"ההתאוששות לא תבוא": מה חושבים בכירי הכלכלנים בישראל

מי עקץ את מרידור, מפני מה הזהיר המשנה לנגיד בנק ישראל, מה התחזיות המעודכנות והקודרות של האוצר, מה באמת חושבים הכלכלנים על תכנית הצ'קים של שמחון – ומה הוא חושב עליהם • מה נאמר בכנס של בכירי הכלכלנים שגרם לנתניהו לצאת בפומבי נגד הממונה על התקציבים

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

העימות הפומבי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והממונה על התקציבים שאול מרידור פרץ בעקבות דברים שאמר מרידור אתמול בפורום של בכירי הכלכלנים בישראל במכון אהרן שבמרכז הבינתחומי.

דבריו של מרידור השתלבו בהתבטאויות קשות של בכירים בבנק ישראל, באוצר, הסקטור העסקי ובאקדמיה על המשבר הכלכלי וההתנהלות של ממשלת ישראל.

המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר מחה על רמת המקצועיות של ההתנהלות הממשלתית ואמר כי "אי אפשר לנהל דיונים בלי נתונים - ולצערי אנחנו רואים את זה קורה בלא מעט דיונים". אביר הזהיר כי "המשבר הופך למשבר של חדלות פירעון וב-2021 נצטרך להחליט אלו עסקים אנחנו יכולים להציל ואלו - נצטרך לתת להם ללכת".

פרופ' צביקה אקשטיין אמר כי "לא נוכל להציל את הכלכלה עד שלא תושג שליטה במגפה". פרופ' רפי מלניק הגדיר את התחזיות של האוצר ובנק ישראל "אופטימיות מדי" והזהיר כי "ההתאוששות לא תבוא".

סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה נגידת בנק ישראל לשעבר ד"ר קרנית פלוג הגדירה את התוכנית של יועצו הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון - חלוקה ישירה של מזומן לאזרחים - "מאכזבת, לא צודקת ולא יעילה". פרופ' עומר מואב, מנחה האירוע, אמר "כולם חוץ מאבי שמחון מסכימים שהמהלך המדהים שראינו הוא גרוע. אולי לא כולם אבל כל מי ששמעתי עד עכשיו. הכי קל לעשות זה לשפוך 6 מיליארד שקל על הציבור בלי שום אבחנה בלי שום מחשבה ובפופוליזם מוחלט".

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
 קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

שמחון מצידו הודה כי התוכנית "רחוקה מלהיות מושלמת" אך לדבריו היא "עדיפה על לא לעשות כלום". שמחון העיר בציניות על דברי עמיתיו כי הרעיונות שלהם הם "אקדמיים" ואמר "כל הפתרונות היפים שכולנו מוחאים להם כפיים לא יוציאו אותנו מהמשבר".

הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג העריכה כי בעקבות התוכניות אחרונות צפוי שיעור הגירעון ב-2020 לזנק ל-13%, אך בתרחיש הפסימי הוא כבר מתקרב ל-15%. גרינברג ציינה כי גם לפי התרחיש האופטימי של האוצר, יידרשו למשק שנתיים וחצי להתאושש מהמשבר.

"ללא השתלטות על המחלה לא נוכל להציל את הכלכלה"

מדובר בפורום "שולחן עגול" שמתכנס בכל מספר שבועות במכון אהרן שבמרכז הבינתחומי. מי שיוזם את הכינוסים וקובע את נושאי הדיון הוא פרופ' צבי אקשטיין, יו"ר מכון אהרן ודיקאן בית הספר טיומקין לכלכלה. פרופ' מואב, חבר המכון מנחה את הדיונים ומקפיד להגביל את הדוברים לזמן שהוקצב להם מראש. מארגני האירוע נוהגים להזמין למפגשים נציג של התקשורת הכלכלית, מתוך הסכמה כי לא יצטט את דברים מפי משתתפים באירוע ללא קבלת הסכמתם מראש - כדי לאפשר לנוכחים בדיון להתבטא בחופשיות ולומר את כל אשר על דעתם.

נושא הכינוס שנערך אתמול היה "מדיניות מאקרו-כלכלית להתמודדות עם המשבר", והשתתפו בו מספר שיא של מעל 80 איש. השתתפותו של מרידור בפורום הייתה חריגה ומואב העיר על-כך כי "אני מבין שהתפנה זמן לבכירי האוצר כי משרד האוצר עבר ללשכת ראש הממשלה אז אני שמח שיכולתם להגיע".

אקשטיין פתח את הדיון במצגת ואמר כי "זה שאין לנו עד היום מערכת שעושה את הניטור, הבדיקות והבידוד הממוקד - זה באמת מכה קשה. ללא השתלטות על המחלה לא נוכל להציל את הכלכלה". אקשטיין דיבר על הצורך לקבוע יעד של החזרת שיעורי התעסוקה לרמות שהיו ערב המשבר עד סוף שנת 2022. הוא תמך בהארכת רשת הביטחון לשכירים ולעצמאים עד סוף 2021 ואמר "שיש לרכז את התמיכה באנשים ולא בעסקים". לדבריו, החיסרון העיקרי בתוכנית לשכירים הוא בכך שאין בה תמריץ למובטלים להשתתף בתוכניות להכשרה מקצועית. לגבי הפיצויים לעצמאים אמר אקשטיין כי הן אינן קובעות תקרה, כך שתיאורטית עצמאים יוכלו להגדיל את הכנסתם באמצעות המענקים, מעבר להכנסתם מלפני המשבר. אקשטיין סיים את דבריו בעקיצה כלפי נתניהו ויועצו שמחון ואמר "יכול להיות שקשה ליישם כאן דברים אבל הדרך הקלה זה לומר אי אפשר ליישם בגלל הביורקרטיה ולא לעשות כלום".

שמחון, שדיבר אחרי אקשטיין, אמר כי "שמעתם שהיו צעקות באוצר ושאמרו לי שהמענק של ה-6 מיליארד שקל מוליך אותנו לוונצואלה. אמרתי להם שאני אדע שאנחנו בדרך לוונצואלה כשאראה שיש עלייה בתשואת איגרות החוב של ממשלת ארה"ב (הכוונה כנראה לישראל ע"ב) - אז קמתי בבוקר וראיתי שאין עלייה כזו".

פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס

שמחון אמר כי השקעה בתשתיות לא יכולה לחלץ את המשק מהמשבר הנוכחי משום שפרויקטים של תשתיות אורכים שנים. "תעשו לי טובה, אל תגידו לי תשקיעו בתשתיות כי זה לא רלוונטי לקורונה. אנחנו צריכים כסף שיגיע לשוק עכשיו. אחרי שהפגשתי את צביק'ה (אקשטיין) עם ראש הממשלה הבנתי שהשקעה בהכשרות זה משהו מאוד חשוב. הוקמה ועדת מנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. העובדה שלא הסכמנו שזה יהיה בראשות מנכ"ל האוצר זה בגלל הגישה הידועה של האוצר לחסוך בהוצאות איפה שאפשר והיום אנחנו בגישה שצריך להוציא הרבה מאוד כסף על הכשרות גם אם אנחנו לא משוכנעים מראש במידת האפקטיביות שלהן. אנחנו על זה בכל הכוח אבל עד שניגע לרמה משמעותית שתהיה לה השפעת מאקרו ייקח עוד כמה חודשים".

שמחון המשיך ואמר "הכלכלה הישראלית במצב מאד מאוד קשה. לא ברור לי כמה זה בא לידי ביטוי בנתונים, אבל יש מאות אלפי מובטלים ובעלי עסקים שאיבדו את פרנסתם והשאלה היא מה אנחנו עושים. אז אחרי שהבנו שכל הפתרונות היפים שכולנו מוחאים להם כפיים - לא יוציאו אותנו מהמשבר. נותר הצורך לעשות דברים שיהיה להם אפקט למרות שתהיה עליהם הרבה מאוד ביקורת, למרות שהם יהיו רחוקים ממושלמים אך עדיין הם יותר טובים מלא לעשות כלום".

"בתרחיש הפסימי יידרשו מעל שלוש שנים להתאושש מהמשבר"

ד"ר פלוג אמרה כי "היה בעיני מאוד מפתיע ומאכזב לראות את התוכנית הנוספת בעלות של 6 מיליארד שמצטרפת ל-2 מיליארד שחולקו בפסח. אלה סכומים אדירים שמחולקים ללא קריטריונים ואני חושבת שזה גם לא צודק וגם לא יעיל. אלה סכומים אדירים שמחולקים לחלק גדול מהאוכלוסייה שלא נפגע. זה לא יעיל כי הנטייה של אותו חלק באוכלוסייה לצרוך - נמוכה ולכן השפעתה על עידוד הפעילות הכלכלית תהיה מצומצמת. הייתה טענה שאנחנו לא יודעים לחלק כסף מהר, אבל הכסף מהתוכנית שהוכרז עליה לפני שבוע כבר נמצא בחשבון. אם אנחנו מחליטים על תוכנית ולוקח לנו חודשיים וחצי להחליט על קריטריונים אז הכסף לא מגיע בזמן". לגבי התוכנית של הארכת דמי האבטלה והמענקים לעצמאים עד יוני 2021 אמרה פלוג כי היא "תוכנית טובה", אך אמרה כי היה מקום לאמץ בישראל גם את המודל הגרמני ככדי לסייע לעסקים לשרוד, ולדבריה "זו חולשה רצינית של התוכנית הקיימת".

הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, שדיברה אחרי פלוג, הציגה תחזיות מעודכנות באוצר לגבי עומק המשבר הכלכלי. גרינברג הבליטה במצגת את התרחיש הפסימי שהולך והופך למרכזי ככל שהתפרצות הנגיף הופכת נרחבת וממושכת יותר. "התרחיש היותר מחמיר שלנו מדבר על צמיחה שלילית של 7.2% ב-2020. וגם ההתאוששות הרבה יותר איטית, כך שהצמיחה ב-2021 תהיה 2.2%. אנחנו מניחים סגרים בגל השני שיהיו בסביבות 40% מהסגר שהיה במרץ-אפריל, כלומר מדיניות פחות חמורה".

שירה גרינברג/ צילום:מתן פורטנוי
 שירה גרינברג/ צילום:מתן פורטנוי

גרינברג ציינה כי אפילו בתרחיש האופטימי המשק יזדקק לשנתיים וחצי כדי להתאושש מהמשבר ו"בתרחיש הפסימי יידרשו מעל שלוש שנים". לגבי הגירעון אמרה גרינברג כי הוא יגיע ל-13% בסוף 2020 וציינה כי "זה גירעון גבוה בהשוואה בינלאומית והסיבה העיקרית לכך היא שנכנסנו למשבר בגירעון גבוה יחסית". לגבי האבטלה העריכה גרינברג כי תנוע בין 10% בתרחיש האופטימי ל-15% בתרחיש הפסימי. במונחי יחס חוב תוצר מדברת על זינוק של החוב של ישראל ל-80% בסוף השנה (לעומת כ-61% ב-2019) ואמרה כי "חייב להיות יעד ארוך טווח של הורדת החוב. בעת המשבר זה לא הזמן לעשות את זה אבל חשוב מאוד לדבר על-כך שיהיה יעד של לרדת לאזור ה-60% בטווח הארוך".

לגבי חבילות החילוץ אמרה גרינברג כי ישראל בולטת בתחום הביטחון הסוציאלי והאשראי, נמצאת במקום בינוני בתחום התמרוץ והשיקום אך לדבריה "קיים צורך במיקוד בהשקעה ארוכת טווח בהתנעת הצמיחה באמצעות רפורמות רגולטוריות והשקעה תקציבית בהנעת הצמיחה".

"צריך לעשות את הדברים בצורה קצת יותר מסודרת"

הממונה על התקציבים שאול מרידור "הודה" למואב שהעיר לו על-כך ש"כנראה התפנה זמן לבכירי האוצר כי משרד האוצר עבר ללשכת ראש הממשלה". מרידור אמר כי "אני אתחיל ואומר לאור אירועי היממה האחרונה, שיש שני דברים שאותי לימדו בתפקיד הזה: אחד שאנחנו כמובן ניישם את המדיניות שמחליטים עליה והשני שאנחנו לא נפסיק להגיד את דעתנו גם אם לא אוהבים לשמוע אותה, זה חלק מהתפקיד".

"יש דבר אחד שיכול לפגוע באמינות וזה שמהממשלה מעבירה בכנסת ב-12 בצהריים חוק על מסגרת מסויימת ובשבע בערב מודיעה על מסגרת נוספת. אנחנו צריכים להביא תוכניות אחודות ולא רודפות אחת אחרי השנייה אלא אם אין ברירה. צריך לעשות את הדברים בצורה קצת יותר מסודרת. מסתכלים עלינו גם בארץ וגם בעולם".

שאול מרידור / צילום: אוריה תדמור
 שאול מרידור / צילום: אוריה תדמור

מרידור הוסיף כי "אנחנו יותר מדי זמן בלי תקציב ובלי חוק הסדרים, הצורך שלנו שהדרג הפוליטי יקבל החלטה לגבי מועד התקציב הוא קריטי בעיני". מרידור הוסיף כי "צריך לעשות סדרי עדיפויות ואם יש משהו אחד שהוא אתגר לנו הוא להמחיש שמסגרות זה דבר חשוב גם בעת משבר. גם בהרחבה פיסקאלית צריכה להיות החלטה על מהי המסגרת והחלטה על סדרי עדיפויות בתוך אותה מסגרת. אי אפשר לעשות גם וגם וגם. החשש שלי הוא שנוציא כסף לא מיועד ולא מטורגט והעלויות של זה מאוד גבוהות. המשבר הזה הוא משבר ארוך. בניגוד לאיך שנכנסו לגל הראשון שחשבנו שאחרי הסגר נצליח לנהל את הכלכלה ביחד עם הקורונה ברמה סבירה - אנחנו מבינים היום שהמצב מורכב בהרבה ולכן אסור לנו בתכלית האיסור לירות יותר מדי כדורים בעת הזו וצריך לשמור במחסנית שלנו. אני משוכנע שהממשלה תעשה עוד תוכניות אבל צריך לוודא שאנחנו יורים את הכדורים בצורה מדוייקת ולמטרות ונזהרים מהוצאת כספים מיותרת".

מרידור הוסיף לגבי החל"ת הגמיש כי "אנחנו מתחבטים בסוגייה הזו גם בהיבט של הביצוע וגם בהיבט של תמריצים. אני רוצה לציין שעסקים במדינות שמיישמות את המודל האלה מתקשים להתמודד עם הסגירות והפתיחות התכופות".

מרידור החמיא לאלוף אמיר אבולעפיה על רקע הכוונה למנותו לפרוייקטור ואמר כי הוא "מקווה שיקבל את הסמכויות שיאפשרו לו לבצע את התפקיד". מעבר להתמודדות עם קטיעת שרשראות ההדבקה אמר מרידור כי "בעולם האכיפה ובעולם ההסברה אנחנו צריכים להשתפר מאוד כדי שנוכל להימנע מסגר מלא. הרבה מאוד עסקים נמצאים היום על אדי הדלק שלהם והמצב הכלכלי גרוע כמעט כמו המצב הבריאותי וצריך להמנע מזה בכל מחיר. לגבי הקוהרנטיות, אנחנו לא צריכים להגיד פאב לא ומסעדה כן אלא כמה אנשים יכולים להכנס - זה רלוונטי לישיבות או לפאב. למדתי במשבר הזה עד כמה הממשלה לא מבינה איך עובד כל ענף ולכן חשוב לשמור על עקרונות אחידים".

המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר שדיבר אחרי מרידור אמר כי "ככל שהמשבר מתארך הבעיות שלנו עוברות מבעיות של נזילות לבעיות של חדלות פירעון. נצטרך להחליט איזה חברות אנחנו מצילים ואיזה נצטרך לתת להן לסיים את העיסוקים שלהן. ננסה לדחות את זה, אבל ב-2021 אלה ההחלטות הקשות שנצטרך לקבל".

אביר ציין כי "אני מתקשה לראות עבודה מסודרת בדיונים. אי אפשר לנהל דיונים ללא נתונים ולצערי זה מה שאנחנו רואים בחלק מהדיונים. לפעמים חייבים לעצור כדי לקחת פסק זמן להכין תכניות מסודרות".

"מאיפה האופטימיות הזו?"

פרופ' מואב אמר כי "אני חושב ששר האוצר ישראל כ"ץ מועל בתפקידו בעצם העובדה שמתקבלות החלטות מקצועיות ומפקיעים מהגופים המקצועיים באוצר את המעורבות בהם, בשיתוף פעולה של ישראל כ"ץ. אומרים 'בואו נשים 6 מיליארד שקל להגדלת הצריכה וזה יתרום לתוצר'. אני רוצה להגיד שבמיוחד ברגע הזה שבו אנחנו נמצאים, שהולכים להגדיל את הסגר ולצמצם פעילות כלכלית, זה אבסורד לחשוב על מדיניות מרחיבה. מה שקומם אותי במיוחד אצל אבי זה האמירה שלו 'איך אנחנו יוצאים מהמשבר' - אנחנו לא יוצאים מהמשבר! ולכן צריך לנהוג באחריות תקציבית. טוב להציל עסקים אבל צריך לשאול כמה זה עולה. להגיד 'בואו נשפוך כסף כי הריבית נמוכה' זו הצהרה מאוד מסוכנת, מאוד בעייתית, כי אנחנו בתחילתו של משבר שיכול להיות מאוד ארוך וממשלת ישראל נוהגת בחוסר אחריות. הדברים לא מנוהלים והכל בשליפות". מואב הוסיף כי "אפילו אם הריבית היא אפס, כל חוב שאנחנו לוקחים צריך להחזיר. זה נטל שאנחנו מטילים על עצמנו, על הילדים והנכדים שלנו".

המשנה לנשיא הבינתחומי פרופ' רפי מלניק אמר כי "אני מסתכל על התחזיות של האוצר, על התחזיות של בנק ישראל ואני שואל את עצמי - מאיפה האופטימיות הזו? מה מוציא אותנו מהשפל הזה? אין צריכה פרטית ולא תהיה צריכה פרטית. אין מה לחשוב על השקעות במגזר העסקי בתקופה הזו. הסחר העולמי על הפנים - גם הייצוא יהיה על הפנים. מאיפה ההתאוששות? ההתאוששות הזו לא תבוא".

פרופ' רפי מלניק / צילום: רפי קוולרצ'יק
 פרופ' רפי מלניק / צילום: רפי קוולרצ'יק

מלניק אמר כי "אנחנו צריכים לדחות את הטיפול בגירעון עד אחרי שיימצא החיסון ורק אחרי זה לחשוב על יחס חוב תוצר נורמלי יותר. המדיניות צריכה שתי רגליים, אחת הומניטרית. האנשים בבעייה קשה והממשלה צריכה לספק להם קיום מינימלי לאורך זמן. התכנית של תמיכה עד יוני 2021 היא שקולה ונכונה. הרגל השנייה זה מה שצריכה לעשות הממשלה בתקציב בין אם הוא יהיה חד-שנתי או דו-שנתי - ואני לא נכנס לוויכוח האידיוטי הזה בין שתי המפלגות. קודם כל תשתיות. אבי שמחון אמר 'אי אפשר לעשות תשתיות' - אני שומע את הטענה הזאת כבר 40 שנה ולכן התשתיות נראות כמו שהן נראות ולכן חייבים להתחיל עם זה היום. על מה להוציא את הכסף? הממשלה צריכה לשקם את מערכת הבריאות וצריך להשקיע במערכת החינוך. איך נותנים פיתרון לקפסולות - צריך להכשיר הרבה מבנים לכיתות לימוד. הממשלה גם צריכה לטפל בבעיית הרווחה. איך נחזיר את החוב? כמו שהחזרנו בין 2003 ל-2019. עומר, את החוב לא מחזירים, את החוב ממחזרים".

מנכ"לית בלאקרוק ישראל ענת לוין אמרה כי למשבר הקורונה יש שלוש השלכות שצריך לתת עליהן את הדעת: "ראשית, ההסכם הזה שבו אם תעבוד כל חייך תגיע לפנסיה בכבוד - אנחנו כנראה נפר אותו ונדרוש מאנשים לעבוד יותר. שנית, יש עיוות תפיסת הסיכון כי אם הממשלה קונה את איגרות החוב הקונצרניות בדירוג A - אז האג"ח האלה חסרות סיכון. ההיבט השלישי הוא הנושא החברתי ואולי אפילו נפשי. ככלכלנים קשה לנו לדבר על הדברים האלה, אבל אנחנו חייבים להבין שההשפעות החברתיות הן הרסניות. כולכם מכירים את המספרים של שנות ה-30 בהתאבדויות ובאלימות ואין תקציבים מוגדרים לנושאים האלה. העובדה שאנחנו מחזירים דור שלם של צעירים ומכניסים אותם לחרדות - יש לזה ויהיו לזה השפעות".

פרופ' יוג'ין קנדל, נשיא עמותת סטארט-אפ ניישן סנטראל ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, סיפק את הנקודה האופטימית במפגש כשציין כי ההשקעות בהייטק הישראלי רשמו במחצית הראשונה של 2020 גידול של 50% לעומת התקופה המקבילה ב-2019. קנדל קרא לממשלה למקד את המאמצים בעידוד הפיתוח של מוצרים ושירותים המסייעים להתמודד עם מגפת הקורונה כדי לנצל את הביקוש העולמי האדיר שיש להם כיום. קנדל גם מתח ביקורת על משרד האוצר שממשיך לדבריו לחשוב בפרדיגמות של לפני המשבר וטען כי במהלך המשבר יש להפסיק את השימוש בכלל ההוצאה המגביל את גובה הגידול בתקציב המדינה, משום שהפך ללא רלוונטי.

צרו איתנו קשר *5988