להבין את נקודת המוצא של מנהיגי הציבור החרדי

מבחינת האדם החרדי הממוצע הוא נשמע להנחיות, אלו שהוא מקבל מרבותיו • רק הידברות שתצא מתוך הבנה של הנקודה הזו, תוכל לשנות את ההתנהלות של החברה החרדית ביחס לקורונה

מתפללים מחוץ לבית הכנסת בבני ברק / צילום: Oded Balilty, AP
מתפללים מחוץ לבית הכנסת בבני ברק / צילום: Oded Balilty, AP

מדינה אחת שתי שפות: "עשרות אלפי חסידים השתתפו בתפילות יום הכיפורים בבתי הכנסת בניגוד להנחיות" זעקו הכותרות ודוק של צחוק מר נמתח על פניי.
בניגוד להנחיות של מי? קחו לדוגמה את מוישה זוננשטיין, (שם בדוי) אברך חסיד שהתעורר באימה וביראה בבוקרו של יום הדין, קם ורחץ את ידיו עד פרקי אצבעותיו, ומיהר בתפילה חרישית אל בית הכנסת כדי להתפלל ביום הקדוש והנורא - יום הדין, בדיוק כפי שעשה בכל העשורים האחרונים. מבחינתו: אין יותר מקפיד על "ההנחיות" ממנו. מוישה לא יעלה על דעתו להפר את ההנחיה הברורה להשכים ביום הכיפורים וללכת אל בית הכנסת.


לאברך חרדי יש הנחיות אחרות והוא מציית להן בקפידה יתרה. ההנחיה היא לשמור על אורח חייו החרדי כפי ששמר עליו כל חייו ולא לשנות מאום. לא כולם. חלק מהאברכים. יש אברכים חרדים שקיבלו הנחיות מעודכנות לאור המגפה. אבל יש אלפי אם לא עשרות אלפי חסידים שקיבלו הנחיה לשמור על אורח חייהם כרגיל.

הרב, או האדמו"ר, הוא המנטור, הרופא, הוא מנכ"ל משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה, ראש ממשלת ישראל ויו"ר ארגון הבריאות עולמי מבחינת החרדים. וכן, לפני שתשאלו אענה, עליונות ההלכה על החוק היא ברורה ומובנת מאליה לכל אדם אשר חרדי יקרא.
ההנהגה החרדית רואה בבתי הכנסת, במקוואות, במוסדות החינוך - מפעלים חיוניים ביותר במשק שמעולם לא עצרו את פס הייצור שלהם. ויש כאלו לא מעט גם בימי הסגר הכי אדוקים. מבחינתם, מפעלי כימיקלים או כל מפעל שפועל בימי הסגר, חשוב פחות מבית כנסת אחד שיושב בו יהודי אחד ולומד תורה או ממלמל פסוקים מסידור.

מהנקודה הזאת, אפשר להתחיל את הדיון על התחלואה הגואה במגזר וההתנהלות שלו מולה. במגזר החרדי מגפת הקורונה נתפסת - כמו בכל העולם - בקשת רחבה של רגשות ו"הבנות" מגזירת גורל שחייבים לקרוע שערי שמיים ולהתפלל, כדי לבטל אותה מעלינו, עד הכחשה מוחלטת. אין נגיף, אין מגפה, הכל המצאה של הממשלות בעולם שאיבדו את השפיות והמיטו הרס וחורבן על הכלכלה על העתיד החינוכי, ועל נפשם של מיליארדים מהחשש לעמוד בפני ועדת חקירה כשהמגפה תחלוף - בלי תשובות.

הפתרון - רק בהידברות

בשלב הזה של המגפה, קשה גם לי לפרקים, להחליט עם מי הצדק, אם יש בכלל דבר כזה. כיום, שטוף בדיווחים ובנתונים, גם אני נתקף חרדה נוכח מספרי המאומתים במגזר החרדי, ישנן ערים עם מעל ל-30% תחלואה. אבל אולי, במבט ארוך, עוד חמש, עשר שנים, נסתכל לאחור ונאמר, צדקו הרבנים: איבדנו את השפיות. ייתכן גם - חלילה - שלהיפך ונהיה כבוכים על העבר.

כך או כך: הפתרון - כמו תמיד - ונמצא רק בהידברות. להתחיל לדבר בשפה אחת. לא בשתי שפות. מפגשים בלתי אמצעיים של גורמי מקצוע עם הרבנים. להפעיל מערך של מפגשים בין רופאים זיהומולוגים, אפידמיולוגים, גורמי מקצוע שישבו ויסבירו לרבנים על מסוכנות המגפה, על מסוכנות הנגיף. עד כמה היא מסוכנת לטווח הארוך. האם יש גורם אחד שאמר למנהיג חרדי אחד שייתכן והנגיף הזה הוא בעל השפעה ארוך טווח ועלול להרוג את האדם אחרי כמה שנים? כי יש מומחים שטוענים את זה. האם מישהו אמר את זה? אני בספק.


האם ההנהגה החרדית מודעת למחיר חסינות העדר? האם היא יודעת כמה אלפים ימותו במידה וכולם יידבקו? האם היא יודעת כמה ימותו אם מערכת הבריאות תקרוס? מספרים, עובדות, שהכל יהיה שקוף. בכלל לא בטוח שאם המדע יצליח לשכנע את מנהיגי המגזר החרדי שמדובר בנגיף חמור עשרות מונים מכל שאר הנגיפים, הם לא ישנו את התפיסה החרדית כלפי המגיפה ב-360 מעלות.

רק הידברות, כי מלחמה, בעיצומה של מגפה, עלולה להיות קטלנית פי כמה. 

הכותב הוא עורך ומגיש ב'כאן מורשת' בתאגיד השידור הישראלי

צרו איתנו קשר *5988