דעה: האם מערכת המשפט ערוכה לתת פתרונות משפטיים למצבי הקיצון שיצרה הקורונה?

דומה כי מרביתו של עולם המשפט עצר מלכת ביום 17.3.20, ופרט לנושאים קיומיים או דחופים במיוחד, חלקם בנושאי פוליטיקה, נכנסה גם מערכת המשפט לתקופה מוזרה.

בשל מערכות התקשורת ניתן היה באורח מקוון להגיש בקשות שונות, ואף ניתנו החלטות ונקצבו מועדי תגובות, אולם התקופה כולה הוכרזה כתקופת פגרה, המועדים עוכבו, והעולם כאילו עמד מלכת.

אך בעוד שהמדינה נסגרה בהוראת משרד הבריאות - חובות וחיובים, חוזים ותשלומים, מועדי ביצוע וקיום לא נעצרו כלל. תשלומים שוטפים, לרבות רשויות מוניציפליות, מסים, החזרי הלוואות ומשכנתאות, המשיכו להידרש. גם אם ניתנו אורכות או דחיות זמניות, אין בכך מענה להתגברות על החיוב.

חברות שמקור ההכנסה שלהן נגדע בין-לילה, נאלצות לשאת בחיובים חוזיים של תשלומי שכירות דמי ניהול, הוראות קבע ועוד. חוזים שונים שנכרתו לפני תחילת המגפה ויצרו מועדי תשלום וביצוע, ממשיכים לחול ולחייב. הלוואות שניטלו ויש לשלמן בתשלומים עיתיים או במועדי פירעון, לרבות החזרי הלוואות או תשלומי משכנתאות, לכל היותר נדחו, או שגבייתם עוכבה.

נראה כי נוצרה או תיווצר במהרה שרשרת הפרות מתמשכת, לפיה לדוגמה רוכש דירה שאמור לקבל את הדירה במועד שנקבע ולא יוגשם, יתקשה לשלם את ההוצאות השוטפות שיש לו בגין התמשכות תקופת הבנייה. הקבלן שלא יקבל את התשלום ויאריך את הביצוע, יתקשה לשלם לספקים או לקבלני המשנה, שיתקשו לשלם לסיטונאים,  או היבואנים שיתקשו להחזיר לבנקים - והרי לכם "חד גדיא" 2020.

מצב זה מחייב אותנו לשאול: האם מערכת המשפט ערוכה לתת פתרונות משפטיים למצבי הקיצון שיצרה הקורונה? האם הדין יכיר בעילה מצדיקה להפרות או דחיות או עיכובים או אי ביצוע של חיובים חוזיים כאלה ואחרים? האם הדין הקיים נותן מענה לשאלות המשפטיות הסובבות ומתמקדות בסופו של יום לשאלה האם הקורונה מבטלת, דוחה או מעכבת כדין חיובים?

ושאלת השאלות: האם סוגיות משפטיות אלה מצדיקות פתרונות אד-הוק, כל מקרה לגופו וכל מערכת יחסים פרטנית לעצמה - או שמא זה המקרה ליצירת יד מכוונת? מדיניות מוכתבת, תשובות מוסדרות המושתתות על חשיבת על אחידה המעניקה תשובות ברורות, אחידות ועקביות.

ברור בעליל כי הכתבת תשובות ומדיניות ייצרו "מערכת מימונית": מערכת שבבוא היום תישא בחלק מעלויות הנזק. מדיניות ותשובות אלה ייצרו מנגנון מבוקר להשטחת עקומת נפגעים והטלת עומסים כבדים יותר על אלה שכושר הקיבול שלהם רב יותר.

עבור מערכת המשפט, ולו בפן הפרקטי, עשויים להיחסך אין ספור הליכים משפטיים. במצב הזוי בו כל מפר, כל נושה, כל בעל זכות חוזית יגיש תביעה משפטית עקב הפרה שמקורה בימי או אירועי או הקשר הקורונה או אי-קיום חוזה או התחייבות, המערכת המשפטית, שהיא ממילא עמוסה על סף קריסה, תיסתם לחלוטין.

העדר יד מכוונת, עוקבת ושומרת על עקומת נפגעי הקורונה בפן הכלכלי עלולה להציף את תחום חדלות הפירעון בחברות וביחידים, שיקרסו כשורות דומינו ויגררו האחד את השני להליכים של פשיטות רגל ופירוקים, בהיעדר אופק או תועלת לנושים.

תרחישים אפוקליפטיים אלה מחייבים "מכונות הנשמה" כלכליות. לא מדובר רק בהתרסקות כלכלית כספית אלא קריסת המערכת, מבחינת היעדר אולמות דיונים להיקף ההליכים הפרטניים האינסופיים. העלויות הכספיות של ההתמודדות עם הקריסה צריכות להיות מופנות עתה, מראש, למניעת תרחיש שכזה.

שתי מערכות מרכזיות יכולות להתמודד עם הצרכים הכלכליים ביצירת והתווית מדיניות משפטית להתמודדות "משפטית" עם נזקי הקורונה: המדינה והמערכת הבנקאית. שיתוף-פעולה תוך קציבת יעדים, מעורבות, פיקוח והתערבות יסייעו לכלל המשק לשרוד ולהניע את גלגלי המערכת הכלכלית והמשפטית.

קשה להניח כי דיני סיכול יעניקו הגנה או הצדקה חוזית להפרות או אי-ביצוע חיובים ותשלומים.

כפי שנאמר, "שרשרת המזון" הכלכלית משפטית מגיעה כמעט בכל המקרים למדינה או למערכת הבנקאית. שתי מערכות חזקות ויציבות, שתי מערכות שמניעות את המערכת הכלכלית כולה. לא כאן המקום לעסוק בשאלת חובת המדינה, אולם בהחלט כאן המקום לקבוע כי המערכת הבנקאית, שנהנתה באישור וגיבוי המדינה מסכומי רווחי עתק, חייבת בעת הזו לדעת לספוג גם את הנזקים השמיימים של המגפה העולמית שהביאה לאותה קריסה כלכלית.

הפועל היוצא מן האמור הוא שעל מערכת המשפט לקבל החלטה מיידית של התווית אג'נדה משפטית, גם אם אינה עומדת בכל הוראות דיני הקניין. יש לשאוף לחקיקה שיפוטית אחידה, מפוקחת שחורגת מד' אמות הפסיקה והדין הקיים ויוצרת דין קיומי ספציפי, בבחינת דין קיומי למערכת המשפט כדי לשמר את קיומה הייחודי.

הכותב הוא עורך דין פרטי