שיטת "השוטף פלוס אף פעם לא תקבל מענק" מגיעה למבחן בג"ץ

רו"ח עופר מנירב עתר לבג"ץ נגד נוסחת הפיצוי ב"פעימה השלישית" לעסקים בעלי מחזור של 1.5-20 מיליון שקל, בשל אי-התחשבות בשיטת התשלומים הנהוגה בארץ והמכונה "שוטף פלוס" שפוגעת בגובה המענק • לאחרונה דיווח "גלובס" על הבעיה העומדת בלב העתירה

הפגנת העצמאים בישראל / צילום: טל קירשנבאום
הפגנת העצמאים בישראל / צילום: טל קירשנבאום

מנגנון ונוסחת החישוב לצורך בחינת עצם הזכאות של עוסקים למענק "הפעימה השלישית" והיקף שיעורו יוצרים אפליה מובנית בין עוסקים המדווחים על "בסיס מצטבר" לבין אלה המדווחים על "בסיס מזומן", ובעיקר ציבור "בעלי המקצועות החופשיים", בהם עורכי דין ורואי החשבון - כך טוען רו"ח עופר מנירב, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר ובעל משרד רואי חשבון עצמאי, בעתירה שהגיש אתמול (ד') לבג"ץ נגד משרד האוצר ורשות המסים.

השבוע נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענק סיוע לעסקים להשתתפות בהוצאות קבועות, המהווה "פעימה שלישית" של תשלום המענקים לעצמאים. למענק זה, בסכום של עד 400 אלף שקל, יכולים להגיש בקשה עסקים בעלי מחזור של 18 אלף שקל עד 20 מיליון שקל בשנה, אשר חלה ירידה של 25% במחזור הפעילות שלהם בחודשים מרץ-אפריל 2020 ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019.

לטענת מנירב בעתירה, מנגנון ונוסחת החישוב לצורך בחינת הזכאות למענק "הפעימה השלישית" יוצרים עיוות חמור בנתונים ומשקפים באופן חלקי וחסר ביותר, אם בכלל, את היקף הנזקים שנגרמו לאותם עוסקים המדווחים על בסיס מזומן על-פי חוק עקב מגפת הקורונה.

בראשית החודש דיווח "גלובס" על הבעיה העומדת כעת בלב העתירה, הנוצרת בעקבות מסורת התשלומים המפוקפקת הנהוגה בארץ, המכונה "שוטף פלוס".

גם בימים כתיקונם עולות לא מעט טענות נגד השיטה הזו, במסגרתה נותנים עסקים שירות או מוצר אך רואים את כספם רק לאחר 30, 60 או 90 יום; אך בתקופה המשברית הנוכחית שיטת התשלומים הזו גורמת נזק כלכלי ממשי לעסקים, עד כדי כך שהיא גוררת חלק מהם אל מחוץ לתחום הזכאות למענק.

אותם עסקים מקבלים בחודשים אלה תשלומים בגין עבודות ושירותים שניתנו טרום המשבר - אותם תשלומי "שוטף פלוס", ואינם יכולים להצהיר כי הכנסתם בחודשים מרץ עד יוני ירדה ב-25% בהשוואה ל-2019, מאחר שאל חשבונם נכנסים תשלומים עבור עבודות שביצעו לפני מספר חודשים. התוצאה: הם אינם זכאים למענק מהמדינה, הגם שבחודשי המשבר הפעילות שלהם היא אפסית. את המשבר החמור ביותר הם ירגישו ביולי, כאשר ייגמרו תשלומי "השוטף פלוס", וחשבונם יהיה ריק.

הטענות בנוגע לשיטת "השוטף פלוס" הועלו בפני הגורמים הרלוונטיים פעם אחר פעם בישיבות שנערכו לגיבוש תנאי המענק, אך הבעיות לא תוקנו.

10% מענק במקום 35%

על הרקע הזה הוגשה עתירתו של רו"ח מנירב, הטוען כי נפגע אישית מאופן חישוב המענק, ללא התחשבות בשיטת "השוטף פלוס". מנירב מסביר כי משרדו עונה להגדרת "עוסקים גדולים" - עסקים בעלי מחזור של בין 1.5 מיליון ל-20 מיליון שקל, לגביהם נקבע כי שיעור הזכאות למענק יחושב כפונקציה של ירידת מחזור העסקאות בין מרץ-אפריל 2019 לבין מרץ-אפריל 2020.

לטענת מנירב, בעוד הירידה בהכנסות במשרדו, על-פי היקף חשבונות העסקה בתקופת הבסיס ב-2019 (החשבונות לתשלום שהוצאו ללקוחות המשרד בתקופה זו), הייתה בשיעור של 61.2% לאור המשבר - הרי שכשבוחנים את הדברים לפי אופן החישוב בהתאם למתווה הקיים בהחלטה, הירידה הייתה בהיקף של 28.3% בלבד.

כך, נטען, במקום שהוא יזכה לקבל מענק בהיקף של 35% ממקדם ההשתתפות בהוצאות, כפי שמגיע לו בהתבסס על הנתונים לעיל - הרי שהוא יזכה לקבל מענק בגובה 10% בלבד.

עופר מנירב / צלם: איל יצהר
 עופר מנירב / צלם: איל יצהר

על-פי העתירה, נוסחת החישוב הקבועה בהחלטת הממשלה לצורך בחינת הזכאות והיקף שיעור המענק, יוצרת אפליה בין עוסקים המדווחים למע"מ על בסיס מזומן לעוסקים המדווחים על בסיס מצטבר, כאשר מן העבר האחד, העוסקים המדווחים על בסיס מצטבר יזכו לקבלת מענק במתאם מקסימלי לירידת הכנסותיהם, שעה שהעוסקים אשר מדווחים למע"מ על בסיס מזומן, לא יזכו לקבל מענק קורלטיבי לירידת הכנסותיהם (אם בכלל).

"הותרת מנגנון ונוסחת החישוב לעצם הזכאות למענק ושיעורו במתכונתם הנוכחית, כפי שנקבעה בהחלטה, תעקר מתוכן את מטרתה הנעלה של הממשלה בהחלטתה, קרי, לסייע לעוסקים עקב המשבר במענקים כלכליים, ותוביל בסופו של יום לפגיעה קשה בזכויות עוסקים המדווחים על בסיס מזומן, לרבות אף בזכות היסוד של אותם עוסקים המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק, בדמות העמדת אותם עוסקים בפני סיכון ממשי ביחס ליכולתם להמשיך ולנהל את עסקם לאור המשבר ואי-קבלת המענק באופן מלא ומותאם להיקף הפגיעה בהתאם למדרגות שנקבעו בהחלטה", נכתב בעתירה.

רו"ח מנירב מסביר בעתירתו כי באופן כללי, קיימות שתי שיטות דיווח שונות על הכנסות לרשויות מע"מ ומס הכנסה: דיווח על בסיס מזומן ודיווח על בסיס מצטבר. בשיטה הראשונה, דיווח על בסיס מזומן, מועד ההכרה בהכנסה או בהוצאה נקבע לפי מועד התשלום בפועל, ובשיטה השנייה עיתוי ההכרה בהכנסה או בהוצאה הוא לפי המועד שבו התגבשה הזכות לקבלת ההכנסה או החובה לתשלום ההוצאה, וללא קשר לביצוע התשלום עבורם בפועל.

לטענת מנירב, אופן קביעת "מחזור העסקאות" לצורך חישוב המענק, כמחזור לצורך מע"מ, יוצר עיוות קיצוני כאשר מדובר בעוסקים המדווחים על בסיס מזומן. "מאחר שאותם עוסקים שמדווחים על בסיס מזומן - בניגוד לעוסקים אחרים המדווחים על 'בסיס מצטבר' - מחויבים על-פי הוראות ניהול ספרים להנפיק חשבוניות עסקה (חשבוניות לתשלום) עם ביצוע העבודה, ורק במועד התשלום בפועל הם נדרשים להנפיק חשבונית מס ולדווח למע"מ, הרי שהמחזור שלהם לצורכי מע"מ, ביחס לתקופת המענק, בהכרח לא ישקף את מחזור הפעילות המלא שלהם באותו החודש, שכן מדובר בהכנסות שמקורן בעסקאות שבוצעו בחודשים עובר למועד הדיווח בגינן, ובעניינו בחודשים אשר קדמו למגפת הקורונה", נכתב בעתירה.

לטענת רו"ח מנירב, יישום ההחלטה במתכונתה הנוכחית תוביל לעיוותים קשים בחישוב גובה המענק לו זכאים עוסקים המדווחים על בסיס מזומן, וזאת בהיעדר קורלציה בין מחזור העסקאות שידווח על-ידם בגין תקופת המענק לבין העסקאות שבוצעו על-ידם בפועל במהלך תקופה זו.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988