מהפכת הקנאביס יוצאת לדרך: שר המשפטים אבי ניסנקורן הודיע (ה') היום על קידום לגליזציה, לאחר שנים של אכיפה פלילית נגד צרכני קנאביס. לפי הרפורמה, יותר שימוש ביתי מעל גיל 21 ובחנויות ייעודיות, ובהמשך ייבחן שימוש בקנאביס במקומות ציבוריים.
ניסנקורן אימץ את מסקנות הצוות הבינמשרדי שהוקם לבחינת הרפורמה בקנאביס, בראשות המשנה ליועמ"ש, עו"ד עמית מררי. מדובר בתחילתו של מהלך לשינוי החקיקה, ולדברי ניסנקורן, המהלך יושלם בתוך 9 חודשים במסגרת חקיקה ממשלתית מקיפה.
בבסיס המלצות הוועדה נקבע כי המדינה תדאג לרגולציה שתבטיח שהמחירים יהיו סבירים, כדי שצרכנים לא יקנו בשוק השחור. עוד נקבע כי לצד התרת השימוש, המדינה תשקיע בחינוך, בהסברה, בתקצוב התמכרויות ובאכיפה וענישה של מי שיפר את תנאי השימוש, לצד מחקר מלווה על-מנת לוודא שהצעדים הם מספקים, וניתן יהיה לתקן את המהלכים בהמשך הדרך.
הצוות הורכב מנציגים של משרד המשפטים, בריאות, ביטחון הפנים, האוצר, הרווחה, קידום קהילתי ונציגי ציבור, והוקם בעקבות הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת רם שפע מכחול לבן ושרן השכל מהליכוד שעברו לבחינת הוועדה.
לדברי ניסנקורן, "יש רוב ותמימות-דעים לקדם את הנושא הזה לטובת הציבור הישראלי. הגיעה העת להתקדם בצורה אחראית ולאזן בין הזכות של אדם להשתמש בקנאביס ליתר השיקולים".
לדברי עו"ד מררי, "הגענו למסקנה שבהסדרה אחראית ומדויקת יש לענות על החששות מהשימוש בקנאביס. נכון להעדיף הסדרה מאשר אי-הפללה. אין באי-הפללה לענות על חששות כמו מגע עם שוק שחור".
עוד הסבירה מררי כי בישראל "קיים שימוש נרחב בציבור. עיקר החששות היו פגיעה בבריאות הציבור והתמכרויות, חשש מנזקים בלתי הפיכים לקטינים וצעירים וחשש לבריאות הציבור בהיבט של תאונות דרכים וחיזוק גורמי פשיעה והשוק השחור".
מה קורה בתקופת הביניים?
"בתקופת הביניים לא צריך לעשות שינויים בתחום אי-ההפללה. מצב שבו אנחנו מתירים שימוש כשהשוק עוד לא מוכן יביא יותר נזק מתועלת".
כרגע אין כוונה לשנות את המצב הקיים, כך שנראה כי חלוקת הקנסות תימשך גם לאחר ההודעה הדרמטית על הכוונה לשנות את המצב החוקי. רק היום דיווחנו ב"גלובס" על גידול של 58% במספר קנסות בגין שימוש בקנאביס במהלך שנת 2020, באופן הסותר את שינוי המדיניות שהוצג היום, וראוי כי השימוש במתן הקנסות לא ייעשה בצורה נרחבת נוכח הרפורמה.
איך התייחסה הוועדה לחשש לשימוש על-ידי קטינים?
מררי: "אחד הנושאים המרכזיים בהם עסקה הוועדה היה השפעת הלגליזציה על השימוש על-ידי קטינים, מתוך הבנה שהנזק לקטינים הוא נזק קשה במיוחד ובלתי הפיך. הפתרון יהיה בהסברה. אין מחלוקת שצריך להרחיק קנאביס מקטינים. הדרך היא לא באמצעות הפללה. המענים יהיו במעטפת של איסור מכירה".
מי יהיה הרגולטור האחראי?
לדברי ניסנקורן, העניין יובא לפתחה של הממשלה, מאחר שיש משרדים רבים חשובים הנוגעים לעניין - בריאות, משפטים, כלכלה, רווחה, ביטחון פנים וקידום קהילתי. ניסנקורן ציין כי יוקם גוף רגולטרי ממשלתי שיפקח על כל ההיבטים במטרה למזער את הסיכונים הפוטנציאליים".
איזו כמות של קנאביס תותר להחזיק?
עוד לא ידוע. הייתה מחלוקת בתוך הצוות איזו כמות יהיה אפשר להחזיק - ח"כ השכל הציעה עד 50 גרם, אך הצוות חשב שהכמות גדולה, חלק תמכו ב-15 גרם וחלק בפחות. לאורך המחלוקת הסוגיה הושארה לדיון מעמיק מאוחר.
ח"כ רם שפע מכחול לבן מסר: "זוהי בשורה משמעותית לכל תושבי ישראל. העבודה המאומצת של הצוות, להוביל מהלך עם משמעותיות גדולות, ראויה להערכה. אי-אפשר לעצום עיניים - ישראל מובילה בצריכת קנאביס, צריך להסתכל למציאות בעיניים, וצריך להסדיר אותה".
ח"כ שרן השכל מהליכוד מסרה: "ההמלצות עושות צדק מעל למיליון אזרחים, נכונות מבחינה חברתית וכלכלית, מגנות על חירויות הפרט של אזרחי המדינה ומתקנות עוול מוועדת ארדן, שהיה רוב להמלצות, אבל היה מחטף להמלצות אחרות. אני אעשה מאמץ עילאי לסיים את החקיקה".
תגובת סקטור הקנאביס ללגליזציה
ההשפעה של לגליזציה אפשרית של קנאביס ותחילת ייצור של מוצרי קנאביס לצורכי פנאי, יכולה להשפיע על המגדלים ועל מפעלי הקנאביס בשני הכיוונים. מניית חברת אינטרקיור , שכבר התחילה לפעול בתחום קנאביס הפנאי, עלתה היום 4.8%, מתוך הערכה כי הלגליזציה פותחת לה נתח שוק חדש ורווחי. אולם עבור חברות אחרות שהשקיעו בעמידה בתקני האיכות של הקנאביס הרפואי, המהלך יכול לסמן דווקא התגברות התחרות מצד גורמים שאינם מחויבים לאותם תקני איכות. הצרכנים של הקנאביס הרפואי עלולים להעדיף לצרוך מותגי קנאביס פנאי אם הם יהיו זולים יותר, והשווקים לא בהכרח נפרדים זה מזה.
בינתיים כל המניות בסקטור הגיבו בעליות קלות או לא הגיבו כלל, ולא היו ירידות. בלטו במסחר אינטרקיור כמתואר לעיל; פארמוקן עלתה 4.1% במהלך מסיבת העיתונאים; פנאקסיה , בעלת מפעל לקנאביס, עלתה 3.5%. ממילא רוב החברות ממתינות ליצוא קנאביס, וייתכן כי שוק פנאי ישראלי חזק יאפשר להן גם להתמחות במוצרי פנאי ולייצא גם אותם בקלות רבה יותר.
אסף אוחיון, מייסד "כאן עולם", חבר- בת של אינטרקיור הציבורית, שנערכה מבעוד מועד לאפשרות של אישור קנאביס לפנאי, מסר: "על-פי הצעת החוק, בישראל יש למעלה ממיליון ישראלים בגירים הצורכים קנאביס למטרות שונות, ביניהן מטרות פנאי. מדובר בישראלים נורמטיביים לחלוטין, המכסים את מגוון האוכלוסייה הבגירה ונאלצים להתמודד עם רכישה מגורמים בלתי מוסדרים ופליליים. אסדרת השימוש בקנאביס תחת מתווה מפוקח תאפשר למשתמשי הקנאביס בישראל ליהנות ממקורות מוסדרים, איכותיים ומבוקרים לרכישת מוצרי קנאביס, בדומה לערים ומדינות מרכזיות נוספות בעולם, וזאת בשונה למקורות פליליים עליהם נאלצו להסתמך עד כה.
"את הכספים הרבים שמופנים כיום לשווקים שחורים, ניתן יהיה לנצל להכנסות ממסים והיטלים לטובת החינוך והחברה, בדיוק כפי שנעשה בהצלחה רבה במדינות קולורדו, קליפורניה וקנדה. את התנופה העצומה בפיתוח התעשייה, התיירות והמסחר המקומי ניתן יהיה לרתום לטובת יצירת מגוון מקומות עבודה חדשים, במיוחד עבור בוגרים צעירים שחוו טלטלה משמעותית תחת משבר הקורונה".
אבינועם ספיר, מנכ"ל תיקון עולם-קנביט, מסר: "כחברה העוסקת בקנאביס רפואי, אנו רואים בהסדרת שוק הפנאי מהלך נכון, צודק הוגן ומבורך, ובמקרה שיאושר, נייצר גם עבורו זנים ייעודיים באותה רמת איכות כפי שאנו מובילים בשוק הרפואי.
"הלגליזציה מתאפשרת לאור שינוי התודעה הציבורית כלפי הקנאביס, דבר שהתרחש הרבה בזכות הצלחות הטיפול בקנאביס רפואי בישראל, בו הייתה תיקון עולם החברה החלוצה. פתיחת השוק בפועל לכלל הציבור הישראלי הבוגר עשויה לאפשר הורדת מחירים של הקנאביס הרפואי שתטיב עם המטופלים, עבורם אנו נמשיך לפעול על-ידי עריכת מחקרים קליניים ופיתוח זנים ומוצרים בעלי יעילות טיפולית מקסימלית".
אבל דווקא מטופלי הקנאביס הרפואי לא כולם צהלו: "מחירי הקנאביס הרפואי גבוהים מאוד, ובמקביל תקציב המדינה בבור של כל הזמנית", אמרה אחת המטופלות, "ומשרד הבריאות מפחד להרגיז את התעשיה וליצור פיקוח על המחירים. הפתרון היחיד להורדת המחיר הממוצע - נזרים לשוק עוד מיליון צרכנים. החולים הם המקפצה ללגליזציה, אבל הרפורמה לא תהיה רלוונטית למוצרים שאנחנו צורכים. מבחינתנו זו עוד מכה למעמד שלנו כצרכנים של תרופה, ויש להתייחס אלינו ככאלה גם בפיקוח המחירים ובסל הבריאות וגם בשמירה על זכויותינו כחולים ועל הפרטיות שלנו".
גולן ביטון, מנכ"ל חברת יוניבו, המפעילה היום מפעל קנאביס ומקימה גם חוות גידול, מסר: "אני מקווה שהרפורמה הזו תקרה מהר יותר מהרפורמות הקודמות בתחום הקנאביס, כמו הקנאביס הרפואי והיצוא. הדרישה למוצרי פנאי תגדיל את הביקושים, אך אנחנו לא צופי מחסור כפי שהיה ב-2019, כי הסקטור הגדיל מאוד את ההיצע".
ניסים ברכה, מנכ"ל חברת טוגדר פארמה, בירך על עבודת הוועדה הבינמשרדית לליגליזציה בישראל ועל סדרת תחום הקנאביס. טוגדר פארמה היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב, בעלת רישיון מסחרי קבוע לגידול בתחום הקנאביס הרפואי בישראל ורישיונות למפעל ובית מסחר, בעלת חווה פעילה מסחרית מהגדולות בישראל בהיקף של 20 דונם וחווה מסחרית באוגנדה בהיקף של 30 דונם. כיו"ר החברה מכהן יוחנן דנינו, לשעבר מפכ"ל המשטרה. מנכ"ל החברה הוא ניסים ברכה.
לדברי ברכה, "ישראל צועדת צעד משמעותי קדימה, בדומה למדינות רבות בעולם. טוגדר תהיה מוכנה לפעול על-פי הרפורמה, כאשר תאושר רשמית, באופן המקצועי והמוקפד ביותר הקיים כיום בישראל. יחד עם כל העוסקים בתחום נתרום להסדרה נכונה, בריאה, אחראית, חוקית ושוויונית של תחום הקנאביס בישראל".
עו"ד חגית ויינשטוק, מייסדת-שותפה בויינשטוק זהבי משרד עורכי דין, המוביל את תחום רגולציית וחקיקת הקנאביס בישראל, מסרה: "הלכה למעשה יש בישראל למעלה ממיליון צרכני קנאביס ללא רישיון. המהלך למעשה שומט את הקרקע מתחת לרגלי השוק השחור הלא חוקי והלא מבוקר, שגורם לרבים מהצרכנים להיחשב כפושעים בעיני החוק, ומצד שני מספק להם חומר שלא ברורה רמת האיכות שלו ורמת הבטיחות שלו.
"לצד הסדרה של לגליזציה חשוב להקפיד הן על איכות הקנאביס המופץ למטרה זו - רמות בקרה ואיכות חייבות להישמר - מאוד ברור שכל יצרן צריך לשמור על האיכות שלו ועל השקיפות לגבי איכות זו. מבחינת מחירים יש להקפיד מצד אחד על מחירים הוגנים לכלל הצרכנים, וכאלה שיבטיחו שלא כל ילד יוכל לקנות את החומר, ומצד שני שישמרו על כדאיות כלכלית ראויה למגדלים, וליצרנים ולמשווקים.
"כמו כן, חשוב לשמור ולהקפיד בכל דרך על ההפרדה בין לגליזציה למדיקליזציה - אסור שיהיה ערבוב, על-מנת שנוכל לנהל את זה בצורה אופטימלית. יש לייצר למשל הפרדה בתורים, כמו בארה"ב, שם יש תורים נפרדים למשל בדיספנסריז ,וגם כאן יש מקום לטפל בנושא המחירים ולבסס מראש רמות מחירים אחרות שידגישו את ההפרדה בין התחומים".
עו" ד אילן גרזי, ראש תחום שוק ההון במשרד פרל כהן המלווה חברות הקנאביס בורסאיות אמר היום כי "אין ספק שפתיחת שוק הקנאביס לצרכי פנאי בישראל יכולה להביא את ישראל לקדמת הבמה הבינלאומית בתחום הקנאביס ובתוך כך לשלשל לקופת המדינה הכנסות ממסים בסכומים משמעותיים. היתר לשימוש ומכירת קנאביס לצרכי פנאי אינו סותר או פוגם בהסדרה החדשה של הקנאביס הרפואי, אלא עומד עימו בכפיפה אחת ולמעשה פונה לקהל צרכנים נוסף אשר כרגע מוגדר 'עבריין'".
כתבות
ני"ע
