בחירות | דעה

ימין נגד ימין: הקרב על ראשות הממשלה יוכרע בצד אחד של המפה הפוליטית

הסקרים מלמדים על כישלון בנימין נתניהו וממשלתו בניהול המגפה, ואפילו הטריק הקבוע שלו, לשסות קהלים שונים זה בזה, לא מועיל לו • בניסיון לעצור את זליגת המנדטים לימינה של נפתלי בנט, צירף נתניהו לכוורת שלו את משה קלוגהפט, יועצו וחברו הקרוב לשעבר של בנט

נפתלי בנט + בנימין נתניהו / צילום: חיים צח לע"מ
נפתלי בנט + בנימין נתניהו / צילום: חיים צח לע"מ

הצמיחה במעמדו של נפתלי בנט והתייצבותו על יותר מ-20 מנדטים בשלושה או ארבעה סקרים לפחות, הציגה תמונה עתידית מעניינת של מדינת ישראל - התמודדות על ראשות ממשלה בין שני אישים: בנימין נתניהו ונפתלי בנט. מצד אחד מי שמכהן כראש ממשלה במשך 12 שנים רצופות (פלוס שלוש שנים בעבר) ומצד שני מי שהיה שר ביטחון, חינוך וכלכלה, שצמח בלשכתו של נתניהו. חילוני מול דתי. שניהם בני האליטות האשכנזיות-אמריקאיות של המדינה, אך דור שלם ופערים עמוקים בסגנון המפרידים ביניהם.

בעת הזו ניכר לעין שאצל נתניהו הבייס מתדלדל. 36 המנדטים שהשיג במערכת הבחירות מועד ג׳, צנחו בסקרים עד ל-26 בלבד. שפל שלא ראו בליכוד מאז סקרי טרום בחירות 2015 (אחריהן הליכוד התייצב על 30). המצב הכלכלי קושר לזה ישירות. בין תומכי הליכוד נמצאים עשרות אלפי בעלי עסקים קטנים ובני משפחותיהם. הם סגורים פעם שנייה תוך כמה חודשים, לעיתים ללא הסברים מספקים.

הציבור רואה את הניהול הכושל, את ההחלטות המוטות פוליטית, את היעדר הדוגמה האישית, את הטלת הגזירות שלא ניתן לעמוד בהן, את הברדק בישיבות, את החיזור האינסופי אחר החברה החרדית ומעל הכל את השבתת המשק, תוך עצימת עיניים לנעשה בערים שבהן שיעורי התחלואה זינקו.

נתניהו חוזר לשסות

בתוך כל הסערה, נתניהו חוזר ויחזור תמיד לשיטות המוכרות, שיסוי קהלים אלה באלה. ראייה צרה ולטווח קצר, כשמטרותיו האישיות מעל לכל. שבועות ארוכים ניצל את שיעורי התחלואה כדי לרדות במי שמבקשים למחות נגדו. שכנע את הציבור החרדי שאם לבאי בלפור מותר להפגין, אז בוודאי שגם לקהיליות חרדיות יש לגיטימציה "להפגין" באמצעות מפגשים רבי משתתפים. יכול היה, כמנהיג, שלא לקשור אלה באלה. אבל הספין היה עבורו משען. התחלואה הכבדה הייתה תירוץ לחקיקת חוק תקדימי להגבלת הפגנות.
לחרדתו, התוצאות בשיעור החולים בחברה החרדית הניחו בפנינו סיפור הפוך. כ-40% מתחלואת הגל השני אירעה בישובים וערים חרדיות, המהווים רק 12% מן הציבור. אף על פי כן, ההטפה הפומבית נגד ההפגנות נמשכה, וכך גם הזמן שהוקדש להן באותן ישיבות ממשלה וקבינט.

המגפה נטלה מידי המנהיגים את היכולת למרוח את הציבור לזמן ממושך. הנתונים היבשים - מי חולים, איפה הם חולים, באיזה תאריך זה קרה, ומי התנהג כאוטונומיה בתוך המדינה - קרעו את המסכה מעל פניו של נתניהו. לא, ההפגנות לא היוו מרבץ קורונה. הפלופ הזה, שהוצף במשך חודשים, והתובנה שהובילה לסגירת כל ערי המדינה, במקום סגירת תריסר ערים אדומות, הן שהובילו לנפילה בסקרים.

עברו מגנץ לבנט

במקביל, נפתלי בנט עלה ופרח. הוא מבין, כמו רבים, שהאכזבה הרבתית ממנהיגותו של בני גנץ הובילה אנשי מרכז תועים למפלגתו. כרגע הם חונים אצלו ולא אצל יאיר לפיד, אך ההנחה היא שהמעבר הזה הוא זמני. אם מחנה השמאל-מרכז יחדול מהמצאת רמטכ"לים חדשים וראשי ערים המפנטזים על מפלגות מרכז לוחמניות, ואם הציבור במחנה הזה יתרכז מאחורי גבו העיקש של יאיר לפיד, ייתכן שהוא יחזור להובלה.

בין בנט לבין נתניהו קיימים ריבי עבר צורבים. לאחרונה הצטרף לסבך הפוליטי בציר הזה אלמנט נוסף - יועצו לשעבר של בנט, ומי שהיה חברו האישי. משה קלוגהפט עובד מאז ראשית אוגוסט עם נתניהו ועם הליכוד. לפני בחירות מועד ג׳ נחשף פתק שהעביר קלוגהפט לנתניהו. הוא לא היה אז יועץ רשמי, ותמונה ארעית חשפה את מעורבותו. עצות מן היועץ.

קלוגהפט הוא יועץ בשכר (והגוף המעסיק אותו הוא הליכוד), והוא הובא למשרה אחרי שהחלה הצלילה בסקרים. נתניהו הוא קמפיין של איש אחד. הוא מחליט על המסרים ומנהל את הקמפיין. לעולם לא ניתן יהיה להפיל ירידה במנדטים על כתפי יועץ אחד.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מן האירוניה בה קלוגהפט נמצא לצידו של נתניהו כאשר הגרף מצביע מטה, בעוד הגרף של חברו בנט מזנק מעלה.

בנט לקח קשה את העובדה שחברו ויועצו לשעבר בבחירות 2013 ו-2015, עבר לצידו של נתניהו. הוא לא מוכן לדבר על זה עם אף אחד או לומר מילה רעה. יש מי שמציגים את קשר העבר בין השניים כמקצועי בלבד. אחרים מספרים שהיה שם קשר עמוק בהרבה, שכלל חברות בין המשפחות ואף מפגשי שבתות לעתים, כאשר משפחת קלוגהפט הייתה נוסעת לשבת להורים ברעננה וקופצת למשפחת בנט ברגל להגיד שלום. בנט השתתף במסיבת יום ההולדת של קלוגהפט ביוני השנה. הוא אולי לא נדהם מכך שחברו לשעבר צריך לעבוד כיועץ בכיר בקמפיין מרכזי. עם זאת, העתיד המבצבץ מעבר לפינה ברור.

קלוגהפט יהיה חלק מן הצוות שיקרע לגזרים את בנט, את אשתו גילת, את הילדים ואת כל סביבתו. זה סגנון הקמפיינים שמובילה משפחת נתניהו, וקלוגהפט הוא כרגע חלק מהצוות הזה. על נתניהו אפשר לומר את הביטוי - One trick pony. שיסוע, העדר קווים אדומים, קמפיין שלילי, הכנסת בני המשפחה למשחק. הכול הולך. זה הטריק. ככה זה היה תמיד אצלו, וכך יהיה גם בקמפיין הבא.

קלוגהפט מסר בתגובה: "אני אשאיר את הטלנובלות לערוץ ויוה".

המדריך לשינוי חברתי של הח"כית לשעבר רחל עזריה

החגים חלפו, ואולי נותר פחות זמן קריאה, אך רבים עדיין בבית, אז הנה המלצה. ספרה של חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה, "המדריכה למהפכה" (הוצאת כנרת זמורה) הוא נבון ויעיל. עזריה, שהייתה יו"ר ועדת הרפורמות וח"כית בסיעת כולנו של משה כחלון, נפלטה מהכנסת בסבך מערכות הבחירות. כחלון פרש, ומהמאבקים החברתיים וה־DNA של כולנו, נותרה כיום רק ח"כית אחת - יפעת שאשא ביטון, מהבודדות בימין הנושאות את היכולת של קשב למאבקים ציבוריים, שיח חברתי-כלכלי, והבנת מציאות היום-יום של בעלי עסקים קטנים, עובדים שהם הורים לילדים צעירים, וקבוצות חלשות באוכלוסייה.
עזריה היתה תמיד בצד זה של העשייה הציבורית, ובספרה היא חוזרת למאבקים בהם השתתפה. החל מתקופתה כחברת מועצת העיר ירושלים וסגנית ראש העיר ועד שהפכה לחברת כנסת. המוטו של הספר הוא שטח, לובי ותקשורת, שלושה יסודות של עשייה ציבורית, ועזריה פורטת אותם, במאבקים לאורך שנים, אלו שצלחו ואלו שכשלו.

אין בספר מיץ פוליטי או לכלוכים על עמיתים, אלא רק עצות ומחשבות לאזרחים הרוצים להתווכח על אוכל בריא בצהרונים, הגדלת מספר ימי חופשה, שמירה על ניקיון חופים, או הפגנה נגד חוקי צנזורה בתרבות, מונופול הרבנות על הכשרות, או התמודדות עם הדרת נשים במרחב הציבורי. לאקטיביסטים, ולמי שרוצה לקום מהספה ולפעול, זה ספר פעולה.

צרו איתנו קשר *5988