גם בלי להתקבל לחברות: ביקור במעיין שבתוך הקיבוץ

קיבוץ עין הנצי"ב שבעמק המעיינות הוא נציג מצטיין של האזור: בשטחו הקטן נובעים לא פחות משלושה מעיינות זכים, הקרויים על שמו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (נצי"ב). עין יהודה, הנגיש שבהם, הופך את הקיבוץ הדתי לאתר עלייה לרגל, לא רק בקיץ.
המעיין שוכן סמוך לשער הכניסה והנביעה יצרה בריכה גדולה, עמוקה ויפהפייה, מוקפת צמחייה סבוכה. השער סגור לכלי רכב והכניסה רגלית, אבל יש חניון מסודר בסמוך. כיוון שמדובר בקיבוץ דתי, אין כניסה בשבת.

הפופולריות של המעיין מביאה אליו מסות של מבקרים שלא תמיד שומרים על ניקיון, וגם המיקום בתוך מקום יישוב יצר מורכבות לתושבים. רשות הטבע והגנים החלה בתהליך הכרזה על האתר כגן לאומי, ואף שמדובר בתהליך ארוך, כבר גובשה תוכנית שימור ופיתוח כדי שימשיך להיות יעד למטיילים, תוך שמירה על הטבע, מסלולים מסודרים, שירותי הצלה ועוד.

מי שמגיע לקיבוץ כדאי שיכיר את אורית נצר, אישה רבת פעלים שמארחת בביתה לארוחות וסדנאות צבע. נצר למדה בשנקר ציור קהילתי והיא מציירת המון, אבל בנתה לעצמה עולם חדש ופיתחה שיטת עבודה בשם "משוחחים בצבע".

התארחנו אצלה לארוחה נהדרת ויצירתית שבה הגישה כרובית עטופה בשלל דגנים וקטניות, מטבלים וממרחים מפתיעים, פסטה מאטריות עדשים, אנטיפסטי ועוד, ואז הלכנו להתנסות בסדנת היצירה.

הפעילות בעלת אופי מדיטטיבי מרגיע, וההנחיה מותאמת לאופי הקבוצה. במקרה שלנו קיבלנו צבעים, מכחולים וקנבס, נצר הקריאה שיר וביקשה שנשרבט על פיו את הפרשנות שלנו. אחרי שציירנו ושוחחנו מעט היא ביקשה שנמשיך את העבודה ונתאר בצבעים את התחושות שלנו מיום הטיול באזור. העוצמה האצורה בצבע פרצה החוצה, צבעי האקריל כיסו את בדי הקנבס, כל אחד מתוך עולמו. זו לא פעילות שמתאימה לכל אחד, אבל למי שאוהב את הדברים האלה צפויה חוויה נהדרת (054-2100160)

לסיום, יש בקיבוץ אטרקציה נוספת. מדרום לעין הנצי"ב, נמצאה בתל רחוב כתובת בת 1,500 שנה, שנחשבת לאחת הגדולות והחשובות מסוגה. הכתובת המקורית אומנם נמצאת במוזיאון ישראל, אך תושבי הקיבוץ יצרו העתק שנמצא סמוך לבית הכנסת. כדאי לקפוץ ולבקר על הדרך בבית הכנסת המיוחד במבנה ובאופי.