מסגרות האשראי של הבנקים יקוצצו, אבל פחות: זה הפתרון המסתמן

כיצד ייראה הקיצוץ במסגרת האשראי?

אי שם בחודש הקרוב, החל מעוד שבוע-שבועיים, צפויים מאות אלפי ישראלים שמחזיקים בחשבונות בבנקים הפועלים ולאומי לקבל הודעה מהבנק, שעניינה קיצוץ במסגרת האשראי לכרטיסי האשראי שלהם. ככל שהמהלך יקרה, יהיה מדובר בצעד שיפתיע רבים, אבל יהיה תוצאה של חקיקה שיצאה לדרך כבר בינואר 2017 ושקבעה שבסוף ינואר 2021 שני הבנקים הגדולים יצמצמו מחצית ממסגרת האשראי לכרטיסי האשראי הכוללת שהחזיקו בסוף 2015.

בשלב זה נראה, שאנחנו בדרך לשינוי אופי הקיצוץ האמור, במטרה למנוע פגיעה בכוח הקנייה של רבים מהציבור הרחב - מאות אלפים שיידרשו למצוא פיתרון מיידי אצל חברות כרטיסי האשראי, שלא בהכרח יוכלו לענות על כל הביקוש שייווצר לשירותיהן. וזאת, בעיצומו של משבר כלכלי חריף שמשפיע על שכירים רבים שפוטרו והוצאו לחל"ת ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים.

מנגד, להקלה על הבנקים, ככל שתהיה, יש מחיר בדמות פגיעה בפוטנציאל התחרות הנוסף שאמור להתווסף לחברות כרטיסי האשראי, שלהן מיועד מקום של כבוד בשיפור התחרות על השירותים הפיננסיים לציבור הרחב.

האם הקורונה שינתה את נסיבות הרפורמה?

משבר הקורונה יצר משבר ריאלי, שלא היה בתוכניות של הוגי חוק שטרום ושינה את הנסיבות. כך יוצא, שפחות משלושה חודשים לקראת "שעת השין" שבה הקיצוץ אמור להיכנס לפועל ולהזרים לקוחות רבים אל חברות כרטיסי האשראי והכרטיסים החוץ-בנקאיים שלהן כצעד "מעודד תחרות" - עדיין לא ברור מה יקרה והאם הצעד הבא ביישום רפורמת שטרום יקרה כמתוכנן, יקרה באופן חלקי או אפילו יידחה.

למעשה, מההתחלה המחוקק נתן לסוגיה זו מעמד מיוחד, שניתן לשינוי ביחס לחקיקה המקורית, כשקבע כי ניתן יהיה להוציא צו שישנה את מה שקבע החוק בסעיף זה. כך יוצא ששיעור הקיצוץ הכולל של שני הבנקים יוכל לקטון או לגדול, כמו גם הרף המינימלי שמסגרת האשראי לכרטיס אשראי לא תרד מתחתיו. אל הפתח הזה נכנסו כבר לפני כחצי שנה הבנקים הפועלים ולאומי, שטענו שלא יהיה נכון לחתוך את מסגרות האשראי לכרטיסי האשראי עקב משבר הקורונה.

האינטרס של הבנקים הגדולים להימנע מביצוע הקיצוץ ברור מאליו, ולו רק בשל רצונם שלא לסייע לחברות כרטיסי האשראי לזכות בפוטנציאל לקוחות חדש על חשבונם.

גם ההתנגדות של חברות כרטיסי האשראי לדחיית הקיצוץ ברורה מאליה, כשהם רוצים לזכות באותו נתח של לקוחות שייפלטו מהמערכת הבנקאית ויידרשו להתקשר עמם באמצעות כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים, במה שאמור להגדיל את אחיזתם בשוק הפיננסי המקומי.

מי יכולים להוביל שינוי ומה עמדתם?

ההחלטה בנושא נמצאת בידיו של שר האוצר ישראל כ"ץ, שעליו להגיש את הצו שישנה את הוראות חוק שטרום בנושא. וזאת, "בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת". חוק שטרום קבע כמה כללים שנועדו להקל על חברות כרטיסי האשראי על חשבון לאומי והפועלים לתקופה מוגבלת של שלוש שנים (שתסתיים בתחילת 2024).

כך, לקראת רגע ההכרעה השר כנראה לומד את הנושא ושומר את הקלפים קרוב לחזה. זאת, אפילו שהדרגים המקצועיים באוצר ובבנק ישראל כבר הגיעו להבנות, לפיהן בשל המצב יש מקום להפחתת כובד הקיצוץ המתוכנן במסגרות.

בהקשר זה כבר דווח כי בבנק ישראל ובדרג המקצועי במשרד האוצר נוטים להמליץ על הקלות זמניות לבנקים, לפרק זמן מוגבל של חצי שנה-שנה, שיכללו צימצום שיעור הקיצוץ מ-50% לשיעור קיצוץ של 40%-45% ביחס למסגרת הכוללת שהייתה להם בסוף 2015,. ייתכן שזה יתבצע במקביל להעלאה של המסגרת המינימלית, שלא תקוצץ בשום תסריט מ-5,000 שקל לחודש למינימום של 7,000-8,000 שקל לחודש.

על פי הערכות, השר בחן את האפשרות לאפשר דחייה של הקיצוץ בכחצי שנה, עד אמצע 2021, אך ייתכן שיש קושי משפטי שנובע מכך שדחיית הקיצוץ לא יכולה להיות לפרק זמן קצר משנה מלאה. דבר זה נבחן בימים עדיין.

ממשרד האוצר נמסר כי "אין חדש עדיין", כשבשוק ממתינים עדיין להכרעת שר האוצר. אלה שמתברר כי ההמתנה לא תימשך עד השנה הבאה ואולי יהיו התפתחויות בנושא כבר בשבוע הבא, או לכל היותר בזה שלאחריו.

מה חושבים על המהלך בוועדת הכלכלה? 

ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה, שהנושא יגיע לפתחו, אומר ל"גלובס": "אנו בוועדה בעיצומה של הכנת עבודת מטה גם עוד בטרם שהשר מחליט, כדי להכין דיון בנושא. אני בעד התחרות וצמצום הכח של הבנקים הגדולים". במטרה להמחיש את המורכבות הייחודית של התקופה האמורה הוא מסייג ואומר כי "מצד שני אני חושש שהעת הזו היא לא בהכרח העת הנכונה, בשל המשבר שבעיצומו וכך שחלק גדול מההכנסות של משקי הבית והעצמאים נפגע".

בהקשר זה מציינים גורמים שמעורים בנושא כי יש חשש שחברות כרטיסי האשראי ימשכו את הברקס ולא ייתנו מענה מיידי לכל הציבור שיידרש לשירותיהם עם הקיצוץ במסגרות בשני הבנקים הגדולים.

בכל אופן, מרגי מבהיר כי "עדיין לא גיבשתי את דעתי הסופית, אך אני חושב שזה לא בהכרח הזמן הנכון ליישם את חוק שטרום ולצמצם את המסגרות". לכן הוא מבהיר, כי "עד סוף השליש הראשון של חודש נובמבר הוועדה תנהל דיון בנושא", ושבכוונתו "להעמיד את כל הצדדים סביב שולחן אחד ולשמוע, כדי להביא את המוצר הכי טוב בזמן הכי נכון".

מרגי מדגיש כי "לולא משבר הקורונה הייתי יוצא חוצץ נגד שינוי מתווה חוק שטרום. כי אני חושב שיש לעודד תחרות. אבל, יש לעשות דיון בגלל הקורונה. לא בטוח שאשנה את דעתי, אבל בגלל הקורונה חובה לבחון כיצד לא פוגעים במשקי הבית והעסקים הקטנים והעצמאים".

בהקשר זה הוא מגלה כי מבחינתו יש "חשש" ש"לא בטוח שהמסגרות החוץ-בנקאיות יתנו מענה מלא לכל משקי הבית, שרבים מהם נפגעו מפיטורים ומחל"תים, וימלאו את מלוא החלל במסגרות שהבנקים יצמצמו". עוד הוא מוסיף, כי "בעת הזו צריך לשקול ולבחון האם יישום הרפורמה עכשיו עלול לפגוע בציבור ולכן עלינו לוודא כיצד זה לא יפגע במשקי הבית".

בכמה כסף מדובר ועד כמה הציבור ייפגע?

על פניו מדובר בסכומי עתק, שאמורים להיגרע ממסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בבנקים, בהיקף שנאמד בכ-15 מיליארד שקל (כשני שלישים ממנו בלאומי, שטרם ביצע קיצוץ רוחבי ניכר במסגרות, והיתרה בפועלים, שהחל להיערך לקיצוץ וכבר הקטין חלק ניכר מהמסגרות אצלו).

אלא שהסכום האמור מוטה למעלה, כשמיליארדי שקלים רבים מהמסגרת שתקוצץ אינם באמת בשימוש, כך שהיעלמותם לא תשפיע לרעה על הציבור.

מדוע? רוב המסגרות לא מנוצלות, בטח במונחי ההיקף הכספי. בבנקים מספרים שמרבית הכרטיסים לא מתקרבים לתקרות שלהם, להוציא בחודשי שיא, "פיקים", שבהם הלקוחות מבצעים שיפוצים, רוכשים חופשה בחו"ל או משלמים הוצאות גדולות כגון חידושי ביטוח. מה גם שלרבים יש מסגרת אשראי שלא מנוצלת במלואה גם בהסתכלות על-עונתית. עם זאת, בבנקים יש האומרים שהלקוח הממוצע עובר את המסגרת או מתקרב אליה כמה פעמים בשנה.

לא מדובר בדבר של מה בכך. "בעולם הנורמלי של טרום הקורונה שיעור הניצול של מסגרת האשראי לכרטיסי אשראי עמד על סדר גודל של כ-40% בממוצע מסך המסגרת. כפי הנראה שיעור הניצול של המסגרת דווקא ירד בתקופת הקורונה, אולי אפילו לקצת פחות מ-30% בממוצע", אומר גורם בסביבת שוק כרטיסי האשראי שמסביר, כי "בתקופת הקורונה אנשים לא טסים לחו"ל, איבדו ביטחון פיננסי ולא משפצים בהמוניהם, מה שאומר שבתקופת הקורונה אין בהכרח ניצול גדול יותר של המסגרות, אלא כנראה להיפך".

ובכל זאת, ככל שקיצוץ יקרה במלואו ובהתאם לחקיקה המקורית, וגם אם הוא ישונה בקצוות, הרי שיהיה מדובר בקיצוץ מסגרות שעדיין ישפיע על ישראלים רבים, ובהם אוכלוסיות חלשות שאין להן דירוגי אשראי חזקים, ושייתכן ויוותרו ללא מענה מלא מחוץ לבנקים.

לכן נשאלת השאלה - האם חברות כרטיסי האשראי ערוכות לתת מענה מלא, ברמות מחיר נאותות, לכל הלקוחות שהמסגרת שלהם תקוצץ באופן שיפגע בהתנהלות היומיומית שלהם - וזאת בתקופה מאתגרת עבורן ולאחר שהן דווקא הפחיתו פעילות בתחום האשראי ברבעון השני של השנה, בצל הקורונה. זו השאלה שהשר כ"ץ, ח"כ מרגי והנגיד פרופ' אמיר ירון שואלים את עצמם.