משבר הקורונה מוליד תקווה לעולם טוב יותר

השינויים הטכנולוגיים המואצים בעקבות המשבר עשויים להוביל לעלייה בפריון - ובסופו של דבר, לתרום לשיפור ברווחה הכלכלית • הצמיחה שבאה בעקבות מלחמות העולם במאה שעברה, היא תרחיש סביר גם למשבר הנוכחי

עצרת Juneteenth במיניאפוליס, ארה"ב / צילום: Eric Miller, רויטרס
עצרת Juneteenth במיניאפוליס, ארה"ב / צילום: Eric Miller, רויטרס

בניתוחים ובתחזיות כלכליות נהוג לחפש דמיון בין אירועים עכשוויים לאלה שהיו בעבר. ואולם, אף משבר מאלה שהיו ב-100 השנים האחרונות לא דומה למשבר הנוכחי.

הדמיון מתפוגג כבר בסיבות למשבר. במשברים הקודמים, "משהו" שהתקלקל במערכת הכלכלית גרם למשבר. המיתון הגדול של שנות ה-30 במאה שעברה נוצר בגלל התחממות יתר של הכלכלה והתפוצצות הבועה בבורסה האמריקאית, על רקע משק עמוס חובות. המצב החמיר בעקבות מדיניות כלכלית מוטעית בתגובה למשבר, והסתבך עוד יותר עם נקיטת צעדי פרוטקציוניזם בסחר החוץ.

לעומת זאת, הסיבה למשבר הקורונה היא רפואית. לכן, כל השוואה של המשבר הנוכחי למשברי העבר היא בעייתית למדי, במיוחד מכיוון שתרחישים שונים לגבי ההתפתחות העתידית של הווירוס והיכולת לחזור לשגרה כלכלית תלויים במידה רבה בגורם לא כלכלי.

ובכל זאת, אף שאין תקדימים זמינים של משברים שקרו בגלל מגפה, היו תקופות בהיסטוריה המודרנית שבאופן די מפתיע יש להן קווי דמיון רבים למצב העולם כיום. אלה הן התקופות שאחרי סיום מלחמות העולם במאה ה-20. לא שאנחנו משווים את מגפת הקורונה למלחמות העולם, שנמשכו שנים והיו הרסניות הרבה יותר גם במונחים של חיי אדם וגם במונחי רכוש. ובכל זאת, תנאי הרקע הכלכליים של האירועים וצעדי המדיניות של הרשויות השלטוניות, בזמן ואחרי המלחמה, היו דומים עד מאוד לאלה הקיימים היום.

בחינת הנסיבות שבזכותן הכלכלה העולמית עברה לצמיחה מואצת, במיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה, מובילה למסקנות מעניינות לגבי ימינו כיום.

העולם בשיאה של המהפכה הטכנולוגית

גם אחרי מלחמת העולם הראשונה, ובמיוחד אחרי השנייה, התרחשה קפיצת מדרגה עולמית בחדירה של טכנולוגיות מהפכניות לשימוש על ידי עסקים וצרכנים - טכנולוגיות שהעלו את הפריון בתעשייה ושיפרו את רמת החיים של משקי הבית. חלק מהסיבות לכך היו קשורות לפיתוחים שבמקורם נעשו כחלק מהמאמץ המלחמתי, ואחרי המלחמה הוסבו לטכנולוגיות אזרחיות, וחלקן נבעו מבשלות הטכנולוגיות שהתחילו להתפתח עוד לפני המלחמה.

אחרי מלחמת העולם השנייה חלה קפיצה באוטומציה של תהליכי הייצור, שיטות תעשייתיות חדשות נכנסו לשימוש, סלילת כבישים מהירים נתנה דחיפה להתקדמות של ענפי הובלה, אחסנה ולוגיסטיקה. ענף החקלאות עבר לשימוש בדשנים כימיים ולאוטומציה נרחבת. הופיע השבב האלקטרוני הראשון, שממנו התחילה ההתפתחות של תעשיית האלקטרוניקה.

וכיום, המגפה של 2020 תפסה את העולם בשיאה של המהפכה הטכנולוגית. הטכנולוגיות החדשות של אוטומציה, רובוטיקה, בינה מלאכותית, התפתחויות מהפכניות בתחומי הרפואה, החינוך, הבידור ועוד. האצה מסחררת בטכנולוגיות בתחומים שונים ושילוב שלהם עומדים לשנות מן היסוד ענפים שלמים בעשור הקרוב, כולל ענפים מסורתיים ביותר, כמו מסחר, שירותים, פנאי ותחבורה. ב-250 השנים האחרונות היו רק מספר קטן של מהפכות טכנולוגיות בסדר גודל כמו זו שהעולם חווה כעת.

משבר הקורונה צפוי להקפיץ חלק מהטכנולוגיות לשלב חדש. הטכנולוגיות שקשורות לפעילות מרחוק, כולל עבודה, מסחר, חינוך ולמידה וגם בידור יעלו מדרגה מבחינת השימוש בהן. כמו כן, תחום הרפואה והביוטכנולוגיה יאיץ שינוי טכנולוגי בעקבות האירועים האחרונים. המשבר יהיה זרז לשינויים, יוביל לעלייה בפריון - ובסופו של דבר, יתרום לשיפור ברווחה הכלכלית ובבריאות של האנושות.

להאצה של חדירת הטכנולוגיה יכולה להיות השפעה משמעותית על שוק העבודה. זה יכול לקרות בעוצמה גדולה במיוחד, בגלל שהרבה טכנולוגיות שמסוגלות להחליף עובדים הגיעו לבשלות, והמשבר צפוי לייצר להן ביקוש רב. בשורה זו טובה לחברות, אבל כמובן, הרבה פחות לעובדים. יידרש זמן עד שכל העובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות המשבר, ימצאו את מקומם מחדש.

הפתרונות: שילוב בין מדיניות פיסקלית ומוניטרית

בזמן מלחמת העולם השנייה, הממשל האמריקאי, כמו כל ממשלה בזמן מלחמה, הגדיל בצורה חדה את הוצאותיו וגרם לעלייה דרמטית בגירעון. כדי לממן את הגירעון הממשלתי בעלויות סבירות, הוריד הבנק המרכזי את הריבית לרמה נמוכה מאוד, ובאמצעות רכישות של איגרות חוב דאג לכך שעלויות המימון של הממשל לא יעלו.

מדיניות זו נמשכה גם אחרי מלחמת העולם. הממשל, לא רק שהצליח לממן את הוצאות המלחמה, אלא גם מימן את השיקום שאחריה, כולל שיקום הכלכלה האירופית באמצעות "תוכנית מרשל" - מהלך שהיו לו גם תוצאות גיאופוליטיות מרשימות בארה"ב.

והנה, המדיניות הכלכלית בתקופת הקורונה מזכירה מאוד את "כלכלת המלחמה". הממשלות הרחיבו באופן חד את הגירעונות, והבנקים המרכזיים, לא רק שהורידו ריביות, אלא שהם גם קונים בהיקפים גדולים מאוד את האג"ח הממשלתיות ואג"ח אחרות.

בהיעדר אינפלציה גבוהה, הבנקים המרכזיים יוכלו לסייע לממשלה להמריץ פעילות כלכלית בשנים הקרובות על ידי קידום השקעות בתשתיות, בריאות, חינוך וטכנולוגיה, ולהבטיח יציאה מהירה מהמשבר, תוך האצה בצמיחה.

כמובן נותרנו עם השאלה מי ישלם על הגירעונות התקציביים שמייצרות הממשלות בתקופה זו? החובות שנוצרו בזמן ואחרי המלחמה, שולמו רק במידה קטנה באמצעות העלאת שיעור המס. הירידה בחובות התרחשה בעיקר בזכות שילוב של האצה בצמיחה, שהעלתה את סך המסים ששולמו, ושחיקה אינפלציונית של החובות לאורך זמן. זה עשוי להיות התסריט גם בימים אלה.

חשיבותו של שיתוף פעולה בינלאומי

מה שסייע להתאוששות הכלכלית אחרי מלחמת העולם, היה הירידה שנרשמה במחירי הסחורות, ובמיוחד הידוק של שיתוף הפעולה הבינלאומי בזירות שונות אחרי שנות איבה וחורבן נוראים.

מבחינה זו, העולם הגיע לשפל עמוק לקראת המשבר הנוכחי, עם מחלוקות ויריבויות בין השותפים במערב, ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. גישה אחרת, שתעדיף פתרון בעיות במשא ומתן ולא באיומים, יכולה להחזיר את העולם מהשפל שאליו הידרדר בשנים האחרונות, ולתרום רבות לצמיחה כלכלית.

בזכות החוקים שהתחילו לחוקק בארה"ב עוד לפני מלחמת העולם השנייה והמשיכו אחריה, אי השוויון בארה"ב ירד לשפל עד לאמצע שנות ה-60. בשנים האחרונות, עוד הרבה לפני משבר הקורונה, הנושא של הרחבת פערי ההכנסות וההון הגיע לכותרות. המשבר הנוכחי צפוי לחזק את הכוחות הפוליטיים הפרוגרסיביים, שתומכים בהעצמת הממשלות ובמעורבות גדולה יותר שלהן, בפרט בנושאים הכלכליים. הפגיעה הכלכלית כתוצאה מהמשבר, במיוחד בשכבות החלשות יותר, צפויה להפוך את הקריאות להקטנת האי-שוויון לשינוי מעשי במדיניות.

המדיניות להקטנת פערים יכולה להביא עמה הזדמנות גדולה, אבל גם איום גדול - תלוי באופי הצעדים שיינקטו . צעדים פופוליסטיים יפגעו בצמיחה, מהלכים נכונים ושקולים יוכלו להאיץ את הצמיחה.

ניסיונות לחפש תקדימים היסטוריים סובלים תמיד מחסרונות רבים. לעתים המשותף, שבולט לעין, מסתיר את השוני המהותי. ההיסטוריה חוזרת כל פעם בצורה חדשה ומפתיעה. ולכן, צריכים להיות זהירים עם הסקת מסקנות לגבי העתיד על סמך אירועי העבר.

ובכל זאת, קיים דמיון רב בין מצבו של העולם אחרי מלחמות העולם, במיוחד השנייה, לבין מצבו אחרי מגפת הקורונה. באווירה הפסימית ששוררת כיום, הניסיון המוצלח של התאוששות מופלאה שקרתה לפני יותר מ-70 שנה אחרי מוות והרס נוראיים, יכול להפיח בנו תקווה. האם היא תתממש? הכל תלוי בנו ובמנהיגינו. 

הכותבים בעלי בית ההשקעות מיטב דש והכלכלן הראשי של מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק