ביהמ"ש מגביל האפשרות של מתגרשים להתחלק בתשלום חובות

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין קבע בסוף השבוע החלטה תקדימית בנוגע לסכסוך גירושין, כאשר אחד הצדדים מצוי בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון.

בעניין שהובא לפני השופט אורנשטיין, ביקשה אישה רשות מבית המשפט המחוזי בתל אביב לתבוע "איזון משאבים" עם בעלה לשעבר, כך שמחצית מחובותיה יועברו לבעל, פושט הרגל.

השופט אורנשטיין דחה את בקשתה של האישה וקבע כי היה עליה להגיש את תביעת "איזון המשאבים" כתביעת חוב בתוך חצי שנה למתן צו כינוס הנכסים נגד בעלה. זאת, כמו יתר נושיו - ולא כעבור שנים כפי שעשתה.

על פי השופט אורנשטיין, תביעה לאיזון משאבים בין בני זוג מתגרשים שאחד מהם בפשיטת רגל, תוגש כתביעת חוב בפשיטת רגל - היינו בן הזוג התובע ייחשב כנושה לצורך העניין, כמו יתר הנושים. "תביעה לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג היא תביעת חוב", קבע השופט אורנשטיין. לדבריו, בת הזוג, "הינה נושה ככל נושה, שעליו להגיש תביעת חוב בהתאם להסדר הקבוע בפקודה ובתקנות".

בהחלטתו כתב השופט אורנשטיין כי האישה איחרה את המועד להגיש תביעת איזון נכסים נגד בעלה, כדי שמחצית מחובותיה יעברו אליו. "ככל שסברה האישה שיש הצדקה להגיש תביעה נפרדת בעניין איזון משאבים, שומה היה עליה להגיש לבית משפט זה בקשה, בעת הרלוונטית, להתיר לה את הגשת התביעה", קבע נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אורנשטיין. "האישה בחרה שלא להגיש כל בקשה להגשת התביעה, ואין היא יכולה בדיעבד, בחלוף שנים, ולנוכח שינויים ניכרים במשטר הרכושי של בעלה - קרי הסדר הנושים (של הבעל, א' ג') שאושר ומבוצע - להתעלם מכל שנעשה".

בכך קיבל השופט אורנשטיין את עמדתו של הבעל וכן את עמדת המנהל המיוחד לנכסיו של הבעל, עו"ד דורון אדירי. האחרון טען כי האישה יכלה להגיש את תביעת החוב נגד בעלה כדי לשתפו בחובותיה (איזון נכסים) עד חצי שנה לאחר צו כינוס הנכסים שהוצא לבעל - ומשעשתה זאת רק בחלוף שנים - אינה זכאית להגיש תביעה זו.

"קיימת מניעות בידי האישה מלהגיש את הבקשה, שדינה להידחות, שכן היה עליה, ככל נושה, להגיש תביעת חוב עד לחודש ינואר 2014 (חצי שנה לאחר מתן צו כינוס הנכסים לבעל, א’ ג’), שעניינה שיתוף החייב בחובותיה", פסק בית המשפט." קל וחומר משעה שהמחלוקות בין הצדדים בענייני הרכוש כבר היו קיימות בשנת 2012".

לשיטתו של המנהל המיוחד, אין מקום כיום לאשר לאישה בדיעבד לנהל הליך נגד בעלה בגין עילות שהיה עליה להגיש בתביעת החוב. וזאת, לדבריו, בעיקר לאחר שעילות אלו התיישנו, ולאחר שהבעל קיבל הפטר מותנה מחובותיו (במסגרת הסדר הנושים שערך), שעתיד להיכנס לתוקף בעוד חודשים ספורים.

מחלוקת ישנה

השופט אורנשטיין הוסיף וציין כי האישה הגישה בזמן תביעת חוב בעניין אחר שאינו קשור לאיזון הנכסים בינה ובין בעלה. "כלומר, האישה הייתה מודעת לכך שעליה להגיש תביעת חוב", פסק נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, "ושומה היה עליה לכלול בתביעת החוב את כל שמגיע לה מבעלה", לרבות דרישתה כי הבעל ישתתף במחצית מחובותיה. לדבריו, קביעה זו נכונה בקל וחומר לאור העובדה שהמחלוקות בין הצדדים בקשר להשתתפות הבעל במחצית מחובותיה של האישה, התעוררו כבר בשנת 2012, ואין מדובר בעילה שנולדה לאחרונה.

השופט אורנשטיין דחה גם את עמדת האישה, שלפיה היא אינה נושה של הבעל, ולכן תביעתה בעניין שיתוף הבעל בחובותיה הוגשה כדין. זאת, לצורך איזון משאבי בני זוג שנישואיהם פקעו. כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) תמך בעמדת האישה וטען כי "הצדדים - לרבות המנהל המיוחד שנכח בדיון שנערך בספטמבר 2017 בבית הדין הרבני - לא הביעו הסתייגות מתביעות הבעל והאישה בנושא שיתוף (הבעל בחובותיה של האישה, א’ ג’), ולא נטען כי אלה צריכים להתברר במסגרת תביעת חוב כחלק מההליך".

השופט אורנשטיין כתב בהקשר זה, כי משמעות עמדת הכנ"ר היא כי יש לראות בהתנהגות הצדדים הסכמה שההליכים בעניין חובות האישה הוחרגו מהסדר הנושים של הבעל, "והיו אמורים להידון בבית הדין הרבני, אשר צריך להכריע לגבי מחיקת תביעת הבעל ומעמדה של תביעת האישה".

בן זוג כנושה

מומחי משפט מנתחים את משמעותו הרוחבית של פסק הדין וצופים כי בית המשפט העליון יידרש לסוגיה שבה הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב.

ד"ר איתי הס, שותף במשרד עורכי הדין אגמון ושות’־רוזנברג־ הכהן ומנהל מחלקת חדלות פירעון במשרד, אומר ל"גלובס" כי החלטת השופט אורנשטיין מחדדת את הצורך במתן תשומת לב מיוחדת בכל הנוגע לעמידת בני זוג מתגרשים על זכויותיהם. זאת, כשמדובר בתפר העדין בין דיני חדלות פירעון (צו כינוס הנכסים לבעל) לבין דיני מעמד אישי (תביעת האישה לשיתוף הבעל בחובותיה).

 עו"ד ד"ר איתי הס / צילום: יורם רשף

"למעשה", מסביר עו"ד ד"ר הס, "המשמעות הפרוצדוראלית הרוחבית שעולה מפסק הדין, היא שכאשר אחד מבני הזוג נמצא בהליך חדלות פירעון, על בן הזוג השני להגיש במועד תביעת חוב לשם הגנה על זכויותיו הרכושיות - ולו לשם הזהירות בלבד - גם אם בני הזוג עודם נשואים, ואפילו אם אין הליך גירושין תלוי ועומד באותה עת. די בכך שקיימת מחלוקת". לדברי עו"ד הס, "אי הגשת תביעת חוב עלולה לשלול את זכויותיו של בן/בת הזוג".

בנקודה זו חשוב לציין, שחוק חדלות פירעון החדש, על פיו מתנהלים כלל ההליכים עתה, מרחיב עוד יותר את הגדרת "חוב עבר" שמחייב הגשת תביעת חוב.

לדברי עו"ד הס, משמעות רוחבית נוספת שעולה מפסק דינו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אורנשטיין היא "שבעת גיבוש הסדר נושים של הבעל, הן על הבעל והן על הנושים לתת את הדעת ליחסים הרכושיים בין בני הזוג, להתייחס אליהם במסגרת גיבוש המתווה (להסדר נושים של הבעל, א’ ג’), ולהביא בחשבון שינויים עתידיים אפשריים במערך זכויות זה". זאת, בעקבות תביעות חוב שתגיש האישה.

עו"ד אוריאל זעירא, המייצג בתיק הנדון את חלק מהנושים, סבור גם הוא כי החלטת הנשיא אורנשטיין שלפיה תביעה לאיזון משאבים תוגש כתביעת חוב בפשיטת רגל, הינה בעלת משמעות החורגת מנסיבות תיק זה. "בדרך כלל תביעה כזו הינה בסמכות עניינית ייחודית של בית משפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, אולם מההחלטה של נשיא המחוזי בתל אביב אורנשטיין ניתן להבין כי הנאמן בפשיטת רגל יוסמך לדון בה", אומר עו"ד זעירא.

 עו"ד זעירא / צילום: תומר שוקרי

"יתר על כן", לדבריו, השאלה אם איזון משאבים יוצר חוב של אחד מבני הזוג למשנהו או שמדובר בזכות קניין משותפת, הינה שאלה נכבדה, והנשיא אורנשטיין פסק באופן חד משמעי בדרכה של פסיקה מחוזית קודמת של שופט המחוזי ישראל אקסלרד, וקבע כי בת הזוג לשעבר של פושט רגל הינה נושה ככל הנושים".

עו"ד זעירא מעריך כי בית המשפט העליון עוד יידרש לשאלה תקדימית זו, שבה הכריע הנשיא אורנשטיין.

פגיעה בנושים

מנגד, ד"ר עו"ד יואב מזא"ה, מומחה לדיני משפחה, אומר ל"גלובס" ביחס לפסיקתו של אורנשטיין, כי באופן עקרוני, חוק יחסי ממון בין בני זוג ופסיקת בית המשפט העליון קובעים, כי זכות בן הזוג לקבלת חלקו ברכוש המשותף מגיעה רק לאחר תשלום החובות לנושים חיצוניים. הוא מציין כי קביעה זו רלוונטית במגוון רחב מאד של מצבים, ובהם כשיש חוב רק לאחד מבני הזוג בגין משכנתא על דירת המגורים אך גם חובות עסקיים, חובות בגין מניות או אופציות בחברות הזנק וכן הלאה.

עו"ד מזא"ה מבהיר כי הכלל קובע שבמצב רגיל, כאשר אחרי תשלום החובות לנושים נשארים לבן הזוג (בדרך כלל, הבעל) כסף או נכסים, תביעת האישה לקבלת חלקה ברכוש המשותף מגיעה רק בשלב השני - לאחר הסדרת החובות לנושים.

עם זאת, מעיר עו"ד מזא"ה כי "פסק הדין של הנשיא אורנשטיין מתייחס למקרים של פשיטת רגל - כלומר שסך החובות לנושים החיצוניים של הבעל עולה על הכספים והנכסים הקיימים אצל הבעל. במצב שכזה, בית המשפט ממנה מנהל שמחלק את הרכוש שקיים לנושים, באופן שבדרך כלל הם מקבלים רק חלק מהחוב שלהם".

לדברי עו"ד מזא"ה, במצבים ייחודיים אלה, קובע פסק הדין של אורנשטין, כי "ככל שהאישה רוצה לגבות כסף יחד עם יתר הנושים - דבר שמקטין את הקופה שממנה הנושים יכולים להיפרע - עליה לעשות זאת במועד שקבוע לכלל הנושים. האישה אינה יכולה לחכות לסוף ההתדיינות עם הנושים, ואז להגיע עם תביעתה".