"עד 2004 היינו שכירים לכל דבר. בעקבות המשבר כולם גילו כמה אנחנו מקופחים"

העסק של גיל וקנין נקלע לקשיים בעקבות משבר הקורונה והוא החליט לצאת למאבק למען בעלי השליטה השכירים • היום הוא מייצג 5,300 אנשים ואומר: "אם יש הישג מרכזי שהשגנו במאבק הם ההכרה וההבנה שיש 80 אלף איש שקופים שצריכים לטפל בהם. לא נוותר"

גיל וקנין / צילום: איל יצהר, גלובס
גיל וקנין / צילום: איל יצהר, גלובס

"בפעם הראשונה שבה ניסיתי ליצור קשר עם האוצר וגורמים במשרד הכלכלה, כדי לדבר על הבעיה של בעלי השליטה השכירים והעובדה שאף אחד לא מתייחס אלינו במשבר הזה, אמרו לי 'מי אתה?'. אמרו לי שאני לא גוף שמייצג אף אחד, אני לא מוסמך, ולכן הם לא יכולים לדבר איתי. לא היה לנו קול. היינו שקופים, וזה היה נוח למקבלי ההחלטות. באותו יום הקמתי את איגוד בעלי השליטה השכירים, שתוך כמה שעות כבר מנה מאות חברים והיום חברים בו 5,300 בעלי חברות. היום כבר שומעים אותנו. אבל האם הדלת פתוחה בפנינו? רחוק מזה. אנחנו עדיין מרגישים שהמדינה הייתה מעדיפה שנישאר שקופים, אבל אנחנו כבר עמוק בתוך המאבק על הזכויות שלנו, ולא נוותר".

יו"ר איגוד השכירים בעלי השליטה, גיל וקנין, שהקים בשיאו של משבר הקורונה את הארגון הראשון שמייצג את בעלי השליטה השכירים בארץ (בעלי חברות שמשלמים משכורת לעצמם), והוביל לכך שיכללו אותם במענקי הסיוע של המדינה לעצמאים, כבר מתכונן לשלב הבא: המאבק להחזרת כל הזכויות הסוציאליות שנשללו מבעלי השליטה השכירים ב-2004, אז בוטלה זכאותם לדמי אבטלה.

"זה המאבק המשמעותי שלנו עכשיו. להחזיר את מה שלקחו מאיתנו", אומר וקנין, "עד 2004 היינו שכירים לכל דבר. היינו זכאים לכל הזכויות הסוציאליות, ובעלי חברות רבים כלל לא ידעו שהם כבר לא זכאים לדמי אבטלה. הביטול נעשה במחטף. רק עכשיו, בעקבות המשבר, כולם גילו כמה אנחנו מקופחים ומצאו את עצמם מול שוקת שבורה".

עד לפני שלושה חודשיים וקנין לא חשב לרגע שהוא יעמוד בראש מאבק כלשהו. הוא הוביל את עסק התיירות שלו, אתר התיירות והנופש hotels.co.il, ומכר מאות חבילות נופש למלונות בארץ לקראת חג הפסח, תקופת האביב וחודשי הקיץ. 17 עובדיו ועוד כמה סוכנים עצמאים עבדו סביב השעון ואז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. וקנין מצא את עצמו עם אפס הכנסות, הרבה הוצאות וחובות שנערמים. כל העבודה שעשה ממרץ הייתה ביטול חופשות וסיוע ללקוחות לקבל חזרה את כספי החופשות שהזמינו ממלונות ברחבי הארץ. "ביטלתי בין רגע 650 חדרים במלונות באילת, ועוד כמה מאות ברחבי הארץ. אנשים ביטלו גם חופשות שהוזמנו ליוני וליולי כי לא ידעו מה יהיה", הוא מספר.

כשהוא בדק מה מגיע לו מהמדינה הוא נדהם לגלות שהתשובה היא "כלום". פוסט מתוסכל שהעלה לפייסבוק הפך מהר מאוד לוויראלי והוא גילה שלא רק שהוא לא לבד, אלא שרבים מבעלי השליטה השכירים במצב גרוע יותר ממנו.

כשפורסמה הפעימה הראשון של מענק הסיוע לעצמאים (עד 6,500 שקל מענק) ובעלי השליטה השכירים לא הוזכרו בה, התיסכול שחש וקנין הפך לכעס. "לא ספרו אותנו בכלל. לא היינו קיימים בעיני המדינה. היינו שקופים", הוא אומר. וקנין וחברי האיגוד החדש שרק נולד, החלו להילחם כדי שיראו אותם.

"מקבלי ההחלטות עדיין לא איתנו"

ההישג הראשון שלהם היה הכללתם בקבוצת הזכאים למענק הסיוע בפעימה השנייה (עד 10,500 שקל) ובמענק הסיוע להשתתפות בהוצאות (לעסקים בין 300 אלף ל-20 מיליון שקל). ועדיין וקנין מרגיש שהמדינה הייתה מעדיפה לטאטא את בעיית השכירים בעלי השליטה מתחת לשטיח. "מקבלי ההחלטות עדיין לא איתנו. הם היו מעדיפים שנישאר שקופים. הם עיכבו את התשלומים של מענקי הסיוע שמגיעים לנו, עיכבו את הפעימות כך שהיינו האחרונים לקבל משהו".

באוצר וברשות המסים הסבירו שנדרשה הערכות מיוחדת עבור המגזר שלכם.
וקנין: "זה שטויות. איזו הערכות נדרשת? אנחנו בעלי חברות בע"מ והכול אצלנו מסודר, מדווח ורשום. לתחושתנו הם עשו את זה כדי שכמה שיותר עסקים יקרסו ולא יהיו זכאים למענק. מלכתחילה נתנו לנו תחושה שאנחנו לא זכאים לקבל כלום ורצו שכמה שיותר עסקים יציאו מהמשוואה. אם היו רוצים לקדם את זה באמת היו פותחים לנו את האפשרות להגיש בקשות מזמן, כבר בפעימה הראשונה או עם כל שאר העסקים באותו תאריך שנפתחה הפעימה השנייה. אנחנו היינו האחרונים לזכאות, מעל חודשיים אל תוך המשבר. עסקים כבר קרסו".

לדברי וקנין גם כשכבר פתחו את האפשרות לבעלי השליטה השכירים להגיש בקשות למענקים הבלגן חגג, רבים מצאו את עצמם לא זכאים ועד היום לרבים לא נכנס שקל לחשבון. "אמרו לנו 'כמו באמריקה', המודל האמריקאי שהכסף עובר מהר לחשבון. מנהל רשות המסים וראש הממשלה עשו הופעה שלמה בטלוויזיה שערן יעקב אומר לנתניהו "עליי", ונתניהו אומר לו "עליך", והם חוגגים את המענק המצוין, אבל עד היום חלק מבעלי השליטה השכירים לא קיבלו כלום. במענק ההשתתפות בהוצאות חלק קיבלו רק 20% מהסכום כי 'הבקשה שלהם דורשת בדיקה' ושלחו להם טפסים למלא, אבל גם אחרי שהם מילאו אותם הם עדיין לא ראו את הכסף. הכול בבירור והכול מעוכב. כל ההתנהלות של המדינה משדרת 'אתם לא זכאים'. עכשיו יש כבר חברות שסוגרות, חברות שהיו קיימות שנים ולא שרדו".

גם על קרן ההלוואות בערבות המדינה יש לוקנין מה לומר. "הקרן הזו זו בדיחה עצובה. ההלוואות ניתנות לחברות חזקות שגם ככה היו מקבלות הלוואות, וחברות בסיכון גבוה לא מקבלות שום דבר. המדינה לא ערבה באמת לכלום. בממשלה מספרים סיפורים כל היום, מפרסמים סכומים שאין להם שום כיסוי ואין שום מקום שמסביר מה עושים כדי לקבל מענקים או סיוע כלשהו. אני כל היום מתעסק בלדבר עם בעלי עסקים וחברות שלא יודעים מה עושים. אין מקום אחד שמרכז את המידע באופן ברור. אין אתר הסברתי אחד נורמלי. אני הפכתי למרכז הסברה ועל המתווים אנחנו לומדים מהתקשורת ומשיחות אישיות שאני עורך עם פקידים באוצר שעוזרים לנו להבין מי נגד מי. ובינתיים החברות קורסות".

"סיפורים על יזמים שנפלו"

כמי שעומד בראש המאבק של בעלי השליטה השכירים, וקנין שומע את כל הסיפורים הקשים, ונחרד. "אחד הסיפורים ששמעתי הוא של בחור שמכר נופש לגיל השלישי, ומסתבר שלפי חוק הגנת הצרכן הם רשאים לבטל עסקאות אוטומטית ולקבל את כספם בחזרה. חברות האשראי התחילו להוציא זיכויים לחשבון שלו לטובת עשרות לקוחות, והוא מצא את עצמו עם מינוס ענק ועם תביעה ייצוגית של אחד הלקוחות שלא היה מרוצה אחרי שלא קיבל את כספו חזרה בזמן, ועוד תביעות אישיות. הוא הגיע לשלב אחד לפני חדלות פירעון עם תביעות אישיות נגדו כשהוא לא אשם במצב, והוא כעת לפני פשיטת רגל אישית".

מקרה אחר שמדיר שינה מעיניו של וקנין הוא של בחור שמפעיל קרקס רחוב והזמין אמנים להופעה שהייתה אמורה להתקיים בתקופת הקורונה. האיש השקיע עשרות אלפי שקלים לקראת ההופעה, אך ההופעה בוטלה. "אין לו כסף עכשיו אפילו כדי להפגין נגד המצב", אומר וקנין. "יש סיפורים קורעי לב על יזמים שרצו ליצור ונפלו, לא בגלל טעות ניהולית אלא חוסר מזל".

מאז פרוץ המשבר וקנין מוצא את עצמו עובד בהתנדבות, מ-7 בבוקר עד חצות ויותר, בייצוג השכירים בעלי השליטה. וקנין: "אני מתעסק כל היום בתיאום מול איגודים אחרים לגבי הפגנות, שיחות עם היועצים המקצועיים, עורכי דין ורואי חשבון שמלווים אותנו, לגבי מה ניתן לעשות כדי לשנות לגבי המצב, מתקשרים ליועצים של השרים ובשיחות על בסיס יומי עם אגף תקציבים עם המשרד לביטחון לאומי. לאורך כל היום נכנסות שיחות ומתקבלות הודעות של חברים שרוצים לקבל מידע, שצריכים עזרה מול הרשויות, הבנקים, רשות המסים, ביטוח לאומי. יש לי בטלפון בערך 30 קבוצות ווטסאפ שקשורות לאיגוד. כל היום אני מסביר ועוזר לחברים להבין את ההחלטות. היום שלי נמשך עד בערך 12 אחת בלילה, כשתוך כדי אני מצטרף לישיבות זום מול גורמים בממשלה וגורמים מאיגודים אחרים. לפעמים אני אוכל צהריים בשש או שבע בערב. כמובן שאני משתדל גם לשוחח עם העובדים שלי, לראות שהם מסתדרים."

הסיפורים הקשים והעבודה האינטנסיבית כיו"ר הארגון, גובים מחיר פיזי מוקנין. "בשבוע השני למאבק, תוך כדי שיחות ופגישות, הרגשתי כאבי תופת בבטן בצד ימין. הייתי בטוח שיש לי דלקת בתוספתן. ירדתי לרכב ופיניתי את עצמי למיון שם מצאו לי אבנים בכליות. קיבלתי עירוי וטיפול תרופתי עד בערך 12 בצהריים, ואז חזרתי הביתה עם הפניה דחופה לאולטרסאונד וסי טי כליות. כשפתחתי את הנייד ראיתי 830 הודעות ולמעלה מ-100 שיחות שלא נענו. מאז ועד היום אני מתמודד עם הכאבים מדי פעם, עד שאמצא זמן לניתוח או טיפול אחר. הסיפור הזה נולד בתחילת המאבק, כי בשבועות הראשונים ישנתי בממוצע ארבע שעות בלילה. מעולם לא סבלתי מאבנים בכליות ועד היום לא ממש טיפלתי בבעיה כי חשוב לי להמשיך במאבק של השכירים בעלי השליטה".

הכותרת "שכירים בעל שליטה" מתייחסת ל-80 אלף בעלי חברות בישראל, שאינם דומים האחד לשני. הקבוצה הזאת כוללת גם גננת שמשתכרת 10-15 אלף שקל לחודש וגם רשתות מזון גדולות שמגלגלות מחזורים משמעותיים. כאלפיים מתוך 80 אלף בעלי השליטה השכירים הם מעל גיל 67 וכ-40 אלף בעלי שליטה שכירים משתכרים פחות מ-20 אלף שקל בחודש, אך אחרים יכולים להגיע למחזורים של עשרות מיליוני שקלים. יחד החברות שלהם מעסיקות כ-1.5 מיליון עובדים בארץ.

וקנין: "אם יש הישג מרכזי שהשגנו במאבק אלה ההכרה וההבנה שיש 80 אלף איש שקופים שצריכים לטפל בהם. ההישג השני זה שקיבלנו מענקים, אבל יש עוד אוכלוסייה ענקית של למעלה מרבע מיליון עובדים מתחום התיירות, הנופש והתרבות שעדיין לא יכולים לחזור לעבוד ואין להם עדיין פתרון, ואנחנו מתמקדים בשאלה איך להחזיר אצלם את העובדים למעגל העבודה. המלחמה המשמעותית שלנו היא על החזרת הזכויות הסוציאליות שלנו. אנחנו עובדים על עתירה משפטית להחזרת הזכויות שנגזלו מאיתנו כשכירים. בימים אלה אנחנו מגישים מכתב התראה לפני עתירה לבג"ץ בדרישה להשיב את הזכויות שלנו בביטוח לאומי". 

ממשרד האוצר נמסר כי "קרן ההלוואות לחברות בסיכון גבוה תוקם לאחר שיאושר התיקון לחוק יסוד שנמצא עכשיו בכנסת".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "המענק לבעלי שליטה נפתח להגשת בקשות בתאריך 18.5.20 לכ- 60,000 זכאים פוטנציאלים על פי קובץ שהועבר ע"י הביטוח הלאומי. עם פתיחת האפשרות להגשת הבקשות נשלחו מסרונים המודיעים על כך לציבור הזכאים לקבלת המענק.

"עד היום שולמו מענקים לכ- 23,000 שכירים בעלי שליטה אשר צפו ירידת מחזורים של מעל 25% בעקבות נגיף הקורונה והגישו בקשות לקבלת המענק בהליך פשוט ומהיר לרבות תשלום המענק תוך ימים ספורים. "ככל שישנם שכירים בעלי שליטה שלא נכללו ברשימת הזכאים הפוטנציאלים שהועברה ע"י הביטוח הלאומי עליהם לפנות לביטוח לאומי לעדכון סטאטוס ל"שכיר בעל שליטה" בהתאם לנדרש בתקנות לשעת חירום. נציין כי בימים הקרובים יבוצע עדכון לקובץ מביטוח לאומי כך שאנשים נוספים שאושר שינוי הסטאטוס שלהם בביטוח לאומי ל"שכיר בעל שליטה" יוכלו להגיש את בקשה לקבלת המענק".

גיל וקנין

בן 52, נשוי ואב לחמישה, מתגורר בחולון ● הבעלים והמנכ"ל של חברת בייטק תקשורת, שמפעילה את אתר התיירות והנופש hotels.co.il ● מייסד ויו"ר "איגוד בעלי השליטה השכירים" וממייסדי עמותת "מטה עתיד התיירות"

איגוד בעלי השליטה השכירים

הוקם בעיצומו של משבר הקורונה ומייצג כ-5,300 חברים • מטרת האיגוד היא לסייע לעצמאים, בדגש על בעלי השליטה השכירים • בישראל יש כ-80 אלף בעלי שליטה שכירים שמעסיקים כ-1.5 מיליון עובדים • חצי מבעלי השליטה משתכרים פחות מ-20 אלף שקל בחודש

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988