הציבור החרדי נפגע יותר מהשבתת ענף התרבות והפנאי

בניגוד לדעה הרווחת, הרי שקריסת עולם התרבות פגעה בעולם החרדי בצורה קשה אף יותר מהעולם החילוני • בשונה מעמיתו החילוני שממשיך בתקופת הקורונה לצרוך תרבות דרך הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט, האדם החרדי הממוצע נותר סגור בביתו ומנותק מכל אלו

תפילת תשליך בנתניה בראש השנה / צילום: כדיה לוי, גלובס
תפילת תשליך בנתניה בראש השנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הקורונה גזלה מאיתנו דברים רבים: חינוך ראוי, יכולת להתפרנס בכבוד יכולת התנועה, וכמובן בריאות. לכל אחד מאלו ישנן השלכות כלכליות, נפשיות ובריאותיות קשות מאוד. עם זאת, אחד מהאלמנטים העיקריים שנלקחו מאיתנו ושאינו זוכה לאמפתיה ציבורית ראויה למרות ההשלכות הקשות שהוא גורר בחובו הוא סוגיית התרבות. התרבות מהווה חלק אינטגרלי מהחינוך; היא אחד ממנועי הצמיחה בכל חברה מתוקנת, היא חשובה לבריאות הנפש ולא בכדי קיימות שיטות טיפול המשלבות בין תרבות לנפש, היא המקום שלנו לנשום לרגע ולברוח למקום טוב יותר כשצריך וקשה, ואוי כמה שקשה עכשיו.

התרבות, בשונה מדברים רבים, היא נחלת הכלל; היא נמצאת בכל מקום בציבור החילוני, הדתי ובשנים האחרונות כמגמה מתחזקת אף בחברה החרדית; כאשת תיאטרון לנשים בחברה החרדית אני יכולה להעיד על מאות פניות שהגיעו אלי מנשים חרדיות שהתיאטרון היה כל עולמן; אם מצד השחקניות ואם מצד הקהל ועל הקשיים שהן חוות בעקבות התקופה נטולת התרבות.

על אחוזי התחלואה הגבוהים של הציבור החרדי התקשורת מרבה לדבר, אך על הנסיבות שמובילות לכך הרבה פחות. לא אחדש בכך שאציין שלרוב משפחות חרדיות גרות בדירות קטנות עם עשר נפשות ויותר, מספר נפשות שווה ערך למספר משפחות חילוניות שנאגד יחדיו.

רגע לפני סוכות התראיין אדם חרדי בסוגיה בתקשורת הכללית וענה תשובה שגרמה לי כאשת תרבות חרדית לראות את התמונה מזווית אחרת ואת זעקת השטח לתרבות, כשענה בפשטות: "לנו אין את הקופסה הבסיסית שקיימת בכל בית חילוני או מסורתי ותת לילדים את זמן המסך שלהם כי לקבל שקט מיידי בבית". במציאות הציבור החרדי שואב את התרבות שלו מעיתונים ומגזינים חרדיים, לעיתים באמצעות הרדיו או קווי "נייעס" שמשדרים חדשות וגם המדיומים הללו קיימים רק אצל זרמים מסוימים בחברה החרדית.

אז דמיינו עצמכם סגורים בבית, בצפיפות נוראית, ללא טלוויזיה, לעיתים קרובות אף ללא מזגן וללא רדיו.. יושבים, נעולים בבית מבלי לשאוב מעט תרבות, מבלי לשמוע שיח ברחוב עם האנשים שמספקים לך תרבות יומית, לצחוק קצת מבדיחה של קומיקאי או רב, לשמוע שירים בהופעות חיות, ומבלי לצפות בהצגה שגורמת לכם לשכוח קצת. קריסת עולם התרבות השפיעה על כולנו- חילונים וחרדים. למרות חילוקי הדעות הקשים בחברה הישראלית רבים מבינים את המשמעות הקשה של ניתוק הגבר החרדי שאמנם ממשיך ללמוד תורה בבית, אך חלקם רגילים לעשות זאת בחברותא, בישיבה. שהרי התורה שמהווה את מרכז ההוויה של ציבור זה. כשבנוסף לכך אתה סוגר את מוסדות הלימוד ואף מוסיף איסור גורף שאינו מאפשר לציבור הנשים והאימהות לצרוך מעט תרבות יהודית המאפשרת להן לקחת פסק זמן קצר ממטלות הבית האין סופיות אתה לוקח מגזר שלם שמונה מאות אלפי בתי אב אל הקצה.

בנוסף נלקחו ההופעות המסחריות שאליהם שעטו בזמנו ההמון החרדי, כיוון ואלו סיפקו להם אסקפיזם, התאווררות ואפשרות להתחבר לסדר היום הישראלי דרך התרבות. שהרי התרבות בעולם החרדי לפעמים היא הגורם המקשר היחיד שבין "העולם שבחוץ" לבין העולם שלהם.

חלק מהמחזאות שאני מעלה בתיאטרון הם מעין פרפרזה למה שקורה היום בעולם ובארץ, ההצגות הללו הם מקור הידע של הקהל החרדי אם זה בנושא איכות הסביבה, פוליטיקה, סוגיות חברתיות אליהם נחשפים בדר"כ וכמובן סוגיות אשר נמצאות בציבור הכללי והחרדי, מטרתי בתיאטרון היא להתחבר לעצמי הפנימי שלי ולהתחבר לאחר, התיאטרון הוא המקום שמייצר את החיבור הזה וכזה שמייצר סימביוזה בין הקהל לבין הבמה- הם הופכים אחד, ברגע הזה הקהל מסור למה שקורה מולו ומתנתק מהמציאות הקשה ומתקן אותה. דוגמא לכך היא נושא השידוכים בחברה החרדית שפעמים רבות יכול להיות מפרך וקשה, בהצגות שלי עולות סוגיות אשר לא תמיד מדוברות, אך אני יודעת שהם מקלות על הצופות לדעת שהם לא לבד. זו הפלטפורמה שלהן לצפות בשיח שלא מדובר בבית או ברחוב - אך לגמרי מותר על הבמה.

אז פעם הבאה שחרדי יפר סגר, תנסו גם לחשוב על הסיבה שגורמת לו לכך. 

הכותבת היא מייסדת תיאטרון החרדי לנשים "פסיפסו"

צרו איתנו קשר *5988