אל תתווכחו עם שוטר: לחובת המסכות דווקא יש בסיס חוקי

פעילים נגד תקנות הקורונה שכנעו אלפי ישראלים שטיעונים משפטיים יפטרו אותם מחבישת מסכה • בתפריט: ההוראה מפירה זכויות יסוד, נשענת על סעיפים שבוטלו ובית משפט בכלל יפסול אותה בקרוב • כדי שלא תסתבכו, הפרדנו את העובדות מההטעיות

פקחים נפרשים לפעולה ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה / צילום: משטרת ישראל
פקחים נפרשים לפעולה ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה / צילום: משטרת ישראל

תחתת שמש פז בשדרה נאה, אישה נטולת מסכה פונה לעובר אורח חבוש ב"מסכת סנטר", ופותחת בהרצאה. "כל פקח שבא אליך, אתה אומר לו: יש לי חופש לבחור אם הפה שלי יהיה פתוח או סגור! יש לי חופש על הגוף שלי! אני מחליט על הגוף שלי". היא מציגה לו דף נייר ומספקת הנחיות משפטיות. "אתה אומר לפקח, בסעיף 5 כתוב: ‘אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת’. כשהקימו את המדינה עשו את זה. ‘אין פוגעים בגופו’ - בפה שלו - ‘בחייו או בכבודו’. כששוטרים רואים את זה, הם מבטלים את הדוח".

את הסרטון הזה שיתפו בפייסבוק יותר מ-1,300 ישראליות וישראלים. הוא רק דוגמה אחת לתנועה רחבה נגד תקנת המסכות שצמחה בחודש האחרון, כשהגידול במספר הנדבקים בקורונה גרם לממשלה להעלות ל-500 שקל את הקנס לסרבנים. בחודש יוני חולקו 35 אלף קנסות למפרי תקנות הקורונה, כמעט כולם בגלל אי-חבישת מסכה.

בהרצאות מוקלטות, בפוסטים כתובים, בתיעוד מצולם של עימותים עם פקחים, מתנגדי המסכות מציעים מסר פשוט: סרבו לחבוש. לתקנות אין תוקף חוקי. כסגולה נגד קנסות הם מציידים את הצופות והצופים בסדרה של נימוקים משפטיים.

צוות ה"משרוקית" בדק את הפרסומים האלה כחלק מהמאבק במידע כוזב בפייסבוק (ראו גילוי מלא), ומצא בהם כמה וכמה טענות כוזבות. נעבור עליהן יחד, מהקלה אל הכבדה.

פוסט בפייסבוק נגד חבישת מסכות / צילום: צילום מסך
 פוסט בפייסבוק נגד חבישת מסכות / צילום: צילום מסך

טיעון ראשון: ההוראה לחבוש מסכה מפירה זכות יסוד

כל הפעילים נגד תקנת המסכות מתחילים בהנחה פשוטה ואלגנטית: בישראל קיים חוק-על שמבטיח לנו חירויות יסוד, הלוא הוא "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". משמעות החוק, מסביר אחד הפעילים לשוטרים שהוא מצלם בכיכר הבימה בתל אביב, היא ש"אסור להגביל את החופש שלי". הסעיף השני בחוק אפילו אומר במפורש שאין לפגוע "בגופו" של אדם - והרי כששוטר מכריח אדם לעטוף את הפנים בבד, הוא מתערב בחופש שלו על גופו.

כדי להסביר את הכשל בטיעון הזה צריך להבין איך עובד חוק היסוד הזה. קודם כל הוא מונה את הזכויות שאנחנו נהנים מהן כברירת מחדל. אחר כך, בסעיף 8, הוא קובע שאפשר לפגוע בהן רק באמצעות חוק "שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש". במילים אחרות, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא מבטיח לנו חופש מוחלט. כשנכתב בו למשל שאין לאסור אדם, הכוונה היא לא שחייבים לסגור את בתי הכלא, אלא שאסור לממשלה לכלוא אדם באופן שרירותי.

האם המסכות פוגעות בחופש שלנו "לתכלית ראויה"? זאת שאלה של פרשנות, ושום בית משפט עדיין לא קבע שלא. המשפטן פרופ’ אביעד הכהן הציע בשיחה עם "ישראל היום" שבחיוב לחבוש מסכות המדינה דווקא מגינה על הגוף של האזרחים. היא שומרת עליהם מהידבקות במחלה מסוכנת.

מתוך סרטון בפייסבוק / צילום: צילום מסך
 מתוך סרטון בפייסבוק / צילום: צילום מסך

טיעון שני: אסור להגביל זכויות יסוד באמצעות תקנות חירום

רגע, אומרים הפעילים - החובה לחבוש מסכות לא נקבעה בחוק, אלא בתקנות חירום. בסרטונים התיעודיים הפעילים מנופפים בסעיף 12 לעיני השוטרים כדי להוכיח להם שהתקנות נולדו ללא סמכות. סעיף 12 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע: "אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים".

אלא שסעיף 12 לא נגמר שם, ובהמשכו כתוב במפורש: "בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת חירום שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה". ובכן, נרצה או לא נרצה, מצב חירום כזה שורר בישראל מיום הקמתה, והכנסת מאריכה אותו מדי שנה. זה קרה בפעם האחרונה לפני שלושה חודשים.

מתוך סרטון בפייסבוק / צילום: צילום מסך
 מתוך סרטון בפייסבוק / צילום: צילום מסך

טיעון שלישי: הסעיף שמאפשר שימוש בתקנות חירום - בוטל

כמה ממתנגדי המסכות קראו את החוק עד הסוף, אבל גילו לאקונה: הסעיף שמסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום כבר לא בתוקף. באחד הסרטונים הוויראליים, פעיל גלוי-פנים מושיט לשוטר בגאווה עותק של חוק היסוד, ועל המסך מופיע ההסבר המנצח: "סעיף 9 לפקודת סדרי שלטון ומשפט בוטל". אין סעיף 9 - אין מצב חירום - אין לממשלה סמכות להגביל זכויות בתקנות - אין תוקף לחובת המסכות.

אבל גם הקביעה הזאת מטעה. סעיף 9 באמת בוטל ב-1992; אבל הכנסת החליפה אותו בהוראה דומה - סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה. גם הוא קובע במילים ברורות: "תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים". בקיצור, אין חור בחוק. הכנסת לא שכחה לתת בסיס משפטי לתקנות הקורונה.

טיעון רביעי: אם נפנה לבית משפט, הוא יבטל את הדוחות

כמה מהפעילים נגד המסכות לא מסתפקים בתדרוך, אלא מרגיעים את הצופות והצופים: אל תפחדו לסרב, החוק לצדכם. "אם הפקחים לא מבטלים את הדוח, כולנו ביחד הולכים לבית משפט!" אומרת האישה בשדרה המוצלת, "אסור להם לתת לנו דוח".

זהירות. להבטחות האלה אין כיסוי. בג"צ אולי ישתכנע יום אחד מהטיעונים של מתנגדי המסכות, אבל כרגע עמדת הרשויות היא שהתקנות בתוקף. שום בית משפט לא פסק נגדן. אמנם האגודה לזכויות האזרח מתחה ביקורת חריפה על אכיפה אגרסיבית מדי של חובת המסכה, וטענה שהשימוש בשוטרים הוא בלתי מידתי. אבל עו"ד אן סוצ’יו, שכתבה את חוות הדעת מטעם האגודה, הבהירה ל"משרוקית" שהארגון לא כופר בחוקיות של התקנה כשלעצמה.

מתנגדי מסכות הפנו את תשומת לבנו לשתי עתירות שעדיין תלויות ועומדות בבג"ץ, ומוכיחות שהסוגיה נמצאת במחלוקת משפטית. עתירה אחת הוגשה בחודש מרץ מטעם הרשימה המשותפת וארגון עדאלה; השנייה בתחילת מאי, בידי עורכות הדין רונית לירן-שקד וליאור ארז.

שתי העתירות נוגעות לתקנות החירום, אבל לא מציגות ביקורת מיוחדת על ההוראה לחבוש מסכה. העתירה של הרשימה המשותפת מכוונת נגד השימוש בתקנות חירום כדי להכשיר את איכוני השב"כ, והדיון בה טרם התחיל. העתירה של עורכות הדין גרסה שהממשלה הייתה צריכה להסדיר את מגבלות הקורונה בחקיקה ראשית; אלא שבינתיים הכנסת עצמה אישרה להאריך את תקנות החירום, וכך העניקה להן תוקף קרוב יותר לזה של חוקים רגילים.

● לבדיקה המלאה בצירוף מקורות

גילוי מלא: המשרוקית של "גלובס" משתתפת בתוכנית של פייסבוק לבדיקת מידע החשוד כחדשות כזב בפיד, לצד עשרות ארגונים חברי IFCN, הרשת העולמית של בודקי עובדות. התוכנית כוללת תגמול.