הסיכוי לתקציב ממשיך להתרחק: גנץ מתעקש על דו שנתי, בניגוד לעמדת רה"מ והאוצר

שר הביטחון בני גנץ אומר כי הוא עקבי בתמיכתו באישור תקציב דו שנתי למדינה בניגוד לעמדת ראש הממשלה ומשרד האוצר לאישור של תקציב ל-2020 ורק בתחילת 2021 לאשר תקציב חדש. בשיחה עם כתבים אמר גנץ כי אין מדובר בשנתיים תקציביות אלא בחמישה רבעונים בלבד, שכן אישור התקציב אמור להיות לקראת תחילת הרבעון האחרון השנה. ככלל "המדיניות תצטרך להיות מדיניות מרחיבה שמצליחה להניע את גלגלי המשק מחדש", דברי גנץ.

בעניין תקציב הביטחון, אמר גנץ כי הוא אישר את התכנית הרב שנתית של צה"ל ויפעל לקידום התכנית בקבינט ובממשלה. "התר"ש הוא יותר קטלני, הוא משלב את כל הזרועות של צה"ל לכדי פעולה אחת, והוא נוטה יותר להתקפה". עם זאת, הבהיר כי "בשל המציאות כלכלית הקשה, יש לנו במערכת הביטחון יכולת להוות חלק מגלגלי הצמיחה ולא רק הוצאה, להניע את גלגלי התעשייה הישראלית, זה יהפוך להשקעות ולעזרה למשק כולו. אנחנו ניכנס בקרוב לדיאלוג התקציבי עם האוצר מתוך כוונה לאשר את התר"ש במדרגות מאוזנות".

על סוגיית החלת הריבונות אמר כי הוא ושר החוץ גבי אשכנזי מעורבים לעומק בכל ההכנות לקראת החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון, וכי הוא מוביל יישום של ההחלה תוך עמידה על כמה עקרונות: לא יהיו פלסטינים בשטח הריבונות, לא יפגעו זכויות אדם וחופש התנועה, המהלך יתבצע בתיאום עם מדינות האזור, וללא סיכון של הסכמי השלום עם מצרים וירדן. לדבריו, דרישתו מראש הממשלה היא כי יתקיים הליך סדור מול הצבא, גורמי הביטחון האחרים והקבינט כדי לקדם את המהלך.

"אנחנו חייבים שמדינת ישראל תהיה בטוחה, יהודית ודמוקרטית, ופורחת כלכלית, ואת הנוסחה הזו צריך לתרגם למושגים מעשיים של מה עושים ומה לא עושים".

הוא שיבח את תכנית טראמפ על כך ש"בפעם הראשונה, התכנית מסתכלת באופן ריאלי על המציאות בשטח. אנחנו צריכים לא רק לנהל את הסכסוך אלא גם לעצב אותו. נפעל להקטין ככל האפשר את הסכנה של הפיכתה של מדינת ישראל למדינה דו לאומית לצד שמירה על ביטחון המדינה, תוך דיון הדוק עם ארה"ב ומדינות העולם והפלסטינים - ככל שירצו להיות גם חלק מהשיח. לא נמשיך לחכות לפלסטינים. אם הם לנצח יגידו "לא" על הכל אז נאלץ להתקדם בלעדיהם".

גנץ התייחס גם לסוגיית גיוס החרדים ואמר כי חייבים לחוקק במהירות את החוק שהביאה מערכת הביטחון עם התאמות נדרשות בתשובה לבג"צ וכי הוא יטפל בכך, "אפילו כמענה זמני". משמע - ידרוש קיום שיחות ודיונים על פתרון אחר של קבע לסוגיה.

לדבריו אתגרי המדינה המרכזיים כעת הם: האתגר המדיני בנושא החלת הריבונות, האתגר המשאבי והיכולת להניע את המשק מחדש, הנושא הרפואי והתמודדות עם הקורונה וגם האתגר הביטחוני ותהליכי הביטחון. "יש בפנינו בממשלה צורך בהרבה עשייה פנים חברתית, לא רק לתת מענה לאתגרי הקורונה אלא גם להצליח לתת מענה בעולמות החברתיים ולחוסן הפנימי שלנו כחברה."

בעניין מודל השירות, גנץ אומר כי "צריך להתאים את עצמנו ל-70 השנים שיבואו ולא ל-70 השנים שעברו. נשמור על מודל צבא העם, ולצידו נפתח מסלולי שירות נוספים של כלל המגזרים בחברה הישראלית (כלומר שירות אזרחי או לאומי - ד.ז). לא נמתין שאחוזי הגיוס ירדו עוד יותר, הם כבר היום עומדים על כ-50%. המארג הזה יטופל, במקביל אני מסתכל עליו גם ברמה הלאומית כי יכולות להיות לו השפעות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. כל אזרח ישראלי יצטרך להיות איפשהו בפאזל של מודל השירות. אני מתכוון לעסוק בזה יחד עם מערכת הביטחון, השר מיכאל ביטון וכמובן מעורבות הצבא".

גנץ הבטיח להשלים את מעבר צה"ל לנגב: "ישראל חייבת לפתח מרחבים אסטרטגיים אחרים מחוץ לגוש דן. מנכ"ל המשרד פועל למציאת פתרונות תחבורתיים, ואני פועל בכדי שיהיו פתרונות גם להיבט של אנשי הקבע שיעברו לשם".

בסוגיית הקורונה אמר כי המדינה יכולה וצריכה להשתמש במערכת הביטחון המתורגלת ויודעת לעמוד באתגרים כאלו כמו הקורונה בצורה מוגברת יותר.

להערכתו אנחנו עתידים להתמודד עם הקורונה גם בשנה וחצי הקרובות, זה לא יעזוב אותנו בקרוב.