דוח תלונות הציבור על השופטים: עלייה של 42% בתלונות על בתי המשפט לענייני משפחה

965 תלונות נגד שופטים הוגשו על ידי הציבור ב-2019, מתוכן 68 נמצאו מוצדקות, כך עולה מדוח נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם • 26% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על לקויים בניהול המשפט

הגשת הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2019 בלשכת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות הרשות השופטת
הגשת הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2019 בלשכת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: דוברות הרשות השופטת

בשנת 2019 הגיש הציבור 965 תלונות נגד שופטים או דיינים, ובוררו לגופן 508 תלונות. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 68 תלונות מוצדקות, שהן 13% מכלל התלונות הנ"ל, ו-48 תלונות, שהן 9% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.

38% מכלל התלונות נגד שופטים או דיינים שנמצאו מוצדקות, היו בגין התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין - מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנת 2018. כך עולה מהדוח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם.

עוד מתברר ש-26% מכלל התלונות נגד שופטים שנמצאו מוצדקות בשנת 2019, היו על לקויים בניהול המשפט ו-21% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 29% בדוח הקודם).

מבין כלל הנתונים לשנת 2019, מתבלטת עובדה מרכזית אחת והיא גידול של 42% בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, היינו 184 תלונות לעומת 130 תלונות בשנת 2018 - תוספת של 54 תלונות. לפי הנציב, נתון זה מחייב התייחסות של המערכת, מאחר שבפנינו גידול משמעותי של היקף התלונות על שופטי המשפחה.

הנציב שהם הגיש את הדוח השנתי לשר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. הדוח הוגש באיחור מה לעומת השנים הקודמות בשל אילוצים שונים הנובעים ממגפת הקורונה.

בנוסף, הגיש הנציב לנשיאת העליון ולשר המשפטים ספר שעניינו "ריכוז החלטות וחוות דעת נציבות תלונות הציבור על שופטים בנושא התנהגות שופטים ודיינים". לדברי הנציבות, הספר בעריכתו של ד"ר אייל כתבן מרכז את ההחלטות וחוות הדעת העקרוניות של הנציבות מיומה הראשון בשנת 2003, ונועד בעיקרו של דבר, לשמש כמדריך לשופטים ולדיינים בנוגע להתנהלותם במישור האתי.

בכוונת הנציבות להעמיד לרשותו של כל שופט/דיין עותק מהספר, על מנת להנגיש להם את הכללים והעקרונות העולים מתוך אלפי ההחלטות וחוות הדעת שניתנו על ידי נציבי תלונות הציבור על שופטים, לדורותיהם.

התפלגות התלונות המוצדקות לפי ערכאות

התפלגות 68 התלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2019 לפי ערכאות היא כדלקמן: 27 תלונות, שהן 40% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על בתי משפט השלום כולל בימ"ש לתביעות קטנות, ביהמ"ש לנוער, תעבורה ובימ"ש לעניינים מקומיים; 19 תלונות שנמצאו מוצדקות, היו על בתי המשפט לענייני משפחה; 10 תלונות שנמצאו מוצדקות, היו על בתי הדין הרבניים; תשע תלונות שנמצאו מוצדקות, היו על בתי הדין לעבודה; שלוש תלונות בלבד שנמצאו מוצדקות היו על בתי המשפט המחוזיים; ואף תלונה נגד שופט של ביהמ"ש העליון לא נמצאה מוצדקת.

אחת התלונות שנמצאה מוצדקת הייתה נגד שופטת של ביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ, אסתר שטיין לאחר שהיא כינתה את הלכת בית המשפט העליון שזכתה לכינוי "מהפכת השוויון בנטל המזונות", כ"פיגוע רב נפגעים". מדובר בהלכה שקבעה כי יש לקיים שוויון מלא בין הורים בעלי יכולות כלכליות דומות בנטל המזונות לילדים בגילאי 15-6.

את אמירותיה החריפות נגד בית המשפט העליון השמיעה השופטת במהלך דיון משמורת שניהלו בני זוג בנוגע לבתם המשותפת בת השש, בבקשה שהגיש האב לקבל משמורת שוויונית על בתו. השופטת לא הסתפקה בכך והדגישה בפני המתדיינים ועורכי דינם כי ההחלטה ששינתה באופן משמעותי את המצב המשפטי בסוגיית המזונות לקטינים היא "פיגוע חמור יותר ביחס לפיגועים אחרים", ואף הגדירה אותה כ"דבר נורא".

יצוין כי הנציב שהם פסל את עצמו מלברר את התלונה בשל היכרות מוקדמת עם אחד מהצדדים להליך המשפטי, ואת מקומו מילא השופט בדימוס שמואל חמדני. חמדני מצא את התלונה בדבר אמירתה הבעייתית של השופטת כמוצדקת ומתח ביקורת חריפה על דבריה הקשים של השופטת נגד ביהמ"ש העליון.

במקרה נוסף, נמצאה מוצדקת תלונה בה טען תובע כי שופט בימ"ש השלום נמנע מלתת החלטות בשתי בקשות שהוא הגיש לו לזמן שני עדים לדיון הוכחות. בהחלטתו ציין הנציב, שהימנעות השופט ממתן כל החלטה בבקשות הללו הותירה את המתלונן ללא מענה ובחוסר וודאות לגבי עדויותיהם של השניים, עדויות אשר לשיטתו, היה בהן כדי לסייע לו בהוכחת תביעתו.

במקרה אחר מצא הנציב שהם תלונה נגד שופטת כמוצדקת לאחר שהשופטת הציעה לאישה שנכחה בדיון שבפניה לפנות לטיפול פסיכולוגי. "אין זה מתפקידו של בית משפט להציע לבעל דין שמפריע באולם לקבל טיפול פסיכולוגי", כתב שהם.

פסק דין לפני שהוגשו סיכומים

מקרה נוסף שמוזכר בדוח וגרם מבוכה להנהלת בתי המשפט הוא זה שבו שופטת בית משפט שלום פרסמה בשגגה את פסק דינה לפני שהוגשו סיכומי בעלי הדין בתיק. השופטת הודתה בטעות, אך טענה כי מדובר בפרקטיקה הרווחת "בתיקים רבים". הנציב שהם לא קיבל את הסבריה של השופטת ומתח עליה ביקורת חריפה.

המקרה עסק בהליך משפטי שהתנהל בבית משפט השלום. בסיומו של דיון הוכחות בתיק הורתה השופטת לצדדים, כמקובל, להגיש את סיכומיהם. מכאן החלו הדברים להסתבך: השופטת ביצעה טעות מצערת מבחינתה, שחשפה שהיא כלל לא נדרשת לסיכומי הצדדים בטרם תקבל את הכרעתה.

עוד בטרם הספיק התובע להגיש את סיכומיו, הועלה למערכת "נט המשפט" - מערכת אלקטרונית של הנהלת בתי המשפט, שבאמצעותה מגישים בעלי הדין את בקשותיהם ותגובותיהם, וצופים בהחלטות השופטים - מסמך הנושא את הכותרת "פסק דין".

מדובר היה בפסק דין מנומק הבנוי מהמסד ועד הטפחות. במסמך שפרסמה השופטת כבר נותחה המשמעות של הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, אותה מלאכה שנוהגים לעשות בעלי הדין בסיכומיהם; נכלל הסכום המדויק שבו יש לחייב את הנתבע; ואפילו סכום ההוצאות שיש לפסוק לחובתו של הנתבע נקבע במסמך, שגם נחתם גרפית ואלקטרונית על ידי השופטת.

שעה לאחר שעלה ל"נט המשפט", ובעקבות פנייה בהולה של הנתבע, הסירה השופטת את פסק הדין מהמערכת. השופטת ציינה כי מדובר היה בטיוטה בלבד, וכי הסיכומים ייקראו וייבחנו על ידה בטרם נתינת פסק הדין הסופי. עוד הבהירה השופטת כי "כך נוהג בית המשפט לעשות בתיקים רבים, למען שימור הזיכרון הטרי מההתרשמות מהעדים בדיון, ולרישום הממצאים המסקנתיים שעלו ממנו".

הנציב שהם לא קיבל את הסברי השופטת וקבע כי תלונתו של הנתבע מוצדקת, תוך שהדגיש את מה שאמור להיות מובן מאליו לכל שופט היושב בדין: "בהכנת טיוטה מלאה ומפורטת של פסק הדין, טרם שהושלם ההליך המשפטי, יש טעם רב לפגם".