כשהפרקליטות מקבלת ביקורת: איך מערכת אכיפת החוק מעזה להשחיר את פניו של מ'

המקרה של מ', הצעיר שמנסה לשקם את חייו כשהפרקליטות ובתי המשפט מקשים עליו שוב ושוב לעשות זאת, מכעיס אותי ומדיר שינה מעיני כבר זמן רב, אבל בשבוע שעבר כשפרסמנו אותו בעמודים אלה ב"גלובס" התעצמו מאד הכעס והדאגה שאחזו בי, לאחר קריאת תגובתה הרשמית של הפרקליטות. תגובה שבלשון המעטה רחוקה מהאמת.

כזכור מהטור הקודם, מ' שעזב בגיל 19 עזב את בית הוריו בצפת בשל יציאתו בשאלה, נותר לבדו בעולם והחל להשתמש בסמים ולמוכרם. למרבה השמחה הוא נתפס והגיע לידי שופט השלום גבאי-ריכטר כשלצדו עו"ד לימור זקן מהסניגוריה הציבורית שלא ויתרו לו ועליו. פסק הדין, שצוטט פה, קבע ש"שליחת הנאשם למאסר, ולו בעבודות שירות, בנסיבות בהן החל בשירות הלאומי לא תשרת את האינטרס הציבורי ובוודאי שלא את האינטרס האישי של הנאשם".

הפרקליטות ערערה על קולת העונש ושופטי ההרכב במחוזי פרידמן פלדמן, אברבנל וזנדברג גזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות כשהם והפרקליטות מבינים היטב שעונש זה יפסיק את השירות הלאומי של מ' ויביא לאובדן כל הזכויות שיכלו להעניק לו התחלה חדשה לחייו (השלמת לימודים וכו'). גם שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, שאליו הוגשה בקשת רשות ערעור, דחה את הבקשה באחת בלי להתייחס למשמעות קטיעת השיקום עכשיו ובלי להידרש להצעת הסניגוריה הציבורית לדחות את העונש לאחר השלמת השירות הלאומי.

כפי שכתבתי, אני סבור שהפרקליטות ובעיקר בתי המשפט המחוזי והעליון טעו. ברור שאפשר גם לסבור אחרת ולטעון שמ' לא ראוי לשיקום ושיש שיקולים אחרים לדחות הבקשה. זה ויכוח לגיטימי. מה שאינו לגיטימי זה להגיב בצורה שהפרקליטות הגיבה.

מפליא שה-DEA האמריקני לא עורב בעניין

הבה נתחיל: לפי הפרקליטות, "מ' הורשע בכך שבהזדמנויות מרובות התנהל מול סוכן סמוי בדרך שיטתית, מאורגנת ומתמשכת באופן שהעיד על מנגנון סחר שיטתי. במסגרת זו מכר מ' סמים מסוכנים בכמויות ממשיות ובתמורה לאלפי שקלים". הקורא התם יכול לסבור שיש לנו עניין פה עם פבלו אסקובר הצעיר. האמת העובדתית היא אחת והיא אחרת: מ' הורשע בארבע (!) עבירות של סחר , תיווך ואחזקת סמים לא לצריכה אישית (2 גר', 25 גר', 5 גר' ופעם אחת 290 גר' ב-6,000 שקל). כולן, בוצעו בטווח של עשרה (!) ימים. אכן "מנגנון סחר שיטתי". מפליא שה-DEA האמריקני לא עורב בעניין.

הלאה. "בניגוד לנכתב במאמר גורמי המקצוע לא נתנו המלצות חד משמעיות בנוגע לתהליך שעבר הנאשם". האמת העובדתית היא אחת והיא אחרת: בתיק זה ניתנו ארבעה תסקירים. השורה התחתונה בכולם היא חד משמעית. בתסקיר הראשון: צו מבחן ו250 שעות של"צ. בשני: צו מבחן ו300 שעות של"צ. בשלישי: צו מבחן ו-250 שעות של"צ. למרות זאת המאשימה ביקשה 18 חודשי מאסר בפועל. למרבה המזל השופט גבאי ריכטר דחה את בקשתה וקבע שמתקיימות נסיבות לחריגה מהעונש.

ממשיכים למחוזי. לפי תגובת הפרקליטות, "חוות הדעת העדכנית שביקש בית המשפט המחוזי לא הייתה חד משמעית". האמת העובדתית היא אחת והיא אחרת: השורה התחתונה בתסקיר המלא שהוגש למחוזי היא "ענישה שיקומית בתוך הקהילה כפי שנקבע בבית המשפט קמא". שירות המבחן אף רושם כי מאסר בפועל או מאסר בעבודות שירות יקטעו את הליך השיקום ועלולים להביא לרגרסיה במצבו. קרוב ל-25 שנים אני עו"ד. אם ארבע חוות דעת אלה אינן המלצות חד משמעיות איני יודע אם קיימות כאלו בכלל.

שבים לתגובת הפרקליטות: "בשל הנסיבות האישיות של מ' כולל התהליך השיקומי שעבר, קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות וגזר עליו, בערכאת הערעור עונש שירוצה בעבודות שירות בלבד." ושוב, האמת העובדתית היא אחת והיא אחרת: בהודעת הערעור שעליה חתומה מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז ירושלים מבקשת המדינה מבית המשפט המחוזי "לקבל את הערעור, להחמיר בעונשו של מ' ולהטיל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל התואם את מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות כגון דא".

ואחרון לא-חביב: "ושוב בניגוד למשתמע, בית המשפט כתב פסק דין מנומק אשר התייחס לכלל הטענות". גם כאן, האמת העובדתית היא אחת והיא אחרת: בתי המשפט לא מחויבים להמלצות שבתסקירים, וטוב שכך, אך אם הם לא מקבלים את ההמלצות, במיוחד לאחר הליך שיקום ארוך, עליהם לנמק מדוע. זה לא קרה כאן.

כשקראתי את התגובה הרשמית הזו חשבתי קודם לכל על מ' ועל הרגשתו כשיקרא אותה. מה יחשוב צעיר זה על מערכת אכיפת החוק שמעזה כך להשחיר את פניו? מה ילמד מזה? שכדי להגן על "המערכת" מותר לומר ולעשות הכל? ומה יחשבו כל אותם נאשמים שהמערכת המשפטית על כל שלוחותיה מעודדת אותם להשתקם ולשוב לדרך הישר?

במקום לקחת אחריות ולהגיב: נכון, לא סברנו שהשיקום של מ' מצדיק חריגה ממתחם ענישה ולכן ביקשנו מאסר בפועל ואנו עומדים מאחורי עמדה זו, בחרה הפרקליטות להציג אותי כמי שלא מדייק ובכך אילצה אותי לפרט את שנכתב עד כה. בחיי שאיני מבין מדוע. מותר לה לסבור אחרת במיוחד שהשיקום הוא נושא שהפרקליטות בהובלת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ופרקליט מחוז ירושלים מובילים בצורה נחשונית וראויה לשבח בשנה האחרונה.

האמת שאני כן מבין. התגובה מאפיינת את תרבות הפרקליטות בעידן היהירות של שי ניצן: אפס לקיחת אחריות על טעויות מחד והעדר אומץ להגן על החלטות לא פופולריות מאידך. תרבות שתחת לקבל ביקורת מתבצרת בעמדה המעוולת כשכולם מצופפים שורות סביבה ולא חשוב מי משלם את המחיר לטובת ההגנה על "המערכת".

הייתי נשוי לפרקליטות קרוב לעשרים שנים. יש לי שם חברים רבים, חלקם בכירים. הסטודנטים המעולים ביותר שזכיתי ללמד נמצאים שם. אני מכיר את איכותם ומצדיע לשליחותם. דווקא משום כך אני יודע שלא מגיעה להם תרבות ארגונית כזו. לא להם, לא למ' ולא לאף אחד מאיתנו.

הפרקליטות בתגובה:  פתוחים לביקורת אבל זו של אלבשן רחוקה מהאמת

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "עמדת הפרקליטות במקרה הנידון התקבלה על סמך כתב האישום בו הודה הנאשם, תסקירי שירות המבחן ועמדתו של הממונה על עבודות שירות.

"עמדתו של הנאשם כפי שהשתקפה במאמרו של פרופ׳ אלבשן הובאה על ידי הסנגוריה הציבורית בפני בית המשפט. בסופו של דבר קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור והכריע בהתאם לכך ובהמשך דחה בית במשפט העליון את בקשת רשות הערעור של הנאשם. אנו, בפרקליטות, פתוחים לביקורת ואין צריך לומר שעמדתו של פרופ׳ אלבשן לגיטימית לגמרי, עם זאת דומה, כי הביקורת שהטיח בפרקליטות לפיה תגובתה רחוקה מן האמת, אינה משקפת את המציאות. לצערנו הוא כשל בדיוק במה שייחס לפרקליטות".

עוד מסרה הפרקליטות כי "על מנת לסבר את האוזן נציין כי, בניגוד לדבריו, הנאשם לא הורשע בארבעה אישומים כי אם בשישה (!!!) אישומים. כאשר בחמישה מקרים (!) מכר סמים בכמויות שונות לסוכן, תמורת סכומים המצטברים לאלפי שקלים. באישום השישי הורשע גם בכך שהחזיק כמויות סם נוספות בביתו".

בנוסף, לדברי הפרקליטות, "בניגוד לדברי אלבשן לפיהם שירות המבחן גיבש תסקירים חד משמעיים המדברים בשבח הנאשם ובו בלבד, הרי שעיון בתסקירים ובחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות בעניינו של מ' לעומקם, ולא רק בשורה התחתונה, מלמד אחרת. מטעמי צנעת הפרט לא נפרט את התרשמות שירות המבחן לגבי התנהלות זו של מ'. לפיכך, התמונה החד מימדית שביקש פרופ' אלבשן לצייר, אינה משקפת אל נכון את מהלך הדברים בתסקירי שירות המבחן".

ולסיום מסרה הפרקליטות: "אחרון אחרון, וכן חביב, אחרי שנודע לפרופסור אלבשן כי דווקא בנושא השיקום נערכה רפורמה בפרקליטות בשנים האחרונות וזאת בעקבות דו"ח למברגר אשר שב ובחן את תפיסת השיקום בהליך הפלילי ולאחר שהפרקליטות עברה שינויים של ממש במדיניותה בתחום זה ברי כי ההכללה הגורפת של פרופ׳ אלבשן בחתימת מאמרו חוטאת לאמת ומוציאה שם רע לארגון שלא בצדק".

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו