עולם חדש ומופלא? איך ייראו חיינו לאחר שנצא מהסגר

למשבר הקורונה יהיו השלכות דרמטיות על ההתנהלות היומיומית של האזרחים, על שוק העבודה והנדל"ן ועל המגזר העסקי • הערכת מצב של דלויט ישראל צופה מה מחכה לנו ביום שאחרי

חקלאי מוכר את סחורתו באופן פרטי תוך הגעה למגורי הקונים. עסקים היו צריכים לעבור אדפטציה למצב החדש בעקבות הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
חקלאי מוכר את סחורתו באופן פרטי תוך הגעה למגורי הקונים. עסקים היו צריכים לעבור אדפטציה למצב החדש בעקבות הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

בימים אלה ממש נשמעת מעין אזעקת ארגעה, ואנחנו מתחילים לצאת מהסגר, למצמץ מול אור השמש ולהסתכל סביב. אף שהעולם נראה דומה מאוד לזה שאנחנו זוכרים מהעבר, נגיד מחודש פברואר 2020, זה לא בדיוק אותו דבר. התפרצות מגפת הקורונה על היבטיה הבריאותיים, הכלכליים והחברתיים משנה את העולם שבו אנחנו חיים. העובדה שמיליארדים ברחבי העולם נשלחו להסגר ביתי גורמת לנו ללמוד בדרך הקשה דרכים חדשות לשרוד. למשל, מאות המיליונים שלמדו בשבועות האחרונים מיומנויות חדשות, שלחלקנו ייראו בסיסיות, כמו הפעלת אפליקציית זום או ביצוע קניות באינטרנט. לעתים אלה שינויים שיכולים להיות ברמה של עסק קטן, כמו חנות רגילה שהופכת לחנות אונליין. ולעתים אלה שינויים גורפים בחברות ענק, שעברו לעבוד מהבית - מהלך שטומן בחובו שינויים טכנולוגיים, לוגיסטיים, ואולי גם נדל"ניים.

Monitor Deloitte, קבוצת האסטרטגיה של פירמת הייעוץ וראיית החשבון בישראל, ביצעה הערכת מצב - כיצד ייראה העולם ביום שאחרי הקורונה. "אנחנו מסתכלים על תהליך ארוך, שיש בו שלושה שלבים. אנחנו עוברים עכשיו משלב הריסון לשלב האקורדיון, תקופה של של שנה עד 18 חודשים שבתוכה אנחנו כבר יכולים לחוות או להבין שחווינו שינוי קיצוני. אנחנו מבינים שיש נקודת אי-רציפות. זהו אירוע מעצב".

לדברי אלי תדהר, מוביל מוניטור דלויט וראש מגזר תעשייה ומוצרי צריכה בדלויט ישראל, ישנם ארבעה כוחות שהופכים את המגפה לאירוע מעצב - הוא מסכן חיים, הוא נרחב וגלובלי, הוא מאוד מתוקשר והוא מלווה בצונאמי כלכלי. השילוב הזה בונה עולם חדש. "הסתכלנו על כ-70 פרמטרים ואיך הם משתנים בעקבות הקורונה. ראינו שהם מתחלקים על פני כחמישה צירי שינוי: טכנולוגיה, גלובליות, שינויים חברתיים, רווחה ועמידות, ושינויים בעולם העבודה. בכל ציר כזה אפשר לראות את השינויים שחלים בו. כשאתה רואה את השינוי קורה בכמה צירים במקביל, אז הוא יותר דרמטי. אם לשינוי הטכנולוגי מצטרף שינוי סוציאלי ולזה מצטרף משהו על עולם העבודה החדש אז יש כוח מסיבי שמשנה".

אלי תדהר, מוביל מוניטור דלויט וראש מגזר תעשייה ומוצרי צריכה, דלויט ישראל / צילום: אלמוג סוגבקר
 אלי תדהר, מוביל מוניטור דלויט וראש מגזר תעשייה ומוצרי צריכה, דלויט ישראל / צילום: אלמוג סוגבקר

טכנולוגיה: "חדשנות על סטרואידים"

תדהר מביא כדוגמה לשינויים בתחום הטכנולוגיה את נושא תשתיות הסלולר. המעבר לתשתית של 5G אינו חדש, אבל המשבר חיזק את הנחיצות בפריסת רשת כזאת שיכולה להעביר כמויות גדולות של מידע. ההאצה בתחום תהיה גדולה במיוחד כי מדובר בתופעה חוצת צירים - גם שינוי במקום העבודה - יותר אנשים עובדים מהבית, גם שינוי חברתי שבו יותר אנשים צורכים מידע, גם שינוי טכנולוגי, וגם שינוי צרכנים שבו אנשים עוברים יותר למסחר אלקטרוני.

"בארה"ב בלבד התעבורה עלתה ב-80%. סין, למשל, רואה בתשתית הזו פרויקט לאומי כדי לתת 'בוסט' כלכלי. אם במשבר 2008 סין הלכה לכיוון של לבנות תשתית תחבורה, עכשיו היא נותנת תוכנית גדולה של תמריצים כדי לבנות יותר תשתיות טכנולוגיות. הם הולכים להאיץ את התחום של 5G את נושא האינטרנט של הדברים ואת נושא האוטומציה".

בכל הקשור לטכנולוגיה נראה תהליכים מואצים של חדשנות. תדהר נותן כדוגמה את תהליך פיתוח מכונות ההנשמה או רפואה מרחוק - "אנחנו רואים שיש בעיה והתעשייה מגיעה עם פתרון בתוך ימים או שבועות. 'חדשנות על סטרואידים'. המודל הזה של חדשנות בקצבים יותר גבוהים מבעבר - פה כדי להישאר".

תדהר מדבר על האצה חדה בדיגיטיזציה של החיים שלנו, בין אם מדובר במסחר אלקטרוני או בארנקים אלקטרוניים. נראה יותר הכנסת אוטומציה לתעשייה בכל מה שנקרא תעשייה 4.0. הדיגיטיזציה עלולה להיות פגיעה ולכן גם נראה עלייה בתחום הסייבר.

שוק העבודה: הבלתי אפשרי הופך לנורמה

"כולנו מדברים על שינויים בשוק העבודה. מדקלמים את הנושא, אבל צריך להבין שהקונטסקט של מה שקרה לנו בטווח של שבועות בודדים - קורה בצורה מאוד דרמטית בשילוב עם כוחות אחרים. התחום קיבל בתוך כמה שבועות דחיפה משמעותית, שבמצבים רגילים הייתה לוקחת שנים. למשל, יש עבודות שחשוב שאי אפשר לעשות מרחוק - רפואה מרחוק, לימוד מרחוק. אלה תחומים שהיו בחיתוליהם לפני המשבר. הם יהפכו להיות נורמה".

צריך לזכור שסביבת העבודה מעצבת את סביבת החיים שלנו - ולשינויים יש השלכות על תשתיות תחבורה, על החיים העירוניים, על הנדל"ן. למשל, בתקופה האחרונה ראינו מרכזי שירות שעברו לעבוד מהבית של אנשי השירות. הם כבר לא נזקקים למרכזים הגדולים. השילוב של שינויים טכנולוגיים עם שינויים במקום העבודה עלולים להוריד את השימוש בנדל"ן משרדי. חברות יצטרכו להחליט אם להשקיע בטכנולוגיות של עבודה מרחוק או בנדל"ן. מבחינת הנדל"ן המסחרי אנחנו כבר באים מתקופה בעייתית לחנויות הפיזיות. אבל התחזקות המסחר האלקטרוני, למשל העובדה שאנשים מבוגרים יחסית החלו לאמץ אותו, עלולה לפגוע עוד בנדל"ן המסחרי.

גלובליזציה: שינוי שרשרת האספקה ותעשייה חכמה

הקורונה האיצה את התהליך האנטי גלובלי שהיינו בו, שכלל תופעות כמו הברקזיט. "הנושא הזה של עולם שטוח קיבל מהלומה. האם זה יחזיר אותנו לעולם עם חומות וקושי בשרשרת אספקה?", שואל תדהר.

ומשיב: "אנחנו רואים יותר מגבלות על תנועת עובדים. למשל, ממזרח אירופה לאירופה או ממקסיקו לארה"ב, שם כמיליון עוברים כל יום את הגבול לעבוד בארה"ב". הפגיעה במקרה זה היא של שתי הכלכלות. "או שהתעשייה משתתקת, או שהתעשייה עוברת להעסיק עובדים מקומיים בשכר יותר גבוה - או להכניס אוטומציה. כלומר, טכנולוגיה ורובוטיקה - תעשייה חכמה, תעשייה 4.0".

בגלובליזציה חשוב לדבר על שרשרת האספקה. התעשייה בסין כבר חוזרת לפעילות, אבל ראינו במשבר שהאזור של ווהאן שנפגע במגפה היה אחראי לכמעט 40% מהייצור של החברות בפורצ'ן 500, שהיה להן יצרן או יצרן משנה באזור ווהאן. היום החברות רואות שהן לא יכולות להיות תלויות בשרשרת האספקה מאזור אחד. חייבים פיזור סיכונים וגמישות.

ענף התיירות, למשל, יהיה אחד האחרונים להתאושש מהמשבר מאחר שהוא כולל סיכון מאוד גבוה - סביבה של מטוס. לדברי תדהר, זו גם תעשייה שנחשבת קצת לסוג של מותרות. זה היה ענף עם תחזית צמיחה מדהימה בגלל העלייה במעמד הביניים בעולם ובעיקר בסין. אבל עכשיו תעשיית האירוספייס האזרחית חוטפת מכה קשה.

בנוסף, שינוע סחורה התבסס על תעשיית תיירות שעליה הטיסו סחורות. עכשיו יש הרבה פחות טיסות וישנה תחרות על המקום על המטוס - והמחירים עולים.

המצב החברתי: "טיל מונחה לאוכלוסייה הבוגרת"

"אנחנו כפרטים נכנסנו לאירוע ברוטלי וגם החברה נכנסת למשבר הזה ויוצאת ממנו אחרת", אומר תדהר. לדבריו "המגפה היא טיל מונחה לשכבה היותר בוגרת". תדהר  מדבר על דילול באוכלוסייה המבוגרת מחד, ו"בייבי בום" שייתכן שיקרה בגלל ההסגר המשפחתי.

בנוסף, נראה עלייה באי שוויון בעקבות המשבר - שחיקה במעמד הביניים ושיאים באבטלה. יותר ממיליון איש בישראל ו-40 מיליון בארה"ב. שם המערכת תמיכה פחות משמעותיות ממה שיש בעולם המערבי. הדבר לדבריו יוביל לכך שהקיטובים ישפיעו מאוד. בין היתר נראה צריכה יותר מדודה, יותר מוטת מחיר.

לדבריו קורים דברים חיוביים, כמו חזרתם של מבנים חברתיים שקרנם ירדה בשנים האחרונות, למשל התא המשפחתי. זה מתחבר לטרנד של חזרה הביתה וזה משפיע גם על ממדים צרכניים. "למשל עלייה בהשקעה בבית שלנו, במוצרי 'עשה זאת בעצמך'. כולנו הפכנו את הבית שלנו למשרדים. אנחנו רואים בוסט בעלייה במכשירי כושר ביתיים ופתרונות של חיים שלנו בתוך הבית".

רווחה ועמידות: בריאות על חשבון חינוך וביטחון

"בציר הזה הרווחה יכולה להיות בממד של פרט או בממד של חברות", מסביר תדהר. "למשל, נאמץ הרגלי היגיינה חדשים, שישפיעו על הרגלי צריכה. בנוסף מערכות הבריאות יקבלו יותר כסף. בראיית החשבונאות הלאומית, בסוף זה יבוא על חשבון דברים אחרים. האם זה יבוא על פגיעה בביטחון או בחינוך"?

ומה בנוגע לרווחה ועמידות של חברות? עסקים, משקיעים ורגולטורים, יוצאים מהמשבר הזה עם הבנה שנושא המשכיות העסק חייב לעבור רוויזיה. "אנחנו צופים שהרגולטור ייצר סטנדרטים לאיך עושים ניהול סיכונים. משקיעים ירצו לראות שיש מנגנונים כאלה בחברות".

במשברים "קש איז קינג". חברות שנכנסו עם חובות או מזומנים נמוכים הן בבעיה. "אנחנו הולכים למשבר ארוך והנושא הזה של המזומן הוא סופר קריטי", אומר תדהר, "ניהול מזומן או ניהול השקעות - זה הטרייד אוף. יהיה שינוי של ניהול השקעות. יהיה ניהול מדוקדק יותר של העסק - איך ננהל מלאים ואיזה אשראי ניתן".

צרו איתנו קשר *5988