"אנשי העסקים הערבים בישראל יכולים לחבר בין העולמות"

כך אמרה אשת העסקים טלי זינגר בוועידה הכלכלכית של "גלובס" אודות הסכם הנרמול עם איחוד האמירויות על ההזדמנות העסקיות הגלומות בהסכם השלום בין ישראל לאמירויות • לדבריה, "עצם האפשרות לפתוח באמירויות חשבון בנק עם דרכון ישראלי – זה הגיים צ'יינג'ר"

מה הדרך הנכונה לעשות עסקים באיחוד האמירויות, כיצד תופסים האמירטים את עשיית העסקים עם ישראל, ואיזה תפקיד עשויים למלא אנשי עסקים ערבים מישראל? "יש את נושא התאמת השוק. לא רק התאמת שפה אלא התאמה תרבותית, מה עושים ברמדאן, איך מבחינים בהבדלים בתוך המפרץ עצמו. במקומות האלה רואים את אנשי העסקים בישראל כמי שיכולים לחבר בין העולמות", כך לדברי טלי זינגר, מומחית לכלכלת המפרץ ואשת עסקים, שהשתתפה בוועידת "גלובס" בנושא "הזדמנויות ואתגרים: הסכם השלום עם איחוד האמירויות בעיניים כלכליות".

לדברי זינגר, "התרבות העסקית באמירויות מצריכה יותר זמן, השקעה וסבלנות, שאין הרבה בארץ. צריך לעבוד מאוד מקצועית, לא משנה מול איזה גוף. האנשים שעובדים שם הם כאלה שחזרו מהבנקים הכי גדולים. לא 'יאללה נחתנו, לחצנו ידיים ויהיה בסדר'.

"אבל יש אנשים שונים - מערבים מקומיים, עד אנשים מדרום מזרח אסיה, אנגליה ומאוסטרליה. אתה אף פעם לא יודע מול איזו תרבות אתה עומד, וזה גם תלוי באיזה תפקיד הוא או באיזה סוג חברה. השאלה מה המטרה שלך. עצם זה שאפשר יהיה לפתוח חשבון בנק עם דרכון ישראלי - זה גיים צ'יינג'ר".

על הנכונות לעשות עסקים עם ישראל, אמרה זינגר כי במדינות המפרץ, "יש הבנה לטווח ארוך שיש לישראל מה להציע מבחינת טכנולוגיה ותרבות יזמית". זינגר סיפרה כי "כשיושבים בשדה התעופה בדובאי או באמירויות ורואים מאיפה יוצאות ונכנסות הטיסות זה סקאלה אחרת. שם אפשר לראות את דובאי כמרכז העולם. הלוח כל כך שונה מנתב"ג ושדה התעופה בניו יורק".

"היו לי שיחות עם אנשים בסעודיה ויש התלהבות אמיתית"

לשאלת מנחה הפאנל דני זקן, מה עומד להיות השינוי העסקי הכי גדול בעקבות ההסכם, השיב זאב לביא, סמנכ"ל קשרי חוץ ופיתוח עסקי באיגוד לשכת המסחר כי "רואים שהחברות הישראליות יוצאות מהמחבואים אבל המספר מצומצם. הסיבה לכך היא שהיה קשה לעבוד שם, היה צריך לעבוד דרך צד שלישי, היית צריך להשקיע משאבים הוניים ועסקיים, וגם היה חשש של הצד השני. היה להם תיאבון אבל הם חששו. אם מתחרה ידע שאתה עובד עם חברה ישראלית, זה יכול היה להרוס לו את המוניטין בשוק שם. היו הרבה חברות שלא רצו להתעסק עם זה. לא הייתה גישה למכרזים בינלאומיים".

לביא הסביר כי "ביחסים כלכלים בין מדינות צריך לבנות תשתיות שעליהם אנשי עסקים נוסעים ויוצרים קשרים: אמנות, קשרים עם בנקים, ויזות כדי כדי שאנשים יוכלו להיות שם. כשהממשלות הולכות למהלך, זה יביא את האנשים. זו כלכלה שמבוססת על מסחר וזה הולך עכשיו לעוד מדינות. היו לי שיחות עם אנשים בסעודיה ויש התלהבות אמיתית".

לביא התייחס גם לחשיבות ההבנה של המדיניות הממשלתית במסגרת עשיית עסקים במפרץ: "צריך להבין לאן הממשלה הולכת. למשל בתחום המזון, תחום שבו הם רוצים להיות עצמאים, אז הפוטנציאל הוא למשל בהכנסת חברות אגרו-טק, או פוד-טק. יש אתגרי מאקרו של השוק הזה ספציפית, ולכן יש בו הזדמנויות לחברות עם פתרונות ייחודיים בסקטורים האלה. תסתכלו מה החזון שלהם ל-2030 ותגרמו לכך שהסיפור שלכם יהיה חלק מהסיפור שלהם".

זינגר ציינה בהקשר זה כי "הדור החדש מודרני, מסתכל לעתיד ויש גיוון רב בקרב המקומיים. לא מדברים שם פוליטיקה. זה לא חלק מהשיח. העסקים יהיו מושפעים מהשאלה אלו מסרים יגיעו מהממשלה. יש כבוד לממשלה ולהחלטות שלה".

בדרך לעסקים במפרץ, הכי חשוב, הסביר שלומי נידם, מומחה לסחר מקוון, הוא "לעשות הרבה חקר שוק על המדינה, בין אם רוצים למכור מקומית ובין אם רוצים למכור לאזור. במקרה כזה אפשר להיעזר בחברות הפצה אזוריות, אבל בכל מקרה חשוב להכיר את הכללים". עוד אמר נידם כי "בעסקים בינלאומיים אין פוליטיקה. גם כשמדברים באנגליה ושבדיה יש פוליטיקה כשמדובר בישראלים, אבל היא בצד, כי מה שחשוב זה יחסי האנוש, איכות הפתרונות, המחירים, והשרות. אלו הדברים החשובים".

גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף בנק הפועלים ואיגוד הדירקטורים

צרו איתנו קשר *5988