפיננסית והמוניטרית