הפחתת שכר במגזר הציבורי בגלל הקורונה? מסתבר שרק בפולין

מדוח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיע לידי "גלובס" עולה כי רובן המוחלט של מדינות ה-OECD לא נקטו הפחתת שכר רוחבית • בלא מעט מדינות יזמה ההנהגה הפוליטית מהלכים של קיצוצים מרצון בשכר הבכירים

חנות שנסגרה בעקבות משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
חנות שנסגרה בעקבות משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

האם הורדת שכר רוחבית במגזר הציבורי היא צעד נכון על רקע המשבר הכלכלי והגירעון התקציבי הענקי שנגרמו בעקבות מגפת הקורונה? הקריאות להפחתת שכרם של עובדי המגזר הציבורי התחזקו בשבועות האחרונים בעקבות הוצאת מאות אלפי עובדים במגזר העסקי לחופשות ללא תשלום ודיווחים על מעסיקים רבים שהפחיתו את שכר עובדיהם.

אלא שבארגון המדינות המפותחות (OECD) סבורים שהפחתת שכר רוחבית היא צעד בעייתי, שבכל מקרה לא מומלץ לנקוט ללא צעדים משלימים של רפורמה בניהול משאבי האנוש במגזר הציבורי.

דוח מיוחד שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת והגיע לידי "גלובס" בדק מה נעשה בעולם מתחילת המשבר בנושא הפחתות שכר במגזר הציבורי. הדוח מצא כי רק מדינה אחת מתוך 29 המדינות המפותחות בעולם נקטה מהלך של הפחתת שכר במגזר הציבורי. לצד זאת, בלא מעט מדינות יזמה ההנהגה הפוליטית מהלכים של קיצוצים מרצון בשכרם של בכירים (ראו טבלה).

ברוב העולם לא הורידו שכר במגזר הציבורי
 ברוב העולם לא הורידו שכר במגזר הציבורי

צעד הצהרתי שלא למטרת חיסכון

השרה לשוויון חברתי וגמלאים, מירב כהן, שהזמינה את הדוח מהמרכז למחקר, אמרה בעקבות הממצאים כי "אם כבר נגזר עלינו להקים ממשלה גדולה בעת הזו, אז לכל הפחות אנחנו נבחרי הציבור צריכים לקצץ בשכרנו לפרק זמן מוגבל". חלקו העיקרי של הדוח מוקדש לסקירת הצעדים הננקטים בימים אלו כתוצאה מהמשבר בתחום השכר במגזר הציבורי, לצד סקירת צעדים שננקטו בעבר במדינות שונות בנושא שינויים בשכר בעקבות משברים כלכליים.

מהסקירה עולה כי במדינה אחת בלבד (פולין) אושר בשלב זה מנגנון המאפשר הפחתת שכר לעובדים במגזר הציבורי לפרק זמן מוגבל. בשאר המדינות לא התקבלה בשלב זה החלטה בדבר הפחתת שכר לכלל העובדים במגזר הציבורי בעקבות משבר נגיף הקורונה. עם זאת, בחלק מהמדינות שנבדקו התקבלה החלטה הנוגעת בעיקר לשינויים בשכרם של נבחרי ציבור או בכירים בשירות הציבורי, כאשר בחמש מדינות מתוכן (בלגיה, הונג קונג, יוון, ניו זילנד וסלובניה) ההפחתה היא וולונטרית, ובחלקן כספי החיסכון יופנו לתרומות. בחלק מהמדינות ההחלטה על הפחתת שכרם של נבחרי הציבור התקבלה כהצהרה מנהיגותית או הזדהות עם נפגעי המשבר, ולא בהכרח כצעד שנועד להביא לחיסכון תקציבי משמעותי. בשלוש מדינות הוחלט על דווקא תוספת לשכר העובדים החיוניים המועסקים בתחומים המצויים בחזית ההתמודדות עם המגיפה, ובשתי מדינות נוספות מתקיימים דיונים בנושא (בריטניה וניו זילנד).

המהלך המשמעותי האחרון היה ב-2003

כותבי הדוח בדקו גם האם במשברי כלכליים בעבר בוצעו קיצוצים והפחתות שכר במדינות המפותחות ומצאו כי ב-21 מהן אחת בוצעו מהלכים כאלה. ב-17 מדינות מתוכן ננקטו צעדים בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 ובתשע מדינות מהן הייתה הפחתה לכלל עובדי המגזר הציבורי. בישראל לעומת זאת נדרשו העובדים במגזר הציבורי לוותר על יום חופשה וספגו קיצוץ של 50% בדמי ההבראה השנתיים שלהם למשל שנתיים (2010-2009).

המהלך המשמעותי האחרון של הפחתת שכר במגזר הציבורי בישראל בוצע במסגרת הסכם המסגרת לעידוד הצמיחה במשק שנחתם במאי 2003 עם ההסתדרות, הסכם שבא על רקע המשבר הכלכלי החריף שפרץ במשק בעקבות התפוצצות בועת ההייטק ואינתיפאדת אל-אקצה. במסגרת אותו הסכם בוצעה הפחתת שכר רוחבית לתקופה של כשנתיים בשכרם של עובדי המגזר הציבורי. ההפחתה נעשתה בצורה מדורגת ופרוגרסיבית: שכירים שהשתכרו בין 4,500 ל-7,000 שקל ספגו הפחתת שכר של 3%; שכירים ששכרם נע בין 7,000 ל-14,000 שקל ספגו הפחתה של 7% בשכרם. שכרם של בעלי שכר גבוה, של מעל 28 אלף שקלים בחודש הופחת ב-12.5% עד 17%. בעקבות הפחתות השכר האלה ירד שכרם של עובדי הסקטור הציבורי ב-2003 ב-3.4% לעומת ירידת שכר של 1.8% שנרשמה בסקטור העסקי. אלא שכאמור הפחתת השכר הייתה זמנית והסתיימה ביולי 2005.

כהן פנתה למרכז המחקר והמידע של הכנסת לאחר הפחתת שכר וולונטרית של 20% שעליה החליטה סיעת כחול לבן וביקשה ללמוד מה נעשה בעולם בנושא. בשיחה עם "גלובס" בעקבות ממצאי הדוח אמרה כהן כי "אומנם לקיצוצי שכר וולונטריים כמו זה שנעשה בכחול לבן אין השפעות מאקרו כלכליות גדולות, אבל יש להם משמעות מרחיקת לכת בכל הנוגע לתחושת הסולידריות בחברה".

כהן הוסיפה כי היא מקבלת את גישת ה-OECD שרפורמות בשירות הציבורי חשובות יותר מקיצוצי שכר רוחביים. "יש לקדם בעת הזו רפורמות שיגבירו את היעילות של המגזר הציבורי. מהרבה בחינות, תקופות משבר הן הזדמנות לנקוט צעדים אמיצים שמכניסים חדשנות למערכת הציבורית ומשפרים את ביצועיה. בכל מקרה, אסור לפגוע בתנאים של העובדים החיוניים שמספקים שירותים חיוניים לאנשים הכי חלשים בחברה". 

צרו איתנו קשר *5988