מדענים מודים: "זלזלנו בקורונה, הנגיף הזה ממש שטני, יש לו תיאבון בלתי נדלה"

קצת יותר מתשעה חודשים מאז שנכנס לחיינו, מה המדע יודע על SARS-CoV-2? • למרות כל המחקר שנעשה עליו בכול רחבי העולם, הוא עדיין בגדר נגיף ערמומי, שמקורו עדיין מסתורי והוא גם עדיין בעל יכולת עוצמתית להדביק, להתפרץ, ולהתפזר בקרב האוכלוסייה • מדעי הקורונה, פרויקט מיוחד

חוקרי מגפות לוכדים עטלפים במערה בתאילנד במאמץ להתחקות אחר מקורות נגיף הקורונה, אוגוסט / צילום: Sakchai Lalit, Associated Press
חוקרי מגפות לוכדים עטלפים במערה בתאילנד במאמץ להתחקות אחר מקורות נגיף הקורונה, אוגוסט / צילום: Sakchai Lalit, Associated Press

נגיף הקורונה החדש הוא רוצח עם מוט מחודד שפורץ לתאים האנושיים עם חסינות מענישה. הוא תופס טרמפים מיבשת ליבשת על שיעולים וכפות ידיים, בגלל הצורך שלו לשרוד. יש לו צד ידידותי שקשה לעמוד בפניו. הוא אוהב מסיבות. המטפס החברתי העקשן הזה גובה קורבנות ברחבי העולם על ידי רכיבה על אינטראקציה אנושית תמימה לגמרי - צחוק משותף, שיחה, חיבוק. והוא גם שקרן. SARS-CoV-2, שגורם למחלת קוביד-19, מטעה לעיתים קרובות את מערכת החיסון של הגוף.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הנגיף הזה הוא סיפור ההצלחה המדביקה הגדול יותר של מאה השנים האחרונות. כמעט ללא תקדים בדברי ימי ההידבקויות האנושיות החדשות, הוא הפך כמה הידבקויות מקריות למגיפה של כ-27 מיליון מקרים מאומתים עד כה.

רופאים צפו מזמן את ההופעה של נגיף כזה, אך בכל זאת, הפיקחות של הקורונה הנוכחית לכדה רבים בהפתעה, ומסבירה הרבה מהקושי של העולם להכיל אותה מאז הופעתה. "זלזלנו בה. לא הערכנו אותה כראוי", אומר פיטר פיוט, מנהל בית הספר של לונדון לרפואה טרופית והיגיינה, ואחד ממגלי האבולה. פיוט בעצמו נפל קורבן לקורונה בחודש מרץ.

הנסיעות המודרניות הקלו על התפשטות הנגיף החדש בין נוסעים מתמידים. הוא עלה בלי שהבחינו בו על אוניית קרוז ביפן וחדר לחוגי זומבה בדרום קוריאה. הוא הדביק מתאבלים בהלווייה בפרבר של ניו יורק, חדר למקהלה במחוז סקגיט במדינת וושינגטון והתפרץ בקרב סטודנטים בחופשת אביב בפלורידה.

במקור, ההערכה הייתה שהנגיף קינן בעטלפים, שמכילים מאות סוגים שונים של נגיפי קורונה, אך מצא את דרכו לבעלי חיים אחרים.

בהונג קונג, יואן קווק-יונג ממתין זה יותר מעשר שנים להופעת נגיף כמו הקורונה החדש. הפרופסור בן ה-63 למחלות מדבקות מאוניברסיטת הונג קונג התמכר לנגיפי קורונה בעטלפים מאז שהוא עשה את החיבור בין עטלפים והתפרצות סארס המקורית ב-2003, שנגרמה על ידי נגיף קורונה דומה. הוא אסף מסד נתונים של מעקב אחרי בעלי חיים, שהראה ש-39% מעטלפי הפרסה הסיניים יכולים לארח נגיפי קורונה שקשורים לסארס. ב-2007 הוא כתב בכתבי עת למיקרוביולוגיה קלינית שהממצאים שלו הם "פצצת זמן".

תאי עטלפים יכולים לשרוד "זינוקים" בחילוף החומרים - הלבבות שלהם יכולים לעבור מ-10 פעימות בדקה בשינה ל-1,000 פעימות בתעופה. המבנה שלהם הופך אותם כנראה לאידיאליים, למעין שמורה שבה יכול נגיף להישאר, ולהמתין לפני שהוא מדלג לעוד זן שמארח אותו, באירוע שנקרא בעגת המקצוע "גלישה" (כמו גלישת חלב רותח מסיר).

בסוף דצמבר שעבר, ד"ר יואן, שהתפרסם באוסף צילומי עטלפים במערות שהוא אוהב להציג, התחיל לחשוש שחששותיו מתגשמים כשהוא שמע על דלקת ריאות מסתורית שפוגעת באנשים במרחק 1,000 ק"מ ממנו בווהאן. הוא הזהיר פקידים בהונג קונג שמשהו מגיע, ועזר בכך לגבש את התגובה של העיר לקורונה.

אחרי שהרשויות בסין הציגו את הרצף הגנטי של נגיף הקורונה החדש בפני מדענים מכל העולם ב-12 בינואר, הוא ואחרים ידעו בביטחון מהיכן הגיע הנגיף. הוא היה כה דומה לנגיף הקורונה סארס שקינן בעטלפים, שהוא היה חייב להיות אחד מהם, אמר ד"ר יואן.
גם אחרי "הגלישה", נגיף שמדלג לבעל חיים אחר לא תמיד מתפשט. כמה מהם, כמו השפעת האסיאתית (שפעת העופות), עוצרים בדרך כלל עם הדילוג למארח אחר ולא עוברים מאדם לאדם.

בערך באותה עת, בבית החולים HKU בשנזן, שבו מנהל ד"ר יואן גם את מחלקת המיקרוביולוגיה והמחלות המדבקות, אושפזו שישה בני משפחה שחזרו מביקור בווהאן. הם החלו להרגיש רע. הנגיף הדביק אותם, מבן המשפחה המבוגר ביותר שבסופו של דבר מת, ועד ילד בין עשר. אשכול ההדבקות הזה אותת שלנגיף יש תכונה מסוכנת, אמר ד"ר יואן - "הוא עובר בין בני אדם".

הוא שיתף בממצאיו מומחים מהמרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן, CDC, והוסיף בכך לראיות המצטברות, שהובילו את סין לאשר לשאר העולם שהנגיף עובר מאדם לאדם. גם בימים הראשונים ההם, אמר ד"ר יואן, הוא חשש שהנגיף יתפשט בצורה רחבה בעולם, כמו השפעת הספרדית של 1918.

טריליוני טריליונים של נגיפים באוויר

ביקום שמוכר לנו, יש יותר נגיפים מכוכבים בשמיים. טריליונים על טריליונים של נגיפים (וירוסים) מרחפים באוויר ורוכבים על עננים. מדענים באוניברסיטת בריטיש קולומביה, קנדה, מעריכים ש-800 מיליון נגיפים יורדים כמו גשם על פני כל מ"ר של כדור הארץ בכל יום. נגיף הקורונה עצמו כה קטן, שלשם השוואה כ-500 נגיפים כאלה יכולים להיכנס לקוטר של שערה אנושית.

מדענים רבים לא יכולים להחליט אם הנגיף הוא יצור חי במובן הרגיל. גם הנגיפים מנהלים סוג של חיים בהשאלה, אומרים כימאים. הם מהות תת-מיקרוסקופית של הצורך הטבעי להתרבות, שמשותף גם לבני האדם ,אבל "נגיפים לא חושבים. אין להם תשוקות אנושיות", מבהירה הווירולוגית אנג'לה רסמוסן מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בהעדר תשוקות, יש להם מטרה: להתפשט, להתרבות ולשרוד.

לפחות 320 אלף נגיפים שונים מדביקים יונקים. יש 219 זני נגיפים, שידוע שהם יכולים להדביק בני אדם. חוקר אחד מצא יותר ממאה נגיפים שונים בריאה אנושית. לפחות עוד שישה זנים של קורונה מדביקים בני אדם בוודאות. כמה מהם גורמים להצטננות הרגילה.
SARS-CoV-2 אינו הנגיף הראשון שמתרחב על ידי תנועת בני האדם בעולם.

האבעבועות השחורות, שהרגו 300 מיליון בני אדם לפחות במאה ה-20 לבדה, חצו לראשונה את העולם על סיפון ספינות ויקינגים לפני אלף שנים, לפי מחקר חדש על ההיסטוריה של המגפות.

הקורונה שייך לקטגוריה של נגיפים שעובדים על ידי העברת קוד כימי, RNA, שחום במעטפת חלבוני מגוננת עליו. RNA הוא חומצה גרעינית שקיימת בכל תאי גוף חי ופועלת בדרך כלל כשליח שמעביר פקודות גנטיות ב-DNA, שאומרות לתאים מה לעשות. כשהנגיף נכנס לתא מארח, הוא כובש את מנגנון ההתרבות של התא.

ללא התמרון הזה, נגיף הקורונה הוא אימפוטנט. הוא לא יכול להתרבות ולייצר מיליוני תאי קורונה חדשים בהידבקות מתרחבת. כשהוא הורג, זה כמעט מתוך רשלנות. ההישרדות שלו תלויה בהשארת הקורבן בחיים כדי שימשיך לשמש כלי להתפשטות שלו.

האומדנים אמנם שונים מאד, אך נגיף SARS-CoV-2 הורג כנראה כ-0.6% מהאנשים שהוא מדביק - בערך פי שישה מהשפעת הרגילה. להשוואה, שני נגיפי קורונה אנושים נוספים הם קטלניים בהרבה, אבל מדביקים פחות. לסארס המקורי מ-2003 היה שיעור תמותה של 9.6%, ול-MERS, הנגיף המזרח תיכוני מ-2012, היה שיעור תמותה של 34% מההידבקויות.

אך נגיף הקורונה הנוכחי, קוביד-19 גורם לתסמינים קשים בחולים רבים. דייויד הואי, מומחה למחלות נשימה באוניברסיטה הסינית בהונג קונג, מגדיר אותו "קל, עד שהוא מחליט להיות רע". האפקטים חריפים בכ-20% מהחולים.

החוקרים הבינו במהירות ש-SARS-CoV-2 מחפש תאי ריאה מסוג II באנשים שהוא חוטף. התאים הללו מצפים את ריריות האף, הגרון והסינוסים, ועמוק לתוך הריאות. הקורונה פותחת אותם עם מבנה מולקולרי שנקרא חלבון יתד, שהוא משתמש בו כמו במוט מחודד (לום) לפריצת פתח.

בהדמיות שמדענים עשו כדי ללמוד אותו, הנגיף העגול מחבר את יתד החלבון שלו לתא קליטה (רצפטור) שנקרא אנזים 2 להמרת אנגיוטנסין או ACE2, שבדרך כלל מסדיר חלבון, שמעלה את לחץ הדם ואת הדלקת. יש כנראה יותר קולטנים כאלו בבני אדם מבוגרים, ויותר בגברים ביחס לנשים.

חוקרים במכון פרנסיס קריק בלונדון השתמשו בטכניקה שנקראת מיקרוסוקופיה של קריו-אלקטרון כדי להשוות את המבנה הזה לחלבון היתד של קורונת עטלפים שדומה ל-SARS-CoV-2. הם ראו הבדלים קלים ביתד של SARS-CoV-2, שמאפשרים לו להתחבר פי אלף יותר לתא אנושי מאשר לנגיף העטלף הרגיל.

בתוך התא האנושי, לקורונה החדשה יש יכולת נדירה להשתיק מנגנוני אזעקה שמעוררים בדרך כלל את מערכת החיסון להניע נוגדנים ותאים מחסלי נגיפים - כך לפי מיקרוביולוגים בבית הספר לרפואה אייקאן בבית החולים הר סיני בניו יורק. כדי לעשות זאת, הנגיף מייצר חלבון מיוחד שמתערב במערכת המעקב של התא, דיווחו מדענים מאוניברסיטת מינסוטה במאי.

סיבוכים מדהימים שהמדענים לא צפו

רופאים שנתקלו בה לראשונה אבחנו את הקורונה כנגיף נשימתי. הם חיפשו תסמינים של חום, שיעול וקוצר נשימה, אבל קוביד-19 יצר סיבוכים מדהימים שהם לא צפו. חולים התלוננו על בחילות ושלשול. לכמה מהם היו שיבושי דופק ואפילו התקפי לב. היו שסבלו מנזק לכליות או כשל של כבד. כמה איבדו את חוש הריח והטעם. אחרים הופיעו במרפאות עם קרישי דם או בועות סגולות על בהונות הרגליים.

ברוב המדינות שבהן היו התפרצויות, חולים הגיעו לאשפוז עם הזיות, אובדן הכרה, דלקת מוח או שבץ - דיווחו חוקרים באוניברסיטת ליברפול בבריטניה בכתב העת "לאנסט נוירולוגיה" ביולי. במחקר אחר, במכללת הרופאים והמנתחים באוניברסיטת קולומביה, התגלה ששליש מהנדבקים סבלו מתסמינים נוירולוגיים בתפקוד המוח.

"אתה לא יודע איזו אפקט יהיה לפגישה עם הנגיף הזה: אולי לא תרגיש כלום, ואולי תמות", מסבירה שרה ג'ילברט מאוניברסיטת אוקספורד, שהצוות שלה מפתח כעת חיסון נגד הקורונה שנמצא כעת בשלב ניסויים מתקדם בבני אדם.

מדענים עורכים ניסויים בנגיף הקורונה במכון ביולוגי בבראונשווייג, גרמניה בחודש מאי / צילום: Julian Stratenschulte, Associated Press
 מדענים עורכים ניסויים בנגיף הקורונה במכון ביולוגי בבראונשווייג, גרמניה בחודש מאי / צילום: Julian Stratenschulte, Associated Press

ואז הגיע הגל השני

היידי לרסון נפגשה לראשונה עם הנגיף כשבעלה התחיל להרגיש מנומנם וקודח. הוא איבד את התיאבון והתקשה להרים כף. כשהיא נגעה במצחו הוא קדח מחום. "אבל חום יכול להיות הרבה דברים", היא אמרה.

פרופסור לרסון, אנתרופולוגית שמתמחה בחיסונים, עבדה במשך שנים ברחבי העולם ושרדה טיפוס בנפאל ודלקת קרום המוח בפיג'י. בעלה הוא ד"ר פיוס בן ה-71, צייד הנגיפים שהיה ממגלי האבולה. הוא היה הראשון שניהל את סוכנות האו"ם למאבק באיידס, לפני שעבר לנהל את לונדון סקול, אוניברסיטת המחקר שמתמקדת בבריאות הציבור וברפואה טרופית.

אחר שהחום שלו לא ירד במשך שבוע, החששות שלהם התחזקו. הבדיקה אישרה שהאיש שהקדיש את חייו למאבק בנגיפים נפל קורבן לנגיף.

ביום ה-14 להידבקות, כשהחום עלה, הם רצו לטיפול נמרץ והוא אושפז מיד. לא היו לו קשיי נשימה אך רמת החמצן בדם שלו הייתה נמוכה במידה מסוכנת, מצב שנקרא היפוקסיה. ברגעים הצלולים יותר שלו הוא חשב, "הוא תפס אותי, הווירוס הזה".

הוקל לו כשהוא שוחרר מבית החולים, אבל אז הגיע גל שני: הוא רעד מקור וקיבל סוג של דלקת ריאות. הוא חושב שגופו נפגע על ידי מה שנקרא "סערה ציטוקינית", תופעת לוואי שבה מערכת החיסון של הגוף נכנסת להילוך-יתר ותוקפת לא רק את הגוף הפולש (ציטוקין הוא חלבון במערכת הזו).

זמן קצר לאחר מכן גם גם פרופסור לרסון נמצאה חיובית בבדיקת נוגדני גוף, אבל התסמינים שלה היו שונים: דלקת בלחמית העין וכאבי ראש איומים. כעבור חמישה חודשים, ד"ר פיוס בחלים, אך יש לו עדיין השפעות מתמשכות. שני בני הזוג, מומחים בתחומים, חוששים כיום מההשלכות ארוכות הטווח של ההידבקות שעדיין אינן ידועות.

כל איבר יכול להיות יעד

"הנגיף הזה באמת שטני, הוא מגיע כמו גנב בלילה עם תיאבון בלתי נדלה לקורבנות", אמר ד"ר פיוט. "הוא לא מתנהג כמו שום נגיף אחר. הוא מתפשט דרך מערכת הנשימה כי יש קולטנים באף ובגרון שלנו - אבל אז הוא ממשיך לכל הגוף: כלי דם, הלב. כל איבר יכול להיות יעד. זה מטורף".

הנגיף הדביק מיליונים שלא חלו או חלו בצורה קלה בלבד, מה שאפשר לו להתרבות כשהקורבות הפיצו אותו במעגלים מתרחבים. בשונה מהקורונה, אלו שנדבקים בנגיף האבולה לדוגמה, לא מתחילים להדביק אחרים לפני שהם מפתחים תסמינים וחלשים מכדי לנסוע.

כשחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו בדקו אנשים ל-SARS-CoV-2 באזור מישן בעיר, 53% מהנדבקים לא הראו כל תסמין בולט.

בימים הראשונים של המגפה, חוקרים חשבו שילדים עמידים יותר לקורונה, עם שיעורי אשפוז נמוכים ופחות מקרי מוות. אך כיום יודעים שהצעירים פגיעים הרבה יותר מכפי שחשבו בהתחלה.

בסוף יולי, כמעט 340 אלף ילדים בארה"ב אובחנו כחיוביים לקוביד-19 - 8.8% מכל המקרים שדווחו. אף אחד אינו יודע בוודאות איך הילדים מעבירים את הנגיף או אם הם מדבקים מאד כשאין להם תסמינים.

גם עכשיו, יותר מתשעה חודשים מאז שהתגלה בסין, הכימיה הפנימית של הנגיף לבדה לא מספיקה כדי להסביר את המגוון הרחב כל כך של התסמינים, החומרה ומקרי המוות. החוקרים יודעים יותר אבל עדיין לא מספיק.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988