מפעלי התעשייה הקטנים: תוכנית ההכשרות המקצועיות מפלה אותנו לרעה

"תוכנית הכשרת העובדים של המדינה לתעשייה מפלה לרעה, וללא כל הצדקה, את המפעלים הקטנים. התנאי כי יש להעסיק 15 עובדים ומעלה כדי לקבל מימון מהמדינה להכשרת עובדים חדשים חסר סבירות, במיוחד נוכח העובדה כי התעשיינים הקטנים מהווים כ-85% מכלל מפעלי התעשייה בישראל" - כך טוענת התאחדות התעשייה והמלאכה במכתב ששיגרה לשר האוצר ישראל כ"ץ, לשר העבודה והרווחה איציק שמולי ולמנכ"ל שירות התעסוקה הישראלי רמי גראור. ההתאחדות מאיימת כי אם ההפליה תימשך היא תפנה לבג"ץ בעניין.

בתחילת החודש הכריז שירות התעסוקה על תוכנית חדשה בתיקצוב המדינה להכשרת מחפשי עבודה למקצועות התעשייה הקוראת למעסיקים בתעשייה להגיש בקשה לקבלת שוברים המסבסדים הכשרה פנים מפעלית לעובדים חדשים, תוך כדי עבודה. 

 רמי גראור / צילום: שלומי אמסלם, לע"מ

במשרד האוצר הסכימו לתקצב את המהלך ב-10 מיליון שקלים, ונקבע כי מפעל שיכשיר דורשי עבודה עד לאיוש המשרה יזכה למענק של עד 16,000 שקלים, בפריסה על פני שישה חודשי העסקה.

מטרת המהלך לסייע בשילוב דורשי עבודה לא מיומנים בעבודות בענפי התעשייה וההייטק הדורשות מיומנויות. כאמור מימון ההכשרות יוענק רק למעסיקים המעסיקים 15 עובדים ומעלה. במכתב ששיגרה התאחדות התעשייה והמלאכה לשירות התעסוקה, באמצעות עוה"ד גיל אפרתי, יצחק הירשפלד וברכה גיספן, נטען עוד כי מדובר בקריטריון שרירותי.

עוד נטען, כי חוסר הסבירות והשרירותיות בתנאי הסף בולט נוכח העובדה כי מדובר בחלוקה של 10 מיליון שקלים ל-15% מהמעסיקים בקרב מפעלי התעשייה בארץ. "מדובר בהקצאת כספי ציבור השייכים לכלל האזרחים, שיש לחלקם בדרך הגיונית ושוויונית", נכתב בפניית ההתאחדות.

לטענת ההתאחדות, התעשיינים הקטנים חווים בעת האחרונה מחסור בהון אנושי טכנולוגי איכותי בעל מיומנות, וככל שתוכנית הסיוע לא תיתן מענה למפעלים אלה, "הפגיעה בהם עשויה להיות הרסנית, ותגרום בהכרח לעלייה באבטלה בעיקר באזורי הפריפריה".

עוד נטען, כי התעשיינים והמעסיקים הקטנים הם הנפגעים הגדולים ביותר מהמשבר הנוכחי, ודווקא אותם זונחת המדינה. בהתאם לסקר שנערך בקרב התעשיינים הקטנים החברים בהתאחדות המלאכה והתעשייה, במהלך חודש יולי 2020 עמד שיעור הירידה הממוצע בהיקפי המכירות בתעשייה מתחילת פרוץ משבר נגיף הקורונה - על 26%.

תעשיינים המעסיקים פחות מ-15 עובדים במפעלם תיארו ל"גלובס" את מצבם קשה - שבו מצד אחד הם אינם יכולים להחזיר את עובדיהם במשרות חלקיות עקב מדיניות החל"ת של המדינה, אשר לטענתם מעודדת את העובדים להישאר בביתם ולקבל כספים מהמדינה, אך מצד שני אינם יכולים להרשות לעצמם להכשיר עובדים חדשים. במצב כזה התמיכה מהמדינה בהכשרת עובדים היא קריטית להישרדותו של העסק.

לדברי נתי אבן צור, בעלים של נגריית אבן צור בפ"ת, המעסיקה 14 עובדים, "אנחנו מתחננים שנים לתכנית הכשרה פנים מפעלית נורמלית בתוך העסקים שלנו, ולא מקבלים את זה מהמדינה. עד שהם מוציאים תוכנית נורמלית שמבינה שיש צורך לעשות שינוי, כיוון שאין עובדים בשוק והעובדים שלנו כבר מבוגרים, אז הם מכוונים את זה למפעלים וארגונים גדולים ולא מתייחסים למי שהכי צריך את זה. כל פעם קורה שהממשלה לא סופרת את העסקים הקטנים. על זה התרעומת.

 נתי אבן צור, מעסיק 14 עובדים בנגרייה / צילום: תמונה פרטית

"יש לי עובד שיצא לחל"ת בתחילת המשבר, וטוב לו בחל"ת. הוא לא רוצה לחזור, הוא רוצה שאשלם לו בשחור, אבל אני לא עושה את זה. נחמד לו לקבל כסף מהמדינה ולעשות חלטורות, אבל אנחנו עובדים בלבן ולא בשחור. הסיטואציה הזאת נוצרה בגלל השטות של החל"ת. אז אין הרבה היצע של עובדים מוכשרים, כי הם ממומנים על ידי המדינה, ומבחינה תקציבית להכשיר עובדים זה גם הרבה מאוד כסף וגם צריך לספוג כמה חודשים של חוסר בתפוקה, כי לעובד בהכשרה אין לו תפוקה. אנחנו בפלונטר גדול".

אבן צור, המשמש גם כסגן ראש ענף העץ בהתאחדות התעשייה והמלאכה, מספר כי בפגישות שנערכו עם מקבלי ההחלטות בממשלה נדמה היה לו כי הם הבינו את הצורך של המפעלים הקטנים, אך פתאום עשו סיבוב פרסה. "אדם שרוצה עוד עובד בעסק קטן - העובד הנוסף הוא תוספת עצומה למפעל שלו. עסק של שלושה אנשים שמוסיף עובד אחד מגדיל ב-25% את התפוקה והיעילות שלו, בניגוד לעסק גדול שעובד אחד לא משנה דרמטית את התפוקה שלו. לעסק של 30 עובדים זה עוד 5% תפוקה והתייעלות. יש חשיבות מאוד גבוהה לעזור דווקא לנו לייצר לעצמנו עוד בעלי מקצוע".

משירות התעסוקה נמסר בתגובה: "רהקול הקורא אינו מענק פיצוי למעסיקים אלא נועד להבטיח לעובד מקום עבודה ארוך טווח ובשכר הולם, בו ייקלט לאחר הכשרתו. על כן יש לבחון את הפעילות מול הרציונל שלה. התהליך המפורט הוא חלק מנוהל 'שובר למעסיק', שהוא כללי, ומתייחס לכלל המעסיקים במדינת ישראל. מטבע הדברים אין אפשרות להעניק את הסבסוד האמור לכלל המעסיקים במדינת ישראל בבת אחת, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת היכולת התפעולית של השירות, הנדרש לבחון את הבקשות, לדון בהן, לאשרן ולבחון את עמידת המעסיקים בתנאים הדרושים.

"בשלב הראשון הוחלט לייעד את הקול הקורא לענף התעשייה למפעלים המעסיקים 15 עובדים ומעלה. זאת, בהסתמך על חוות דעת שהוגשה למינהלת השירות במסגרתה הוכח כי דווקא מפעלים אלו הכי מתאימים להבטיח אופק תעסוקתי ארוך טווח ובשכר גבוה יותר ממפעלים קטנים".