דעה: נתניהו בוחר באסטרטגיה של עמימות ואמנון שעשוע חושף את ערוותו של משרד הבריאות

מחר צפוי המשק לחזור לעבודה חלקית ורה"מ (כנראה במכוון) עדיין לא פרסם בצורה מסודרת איך תיראה החזרה לשגרה • ככל שעובר הזמן מתברר עד כמה משרד הבריאות הוא החוליה החלשה באירוע • את ערוותו חשף פרופ' אמנון שעשוע שהפתיע בסדרת נתונים חדשים שהביא בעצמו מבי"ח

בנימין נתניהו ומשה בר סימן טוב / צילום: איל יצהר, גלובס
בנימין נתניהו ומשה בר סימן טוב / צילום: איל יצהר, גלובס

לפני שבועיים פרסם קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ לוח זמנים מפורט לחזרה לשגרה.

השלב הראשון, הודיע קורץ, נקבע ל-14 לאפריל, מיד לאחר חג הספחא. אז ייפתחו חנויות גדולות (בשטח של 400 מ"ר ומעלה), ב-1 למאי ייפתחו קניונים. מסעדות בתי ספר ומלונות ייפתחו באמצע מאי ואירועי תרבות המוניים יתחדשו ביוני-יולי. לצד לוחות הזמנים פורסמו גם סטנדרטים בריאותיים שהעסקים נדרשים לעמוד בהם, לא יותר מקונה אחד בכל 20 מ"ר למשל. ב-15 לאפריל הודיעה גרמניה כי השלב המרכזי בחזרה לשגרה יתרחש ב-4 למאי, אז ייפתחו חנויות בגודל 800 עד 2,500 מ"ר חנויות אופניים, מוסכים וחנויות ספרים וכן גני חיות גנים בוטניים וספריות. גם בדנמרק פורסם אחרי חג הפסחא לוח זמנים לחזרה לשגרה.

השלב הראשון בחזרת המשק הישראלי לשגרה אמור להתחיל מחר (א') בבוקר, אך נכון לרגע זה, הציבור אינו יודע אלו עסקים יורשו להפתח, מה יהיו כללי ההגיינה הנדרשים, מתי צפויים השלבים הבאים בחזרה לשגרה ובאלו תנאים תברואתיים. מדוע? על-פי גורמים מקצועיים העוסקים בכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו מעדיף עמימות שתאפשר לו לשמור שליטה וגמישות בפתיחת המשק. הוודאות לציבור ולבעלי העסקים והרצון לתת להם זמן להיערך לפתיחה, חשובים כנראה פחות בעיניו.

במשך שמונה שעות ברציפות דנו שלשום ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים, נגיד בנק ישראל ובכירי ממשל אחרים במה שכונה אסטרטגיית היציאה או שגרת החיים החדשה בצל נגיף הקורונה. הדיון שהתנהל מרחוק החל בסביבות השעה שלוש והסתיים לקראת חצות. הוא הסתיים בהסכמה עקרונית להתחיל ולהחזיר את היקף הפעילות בענפי התעשייה והשירותים במשק לרמות שלפני המשבר ולהתיר פתיחת עסקים בתחום המסחר, למעט קניונים ועסקים שיש בהם מגע הדוק בין מוכרים ולקוחות (כמו מספרות וחנויות הנעלה).

במוצאי שבת יציג מנכ"ל האוצר שי באב"ד לעמיתיו מנכ"ל הבריאות משה בר סימן טוב ויו"ר המל"ל מאיר בן-שבת פיילוט עבור מספר ענפי מסחר שיוכלו להתחיל לפעול ממחר. העסקים בענפי המסחר יידרשו להציג תו כחול שמשמעותו עמידה בדרישות שקבע משרד הבריאות (למשל רישום מדוקדק של כל הנכנסים לחנות). תו מקביל, בצבע סגול יינתן לעסקים הפועלים בענפי השירותים והתעשייה (שידרשו לעמוד בדרישות כמו הפרדה פיזית של עובדים וציוד).

החדשות הטובות הן שבדרגי המקצוע יש היום הרבה יותר תיאום ושיתוף פעולה מבעבר. הדברים אמורים במיוחד לגבי המועצה לביטחון לאומי והמומחים שמסייעים לה מצד אחד, וראשי בנק ישראל, האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה מהצד השני.

הפערים שבאו לידי ביטוי בשני ניירות עבודה שהוציאו המל"ל מצד אחד והכלכלנים מהצד השני - גושרו במידה רבה. הנוסח הראשוני של מסמך ההמלצות של המל"ל התעלם כמעט לחלוטין מההשלכות הכלכליות של ההתמודדות עם המגפה. הוא קבע תנאי לא-ריאלי של מקסימום עשרה חולים חדשים ביום, כמצב שבו ניתן יהיה להתחיל ולשחרר את הפעילות הכלכלית במשק. בגרסה שהוצגה אתמול דיברו במל"ל על מאה חולים ביום, לאחר נטרול מוקדי התפרצויות - מספר שקרוב מאד לקצב ההדבקה הנוכחי. במל"ל מכירים היום שיש הכרח לשטח את עקומת הנזק הכלכלי למשק, לא פחות מהצורך לשטח את עקומת התחלואה בקורונה.

החדשות הרעות הן שנתניהו שומר בינתיים את קרוב לחזה את הקלפים בכל הקשור לשלבי החזרה לשגרה הבאים. כזכור הציע המתווה של הכלכלנים חזרה הדרגתית בפעימות של שבועיים כשההחלטה לעבור לשלב הבא תתקבל בהתאם לפרמטרים שיקבע מראש משרד הבריאות. במשרדים הכלכליים לחצו בכל הכוח לפרסם את השלבים הבאים כדי שבעלי העסקים יקבלו אופק וודאות שכל-כך חיוניים להמשכיות העסק. אבל את החלק הזה נתניהו לא מוכן בינתיים לאמץ. מדוע? ככל הנראה בגלל החשש מפני 'הפתעות' שייאלצו אותו לחזור בו. אחרי שליל הסדר וחגיגות המימונה עברו בשלום חוששים עכשיו במשרד הבריאות מיום העצמאות ומלילות הרמדאן - ונתניהו מגלה רגישות גבוהה לחששות האלה ולא מוכן לקחת על עצמו את הסיכון.

השרים שהשתתפו בדיון התרשמו שמשרד הבריאות חושש שיתקשה להחזיר את הציבור לסגר ביום העצמאות ומנסה למשוך עד אז. "עדיף שתתעסקו במגפה ואת המסרים לציבור תשאירו לנו" אמר השר לפקידים, אבל בשורה התחתונה תהליך קבלת ההחלטות בישראל ימשיך להתנהל בשליפות ואלתורים - ללא תוכנית שקופה ומסודרת כמו באוסטריה, דנמרק וגרמניה.

לכל יום של דחייה בחזרת המשק לשגרה יש תג מחיר כלכלי: 1.5 מיליארד שקל באובדן תוצר מאות מובטלים ועשרות עסקים שנסגרים. התעולת הבריאותית לעומת זאת, הרבה פחות ברורה: מערכת הבריאות נערכה בשבועות האחרונים לקורונה. הציוד החסר הושלם בעלות אסטרונומית שאת החשבון שלה נשלם בעתיד. המחלקות הוסבו לאשפוז חולי קורונה והצוותים הרפואיים הוכשרו לטפל בחולים. בבתי החולים מפצירים היום במי שמרגיש רע להגיע לטיפול - כי המערכת עובדת בתת-תפוקה. ומה באשר להכנת הציבור להתמודדות עם המגפה? כל מי שיוצא לקניות רואה עד כמה הציבור הפנים את הסכנות ושינה את דרכי התנהגותו בצורה שתצמצם את סכנת ההדבקות.

שעשוע סוגר חשבון עם משרד הבריאות

המומחים העצמאיים של המל"ל, מסכימים היום יותר ויותר שמשרד הבריאות הוא החולייה החלשה במאבק הממשלתי במגפה, בגלל חוסר יכולתו לספק למקבלי ההחלטות תמונת מצב ברורה ויעדים ניתנים למדידה ולהערכה. לפני חודשיים דיווחנו כאן על שיחת הוועידה הראשונה בין מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב לכלכלנים, שעסקה בהיערכות למגפת הקורונה. באוצר יצאו מאותה שיחה בתחושה של הלם קל, אחרי שלא הצליחו לקבל מבר-סימן-טוב שום תרחיש ייחוס לגבי היקף המגפה שיאפשר להם להתחיל לעבוד. שנתיים, סליחה, חודשיים, עברו מאז, ולמשרד הבריאות אין עדיין שום תרחיש ייחוס להציג למקבלי ההחלטות בממשלה.

אחרי חודש ומשהו של סגר ואחרי שקיבלו את כל התמיכה האפשרית ממיטב היחידות והמוחות במדינה, עדיין לא מסוגלים אנשי משרד הבריאות להציג מודל למאבק במגפה ואינם יודעים לומר מה המספר שאסור להגיע אליו של חולים או של נדבקים. ומעל לכל מרחף חוסר היכולת של משרד הבריאות לייצר תשתית אמינה של תוצאות בדיקות. לא רק מספר הבדיקות עולה ויורד כמו רכבת הרים בלונה פארק, גם הקריטריונים לבדיקות משתנים כל הזמן, מה שלא מאפשר לעקוב אחר מגמות במגפה, ולזהות מוקדי התפרצות בזמן.

גורמים המקורבים למערכת הבריאות כמו פרופ' גב ברבש הזהירו מפני הסתמכות על מומחים חסרי הכשרה רפואית כמו פרופ' אמנון שעשוע. היזם והפרופ' למתמטיקה הצליח להפתיע אתמול את ראשי משרד הבריאות בסדרת נתונים שהביא בעצמו מבתי החולים, אחרי שלא קיבל אותם ממשרד הבריאות, נתונים כמו משך האשפוז של חולים בטיפול נמרץ. "רופאים יכולים להגיד לנו איך לטפל בחולים אבל כדי להבין את התפשטות המגיפה צריכים סטטיסטיקאים ומתמטיקאים", אמר שעשוע בדיון אצל נתניהו, "בעוד שמומחי משרד הבריאות מסבירים שהמסכה לא מונעת הדבקה, הסטטיסטיקה מראה שהמסכות מפחיתות את הסיכון (לא סיכוי) בעשרות אחוזים".