אבטלה? עשרות אלפי פועלים זרים יקבלו אישור עבודה בישראל

מי עומד מאחורי הצעת ההחלטה לממשלה להתיר יבוא של 32 אלף עובדים זרים לענף הבניין? משרדי האוצר השיכון והעבודה והרווחה מתכוונים להניח על שולחן הממשלה הצעת החלטה שתאפשר להכפיל את מכסת העובדים הזרים בענף הבניין, מ-16.5 אלף ל-32.5 אלף ולהוסיף עוד 16 אלף עובדים פלסטינאים (תוך הגדלת המכסה ל-80 אלף בסה"כ). במסגרת ההחלטה יבוטלו דמי ההיתר שהקבלנים נדרשים שללם עבור העובדים הזרים - החלטה שמשמעותה הטבה של 370 מיליון שקל לקבלנים.

ההחלטה מעוררת ביקורת מצד גורמי מקצוע על-רקע משבר האבטלה הקשה במשק ולאור כוונת הממשלה להשקיע מאות מליוני שקלים בין היתר בהכשרת עובדי בניין ישראלים. ייתכן שעל-רקע זה מנסים מגישי ההחלטה העיקריים, באופן חריג למדי, להתנער מאחריות ליוזמה.

במשרד האוצר טוענים כי מדובר ביוזמה שהוביל שר השיכון יעקב ליצמן, אלא שבמשרד השיכון מתעקשים לתת קרדיט למהלך גם לשר האוצר ישראל כ"ץ. גורמים במשרד השיכון אמרו ל"גלובס" כי "כ"ץ סגר עם הקבלנים אבל ביקש לא להיות בפרונט".

מדיניות הממשלה תתהפך שוב?

הצעת ההחלטה הופכת למעשה את המדיניות המוצהרת של הממשלה להפחית בהדרגה את מספר העובדים הזרים, מדיניות שמבוססת על החשש מפגיעה בתעסוקת ישראלים. ההחלטה החדשה מבטלת את ההחלטה הקיימת מ-2014 שקבעה מתווה להפחתת מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה בהדרגה מ-15 אלף ב-2019 ל-2,000 בלבד החל מאמצע 2021. במסגרת הנוסח שיובא לאישור הממשלה, מוצע לבטל את המתווה להפחתת המכסה המרבית של העובדים הזרים בענף הבניין ולהגדיל את מכסת העובדים ב-16 אלף עובדים נוספים.

בנוסף, מציעה הטיוטה לבטל את דמי ההיתר הנגבה ממעסיקי העובדים הזרים בענף הבניין. מדובר בהיטל בגובה 12,300 שקל לעובד שהקבלנים נדרשים לשלם בעת הוצאת ההיתר והארכת תוקפו. הצורך בהיתר נקבע ספציפית לעובדים זרים בענף הבניין במטרה "ליצור מנגנון כלכלי המאזן בין היצע העובדים הישראלים להיצע העובדים הזרים בענף הבנייה, ובפועל צמצום מספר העובדים הזרים בישראל".

הנימוק לביטול דמי ההיתר כעת הוא כי בפועל "לא רק שמטרה זו לא הושגה, אלא שדמי ההיתר יצרו עיוותים בשוק אשר עודדו העסקת עובדים זרים באופן בלתי חוקי. במטרה לעודד העסקה חוקית של העובדים הזרים, ונוכח הצורך בעובדים זרים נוספים לענף הבניין, מוצע לבטל את דמי ההיתר האלה לטובת ביטחון העובדים ושמירה על שוויון כלפי המעסיקים בענף הבניין אל מול ענפים אחרים". באוצר מעריכים את העלות התקציבית השנתית של ביטול דמי ההיתר בכ-370 מיליון שקל - סכום שאפשר לראותו גם כהטבה לקבלנים.

במקביל: תוכנית להכשרת ישראלים לענף

ואולם מעבר לעלות התקציבית הגבוהה, היוזמה מעוררת שאלות נוקבות נוספות. הראשונה היא מדוע צריכה הממשלה להתיר הגדלה כה דרמטית של היקף ייבוא העובדים הזרים לענף הבניין דווקא כעת, כשהמשק נתון במשבר אבטלה מהחמורים בתולדותיו.
יתרה מכך, רק לאחרונה אישרה הממשלה את תוכנית ההאצה למשק בהיקף 8.5 מיליארד שקל, תוכנית הכוללת תקציב של 700 מיליון שקל לתוכניות הכשרה מקצועיות. גורמים שהיו מעורבים בקידום ההחלטה אמרו ל"גלובס" כי "ישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודות רטובות בבניין". טענה ברוח דומה עלתה מצד התאחדות הקבלנים שניסתה בשנים האחרונות לעודד הצטרפות עובדים ישראלים לתחום.

ואולם ל"גלובס" נודע כי הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה מוטי אלישע העריך בדיונים כי ניתן יהיה להכשיר עובדים ישראלים לעבודות רטובות בענף הבניין בהיקף נרחב בתוך חצי שנה מהיום. על-פי נתוני זרוע העבודה, עומד השכר הממוצע בענף הבניין על 10,400 שקל לחודש.

עוד נודע ל"גלובס" כי במשרד העבודה והרווחה התנגדו תחילה ליוזמה. בסופו של דבר הסכים המשרד להסיר את התנגדותו וזאת לאחר שלנוסח ההצעה הוכנס שינוי מהותי שקבע כי הגדלת המכסות תהיה הדרגתית ולא מיידית. הוועדה הממשלתית שתוקם מכוח ההחלטה תהיה רשאית להגדיל את מספר המכסות ב-2,000 בכל שנה.

בנוסף, נקבע כי כל הגדלה נוספת במכסות תיעשה בכפוף לכך שלא יימצאו למשרות המבוקשות עובדים בישראל. 

דוברו של השר ליצמן אמר ל"גלובס" כי מדובר ב"יוזמה של שר השיכון ששר האוצר תמך בה מההתחלה". הדובר הסביר כי הדיונים בנושא מתנהלים כבר מספר שבועות והגשת הצעת ההחלטה לממשלה התעכבה "בגלל קושי למצוא לזה תקציב, והערות של הדרג המקצועי באוצר".