מכה לנערי האוצר: לא יכהנו יותר כדירקטורים בחברות ממשלתיות

בקורות החיים של מנכ"לית האוצר הנכנסת קרן טרנר אפשר להבחין בשני תפקידי דירקטורים שמילאה בראשית הקריירה. בשנת 2008, במהלך עבודתה כרכזת לענייני תחבורה, מונתה טרנר לדירקטורית בחברת דואר ישראל. מאוחר יותר, בהיותה רכזת לענייני פנים ועובדים זרים, מונתה לדירקטורית ברכבת ישראל. רבים מהעובדים באגף התקציבים במשרד האוצר שהגיעו לדרגת רכז ומעלה שימשו במהלך עבודתם דירקטורים בחברות ממשלתיות. ואולם עם העברת רשות החברות הממשלתיות מהאוצר למשרד הסייבר והדיגיטל הלאומי של השר דוד אמסלם נותק הקשר של אגף התקציבים, והאוצר בכלל, לנכס האסטרטגי המשמעותי של איוש נציגים בעשרות דירקטוריונים של החברות הממשלתיות.

החוק קובע כי בכל דירקטוריון של חברה ממשלתית לפחות שליש מהדירקטורים חייבים לבוא מחוץ לשירות המדינה. בפועל שמורים לעובדי המדינה עשרות מקומות ב-62 הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. הנוהג שהיה קיים בשנים האחרונות הסמיך את שר האוצר לאייש את המשרות השמורות לעובדי מדינה - וכתוצאה מכך מונו כמעט תמיד אנשי משרד האוצר כנציגי המדינה. בין היתר מונו לדירקטורים בחברות אנשי הלשכה המשפטית של המשרד, נציגי אגף החשב הכללי ורשות שוק ההון - אך במרבית המקרים היו אלה אנשי אגף התקציבים. המשרה הבכירה תרמה להם ניסיון חשוב לקורות החיים, עזרה לפתח קשרים וגם הגדילה בעקיפין את השפעתו של האגף במסדרונות הממשל. לטענת בכירים לשעבר באגף וברשות החברות הנוכחות של פקידי האוצר גם תרמה ערך לניהול השוטף של החברות הממשלתיות ומנעה "החלטות לא שקולות".

האוצר: אנשי המשרד הם המתאימים ביותר

אלא שהבלעדיות שממנה נהנה האוצר במשך שנים הסתיימה לפני שבוע. בנוסח החלטת הממשלה על הקמת המשרד לסייבר ולדיגיטל לאומי הוכנס סעיף הקובע כי: "בכל מקום בו נקבע בהחלטת ממשלה כי דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת ימונה מקרב עובדי משרד האוצר, ייקבע במקום כי ימונה דירקטור מקרב עובדי המדינה. זאת למעט במקרים בהם השר שנקבע כאחראי לענייני החברה לפי החוק הוא שר האוצר". הכלל אמור לחול על דירקטורים שימונו מכאן ולהבא, כך שכ-30 נציגי האוצר המאיישים כיום את הדירקטוריונים יוכלו לסיים את כהונותיהם. שאלה שעשויה לעורר מחלוקת היא האם הכלל החדש חל גם בחברות שבתקנונים שלהן נקבע במפורש כי נציג האוצר יישב בדירקטוריון, כמו חברות נמל חיפה ואשדוד.

"נציג משרד האוצר בדירקטוריון הוא תמיד הקול השפוי שמביא תרומה רבה ומונע כל מיני החלטות לא שקולות" אמר ל"גלובס" אורי יוגב לשעבר הממונה על התקציבים באוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות. באוצר אמרו ל"גלובס" כי גם אם החוק לא חייב זאת אנשי האוצר הם בעלי הכישורים המתאימים ביותר לשמש כדירקטורים בחברות הממשלתיות. יוגב מאשר כי החברות בדירקטוריונים אטרקטיבית עבור אנשי האוצר גם משיקולי קידום קריירה אך לדבריו "זה זה לא שיקול רלבנטי ברמה הלאומית. מה שחשוב זה שבדירקטוריונים יישבו חבר'ה שמבינים משהו. מה החכמה להביא מישהו ממשרד החינוך או הבריאות לדירקטוריון של חברת החשמל?". יוגב הוסיף כי "בעבר גם היועץ המשפטי לממשלה התערב כשהמועמדים לא היו בעלי כישורים מתאימים - למשל כשהיה ניסיון למנות עוזרי שרים לתפקידי דירקטורים".

שינוי הרכב הוועדה למכירת מניות המדינה

אפשר היה לצפות שבאוצר ייאבקו נגד סיום השליטה באיוש הדירקטוריונים, אך המהלך עבר כמעט ללא התנגדות. המהלך היחיד שהאוצר ניסה למנוע, ללא הצלחה, היה שינוי הרכב הוועדה למכירת מניות המדינה. על פי נוסח ההצעה שאושר בממשלה הוחלף היועץ המשפטי של משרד האוצר בוועדה במנכ"ל משרד הדיגיטל כחבר בוועדה העוסקת בהפרטת חברות ממשלתיות, בנוסף לשלושה נציגי רשות החברות ונציג החשב הכללי. היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג ניסה למנוע את השינוי בחוות דעת ששלח ערב ההחלטה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר. מסינג טען בין היתר כי הוועדה עוסקת במכרזים שמעלים שאלות מורכבות בנושאים כמו מציע יחיד, ניהול מו"מ, מחירי מינימום, השלכות על התקציב, עמידה באמות מידה - ומשום כך הרכבה צריך להיות דומה לוועדות מכרזים בינמשרדיות או מיוחדות שבשליטת החשב הכללי. בנוסף טען מסינג כי ההרכב המוצע יעניק השפעה גדולה מדי לשר הממונה על ההחלטות שיתקבלו בוועדה. זילבר קבעה כי ההרכב אכן מעורר קשיים משפטיים של ממש אך לא כאלה היוצרים מניעה משפטית לאישור ההרכב המוצע.