סקר: ירידה במעמד המשטרה בקרב הציבור בסגר השני

50% מהציבור סבור כי התפקיד של משטרת ישראל באכיפת תקנות הקורונה משפיע לרעה על יחסי המשטרה עם האזרחים, רק 38% סומכים על השוטרים שיתנהגו ביושר גם בעת אכיפת תקנות לשעת חירום ועוד 42% מהציבור חוששים כאשר המשטרה מקבלת סמכויות אכיפה חדשות.

הנתונים הללו עולים מסקר שערכו שתי חוקרות שיטור מהמכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית, ד"ר גלי פרי וד"ר טל יונתן-זמיר, שעוקב אחר עמדות הציבור כלפי המשטרה בתקופת הקורונה. במהלך חצי השנה האחרונה עוקבות השתיים אחר מעמד המשטרה בקרב הציבור, ומתברר כי המעמד הזה הולך ויורד. בהשוואה שערכו שתי החוקרות בין היחס של הציבור למשטרה במהלך הסגר הראשון ליחס למשטרה במהלך הסגר השני נמצאה ירידה משמעותית ומובהקת סטטיסטית בתמיכת הציבור במשטרה בכלל, ובכל הנוגע לאכיפת תקנות משבר הקורונה בפרט.

הנתונים הללו כנראה לא מפתיעים אף אחד לאור המפגשים של הציבור עם המשטרה בתקופה האחרונה. בשבועות האחרונים, במיוחד מאז ראשיתו של הסגר הנוכחי, בחרה המשטרה לנקוט באכיפה קשה וקפדנית בטיפול בהפגנות שהתקיימו ברחבי הארץ. בין היתר, הוכנסו אל לב ליבן של ההפגנות כוחות משטרה גדולים, סוסים, שוטרים על אופנועים וכוחות רגליים במטרה לפזר את ההפגנה שהוגדרה על ידה כלא חוקית. במקביל, התרבו המקרים של אלימות מיותרת נגד מפגינים, כליאת המפגינים על ידי המשטרה בשטח מסוים בלי לאפשר להם לצאת ועוד תופעות שמלבות את האש בהפגנות שמתקיימות.

בנוסף, הציבור נחשף לסרטונים בהם נקנסים או נאזקים אזרחים שהפרו את הוראות הסגר, כאלה ששהו בחוף הים או פתחו את העסק שלהם בניגוד להנחיות. ומי שנתפס כ"רע" בסרטונים הללו הם השוטרים, בין היתר בשל שימוש בכוח או מתוך רגשות אמפתיה והזדהות עם העצור או הנקנס התורן.

כמחצית מהנשאלים סברו כי אכיפת תקנות הקורונה משפיעה לרעה על תדמית המשטרה

על הרקע הזה, בלב הגל השני של מגפת הקורונה והסגר השני, התעוררה ביקורת ציבורית רבה כלפי המשטרה. בין היתר, נטען כי תקנות הקורונה נאכפות על ידי המשטרה באופן בררני - מגזרי אוכלוסייה שונים (בהם חלק מהמפגינים נגד השלטון) סבורים כי התקנות נאכפות באופן קשוח וקפדני כלפיהם, כאשר התקהלויות או אירועים המוניים במגזרים אחרים (למשל חתונות שנערכו במגזר החרדי) מתקבלים בהבנה, זוכים לטיפול סלחני או "עוברים מתחת לרדאר". עוד נטען, כי המגיפה מנוצלת לצרכים פוליטיים וכי תקנות הקורונה "מנוצלות", למשל, לצורך דיכוי הפגנות. במהלך חצי השנה בה עקבו שתי החוקרות אחר עמדות הציבור כלפי המשטרה תברר כי הביקורת הזאת משתקפת גם במעמד שיש למשטרה בקרב הציבור.

בלב הגל הראשון של המגיפה, ערב הסגר הראשון (6-8 באפריל 2020), ביצעו החוקרות סקר עמדות אינטרנטי באמצעות "פאנל פרויקט המדגם" בקרב מדגם של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית הבוגרת בישראל (כ-1600 נבדקים). ממצאי הסקר הראשון הראו תמיכה רחבה במשטרה בכל הנוגע לפעולותיה במסגרת משבר הקורונה. כך למשל, ערב הסגר הראשון סברו 70% מהנשאלים כי בתקופת משבר הקורונה נכון וראוי שהמשטרה תתרכז בעיקר באכיפת התקנות לשעת חירום, 60% הצהירו כי הם סומכים על השוטרים שינהגו ביושר גם בעת אכיפת התקנות לשעת חירום, ו-62% הסכימו או הסכימו במידה רבה כי משטרת ישראל מתמודדת בהצלחה עם המשימות הניצבות בפניה בתקופת משבר הקורונה.

למרות הממצאים, סברו החוקרות כי ייתכן ומדובר בעלייה קצרת מועד בתמיכה, המונעת מהנטייה להתאחד ולתמוך בשלטון ובשלוחותיו בשעת חירום ומשבר הנובעים מאיום חיצוני. החוקרות שיערו כי בחלוף הזמן, כאשר האיום יפחת בעוצמתו או ייכנס לשגרה, תפחת התמיכה במשטרה ותחזור לרמות שאפיינו את התקופה טרם משבר הקורונה, או אף לרמות נמוכות יותר עקב המחירים הכרוכים במיקוד המשטרה באכיפת המגבלות.

כעת, בלב הגל השני של המגיפה וערב הסגר השני (16-17 בספטמבר, 2020), פנו החוקרות שוב לכ-600 נבדקים מתוך המדגם המקורי, הדומים ליתר המשיבים בגל הסקר הראשון במאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים ובעמדותיהם כלפי המשטרה, במטרה לבחון האם חל שינוי בעמדותיהם. בהתאם להשערת החוקרות, נמצאה ירידה משמעותית ומובהקת סטטיסטית בתמיכת הציבור במשטרה בכלל, ובכל הנוגע לאכיפת תקנות משבר הקורונה בפרט.

ראשית, נרשמה ירידה משמעותית בעמדות הנוגעות לאופן בו המשטרה מתייחסת לאזרחים ובאופן כללי יותר - למערכת היחסים בין המשטרה לציבור. כך, בעוד שבאפריל רק 17% סברו כי התפקיד של משטרת ישראל באכיפת תקנות הקורונה משפיע לרעה על יחסי המשטרה עם האזרחים, כעת מעל למחצית - 52% סבורים כך. בגל הסקר הראשון 59% הצהירו כי הם סומכים על השוטרים שיתנהגו ביושר גם בעת אכיפת תקנות לשעת חירום, בגל הסקר השני רק 38% חשו כך, מה שתואם את הממצא לפיו שיעור המשיבים שחושש כאשר המשטרה מקבלת סמכויות אכיפה חדשות עלה מ- 35% ל-42%.

בנוסף, הירידה בעמדות לא נוגעת רק למשבר הקורונה, אלא גם עמדות כלליות ביחס למשטרה ולאופן בו היא מתייחסת לאזרחים נפגעו באופן מובהק. כך, רק 19% מהנשאלים (לעומת 34% באפריל) מסכימים כי המשטרה מקבלת את ההחלטות הנכונות עבור האזרחים; רק 26% (לעומת 41% באפריל) סבורים כי משטרת ישראל מראה דאגה לרווחתם ואיכות חייהם של תושבי ישראל; ואחוז המסכימים כי המשטרה פועלת בצורה שוויונית כלפי כל האזרחים (24%) ומתייחסת אליהם באופן הוגן (31%) ירד ל- 16% ול- 19%, בהתאמה.

אמון הציבור במשטרה, מושג מפתח במערכת היחסים בין המשטרה לציבור, נפגע גם הוא - אחוז המסכימים עם ההצהרה "יש לי אמון במשטרת ישראל" ירד מ-43% באפריל ל-31% בספטמבר, ורק 16% טענו כי תפקוד המשטרה בתקופת משבר הקורונה חיזק את האמון שלהם במשטרה, לעומת 39% באפריל.

מספר האנשים שחשבו ש"ישנם מצבים בהם זה בסדר להתעלם מהוראות המשטרה" עלה

לצד מערכת היחסים עם המשטרה והאמון בה, נפגעו גם תפיסות הנוגעות לביצועי המשטרה. שיעור הנשאלים הסבורים כי עיסוק המשטרה במשבר הקורונה פוגע במשימותיה הנוספות כגון התמודדות עם עבירות רכוש, אלימות סמים ותנועה עלה מ-55% בסגר הראשון ל-72% בסגר השני. מעבר לכך, בעוד שבגל הסקר הראשון 62% מהמשיבים הסכימו או הסכימו מאוד כי משטרת ישראל מתמודדת בהצלחה עם משימותיה בתקופת משבר הקורונה, רק 21% סברו כך בגל הסקר השני.

בנוסף, אחוז המשיבים שהצהירו כי בתקופת משבר הקורונה נכון וראוי שמשטרת ישראל תתרכז בעיקר באכיפת התקנות לשעת חירום צנח מ-70% ל-42%. גם במקרה של ביצועי המשטרה, לא רק הערכות הביצועים הקשורות לקורונה נפגעו, אלא גם העמדות הכלליות: אחוז המשיבים שסבר בגל הראשון כי משטרת ישראל מתמודדת ביעילות עם משימותיה באזור מגוריו (45%) או מראה הצלחות רבות בהתמודדות עם הפשיעה (35%) צנח באופן משמעותי בגל השני, ל-37% ו-25% בהתאמה.

עוד נשאלו המשיבים לגבי הנכונות לשתף פעולה עם המשטרה ולציית לחוק תחת משבר הקורונה, וגם פה ניכרת ירידה משמעותית מול הסגר הראשון. בעוד שבגל הסקר הראשון הצהירו רוב המשיבים כי ישנו סיכוי גבוה או גבוה מאוד כי ידווחו על הפרת בידוד (69%) או על הפרת תקנות החרום בידי שכן (69%), בגל הסקר השני צנחו המספרים הללו ל-57% ו-52% בהתאמה. גם כאן הירידה בעמדות לא התייחסה רק למשבר הקורונה, אלא גם לעמדות כלליות: בעוד שבאפריל הרוב המכריע של הנשאלים (75.7%) לא הסכים עם הקביעה כי "ישנם מצבים בהם זה בסדר להתעלם מהוראות המשטרה", בספטמבר ירד שיעור הנשאלים שלא הסכימו עם קביעה זו ל-67.8%. בדומה, אחוז המעידים כי היו מעודדים חבר שנפל קורבן לעבירה לפנות למשטרה ירד מ-73.8% בסגר הראשון ל-66.7% בסגר השני.

"הירידה נובעת מעצם ההסתגלות להמצאות ההולכת וגוברת של המשטרה בלב סערה אפידמיולוגית, כלכלית ופוליטית"

החוקרות מספקות מספר הסברים לירידה הניכרת בתמיכה במשטרה בתקופה זו. ראשית, לדבריהן, "אין ספק כי האופן בו המשטרה פועלת, הן ברמה האסטרטגית והן ברמת השוטר בשטח, משפיע על עמדות הציבור כלפיה. אזרחים רגישים במיוחד להליכים שנחווים כהוגנים (או כלא הוגנים), כלומר האם ניתן להם מקום לומר את דברם, האם החלטות לגביהם מתקבלות באופן שוויוני ולא מוטה, האם היחס אליהם היה מנומס ומכבד, והאם השוטרים מונעים באמת ובתמים מרצון להטיב עמם בפרט ועם הציבור בכלל. כישלון בהעברת מסרים אילו, הן ברמת השוטר ברחוב והן ברמת הארגון, יתבטא בצניחה בתמיכה במשטרה".

שנית, אומרת החוקרות, "כפי שגל התמיכה הראשוני במשטרה נבע במידה רבה ממצב החירום ומתחושות החרדה והאחדות אל מול "אויב חיצוני", כך גם הירידה הנוכחית בתמיכה נובעת גם מעצם ההסתגלות לרעיון של חיים בצל מגיפה לצד המצאות ההולכת וגוברת של המשטרה בלב סערה אפידמיולוגית, כלכלית ופוליטית".

לתמיכה בכך מציגות החוקרות את הנתון לפיו בעוד שבסקר הראשון כמעט מחצית מהמשיבים (46.9%) הצהירו כי יש להם ביטחון בגורמים שמנהלים את משבר הקורונה בישראל, בגל הסקר השני רק 14% חשו כך.

"לאור העובדה שהסקר הנוכחי בוצע עוד טרם אישור ההגבלות על הפגנות בזמן הסגר, יש לשער כי לו היה נערך היום הצניחה במעמד המשטרה הייתה בולטת אף יותר", מסכמות החוקרות.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "לצד מגוון המשימות המוטלות לפתחה של המשטרה, מזה כשבעה חודשים השוטרים נמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה ועוסקים בפעילות אכיפה מצילת חיים באחד המשברים הגדולים ביותר שידעה מדינת ישראל.

"לצערנו פעילות השוטרים בימים אלו אינה פופולרית ואינה זוכה להערכה ציבורית שלה היא ראויה, ואמון הציבור במוסדות השלטון נשחק בצל המשבר הכלכלי, החברתי והבריאותי הכרוך במאבק בנגיף ומשפיע רבות על הציבור ותפיסותיו.

"משטרת ישראל תמשיך לפעול למען הציבור, לשרת אותו, להגן על ביטחונו ולשמור על שלומו ובריאותו".